ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק
"התחלנו להציע לשלם בביטקוין במטרה לפנות לפלח הצעיר יותר של הקונים, שמשתמשים במטבעות וירטואליים. היות שביטקוין הוא המטבע הווירטואלי הכי מפורסם, שגם עבר את מבחן הזמן - שילבנו אותו אצלנו. לא נוכל לבטוח בכל מטבע וירטואלי חדש שקם משום שקשה לנבא שהוא ישרוד. כיום אנחנו שוקלים לצרף אמצעים מתקדמים אחרים, אבל רק אחרי שנראה שהם הוכיחו את עצמם בשוק", מספר אנטון גולדשטיין, מבעלי פלטפורמת הקניות המקוונות Zipy.
והוא לא לבד. התשלום בעולם באמצעות ביטקוין הולך ונהיה נפוץ יותר בחלק מהמדינות, ולפרקים נראה שגם בישראל יש ניצנים להתעצמות המגמה. יש בכך כמובן מן הגימיק והצהרה על עדכניות, אבל גם לא מעט צידוקים עסקיים. העובדה ששער המטבע הווירטואלי זינק בצורה מטאורית עם השנים - בשנת 2013 ערכו של ביטקוין בודד עמד על פחות מ-5 דולרים וכיום ערכו כ-3,470 דולר - מייצרת תמריץ לבעלי עסקים לצבור אותו כהשקעה, בעוד אחרים רואים בו רק אמצעי תשלום נוח ומהיר.
רשימת העסקים המקבלים את המטבע הווירטואלי בישראל עדיין מצומצמת למדי, וגם ביניהם עסקים עוזבים וחוזרים בהתאם להתפתחויות בתחום. היא כוללת מגוון רחב של עסקים - החל בבעלי מקצוע כמו עורכי דין, נותני שירותים בתחום התקשורת, האלקטרוניקה וההנדסה, עבור בבתי קפה ומסעדות, וכלה בבתי עסק כמו חנויות אופטיקה וחברה למכירת מכוניות.
התשלום באמצעות המטבע הווירטואלי שפרץ לחיינו לפני פחות מעשור מתבצע באמצעות ארנק דיגיטלי בסמארטפון. יש הרבה ארנקים כאלה, והפופולריים ביותר הם mycelium לאנדרואיד ו-breadwallet למכשירי אפל.
מדובר באפליקציות המתנהלות בדומה לחשבון בנק - עם ההרשמה מכניסים את פרטי האשראי שמהם יורד התשלום, והיתרה היא בהתאם למטבעות. העברת הכסף לבית העסק יכולה להתבצע באמצעות סריקת קוד QR או לפי מספר החשבון שלו.
חלק מבתי העסק משאירים ברשותם את הביטקוין שהם קיבלו בעקבות העסקה, אך אחרים מעדיפים להמיר אותו לשקלים. ההמרה מתבצעת לפי שער יציג המשתנה בטווח של 10 דקות ומוצג באתרים שונים.
בהיבט המיסויי מדובר בעסקה לכל דבר כך שבית העסק נדרש לדווח עליה ולשלם מסים בהתאם, והלקוח מקבל חשבונית/קבלה שקלית מיד בתום העסקה. במקרים שבהם בית העסק מבקש להמיר את הביטקוין שקיבל לשקלים, נכנס למשוואה גם "צינור" המקשר בין הצרכן לעוסק, בדומה לשירות סליקה של חברת אשראי.
"אנשים מעדיפים לשמור ביטקוין"
ב-Zipy מציעים לקונים לשלם ישירות באמצעות ביטקוין, אך גם ליצור חשבון ביטקוין שיחויב רק ברגע הרכישה. גולדשטיין מסביר כי מדובר בהיקף עסקאות שולי ביחס לכלל העסקאות, כך שהסיכון הטמון במכירה באמצעות המטבע הווירטואלי לא גבוה מבחינתו. "זה כמו מוסכמה חברתית שיכולה להיעלם. אם מחר הערך של הביטקוין צונח - מה שיש לי יישרף וזה הסיכון בעולמות של המטבעות הווירטואליים. מצד שני, עד כה הביטקוין הוכיח את עצמו וכך הוא משרת את האינטרס שלי כעסק ושל הצרכנים שמחזיקים ביטקוין ורוצים לשלם באמצעותו".
