גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל מה שחשבתם - אבל הפוך

על עדי מדינה, נשיא לשעבר ועוד

ניצחון לעיתונאים? לציבור?

"ניצחון לרביב דרוקר וערוץ 10", כך הכותרות. ניצחון? לעיתונאים? לעיתונות? לציבור? בית המשפט העליון החליט אתמול (ב') כי ראש הממשלה מחויב למסור מועדי השיחות, (מפגשים פיזיים או גם שיחות טלפון? התכתבות במייל?) שקיים עם בעלי עיתון "ישראל היום", שלדון אדלסון, והעורך דאז, עמוס רגב.

עורכים, עיתונאים ופרשנים נהגו ונוהגים דרך קבע להיפגש ל"שיחות רקע", או "רקע עמוק", ולקיים שיחות לתוך הלילה עם ראשי ממשלה, רמטכ"לים, שרים, קצינים בכירים בכל מערכות הביטחון, פקידים בכירים ומקורות "יודעי דבר". אלה שיחות עבודה - ואת התוצאות וההדים של תוכנן השיחות רואים ושומעים כולם. איכשהו. מתישהו. במישרין או בעקיפין, אחרי יום, אחרי שבוע, או אחרי חודש.

במציאות, קובעת החלטת העליון, שתמיד יש אפשרות שכל עמישראל, כלומר כל התקשורת שלו, תדע עם איזה עיתונאי נפגש הבכיר הפוליטי, הביטחוני, הכלכלי - והעיקר באיזה יום זה קרה. טיפה של מאמץ - ואפשר יהיה לקשור חוטים, בין בכיר-תוכן-עיתונאי, ולזהות כמעט בוודאות מי מסר מידע זה ואחר, מי "יצא" נגד מי, מי לא שמר על חיסיון, מי העדיף את העיתונאי, או העיתון הזה על פני המתחרים (הנקמה בוא תבוא...) ועוד ועוד...

אז איזה בכיר יעז לקבוע פגישות ולפגוש עיתונאי לשיחה אם הוא יודע, ומאתמול הוא כבר בטוח, שמועד הפגישה הזה מחויב פרסום גלוי? ועוד תמיהה: מה שווה עכשיו "חובת חיסיון המקורות" המוטלת על עיתונאים, אם העיתונות במו ידיה הפכה את המקורות הסמויים לגלויים וקיבלה את תמיכת בג"ץ?

המפגינים יגיעו לסיפוקם?

2,000 איש הפגינו מול ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט בדרישה "להאיץ את חקירות ראש הממשלה". במוצ"ש האחרון עמדו מולם 500 מפגינים בטענה שמדובר בפעילות "אנטי-דמוקרטית". תמיהה: אם מנדלבליט יחליט שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו, אבל יעשה את זה מהר-מהר, השבוע, היום או מחר - האם המפגינים יגיעו לסיפוקם, או שההפגנות מטרתן אחת: ללחוץ ולאיים על מנדלבליט רק כדי שיגיש כתבי אישום, וכמה שיותר גדולים, נגד נתניהו? ואם יחליט מנדלבליט, אחרי חקירה, כן להגיש כתב אישום - האם אז יקבלו מפגיני הנגד את ממצאי הדמוקרטיה?

ככה לא נראה צדק

משה קצב פנה לנשיא ראובן ריבלין וביקש במכתב מנומס מעו"ד ציון אמיר, להתחשב בו ובסבלו כפי שהתחשב באהוד אולמרט ובסבלו, כך פורסם אמש בערוץ 2. התמיהה: אם קצב לא היה קצב, מין טיפוס שהפך עצמו לבלתי נסבל, ואם אולמרט לא היה אולמרט - איש מטופח, מקושר ואהוב על ידי חלק מבעלי העניין והכוח בישראל (ולא חשוב למה) - לא היינו רוצים שוויון לצדיקים וגם לפושעים?

קצב צודק. לאורך כל הדרך הוא, נשיא לשעבר, נשפט בקוצים (בצדק), ואולמרט, ראש ממשלה, שר וראש עירייה לשעבר, קיבל (לא בצדק) שפיטה של חברים רחמנים בני רחמנים. קצב מכונה עד היום "האנס המורשע", שזה מה שהוא, אבל אולמרט לא מכונה "המושחת המורשע" או "לוקח השוחד".

קצב נדרש, שוב ושוב ושוב, לחרטה פומבית, אולמרט לא. קצב לא קיבל הטבות חנינה מהנשיא - אולמרט, כן, כן ועוד כן. וגם מהר מאוד, אפילו מלכתחילה, סוג של הבטחה לחנינה עוד לפני שוועדת השחרורים קיצרה את זמן המאסר שלו. בגלל הסבל, איש מורם בבית האסורים. וקצב? הוא שוחרר לפני 8 חודשים ועדיין תחת מגבלות כבדות. למה? לא חשוב למה. מה שחשוב זה שככה לא נראה צדק. כי צדק חייב להראות ולהיעשות גם כלפי מי שהוא לא חבר, שאין אליו אמפתיה או סימפתיה.

