החלטה מרגשת שכתב שופט בית משפט השלום בתל-אביב, ד"ר מנחם (מריו) קליין, נותנת תקווה לסיום הסכסוך הממושך והמתוקשר שבין תושבי מתחם גבעת עמל לבין חברת אלעד מגורים שבשליטת יצחק תשובה.
בהמשך לתביעות הפינוי ותשלום דמי השימוש שהגישה אלעד מגורים נגד 17 המשפחות האחרונות בגבעת עמל, קיים קליין לפני מספר ימים סיור בשטח, בנוכחות עורכי הדין של הצדדים ושני מאבטחים מטעם בית המשפט. בפרוטוקול הסיור ציין קליין כי הזדעזע מהתנאים בהם חיים התושבים, ולמרות זאת, על-פי הדין, לחלק מהם ציפיות לא ריאליות, ועל כן הוא מבקש למנוע מצב שבו יישארו ללא קורת-גג.
היום (ד') נתן קליין החלטה, במסגרתה הוא מציע לצדדים לקבל את המתווה שהציע עד ל-1 בספטמבר. על-פי המתווה כל 17 המשפחות יפנו את השטח, אלעד מגורים תסיר את התביעות כנגד המשפחות, לרבות הדרישה לתשלום דמי שימוש, וכל משפה תקבל פיצוי בסך שנע בין 200 אלף שקל ל-2 מיליון שקל, תלוי בנסיבות.
"ראשית אציין שיצאתי מזועזע מהביקור בשכונת גבעת עמל ב', במרחק של 5 דקות נסיעה מבית המשפט בחלק הצפון מזרחי היוקרתי של העיר העברית הראשונה בעת החדשה", ציין קליין בהחלטה. "מקום בו נבנים בתי מגורים ומשרדים בטיב הבנייה והפיתוח מהמתקדמים בעולם, גרים חלק מהתושבים בתת-תנאים בצורה לא אנושית, במקום מוזנח ולא ראוי שהזכיר לי לעיתים את הפבלות בריו דה ז'ניירו". קליין הוסיף כי בשלב זה אינו רואה לנכון להטיל את האשמה בגין הסיטואציה שהתגלתה לעיניו ברשויות, בבעלי הקרקע או בתושבים עצמם.
"שוכנעתי שיש מקום להציע לצדדים להגיע להסדר, המבוסס על שקלול סיכויים וסיכונים כפי שאלה משתקפים בעיני בית המשפט". הוסיף קליין. "בית המשפט סבור שחלק מהתביעות יתקבלו תוך חיוב הנתבעים לסלק ידם מהנכס בו הם מחזיקים מבלי לשלם כל פיצוי, אלא להפך. בחלק מהתביעות יינתן צווים לסילוק יד תוך חיוב הנתבעים בקיום תנאי מוקדם לכך. וחלק מהתביעות צפויות להידחות מכל וכל. תוצאה זו אינה רצויה לאף אחד מהצדדים".
קליין אף ציין כי "ב"מגה-תיק" זה ראוי להשתמש באמרה לפיה "עדיף להיות חכם מאשר צודק", והסביר כי אם יימשכו ההליכים המשפטיים, עלולים כל הצדדים להיפגע: אלה שיפונו ללא פיצוי ואף יחויבו בתשלום דמי שימוש יישארו חסרי קורת-גג; אלה שהתביעה נגדם תידחה ייאלצו להתגורר במתחם שאינו בבעלותם, שאינו מקבל את כל השירותים המחויבים למגורים סבירים במאה ה-21 , תוך סיכון חוזר להליכים משפטיים נוספים בעתיד. וגם התובעים ייפגעו מאחר שלא יוכלו לממש את זכויותיהם לבנייה כשחלקות מסוימות יישארו תפוסות, וגם בחלקות שניתנו בהן צווי פינוי - ביצועם בפועל יהיה כרוך במאמץ רב ובמאבקים שרצוי להימנע מהם.
קליין הוסיף כי "כלל הציבור המשווע לפתרונות דיור ולבנייה רוויה לא יוכל ליהנות מהקרקעות האלה, כשאין מיצוי אמיתי של זכויות הבנייה בהן. כל הצדדים צפויים לסבבים נוספים של הליכים ערעורים וערעורים נגדיים, טיפוס לערכאות גבוהות וחוזר חלילה תוך בזבוז משאבים, הוצאות ואנרגיות שניתן אולי להשקיע באפיקים חיוביים הרבה יותר. (התובעים על-ידי מיצוי הזכויות הקנייניות שלהם, והנתבעים על-ידי קבלת תשלום ופתיחת חיים חדשים וטובים יותר)".
על כן הציע קליין לצדדים להסכים למתווה כללי שיפתור הפעם לתמיד את מה שהגיד כ"פלונטר" בו מצויים כולם. על-פי המתווה שהציע, כל הנתבעים יפנו את הקרקע שתעבור לידי התובעים, התובעים יוותרו על דרישתם לתשלום דמי שימוש בגין התקופה שעד להעברת הקרקע לידיהם, כל אחד מהנתבעים יקבל תשלום בגין העברת החזקה ולא יחויב בכל תשלום שהוא באם יעבירו את החזקה בהתאם למתווה.
על-פי המתווה, התשלום יהייה לכל משפחה גרעינית (זוג הורים/הורה יחיד ילדים קטינים), או ליחידים המתגוררים ללא משפחה. קליין ציין כי התשלום נטו (ללא שכר-טרחת עורכי דין ומע"מ) ינוע בין 200 אלף שקל ל-2 מיליון שקל - הרבה פחות ממה שקיוו לקבל - כאשר הסכום הסופי ייקבע בהתאם לנסיבות של כל משפחה ומשפחה (כגון גודל החלקה, ומצבה המשפטי).
הכספים, על-פי המתווה, יוחזקו בנאמנות וישולמו לנתבעים רק אחרי שהשטח יפונה. בפועל ייקבע מהו הסכום שתקבל כל משפחה בהליך גישור שיתבצע בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופט בדימוס צחי ענבר, ואם הצדדים לתנאי הגישור, תינתן החלטה של בית המשפט לגבי הפיצוי לכל משפחה. קליין ציין כי בפני הצדדים אף עומדת הזכות לא לקבל את המתווה ולהמשיך בניהול ההליך המשפטי לפי עקרון "ייקוב הדין את ההר".
קליין קבע כי הצדדים ישקלו את הצעתו ויודיעו על החלטתם עד ה-1 בספטמבר. "החלטתי זו נחתמת במוצאי ט' באב, לאחר צום קשה של מעל יממה בשיא עומס החום של תחילת חודש אוגוסט", הוסיף קליין . "לא יכולתי שלא לפתוח החלטתי זו מבלי להזכיר את הסיבה שהביאה לחורבן בית מקדש השני לפי חז"ל, כפי שהדברים מובאים בתלמוד הבבלי: 'מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חינם ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים'".
הוא חתם את החלטתו בכך ש"סבורני שראוי להותיר מאחור את הכעסים המחלוקות והמטענים הקשים ששנים רבות הצטברו בלבם של המעורבים בתיקים אלה. ראוי להסתכל קדימה בחפץ לב באהבת חינם בנכונות אמיתית לפתור את מחלוקות פעם ולתמיד המתחם זה. אני משוכנע שהליכה בדרך זו תתרום לכל הצדדים בתיק זה ואולי תביא גם לתיקון סיבות החורבן ולביאת גואל צדק במהרה בימינו ממש".