נותנת שירותי תוכן עצמאית מספקת זווית שונה: "בתור עסק קטן קיבלתי החלטה להיכנס למשחק הזה ולנסות לצבור לעצמי ביטקוין כהשקעה עתידית. היות שלרכוש ביטקוין בשערים כיום אני לא יכולה להרשות לעצמי, החלטתי לעבור למעין בארטר תמורת השירותים שלי ולנתב שיעור קטן מההכנסות לטובת צבירת ביטקוין כאפיק השקעתי". לדבריה, התמהיל מאפשר לה להעניק שירות למבקשים לשלם בביטקוין - "בעיקר חברות היי-טק", לדבריה - ולצבור לעצמה השקעה לעתיד מתוך הנחה שערכו של המטבע עוד יעלה.
צ'ארלס פגין, מבעלי חנות התה Palais des Thes, החליט אמנם להפסיק לכבד ביטקוין כאמצעי תשלום, אולם מביע עמדה חיובית. "בחצי השנה שהצעתי את השירות היו לנו כ-8 עסקאות שנעשו עם ביטקוין. שמרתי לעצמי את הביטקוין כאפיק של השקעה, ועל כך אני מברך כי לא היו לי מטבעות לפני כן והערך שלהם זינק. החלטנו להפסיק לא כי אני לא מאמין במטבע אלא משום שטכנית זה לא הסתדר כי עבדנו עם סולק, שכבר לא עובד, שהעביר לנו את הכסף אחרי שבועיים. אני בטוח שנחזור לזה בשלב מאוחר יותר".
עסק אחר שזנח את השיטה ציין בהקשר זה כי "אנשים לא רוצים לשלם עם ביטקוין משום שהם מעדיפים לשמור אותו. שערי המטבע עולים בקצב מטורף וכמו שאני הייתי רוצה לצבור ביטקוין תמורת המוצרים שאני מוכר, אנשים שומרים את מה שיש להם בשאיפה שהשער ימשיך לעלות. הפסקתי להציע את שיטת התשלום פשוט כי היא לא רלוונטית עדיין בישראל, אבל אני מאמין שאחרי שהיא תפעל יותר בעולם היא תחלחל גם לכאן ונהיה שוב במשחק".
עמדה שונה לחלוטין מציג יועץ תקשורת שמקבל גם ביטקוין - ומעדיף להמיר את המטבע הווירטואלי לשקלים. "אני מקבל ביטקוין מאז 2015 וכיום יותר ממחצית מהלקוחות שלי, היות שרובם מהתחום, משלמים לי בביטקוין. את הכול אני ממיר מיד לשקלים. אני לא משקיע לא במניות ולא במטבעות, ומבחינתי הביטקוין משתייך לפעילות העסקית השוטפת שלי, כלומר קיבלתי כסף, אני משלם עליו מס ומע"מ וממיר אותו מיד לשקלים. אני לא רוצה להזיז את התזרים החודשי שלי. אם אחליט להשקיע בביטקוין או בכל אפיק אחר אני מעדיף לעשות את זה עם השקלים שקיבלתי".
מבחינתו היתרון העיקרי הוא הנוחות של קבלת התשלום בביטקוין. "כך הלקוחות יכולים לשלם לי איך שהם רוצים ובכל מטבע - דולר, אירו או ליש"ט - כל עוד בקצה השני אני מקבל שקלים בערך הנקוב לפי יום העסקה. התשלום עם ביטקוין הוא מהיר, הערך הריאלי נגיש, והמחיר אינו נתון לוויכוח.
"ביחס לכרטיסי אשראי, למשל, הפרוצדורה קלה יותר. אבל בעוד שבאשראי סכום העסקה יכול להיות נמוך יותר בגלל עמלות הסליקה, בביטקוין בגלל השער יכול להיות מצב שאקבל יותר בסופו של דבר - למשל אם סכום העסקה הוא 1,000 שקל, באשראי זה יהיה 950 שקל אחרי 5% סליקה, ובביטקוין אני יכול לקבל 1,020 שקל בהתאם לשער. גם אי אפשר לבטל עסקת ביטקוין, ולי כעסק זה מעניק ביטחון חשוב".
נשאלת השאלה: האם עוסק קטן כמו בית קפה או פסיכולוג שמציע לקבל תשלום בביטקוין, נכנס למשחק הזה כגימיק או כאמצעי תשלום לגיטימי?