הדלת המסתובבת ממערכת הביטחון לביזנס

עד המדינה מיקי גנור. לפני שבוע הוצא צו איסור פרסום על חקירות גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות. כך מעמיקה עוד יותר השאלה הקשה: האם מרוב התלהבות ונחישות "לתפוס", "לנעול", את מעורבות נתניהו בפרשה, את הכן/לא שוחד מצד עו"ד דוד שמרון וכן/לא למי שהיה מפקד חיל הים, אליעזר (צ'ייני) מרום - תאבד החקירה הדרמטית הזו את המטרה הכי חשובה שלה לעתיד: לחשוף (כדי לעשות סדר חדש) בניגודי העניינים העמוקים וכבדי ההון בקרב בכירי מערכת הביטחון של ישראל.

איך נראית הדלת המסתובבת מהביטחון לביזנס? למה צריך מאכערים גבוהי דרגה ונגישות בעסקאות בין מדינות? האם התקבלו החלטות על ציוד לחימה או הגנה לא על פי הצרכים ולא על פי מיטב המוצר - אלא רק כי מישהו, בכיר לשעבר, משך בחוטי החברים שלו, הבכירים שעדיין יושבים במשרדי הצבא והביטחון.

עוד מטרה חשובה ביותר שאיכשהו נמרחת וספק אם השוטרים מעיזים לקיים: איך קרה שבכירי משרד הביטחון החליטו לבטל את המכרז על הצוללות? הם הרי סיביל סרוונט'ס. הם משרתי ציבור עצמאיים. הם "אנשי מקצוע" המכונים עצמאיים, שתפקידם לדאוג לציבור, לכן המדינה הסדירה להם שכר מובטח, עם קביעות, עם הבטחה שרק בית הדין הגבוה לצדק יכול להזיז אותם מתפקידם. הרי מעצם מהותם ותנאי העסקתם הם לא אמורים לשמוע לא לשר שמעליהם, לא לראש ממשלה, לא לחבר או למי שקרוב לראש הממשלה או לשר. השיקול שלהם חייב להיות מקצועי. ציבורי. לא? הרי בדיוק בגלל זה אנחנו לא רוצים שהשירות הציבורי יתמלא באנשים פוליטיים, נכון?

המטרה מקדשת את האמצעים?

עד המדינה ארי הרו. כמעט ואין ספק, לכאורה, שהרו פעל בניגוד עניינים בהקשר לחברה שהייתה בבעלותו. כמעט ואין ספק, לכאורה, שהרו ניצל לרעה ולטובתו את העובדה ששימש בתפקיד בכיר במשרד ראש הממשלה.

למרות שהשם הרו הפך שגור בכל פה ובית, כמה מילים על האיש (ויקיפדיה): יליד 1973, לוס אנג'לס. ילדם השני של זוג אמריקאים דתיים, לאחותו הגדולה תסמונת דאון. יש לו עוד שני אחים ביולוגיים ועוד שלושה אחים שאומצו על ידי ההורים. עלה ארצה כשהיה בן 12. ב-2002 החל לשמש יועצו של נתניהו וממונה לגיוס תרומות בחו"ל. ב-2000 עזב בגלל מחלת לב. זמן מה אחרי הקים חברה פרטית לייעוץ ופיתוח עסקי. ב-2013, לקראת מינויו לראש הסגל של נתניהו, חתם על הסכם ניגוד עניינים והתחייב להתנתק מהחברה. בינואר 2015 עזב את הלשכה ועבר לעבוד במטה הבחירות של הליכוד. בדצמבר 2015 נחקר בחשד שפעל בניגוד עניינים בזמן עבודתו בלשכת הראש, וששמר על קשר עם החברה שהיה אמור להתנתק ממנה. חקירה אחר חקירה, חודש אחר חודש, וסעיפי החשדות הלכו והחריפו והשמועות מכיוון המשטרה היו שהחשד כבד ביותר.

הנה הנוסח ה"כמו רשמי": התגבשה תשתית ראייתית לשוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע והלבנת הון. עכשיו, ניקח את ההאשמות הכבדות הללו - מקומיות ובינלאומיות - וננסה להתאים אותן להרו ולחברה הפרטית שבבעלותו, שהוא בטוח לא ענק עסקי או לוביסט רב-זרועות (ואנחנו הרי מכירים כמה וכמה כאלה במקומותינו), ונתהה האם כצעקתה?

נמשיך לתמוה: האם הרו סומן זה מכבר כחוליה החלשה? אחרי הכול הוא בעל תודעה אמריקאית (שם פוחדים מאוד מהמשטרה) עם בעיות בריאות בלב. האם המטרה תמיד מקדשת את האמצעים? האם נכון להקריב אחד חלש בעבור החזק? האם זו דמוקרטיה? האם אתם לא מפחדים - כי אני כן.

עוד כתבות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק