מתחם "נופש בקידה" ביישוב קידה / צילום: שחר כהן
העונה החמה בענף התיירות כבר בשיאה ומשרד התיירות חוגג אותה היטב. שר התיירות יריב לוין טוען ל"מהפכה" ומשרדו מפזר נתונים כמעט מסנוורים: המחצית הראשונה של 2017 הוגדרה כ"טובה בתולדות התיירות לישראל" עם שיא של כניסות תיירים ביוני (כ-300 אלף, עלייה של 28% לעומת יוני אשתקד) ו-1.74 מיליון תיירים במחצית (עלייה של 26% לעומת מחצית קודמת). "העלייה בהגעת התיירים לישראל", התגאה השר, "היא תוצאה של תקציבים משמעותיים שהופנו לטובת מאמצי השיווק, השקעה בשווקים חדשים ופיתוח תתי-מותגים הרלוונטיים לקהלי יעד שונים".
בענף הצימרים, לעומת זאת, לא נרשמות חגיגות מיוחדות. "המצב ממש גרוע", מתמצת יעקב רוזנווסר, יו"ר ארגון בעלי הצימרים. לדבריו, שיעור התפוסה הממוצע בצימרים בישראל עומד כיום על כ-20% בלבד, וביתר הזמן, כלומר 80%, הם עומדים ריקים ולא רק שאינם מניבים פרנסה לבעליהם, אלא גם ממשיכים לצרוך עלויות תפעול ותחזוק.
לפי נתוני משרד התיירות, כיום פועלות ברחבי הארץ כ-7,000 יחידות אירוח, 80% מהן באזור הצפון והשאר ברחבי הארץ, במיוחד בדרום. ברור שבישראל פועלים גם צימרים מצליחים, אומר רוזנווסר, אך רבים מהם כלל לא נהנים מהתיירות הנכנסת, אלא בשוליים בלבד, וגם לא ממאמצי השיווק עתירי הכספים שעושה הממשלה. משרד התיירות, אומרים בארגון בעלי הצימרים, מפנה את מרצו ואת כספיו לטובת ענף המלונאות (ואכן, ב-2016 אישר המשרד מענקים להקמת בתי מלון ביותר מ-220 מיליון שקלים, ואף הפחית את הרגולציה בענף).
גם בתיירות הפנים המצב קשה: בענף שבו המחירים נעים בטווח של בין 400 שקלים ללילה בצימר פשוט ועד כ-2,000 שקלים ביוקרתי, וכשהאופציה של חופשה בחו"ל הופכת להיות זולה יותר ויותר, בין היתר הודות לרפורמת "שמיים פתוחים", ממשיכה העלייה במספר הישראלים שבוחרים לבלות את חופשותיהם בחו"ל במקום בצימר (במחצית הראשונה של 2017 נרשם זינוק של כ-18% במספר היוצאים מן הארץ).
על רקע תמונת המצב הזאת, מעניין לבחון את סיפורם של 6 מיליון השקלים שמציע בימים אלה משרד התיירות ליזמים שיקימו צימרים חדשים באזורים מסוימים, על-פי החלטות ממשלה מ-2016: שדרות ויישובי עוטף עזה (מיליון שקלים), יהודה ושומרון (מיליון שקלים) וכן סיוע בסך 4 מיליון שקלים ליזמים תושבי היישובים הבדואים בצפון, תושבי היישובים הדרוזים והצ'רקסים בגליל, וליזמים תושבי היישובים הדרוזים בגולן. על-פי חוזרי מנכ"ל שפרסם לאחרונה המשרד, הסיוע הכספי יגיע לגובה של 24% מההשקעה.
הסיוע המוצע מעלה בענף הצימרים כמה תהיות: מדוע לנתב כספים להקמת צימרים חדשים, ולא לסיוע לצימרים קיימים ודועכים, שבעליהם אינם מצליחים להתפרנס? האם לצימרים חדשים שיצוצו בעוטף עזה יהיו לקוחות? והאם יש ביקוש שמצדיק הזרמה של מיליון שקלים לטובת צימרים חדשים מעבר לקו הירוק?
"כל ההשקעות האלה של משרד התיירות - כבודן במקומן מונח וזה לכאורה טוב, אבל בעצם מכניסים את האנשים למעגל המפסידים", טוען רוזנווסר. "זה להכניס אנשים למצב שהם חושבים שתהיה להם פרנסה, ובפועל לא יבוא כלום. אני שמח שיהיו צימרים בארץ, אבל אני חושב שהאסטרטגיה הזאת לא חכמה ולא מבוססת".
