קרנית פלוג / צילום: רויטרס
בבנק ישראל מתקשים להסביר לאן נעלמה האינפלציה בישראל - זה הרושם המתעורר למקרא דוח המדיניות המוניטרית החצי שנתי שמתפרסם היום (ג'). בבנק המרכזי ממשיכים "להאשים" את המדיניות הממשלתית להורדת יוקר המחיה, בהיותה גורם מרכזי לאינפלציה הנמוכה - ומצרפים לכך גם את התגברות הרכישות של ישראלים באינטרנט, וכן תיאוריה הגורסת כי המחירים בישראל נמצאים בתהליך ארוך טווח של התאמה לרמת המחירים המקובלת באירופה.
במסגרת דוח המדיניות המוניטרי החצי שנתי שפורסם היום נדרש בנק ישראל, לפי החוק, להסביר מדוע שיעור האינפלציה סטה מתחום היעד שקבעה הממשלה במשך יותר מ-6 חודשים רצופים.
על-פי החוק, מחויב בנק ישראל להוביל מדיניות שמטרתה להביא את האינפלציה לתוך יעד של 1% עד 3% בהסתכלות של שנתיים קדימה. ואולם נכון לסוף חודש יוני' עומד קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים על מינוס 0.2% - זאת כתוצאה ממדד המחירים לצרכן בחודש יוני שהפתיע עם ירידה חדה של 0.7%.
כותבי דוח המדיניות המוניטרית מעדיפים להתמקד בחצי המלא של הכוס ומדגישים כי מתחילת השנה נרשם בישראל שיעור אינפלציה חיובי - לראשונה מאז 2014. אולם' גם בהסתכלות קדימה מתכנס קצב האינפלציה לתוך תחום היעד רק בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים (מעל 3 שנים). האינפלציה האפסית בישראל בולטת במיוחד בהשוואה לנעשה בגוש האירו וארה"ב - שם מורגשת התאוששות מרשימה בקצב עליית המחירים.
מה שמסבך עוד יותר את התשובה לשאלה לאן נעלמה האינפלציה, היא העובדה שהשכר בישראל ממשיך לעלות בקצב מהיר ושמחירי האנרגיה - שתרמו בעבר רבות לירידת מחירים - עלו במחצית הראשונה של השנה ב-8%.
בבנק ישראל מונים ארבע סיבות עיקריות לאינפלציה החלשה בישראל. הסיבה הראשונה היא השקל החזק, ששער החליפין שלו המשיך להתחזק במחצית הראשונה של 2017, בעיקר עקב היחלשותו של הדולר בעולם.
הסיבה השנייה היא "ההחלטות המִנהליות שהממשלה קיבלה במטרה להפחית את יוקר המחיה". החלטות אלה, מציינים בבנק ישראל, "המשיכו להוביל לירידות מחירים, שתרמו לירידת האינפלציה במהלך התקופה הנסקרת". על פי כלכלני הבנק, מדד המחירים לצרכן היה רושם עלייה של 0.9% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי, אלמלא צעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה.
סיבה שלישית על פי בנק ישראל היא "התגברות התחרותיות במשק שנבעה, בין היתר, מגידול ברכישות באינטרנט".
הגורם הרביעי לפי הבנק הוא גם המעורפל ביותר: "לפי סברה שעלתה בוועדה, ייתכן שרמת המחירים בישראל עוברת תהליך ארוך טווח של התאמה לרמת המחירים המאפיינת את השווקים המפותחים באירופה".
באשר לנעשה בשוק הנדל"ן, קובע בנק ישראל כי הנתונים משוק הדיור מצביעים על התייצבות של המחירים בחודשים האחרונים, תוך התקררות של הביקושים והמשך גידולו של ההיצע בקצב יציב. בהערכה זו תומכות רמה נמוכה של מספר העסקאות בדירות חדשות והתכווצות משמעותית בחלקם של המשקיעים. התפתחויות אלו לוו בהצטמצמות היקפן של המשכנתאות החדשות ועלייה של הריבית עליהן ביחס למחצית הקודמת, תוך ירידה מסוימת בחודשים האחרונים.
בבנק מפרטים ומציינים כי במחצית השנה הראשונה של 2017 חלה ירידה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל עלו המחירים ב-4.5%, לעומת 5.7% בסוף המחצית הקודמת. מחירי שכר הדירה עלו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.6%, ובשנים האחרונות ניכרת יציבות בקצב עלייתם.