אורי גבזה, דיגיטל על הבר / צילום: איל יצהר
"אומרים לנו שההמון הוא חכם, והרבה פעמים מתכוונים לקבוצה שבתנאים מאוד מסויימים חושבת טוב יותר מהאדם הבודד. הבעיה היא שהניחושים הנכונים של קבוצה לעומת אדם יחיד, הביאו להאדרה של מושג בעייתי שנקרא חוכמת ההמון. ההיסטוריה הוכיחה לנו פעם אחר פעם שההמון לא חכם, לא באתונה הדומקרטית, לא בסיומה העגום של המהפכה הצרפתית, ובוודאי שלא במאה ה-20. חשוב מאוד שנדגיש לפני הכל מושג אחר של חשיבה - חוכמת היחיד של כל אחד ואחת מאיתנו". מאחורי האמירה מעוררת המחשבה הזו עומד ד"ר אייל דורון, יוצר וחוקר תבונה יצירתית.
בערב "דיגיטל על הבר", של "גלובס" בשיתוף בנק לאומי שנערך באחרונה בירושלים, העביר דורון לקהל את המסר: אל תוותרו ואל תזניחו את חוכמת היחיד שלכם, זו שצברתם בדם, יזע ודמעות לאורך החיים. חשוב להתייעץ, לחקור, לשאול ולשתף פעולה, אבל רק באמצעי משני לאינטואיציה האישית והעמוקה שלנו. את דברי הפתיחה בערב נשא אורי גבזה, מנהל אזור פרימיום ירושלים והמרכז בבנק לאומי. "המפגשים האלה עוסקים במהפכה הדיגיטלית ובהשפעה שלה על כל אורחות החיים שלנו, החל מיחסים בין-אישיים ועד בנקאות", הסביר גבזה, "יש לנו את הזכות להיות חלק ממהפכה אמיתית והדבר הקטן הזה, הסמארטפון, מנהל למעשה את החיים שלנו: אנחנו מזמינים מוניות דרכו, מעבירים כספים באמצעותו, משווים מחירים... אותה מהפכה דיגיטלית גם יצרה מהפכה בין-דורית", המשיך גבזה והסביר, "בין הדור הצעיר שנולד לתוכה לבין הדור היותר ותיק - בני 30 וצפונה, שידע והכיר גם דברים מהעבר כמו טלוויזיה בשני ערוצים כמו טלטקסט וטלפון עם חוגה".
גבזה הוסיף כי יש שני מושגים מרכזיים, "'הדיגיטל' - שמשמעותו שניתן לבצע את הפעולה בלחיצת כפתור ו-'הפיזיקל' - שמשמעותו שצריך להגיע פיזית למקום על-מנת לבצע את הפעולה. "הגבולות בין שני המושגים מאד מיטשטשים", הוא טען, "הדור הצעיר דור ה-Millenials - אין לו בעיה, אבל הדור היותר וותיק צריך להסתגל. בבנק לאומי הבנו שחוץ מאשר לתת פתרונות מתקדמים צריכים ללוות את הדור היותר ותיק לחצות את הגשר הזה, בהיבט הדיגיטלי ויש לנו פרויקט בשם - ישראל IL שמאפשר לדור שהדיגיטל אינו זורם בעורקיו להסתגל".
מיהו משוגע
דורון בחר להמשיך מהנקודה שהעלה גבזה ולדבר על הדורות. אותו דור צעיר "של בני 20 עד 32, דור ה-Y" טען דורון, "אומרים עליו שהוא הולך ופוחת; שטחי, רדוד, קצר סבלנות, לא קורא ספרים ועם כמויות נכבדות של הפרעות קשב. המחקרים והסקרים לא ממש מתיישבים עם הסטריאוטיפ הזה. לאחרונה יצא סקר של מכון PEW, מכון סקרים נחשב בארה"ב, שבדק בני איזה דור הולכים הכי הרבה לספריות. והתשובה: דווקא בני ה-20 עד ה-32 - אלה שנחשבים לרדודים - הולכים יותר מכולם לספריות. אגב, זה גם הדור שאחוז ההתנדבות שלו נמצא בעלייה מתמדת, הדור שיש לו יותר מודעות לסביבה וגם מרבה ללכת לתנועות נוער. כל העובדות סותרות את הסטיגמה".
