דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
לא פעם פועלים הרגולטורים המקומיים בשוק שתחת פיקוחם מתוך מטרה למנוע, לפתור או לכל הפחות לצמצם כשל שוק קיים. לא תמיד תוכניות הפיקוח מתגשמות, ולעתים נוצר בלגן לא צפוי, או שפשוט לוקח זמן עד שדברים נפתרים ומתיישרים עם התקוות המוקדמות. נדיר הרבה יותר מקרה שבו רגולציה שהשית הרגולטור בעצמו יוצרת כשל שוק מיידי וברור. מקרה כזה מתרחש בימים אלה בשוק ביטוחי אובדן כושר עבודה, כשעקשנות של הרגולטורית, ששמה דגש על הוזלת תעריפים מיידית, מובילה לכך שכבר כמה ימים אין בנמצא ביטוחי אובדן כושר עבודה (אכ"ע) בישראל.
במה מדובר? דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הוציאה שורת הנחיות ששינו את ביטוחי אובדן כושר עבודה, ונקבה בתחילה ב-1 במאי השנה כמועד שממנו השוק ישתנה, והפוליסות יהיו חדשות. המועד המקורי הגיע ולא היו פוליסות מאושרות, מאחר שהחברות בענף לא הציעו פוליסות בתעריפים שיתאימו לכוונות האוצר. או אז, בדקה התשעים, וכצפוי, דחתה סלינגר את מועד תחילת ההוראות ל-1 באוגוסט, ואפשרה המשך מכירת פוליסות אלה.
חלפו שלושה חודשים וגם המועד החדש הגיע, ועדיין לא היו פוליסות מאושרות, מאחר שסלינגר לא רוותה נחת מהתעריפים בפוליסות החדשות המוצעות. ואולם, הפעם אין ארכה או דחייה. פשוט אין פוליסות, וכך קורה שכבר כמה ימים אין פוליסות אובדן כושר עבודה ללקוחות חדשים שמצטרפים לשוק החיסכון הפנסיוני (בקרנות הפנסיה יש פתרון קיים - כיסוי הנכות).
מה המשמעות של זה, ומה זה אומר מבחינת העובד שמצטרף עתה לשוק העבודה, ושאינו מתאים לקרן פנסיה? נתחיל ונאמר שרוב העובדים בישראל מקבלים מענה ראוי ומספק מקרנות הפנסיה החדשות לאורך זמן. אבל החשיפה שסלינגר יצרה היא בנושא הכיסוי הזמני.
במה מדובר? אצל הרבה מאוד מעסיקים העובד זכאי לתנאים פנסיוניים על פי החוק, וזה אומר שאם יש לו תנאים קיימים, אז הוא מקבל את החיסכון הפנסיוני אצל המעסיק החדש כעבור שלושה חודשים (רטרואקטיבית), ואם אין לו תנאים קיימים, והוא מתחיל חיסכון חדש לגמרי, אזי הוא מקבל את התנאים כעבור חצי שנה.
נוסף על כך, לעובד אשר מגיע למקום העבודה לוקח זמן עד לבחירה ולפגישה עם סוכן פנסיוני, או עד שהוא מודיע למעסיק באילו מוצרים פנסיוניים הוא מבקש לחסוך, ולכן גם במקרה זה נדרש הכיסוי הזמני. לכן, חברות הביטוח נותנות לעובד הגנה בצורה של כיסוי שכזה - הן למקרה פטירה והן למקרה של אובדן כושר עבודה. וכאן טמון המוקש במצב הקיים שיצרה סלינגר: אותם עובדים נמצאים בחשיפה גדולה, מכיוון שעד כה הייתה להם הגנה למקרה של אובדן כושר עבודה במקרה של אירוע בתחילת עבודתם, ואילו כעת, החל מתחילת אוגוסט, זה כבר לא קיים.
כמו כן, לא מן הנמנע שאי מכירת אובדן כושר עבודה היא אמצעי של סלינגר לעצירת מכירת ביטוחי המנהלים - שהם אפיק חיסכון פנסיוני שהרגולציה תופסת כנחות ביחס לפנסיה המקיפה החדשה, ונמכרים בקצב גבוה על-ידי הסוכנים. הרי ללא כיסוי אכ"ע אין ביטוח מנהלים (וזו לא בהכרח תוצאה פסולה מכיוון הפיקוח).
חברות הביטוח פוגעות במבוטחים?