- אמרת את זה למשרד התיירות?
"משרד התיירות לא טורח להתייעץ או להיפגש איתנו, אף על פי שביקשנו. אנחנו לא מדברים רק על סיוע - זה לא תמיד עניין של כסף כמו שזה עניין של אסטרטגיה נכונה כדי להרים מחדש את הענף, למשל שיווק או סיוע בפרסום במדיות החדשות, שלא כולם יודעים איך להתנהל בהן. אנחנו כאילו בן חורג שלא מעניין אותם. מן הראוי היה שיתייעצו עם גופים שיכולים להביא ערך מוסף לחשיבה, אבל כלום, אין בכלל קשר".
"מגיעים בטפטופים"
"אני לא ממליצה לאף אחד לפתוח פה צימרים", אומרת ענת תורג'מן, בעלת מתחם הצימרים "המערב הרגוע" במושב תלמי יוסף שבעוטף עזה. "מספיק שיש קסאם אחד, ואין עבודה במשך כמה שבועות. הגענו לפה מתל-אביב ב-2005 (שנת הנסיגה מעזה, ר' נ') עם המון אופטימיות, הקמנו שלוש בקתות במטרה לגדול לחמש, השקענו את הדם שלנו בזה. בשנים הראשונות הצימרים היו רווחיים, ואחר כך כבר לא. תכננתי שהצימרים יפרנסו את המשפחה, אבל אין עבודה".
- מגיעים אורחים בשנה האחרונה?
"מגיעים בטפטופים, ובמקביל נמשכת ההשקעה הרבה בהם כל הזמן - ניקיון, גינון, תחזוקה, כביסה, חשמל, בריכה. התוצאה היא פחות משכר מינימום ולכן התחלתי לעבוד גם בעבודה אחרת. זה לא עסק כלכלי ואנחנו כל הזמן נאבקים על השהות שלנו כאן. צימרים באזור הזה זה לא רווחי, חבל על הזמן והגוף והנפש. גם האישורים הורגים אותנו; הביורוקרטיה בלתי נסבלת. עברנו פה המון תלאות ולא משתלם לנו למכור את הצימרים בגלל המסים הגבוהים. אני תקועה. אפשר היה לקחת את הכסף שמציע עכשיו משרד התיירות ולסייע לצימרים הקיימים. יש גם בלאי עם השנים, ואין כסף לשיפוץ. אני מאוכזבת גם מהמועצה שלנו שלא עוזרת. השאירו אותנו כצאן לטבח; אם זה הקסאמים ואם זה מס רכוש. אני מצפה שאם אנחנו מארחים ומאכילים חיילים בחינם בצוק איתן ועושים את זה באהבה רבה, שלפחות יתייחסו אלינו אחר כך".
- הוזלת מחירים?
"בוודאי. המחיר עומד על 500 שקלים לאמצע השבוע ו-600 שקלים בסוף שבוע ועדיין אומרים לי, 'זה יקר'".
גם רוזנווסר הודף את הטענה על המחירים הגבוהים של חלק מהצימרים: "המחירים לא מוגזמים בהתחשב בהוצאות שיש לנו. חלק מבעלי הצימרים משקיעים בהם המון, וגם כשהצימר עומד ריק, אנחנו ממשיכים לשלם את כל ההוצאות: ארנונה, ביטוח, מפעיל בריכה, ניקיון, ובסוף אין פרנסה".
- אי אפשר להתעלם מהאלטרנטיבות הזולות הרבות מעבר לים.
"זה נכון, אבל חו"ל נהיה זול יותר גם עבור האירופאים, והם למשל יודעים להתמודד עם זה. האיחוד האירופי עובד בצורה יוצאת מן הכלל, מתקצב גם את שלב ההקמה של צימרים וגם את שלב השיווק והתחזוקה השוטפת, מתוך תפיסה שענף האירוח הכפרי מייצר את המכפיל הכלכלי - יזמויות, אטרקציות ומסעדות באותו אזור על בסיס אפשרות הלינה במקום. יש יתרונות של שימור החקלאות בעולם, ובישראל מדובר גם על שימור הגבולות: אתה נותן לתושבים יותר פרנסה ולא מבריח אותם מהאזור הגיאוגרפי שלהם. בישראל, ברגע שבנית צימרים, אין סיוע כמו שניתן במדינות אחרות".