מכאן עבר דורון לנושא המרכזי של הרצאתו. "באנו לדבר על מנהיגות בעולם דיגיטלי, אז הנה שאלה - אתם בני 27 ומנהלים חברה ומציעים לכם עליה 700 מיליון דולר - אתם מוכרים?", שאל דורון את הקהל והשיב, "לצוקרברג הציעו את זה והוא אמר לא. הוא היה מספיק 'משוגע' כדי להמשיך. אומרים לכם שאנשים לא יקנו נעליים אם הם לא ימדדו אותן קודם, והרוב המכריע יקבל את זה; אלא אם כן קוראים לכם טוני שיי ואתם מקימים חברה שמוכרת נעליים באינטרנט. הבחור עשה 'מהלך משוגע' לכל הדעות - ועשה מיליארד דולר. פוליטיקאי ישראלי שהפסיד שבע פעמים בבחירות, ואני לא מתכוון לשמעון פרס אלא דווקא למנחם בגין, ומחליט ללכת לבחירות בפעם השמינית - פועל בהגיון, או שהוא משוגע?" שאל דורון את הקהל. "הפואנטה שלי היא שהעולם מנוהל על-ידי 'משוגעים'. אני עובד הרבה עם מנהלים והשאלה הראשונה שאני שואל אותם היא 'מתי אמרו לך לאחרונה שאתה משוגע?'. ללארי פייג' (אחד משני מייסדי גוגל, ע"ב) יש משפט ידוע: 'אם שבוע שלם עבדת ואף אחד לא אמר לך שאתה קצת משוגע - לא באת לעבודה'. 'המשוגעים' מנהלים את העולם בעוד ש'הנורמלים' עובדים אצלם, הסביר דורון. "בבית הספר למדנו להיות נורמליים. לא לאחר, להתכונן למבחנים, לעשות שיעורי בית. אבל בסוף אצל מי אתה העובד? הרבה פעמים אצל אלה שהעיפו אותו מבית הספר מכיוון שהוא מיעט להגיע. מארק צוקרברג (מייסד פייסבוק) נאם לא מזמן בהרווארד לפני בוגרי האוניברסיטה. הוא עצמו בגר? לא, הוא פרש. אבל הבוגרים של האוניברסיטה אולי ילכו לעבוד אצלו. לא כל מי שלא ילמד - יצליח, אבל אנחנו חיים בעולם טיפה לא-נורמלי. המאה ה-21 נותנת במקרים רבים למי שפחות נורמלי להוביל".
הדוגמה המפורסמת ביותר שעולה לראש היא כמובן הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב - ודורון לא פספס אותה, כמובן. "מה טראמפ וקלינטון מייצגים? מאבק בין אימפולסיביות, חוסר איפוק עצמי, תחושת בטן ואינטואיציה מול משהו מאד נורמלי ואחראי. מי ניצח?" הוא שאל רטורית, "בארה"ב אומרים היום שאיפוק עצמי הוא אובר-רייטד".
ההבדל בין נורמלי לבין הגיוני
מכאן המשיך דורון לשלב הבא והמפתיע בתיאוריה שלו - ההגיון בשיגעון. "מה זה שיגעון?", הוא שאל, "אי-שפיות זמנית? אלה מצבים שיכולים להתרחש בלידה וביצירה. מישהו צולל לתוך פרויקט ואומרים עליו 'עובד כמו משוגע'. עכשיו יש לנו מקצועות שנעלמים ונולדים. המקצועות שנולדים הם מקצועות שמעלים את השאלה האם זה מקצוע הגיוני ונורמלי. אתם מכירים יוטיוברים? הבן שלי מאד אוהב מישהו בשם DanTDM, יוטיובר בן 24 שמרוויח מיליון דולר לחודש. התכנית העסקית שלו היא - אפתח מצלמה ואתם תצטרפו אלי. זה נראה רציני? זה נורמלי? "הלכתי ובדקתי איך נראית העבודה של DanTDM. הוא עובד 15 שעות ביום וכל יום הוא מעלה שני סרטונים. בחמש אחה"צ הוא מעלה לקהל באירופה ובאחת בלילה לקהל בארה"ב. כל היום הוא מנסה לחשוב איך הוא מעלה סרטון בעל ערך. אם הוא מאחר בדקה יש לו מיליון תגובות זועמות. לכאורה, מקצוע 'משוגע'. מצד שני זה מקצוע מאד הגיוני. אתה עובד מאד קשה.