שאלנו את רשות שוק ההון מדוע היא לא נתנה ארכה נוספת (בניגוד למה שקרה במאי) למוצרי אובדן כושר עבודה קיימים? מה אמורים לעשות סוכני הביטוח עם לקוחות חדשים שאינם יכולים, או אינם מתאימים, להצטרפות לקרנות פנסיה מקיפות - כיצד ניתן למכור להם ביטוח מנהלים או גמל ללא אכ"ע? מי ינהל את החשיפה ללקוחות שלא יקבלו מענה (גם בתביעות שיגיעו בעתיד) והאם מבחינת רשות שוק ההון ישנו כשל שוק באכ"ע, שמצדיק אי-מכירת מוצרי ביטוח אלה?
לכך ענו לנו מרשות שוק ההון, שאחראית על השוק, כי "רשות שוק ההון פרסמה לפני כשנה הוראות המחייבות את חברות הביטוח לשווק פוליסות אובדן כושר עבודה חדשות שיטיבו עם המבוטחים. ההוראות אמורות היו להיכנס לתוקף במאי 2017, אך יישומן נדחה לאוגוסט 2017 על מנת לאפשר לחברות זמן היערכות נוסף. רשות שוק ההון הגדירה תנאים ברורים לפוליסות אובדן כושר עבודה לשם שמירת עניינים של המבוטחים. רשות שוק ההון לא תאשר מוצרים או תעריפים שעלולים לפגוע במבוטחים".
כלומר, לפי סלינגר, חברות הביטוח פוגעות במבוטחים. זאת, אף שהן מכרו את הביטוחים הללו לאורך שנים, ושהתייקרות הפוליסות היא פועל יוצא - טבעי - לצעדים שהובילה סלינגר בעצמה כרגולטורית. לכן, השאלה נסובה על מהי העלות המתאימה.
האם זה התפקיד של סלינגר? לדעתה כן, לדעת החברות מדובר בהתערבות חריפה מדי בתעריפים, כשיד אחת של הרגולציה מרחיבה את הביטוחים ומשנה את כללי הבסיס של התמחור (לרבות הוראות סולבנסי 2) ויד שנייה של הפיקוח מתעלמת מכך ודורשת מחירים שאף חברה לא רואה כתעריפים נכונים וראויים עבורה. עובדה, אומרים גורמים בשוק, שאף חברת ביטוח לא הגישה תעריף שעבר את הפיקוח, מה שהיה יכול לסייע לה לזכות בנתח שוק, ומזה יש ללמוד שהכוונות של סלינגר אינן תואמות ניהול אחראי של חברת ביטוח שפועלת למטרות רווח.
לא רק זה, אומרים גורמים בשוק הביטוח, נראה שמוצר זה היה הפסדי לאורך שנים ודווקא הבעייתיות שהייתה טמונה באופי הביטוח, בדגש על הביטוח המפעלי (הקבוצתי) - כשהיה זול ונתן כיסוי לקוי, לדעת רבים - היא שסייעה לתעריפים זולים יחסית בעבר, ובטח ביחס למה שהחברות מבקשות להחיל כיום. אז נכון, החברות לא תמימות וגם האכ"ע של פעם כנראה היה סוג של בלוף - והרי הצעדים שסלינגר נקטה היו לטובת הפיכת הפוליסה כך שהבסיס שלה ייתן מענה ראוי. אם היה צורך בייקור כזה דרמטי של הפוליסות - כפי שהחברות רוצות עתה - נראה שהתעריפים בעבר לא שיקפו נכונה את גובה העלות האמיתית של הפוליסות.
מכאן שהשאלה הגדולה היא מה המחיר החדש שהחברות דורשות: ימים יגידו האם סלינגר מגזימה ופוגעת בשוק מתוך כוונות טובות, או אם זה המקום והזמן ל"מלחמה" בחברות הביטוח במטרה לחנכן.
יש לי מושג/ביטוח אובדן כושר עבודה
הביטוח, המוכר גם ככיסוי לנכות בקרנות הפנסיה המקיפות, הנו חלק משלושת הרכיבים שמהווים את החיסכון הפנסיוני, לצד הכיסוי למקרה מוות והחיסכון עצמו. מדובר בכיסוי שנועד להבטיח למבוטח הכנסה שוטפת במקרה שהוא מאבד את יכולתו להמשיך ולעבוד. לאורך השנים נמכרו ביטוחים אלה בזול במקומות העבודה, אך ללא שהבטיחו כיסוי נאות