חוף אילת / צילום: איל פישר
אזרחי ישראל היו נהנים מרמת חיים גבוהה במידה משמעותית אלמלא יוקר המחיה הגבוה - כך עולה מהסקירה השבועית שמפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי באוצר. הכלכלן מציין כי המחירים בישראל גבוהים לעתים בעשרות אחוזים מהמקובל במדינות המפותחות (OECD), והבעיה חריפה במיוחד בתחומי התחבורה, המלונאות ומוצרי חשמל.
על-פי נתוני הכלכלן הראשי, פערי המחירים בין ישראל למדינות המפותחות מגיעים ל-52% בענף המוצרים בני-הקיימא (מכוניות, מוצרי חשמל), ל-30% בתחום התחבורה ול-29% בתחום המסעדות והמלונות.
הכלכלן הראשי סבור כי חשיפת ענפים נוספים לתחרות תוכל לסייע בהוזלת יוקר המחיה ובשיפור דירוגה של ישראל בתוצר לנפש.
לגבי הקשר בין רמת חיים למחירים, הכלכלן הראשי כותב כי "באופן מובנה, ככו שהמדינה מפותחת יותר, בממוצע, רמות המחירים בה עולות. ככול שרמת החיים עולה, השכר נוטה לעלות בהתאם".
התוצר לנפש הוא אחד המדדים הכלכליים המקובלים למדידת רמת החיים. התוצר לנפש בישראל עומד על 37.2 אלף דולר לשנה - נתון שמעמיד את ישראל במקום ה-20 בקרב מדינות ה-OECD, בין איטליה וצרפת.
עם זאת, השוואת תוצר לנפש במונחי שוויון כוח קנייה (PPP) מורידה את ישראל 3 מקומות בדירוג ומעמידה אותה בין צ'כיה לספרד. ההסבר לפער הוא רמת המחירים בישראל, אשר גבוהה בהשוואה בינלאומית, בדגש על מוצרי בני-קיימא, תחבורה, מסעדות ומלונות. שלושת התחומים (היחידים) שבהם המחירים בישראל זולים מממוצע ה-OECD הם תקשורת, ירקות ופירות וחינוך.
הסקירה של הכלכלן בוחנת גם את מיקומה של ישראל במדדים השוואתיים אופנתיים: מדד הביג-מק של ה"אקונומיסט", מדד בילי לארונות איקאה ומדד לאטה של סטארבאקס. על-פי מדד בילי, ישראל נכללת בחמשת המדינות היקרות ביותר. לעומת זאת, בתחום הביג-מק מציין הכלכלן כי לאורך השנים הוזל מחיר הביג-מק בישראל עד לכדי הערכת חסר של השקל מול הדולר. כך, שער החליפין (שקל\דולר) "הביג-מקי" הוא 3.3, נמוך בהשוואה לשער החליפין הרשמי.