פגין לא מסתיר את יתרון הגימיק. "כשהתחלנו להכניס את הביטקוין כאמצעי תשלום התראיינו על כך בתוכנית טלוויזיה. קיבלנו חשיפה של חמש דקות בפריים-טיים. מבחינתי זה כבר היה שווה את זה". עסקים אחרים שכבר הספיקו לוותר על הביטקוין כאמצעי תשלום, מסכימים כי הצטרפו בתחילה בשביל הגימיק - אך חלקם נטשו את הרעיון לאור חוסר היענות.
בעלים של מוסך ימית בתל אביב מספר: "הצטרפנו לשירות לפני יותר משנתיים ומשהו לא עבד כמו שצריך. יחד עם העובדה שלא הייתה התעניינות מצד לקוחות החלטנו לוותר על הרעיון". גם בעלים של חנות חיות בחיפה שקיבל בשעתו ביטקוין מספר שקיבל 2-3 עסקאות בשנה ועל כן החליט לזנוח את הרעיון. הבר התל אביבי "פיקוק", שהפסיק זמנית את השירות, יחדש אותו בספטמבר הקרוב - ושם מביעים אמון אמיתי בשיטה, מעבר לנושא הגימיק.
חיסכון בעמלות
הצרכן הישראלי, בשלב זה לפחות, פוגש את השימוש בביטקוין בעיקר בהעברת כספים לספקים בינלאומיים, כמו מיקרוסופט. חלקם אגב עובדים כיום עם ביטקוין בלבד. יובל רואש, מנכ"ל Bits of Gold, מהחברות הגדולות בישראל העוסקות בשירותי ביטקוין (מכירה, קנייה ושירותי סליקה), מסביר שמגמת הגידול בשימוש בביטקוין ניכרת. מספר העסקאות שנעשו דרך החברה צמח מ-397 ב-2016 ל-589 בשבעת החודשים הראשונים של 2017, ובנפח שקלי שגדל מ-1.14 מיליארד שקל בכל 2016 ל-4.8 מיליארד שקל ב-2017 עד כה.
- האם המספרים הללו אמורים לייצר אי נוחות בקרב הבנקים, חברות האשראי או אמצעי תשלום כמו פייפאל?
"זה לא מייצר אי נוחות משום שהבנקים הגדולים בעולם לא רק שמבינים את המשמעות אלא גם מנסים להשתמש בטכנולוגיה שמאחוריה (Blockchain, הטכנולוגיה של כל המטבעות הדיגיטליים, מר"ח) ולבנות מערכת משל עצמם. יתרה מזאת, בנק פלקון השווייצרי התחיל להציע ללקוחות שלו לקנות ולמכור ביטקוין דרכו. זה אומר הכול.
"אני מכיר חנות מחשבים שמנהלת מחזורים שלמים רק בביטקוין. יש עסקים שהיום כדי לקבל שירות מעסקים אחרים חייבים להחזיק ביטקוין, כמו חברות ישראליות שהספק שלהן עובד בחו"ל. אי אפשר להגיד שזה הולך להשתלט על שוק האשראי, אבל זה לגמרי מעניין אנשים בשני הכיוונים - מזווית מקבלי התשלום ומזווית המשלמים.
"בארץ עיקר הפעילות היא של חברות ישראליות שמשלמות לספקים בחו"ל. עבור עסקים, אם זה גימיק או סתם מהלך מגניב - למה לא? ויש גם אלמנט עסקי: בעל מכולת שמשלם 3% עמלת סליקה לחברת אשראי יכול לחסוך בעלויות האלה - בהתאם לנפחי הסליקה של העסק. אני מתייחס ל-2017 כאל שנת האיתות לנושא הזה ולהערכתי רשימת בתי העסק שיקבלו ביטקוין תמשיך להתארך".
מטבע הביטקוין נולד ביפן בשנת 2009 ונועד לייתר את השימוש במטבעות הרגילים. אחד מיתרונות השימוש בביטקוין הוא עבור תיירים בכל מקום בעולם. "הייתי ביפן לפני זמן מה ושילמתי על קפה וקרואסון בביטקוין בלי להזדקק למטבע מקומי. נכון שיכולתי לעשות את בכרטיס אשראי ולשלם עמלות המרה על המטבע, אבל הפשטות שבה נעשתה העסקה מספרת את כל הסיפור. מהסלולרי ישירות לבית הקפה בהתאם לשער הנתון באותו הרגע. ביטקוין לא שייך לאף אחד וזה היופי שבו", מסכם רואש.