הבדידות מייצרת פריצות דרך
בהמשך בחר דורון להטיל ספק באחת האופנות הפופולריות ביותר בשיח הציבורי: חכמת ההמון. לדבריו "בספרו המדובר והחשוב של ג'יימס סורוביצקי 'חכמת ההמונים' מדגיש המחבר כי תנאי חשוב לשיפוט של הקהל הוא שההחלטות של אנשים יהיו עצמאיות זו מזו. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו ביושר מתי והאם זה באמת קורה?", לדבריו, "שורה ארוכה של מחקרים מדגישה את הרגישות של הקבוצה להשפיע על חבריה.
"המכון הפדרלי השוויצרי לטכנולוגיה למשל, שאל אנשי שאלות בתחום של גיאוגרפיה, והוכח כי ככל שהמשתתפים קיבלו יותר מידע על הניחושים של האחרים כך גברה הנטייה של המנחשים לעבר קונצנזוס על חשבון הדיוק. הקבוצה 'החוכמה' צריכה לעמוד בשורה של תנאים מאוד לא פשוטים כמו חשיבה עצמאית ומגוון גדול של המשתתפים. אז איך אנחנו חושבים הכי טוב ויצירתי? המופנמים יגידו 'כשאני לבד', המוחצנים יגידו 'כשיש אנשים אחרים סביבי'. סוזן קיין מדגימה בספרה המרתק Quiet כיצד בדידות וזמן לבד מייצרים פריצות דרך אמיתיות. אנו נוטים לחשוב שקבוצה מגוונת של אנשים תחשוב תמיד יותר טוב מהאדם היחיד, אך יש לא מעט מחקרים מרתקים שההיפך הוא הנכון. פול פולוס מאוניברסיטת טקסס, ערך מחקר ב-2015 ומצא שהרעיונות הטובים ביותר בארגון יוולדו כשהעובדים יחשבו לבד, ורק אז יחד כקבוצה.
"מדברים הרבה על Waze כחוכמת ההמון, אך היה שם יחיד - או כמה יחידים - שבנה פלטפורמה ואיפשר את השיתוף הזה. כמו שויקיפדיה היא קודם ולפני הכל קבוצה מצומצמת יחסית של אנשים שעורכים אותה. את זה לא צריך לבלבל עם קבוצה גדולה של אנשים שמנחשת אורכים וגדלים שונים של חפצים בצורה מדויקת יותר מאדם יחיד.
"אם אשאל אתכם 'מה לעשות בזמן מלחמה?' או מה לעשות בעסק שלכם, בזוגיות שלכם במימוש העצמי שלכם - גם שם אני אקח ממוצע? אני לא יכול לעשות ממוצע לדברים ערכיים. יש משהו מרגיע בלחשוב ההמון הוא חכם והתייעצות עם המון אנשים יכולה לפעמים לעזור, אבל צריך לזכור שהרשת הדיגיטלית מלאה בשמועות, קלישאות והטעיות.
הדוגמאות שהביא דורון לא היו מוגבלות רק לדור הנוכחי או לעולם הדיגיטלי. "איזה קיבוצים בישראל הצליחו?", הוא שאל, "סאסא, שדות ים. מה קרה בקיבוצים האלה? המציאו המצאה וניהלו מפעל.
"שאלתי 35 מזכירי קיבוצים והם אמרו לי בשנות ה-70 אנחנו בשיא פריחתנו. מגיע משוגע לקיבוץ, מסתובב בפנים חמורים ואומר 'העסק הולך'. בשביל הסיכוי של האחד לאלף הוא שלח אותו לחו"ל. הוא חזר ואחרי 15 שנה קמנו ולכל אחד היה 15 מיליון בעו"ש. מי המציא את ההמצאה? אדם אחד. מי ניהל את המפעל? אדם אחד.
על ההורים לחפש תשובות בעצמם
"הרעיון המרכזי שלי כאן, הוא להדגיש לכם כמה חשובה בסופו של דבר האינטגרציה שאתם עושים למידע העצום שסביבכם", הסביר דורון, "שימו לב מה קרה להורות הישראלית, שבהרבה מקרים מתמסרת להגיון הקולקטיבי של מה נכון או לא נכון במקום שכל הורה יחפש את התשובות שנכונות לו ולילד שלו.