- אתה בעל צימרים ביבניאל. איך הפרנסה?
"יש אנשים שבאים, אבל הכמות פוחתת משנה לשנה. אנשים שהיינו רגילים לפגוש בשנים קודמות, לא מופיעים. צמצמנו מאוד את הפרסום, שעמד על עשרת אלפים שקלים בחודש והגדיל את ההפסדים שלנו, וכתוצאה מכך מגיעים עוד פחות אנשים".
"מיטה ובריכה זה לא מספיק"
הפיגוע המחריד בבית משפחת סלומון בחלמיש לא גרם לבעלי צימרים ביהודה ושומרון להוריד פרופיל. להיפך: "גאים לספר שדווקא ביום עצוב כזה, התיירות בשומרון ממשיכה", כך כתבו למשל בפוסט בפייסבוק בעליו של צימר נוף השומרון. "המשיכו ושתפו אותנו כדי שכולם יכירו וידעו - יש נופש בשומרון. יש צימרים באלון מורה. כדאי וחשוב לבקר ולחזק את ההתיישבות. מחירים הוגנים, נוף ייחודי שלא תראו בשום מקום, אירוח חם ומכל הלב".
בשנים האחרונות הוקמו עשרות צימרים מעבר לקו הירוק, שמשווקים אגב גם באפליקציות כמו Airbnb, לצד מלון אשל השומרון ובית ספר שדה בכפר עציון. "80% מהלקוחות הם דתיים, לאו דווקא מתנחלים, וגם תיירים - יהודים ונוצרים", מעריכה מענית רבינוביץ', בעלת שני צימרים ביישוב קידה שעל יד שילה. "מבחינת התיירים זוהי ארץ התנ"ך, הם מאוד מתחברים לעניין ולנוף הבראשיתי".
מה גורם לחילונים, שרבינוביץ' מעריכה את היקפם בכ-20%, להגיע לצימר ליד שילה? מבחינתה, התשובה מורכבת מכמה אלמנטים: "אנשים רוצים לראות את המקום מעבר למה שהם רואים בחדשות ונוצר כאן מפגש אנושי מאוד מעניין. היו לי החודש לקוחות מקריית שמונה וגם מאופקים, למשל. יש כאן משהו מאוד מרענן והמיקום נוח. אם לזוג יש חופשה של יום וחצי, למה לבזבז שעות על נסיעה לצפון? אנחנו נמצאים במרחק 40 דקות מירושלים ומפתח תקווה. יש גם כאלה שרוצים לשנות כיוון, הם מיצו את הצפון ואומרים שיש כאן אזור שלם שהם לא מכירים".
- יש פרנסה?
"יש תנועה ובאים אנשים, אבל זה לא בהיקפים כמו שחושבים. אם זה היה רק צימר - זה לא מספיק לפרנסה. אני יוצרת בזכוכית ובעלת סטודיו ומציעה עם האירוח בצימר גם סדנה. כך אנשים באים לחוויה מלאה - גם נופש זוגי וגם יש מה לעשות וליצור ביחד, באמצע המירוץ של החיים".
- יש תחרות באזור?
"בהחלט. אם לפני שמונה שנים היינו מהראשונים שפתחנו צימר במטה בנימין, כיום יש באזור למעלה ממאה וכל הזמן קמים עוד. הצימרים הקיימים צריכים להמציא את עצמם מחדש ולתת ערך מוסף ללקוח. פעם רצו ג'קוזי, אחר כך בריכה, אבל היום רק מיטה ובריכה זה לא מספיק. יש בי משהו שמסכים עם האמירה שצריך לחזק את הצימרים הקיימים, כי הבלאי גבוה וצריך להשקיע כל הזמן בתחזוקה, לא רק כשיש לקוחות".
"אם צימר טוב, הוא שורד"
בתשובה לתהיות שמעלים בעלי הצימרים, מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, מסביר: "אנחנו מזהים שאין מספיק מקומות לינה בעוטף עזה וביו"ש, ומגיעות לשם קבוצות. נכון שהיזמים לוקחים סיכון, אבל זה בסדר, ויכול להיות שבעוד שנתיים הם ישכירו את החדרים לסטודנטים במכללת אריאל או ממוסדות אחרים. אני מקווה שזה יהיה מצוין מבחינה תיירותית".
- יש ביקוש לצימרים נוספים מעבר לקו הירוק?
