כפר אז"ר / צילום: אלי יהב
סכסוך ארוך-שנים על קרקעות יקרות בין בעלי הנחלות במושב כפר אז"ר, שפרטיו פורסמו ב"גלובס" ("כפר אז"ר: הפטנט החדש לספסרות בקרקע מדינה", 6.10.14), הסתיים לפני שבועות אחדים בפני הבורר עו"ד דוד גילת: נדחתה דרישתם של 50 בעלי נחלות במושב לקבל "פיצוי" על כך שבעבר לא הוקצה להם במושב מגרש נוסף ונפרד בשטח של דונם לצורך בניית בית מגורים. שוויו של מגרש כזה בכפר אז"ר מוערך ב-4 מיליון שקל.
שורש הפרשה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר מינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י) פעל לבלימת מגמת נטישת המושבים על-ידי כך שהקצה מגרשים בני דונם לבנים של בעלי נחלות, שהם בגירים חסרי דיור ואינם נחשבים ל"בנים ממשיכים" היורשים את הנחלה. המגרשים הוגדרו כ"משק עזר". חלק מבעלי הנחלות כלל לא ביקשו להצטרף למבצע. מבקשי ההקצאה נבחנו על-פי הקריטריונים, ובסיום המבצע של המינהל, עמדו בקריטריונים רק 26 מתוך 76 בעלי נחלות בכפר אז"ר, ולהם הוקצו המגרשים.
בעקבות קידום תוכניות בנייה בשנים האחרונות על אדמות המושב, שצורף בינתיים לרמת-גן, התארגנו 50 בעלי הנחלות שלא היו זכאיות בזמנו ל"משק עזר", בניסיון לקבל פיצוי, בנימוק שהם "מקופחים", וכי מדובר ב"עוול היסטורי".
את קבוצת "המקופחים", בהם רוב חברי ועד האגודה, מובילים היו"ר לשעבר שחר טנא, יועץ כלכלי ואסטרטגי, שהיה מנכ"ל מועצת הדבש, והיו"ר הנוכחי ניר עופר, המפעיל פאב בכניסה למושב.
באסיפה כללית של חברי המושב התקבלה הסכמה שעוגנה בהחלטה, לפיה כאשר תהיה הרחבה קהילתית של שכונת מגורים במושב, קבוצת ה-50 תקבל עדיפות בהקצאת המגרשים בפטור ממכרז.
מנהיגי וחברי "קבוצת המקופחים" התנגדו להסדר משתי סיבות: הזכות לקבלת מגרש בהרחבה כרוכה בתשלום כספי של דמי היוון לרמ"י, וכן בבדיקה פרטנית של רמ"י על המתרחש בנחלתו של מבקש זכאות כזו. חלק ניכר מבעלי הנחלות בקבוצת ה-50 מבצעים שימושים חורגים בנחלותיהם, כולל השכרת בתים, בניגוד לחוזה החכירה וכללי רמ"י ובניגוד לחוק ההתיישבות, וכמה מהם אף מתגוררים מחוץ למושב, גם זה בניגוד לכללים אלה.
3 חברי ועד, שהם בעלי עניין בקבוצת ה-50, הגישו תביעה לרשם האגודות השיתופיות, בדרישה ליצור מנגנון "פיצוי" אחר לקבוצתם: במקום זכות קדימה למגרש בהרחבה הקהילתית, יקבלו ה"מקופחים" פיצוי כספי בשווי נטו של מגרש בן דונם, כאמור כ-4 מיליון שקל, ובסך הכל כ-200 מיליון שקל.
הפיצוי, לפי התביעה, יינתן ל"מקופחים" מתוך כספים שכפר אז"ר יקבל בעקבות בניית פרויקטים מסחריים שרמ"י מקדמת על אדמות המושב ומוגדרים כפרויקטים שנועדו לצורך סיוע בפרנסת חברי המושבים. בפרויקטים כאלה היישוב יכול להתקשר בשותפות עם יזמים פרטיים.
תביעה זו, כך גורסים משפטנים בתחום קרקע חקלאית, עומדת בסתירה לעיקרון העומד בבסיס פרויקטים מסחריים, ובעיקר לתקנון המושב, לפיו הכנסות מפרויקטים מסחריים יחולקו באופן שוויוני בין כל חברי המושב, ולמעשה מדובר בעקיפת החלטות רמ"י והחלטות האסיפה הכללית, העולה לכדי ספסרות באדמות מדינה.
רשם האגודות השיתופיות הקודם, אורי זליגמן, מינה כבורר את עו"ד דוד גילת (מאוחר יותר, אחרי פרישתו, הצטרף זליגמן למשרדו של גילת). ועד המושב, שבו רוב של בעלי עניין, לא התגונן מפני התביעה.
שני חברים בכפר אז"ר, ישראל נוימן באמצעות עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון סודאי ושות' ואבינועם קרונזון באמצעות עו"ד עמיר דרורי, הגישו התנגדות לדרישת ה"פיצוי" מתוך הפרויקטים המסחריים. הנימוקים העיקריים: הדבר סותר את החלטת האסיפה הכללית, את עיקרון השוויוניות בהכנסות מפרויקטים מסחריים הטבוע בתקנון המושב, ואת העיקרון שפרויקטים מסחריים ביוזמת רמ"י נועדו בין השאר לצורכי פרנסת החברים ולא כמקור ל"פיצוי" בגין ענייני מקרקעין אחרים.
אחרי הליך ארוך בן 5 שנים, הבורר גילת דחה את דרישת "המקופחים", והדגיש כי אינו מעמיד את עצמו מעל החלטות האסיפה הכללית, שהחליטה על פיצוי בצורת קדימות להקצאת מגרשים בהרחבה.
במהלך הבוררות התלוננו חברים בכפר אז"ר בפני רמ"י על הניסיון של בעלי עניין להשתמש בכספי הכנסות מפרויקטים שנועדו לפרנסה לצורך פיצוי שכלל לא מגיע להם, על רקע העובדה שחלק ניכר מהם מסובכים בשימושים חורגים.
בעקבות התערבות של ח"כ איתן כבל בנוגע לעקיפת כללי רמ"י בדרישה לפיצוי מפרויקטים מסחריים, הודיע עדיאל שמרון, מנכ"ל רמ"י, כי בפרויקטים של עסקות לשימושים מסחריים "העסקה תתבצע מול היישוב החקלאי או התאגיד אשר היישוב החקלאי הוא בעל שליטה בו, ובכל מקרה לא מול אנשים פרטיים, לרבות בעלי נחלות בכפר אז"ר".