הרבה פעמים אמא או אבא בקהל באים להתייעץ איתי מה לעשות - האם עליהם לתת לילדים לשחק במשחקי מחשב או לצפות בטלויזיה. אני מיד מחזיר את השאלה אליהם ומברר מה לדעתם נכון לעשות. הם מכירים הכי טוב את הילד שלהם ואת הסיטואציה, הם יכולים לענות בצורה מדויקת ביותר על השאלה. בסופו של יום היחיד או הזוג או המשפחה או ההנהלה - הם מחליטים".
דורון סיכם את דבריו ואמר לנוכחים כי "בעולם שבו כולם הופכים דומים אחד לשני, האתגר הגדול ביותר היום הוא לשמור על חוכמת היחיד. לכולם יש את אותו הסמארטפון וכולם כותבים אחד לשני 'סבבה' - המכשירים הדיגיטליים האלה עלולים לגרום לנו להיות דומים אחד לשני בצורה מטרידה; מצד שני, הם נותנים לנו עולם ומלואו בכף היד, באופן שמאפשר לנו לשמור על חוכמת היחיד".
ישראל IL - מתחברים יחד לעולם דיגיטלי / מיטל שירן הראל, ראש אגף שיווק בבנק לאומי
המהפכה הדיגיטלית משנה מן היסוד עוד ועוד תחומים בחיינו: מתחבורה ועד תיירות, מבית חכם ועד כושר גופני, מהאופן בו אנו צורכים מוסיקה ועד לאופן בו אנו רוכשים אופנה.
גם על ענפי הפיננסים והבנקאות לא פוסחת החדשנות הדיגיטלית, והחידושים הבלתי פוסקים בתחום מאפשרים לנו לבצע יותר ויותר פעולות בנקאיות בפשטות, בנוחות ומכל מקום: קבלת מידע, הפקדת צ*קים, העברות כספים, פעולות בניירות ערך ואפילו תשלום משכורות והתייעצות עם בנקאי במובייל. אולם כמו בכל חדשנות, גם בתחום הבנקאות הדיגיטלית ישנם את המאמצים הראשונים ולצידם רבים אחרים שאינם יודעים כיצד לעשות את הצעד הראשון.
כמי שפעיל בעולם הבנקאות הדיגיטלית בישראל בעשור האחרון, לקח על עצמו בנק לאומי את משימת הנגשת הבנקאות הדיגיטלית ללקוחות הבנק - בדגש על האוכלוסיות עבורן השימוש במחשבים ובסמארטפונים מהווה חסם ומלווה בחשש. עבורם, השיק בנק לאומי בחודשים האחרונים את פרויקט "ישראל IL".
במסגרת הפרויקט, עשרות מדריכי דיגיטל הפזורים בסניפי לאומי בכל רחבי הארץ, מקיימים הדרכות אישיות עם הלקוחות (אחד על אחד) במטרה לגרום להם להכיר ולהשתמש בשירותים בנקאיים באמצעות הערוצים הדיגיטליים של הבנק - אתר האינטרנט, האפליקציה בנייד ועמדות השירות העצמי המוצבות בסניפים. המהלך הראשון מסוגו, נועד לסייע ללקוחות בכל הגילאים ומכל שכבות החברה, להתגבר על החשש המובנה ו"לחצות את הגשר" לעולם הדיגיטלי, כל אחד בקצב שלו ובהתאם לצרכיו.
במסגרת ההדרכות בסניפי הבנק, לומדים הלקוחות לבצע פעולות בנקאיות שכיחות בערוצי הדיגיטל, לרבות בירור יתרה, העברות כספים, הפקדות שיקים, הזמנת פנקסי שיקים, פתיחת תוכנית חיסכון, התכתבות עם בנקאי, הפעלת כרטיס אשראי ושחזור סיסמה. בנוסף לחיסכון בזמן, המעבר לבנקאות דיגיטלית מוזיל משמעותית את עלויות ניהול החשבון, שכן ביצוע הפעולה בדיגיטל הינו זול לעומת ביצוע אותה הפעולה אצל הפקיד בסניף הבנק. בשבועות שחלפו מאז השקתו, זוכה פרויקט "ישראל IL" להצלחה גורפת בקרב לקוחות הבנק. ההיענות לפרויקט הנה חסרת תקדים ולקוחות בכל רחבי ישראל, מרכז ופריפריה, צעירים, מבוגרים ובני הגיל השלישי - מגיעים ללמוד כיצד להתקדם לעולם חדש ומתקדם של בנקאות דיגיטלית.