"אם מגיעות קבוצות תיירים לשילה ולהרודיון, ויש הרבה אזורים ביו"ש שיש בהם גופי תיירות שעובדים בצורה מאוד מקצועית, ומתפתחים שם יקבים, טיולים רגליים וטיולי אופניים, ואתה שומע שהסינים והקוריאנים ואוונגליסטים מגיעים - אז יש ביקוש. צריך לזכור שאת מרב ההשקעה עושה היזם. הוא גם יודע שאם זה לא ילך, הוא לא יקבל מאיתנו עוד תמיכה".
- וזאת לא בעיה, שצימרים שלא מצליחים עומדים ריקים? למה לא לסייע גם להם?
"אנחנו בכיוון הפוך: אנחנו מעודדים על בסיס כלכלה חופשית, לא נותנים סובסידיות לצימרים פועלים. אנחנו יודעים שהרבה מאוד מהצימרים שפועלים כיום בישראל עובדים מצוין. גם בדרום, אגב: תמכנו בהם אחרי צוק איתן, מימנו פסטיבלים כדי שהאזור יתמלא ועשינו פעולות נוספות. היום, אם צימר טוב - הוא שורד. מי שמצליח למצוא ייחודיות, אטרקציות או גימיקים, ולתת תמורה טובה - מצליח ומרוויח".
- אתה אומר שצימרים נהנים מהתיירות הנכנסת?
"בוודאי. גם מתיירות נכנסת וגם מתיירות פנים. מי ששמר על רמה גבוהה והשקיע, ידע להתאים את עצמו והשכיל לעבוד עם הרשתות החברתיות והאתרים הייעודיים - הוא בפריחה. בעונות השיא הם עובדים חזק גם עם ישראלים וגם מצליחים לקבל זרימה גדולה של תיירות נכנסת. יש הרבה צימרים שהצליחו לבנות עצמם עם חוויה מסביב של קטיף, בישול, חיבור ליקב, ויצרו ערך חזק של 'ווליו פור מאני', ולכן גם התיירות מחו"ל מצביעה ברגליים ומגיעה גם אליהם. השוק עשה את שלו. יש כאלה שגם לוקחים מחירים גבוהים, גם המוצר שלהם פחות טוב, ועדיין מתפלאים שלא עומדים אצלם בתור. כולם הבינו שאנשים לא רוצים לשלם מחיר גבוה, והם רוצים לקבל תמורה בעד מה שמשלמים. צימרים שלא מצליחים צריכים לבדוק את עצמם. תמיד תמצאי מי שאומר 'לא טוב לי'".
- מה דעתך על הטענות שהעלה יו"ר ארגון הצימרים בדבר תפוסה של 20% בלבד?
"יש בישראל אזורים שלמים עם צימרים מאוד מצליחים, שרק תנסי למצוא שם מקום בסוף השבוע הקרוב, למשל. אנחנו רואים שהתפוסות גדלות, יותר עסקים נפתחים ואנחנו בסך הכול שומעים שביעות רצון גדולה מהענף. אם בעל הצימר לקח את זה כעיסוק מרכזי, הוא שורד ומצליח. רבים מהם התבלבלו ובנו יותר מדי צימרים, השקיעו יותר מדי בג'קוזי בזמן של משבר מים ונכנסו לבעיות. כשעסק טועה בתוכנית העסקית שלו, אז משרד התיירות לא יכול לבוא ולתת לו צ'ק".
דוברת משרד התיירות מוסיפה: "משרד התיירות לא תמך בעבר בצימרים קיימים (אלא בהקמת חדשים). האזורים האמורים צריכים מקומות תעסוקה ועסקים המרימים את הכלכלה. המענקים בשנים האחרונות ייצרו כ-150 יחידות אירוח (כ-2%) ביישובים המיוחדים השונים.
"השר פועל לחיזוק תשתיות התיירות בכל רחבי הארץ ובכלל זה גם ביהודה ושומרון, אזור השופע אתרים היסטוריים בעלי חשיבות עצומה. ביו"ש ישנו מחסור משמעותי במקומות לינה ולכן המשרד מעודד הן הקמת בתי מלון באמצעות מתן מענקים של עד 33% מעלות ההקמה והן הקמה של צימרים, כדי לענות על הביקוש הגובר ועולה.
"משרד התיירות בוחן בימים אלה תוכניות לשיווק התיירות הכפרית/הצימרים לתיירות נכנסת, לרבות הכשרה מקצועית לקבלת תיירים מחו"ל - דבר שצפוי להביא להגדלה באחוזי התפוסה במיוחד באמצע השבוע".
