גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסלול עוקף בחירות

ההפגנות נגד מנדלבליט וחזקת החפות של רה"מ נתניהו

חתימת הסכם עד מדינה עם ארי הרו, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזריקה אדרנלין לעורקיהם של מתנגדיו, במערכת הפוליטית ובתקשורת. בקבוקי שמפניה וירטואליים נפתחו, חליפות הוזמנו והחגיגה החלה.

מי שבילה מול המסכים בשבוע האחרון ראה עד כמה מתאמצים פרשנים לומר, בחירוק-שיניים, כי ראש הממשלה נהנה מחזקת החפות. היה ברור שרובם אמרו זאת מן השפה ולחוץ, משום שלהערכתם העניינים כבר נחתכו, שהרי "אין עשן בלי אש". חלקם אף לא טרחו לומר זאת, כאילו מדובר בעניין של מה בכך ולא בעיקרון משפטי-מוסרי מהמעלה הראשונה.

ברקע הדברים עומדות ההפגנות השבועיות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שנועדו להפעיל עליו לחץ "לזרז" את חקירות ראש-הממשלה. הפגנות אלה, שאינן נקיות ממוטיבציה פוליטית, הן ביטוי לסטייה של חלקים בחברה הישראלית מעקרונות המשפט והצדק. לראשונה מופעל לחץ ישיר, גס וברוטאלי על אישיות מפתח במערכת המשפט, שמעמדה כמעמד שופט עליון, להאיץ תהליכי חקירה ומשפט.

אחד השלטים הנישאים בהפגנות אלה קובע, כי "נתניהו אשם עד שתוכח חפותו". בכך הופכים המפגינים על ראשה את מערכת הצדק, הגורסת כי אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. מי שאומר אחרת חורג מכללי הצדק הטבעי והורס את שלטון החוק.

המערכת המשפטית יודעת לעבוד

חזקת החפות, המופרת ברגל גסה בימים אלה, היא יסוד מוסד במשפט. התפיסה שלכל אחד עומדת חזקת החפות מניחה שברקעם של כל האינטרסים קיים אינטרס הנאשם, אשר עדיין לא הורשע בדינו. יתר על כן, בחלוקת הסיכונים והאיזונים בחברה חופשית ודמוקרטית, המערכת מעדיפה שלא להרשיע בטעות חפים מפשע, אפילו אם הדבר יגרום לכך שפושעים יתהלכו חופשיים.

הדמוקרטיה הליברלית, בנוסחה המערבי, עברה כברת דרך ארוכה מאז נתלו אנשים בכיכר-העיר לאור מצהלות ההמונים. הפרוצדורה המשפטית המובנית, הסדורה, התהליכית ועתירת הזמן, נועדה להבטיח כי כל נאשם יזכה למשפט צדק, וכי האמת תצא לאור.

לכן, יש לומר למפגינים מול בית היועמ"ש: הרפו מהלחץ והניחו לטחנות הצדק לפעול את פעולתן, גם אם הן איטיות וממושכות. בדומה לכל אזרח, לנתניהו עומדת חזקת החפות, ובהתאם לכך יש לתת לתהליכי החקירה למצות את עצמם עד תום. זאת, באופן מקצועי, הוגן ונקי מלחצים.

צריך לשאול את המפגינים: ממה אתם חוששים? הרי המערכת המשפטית כבר הוכיחה בעבר שהיא יודעת לעבוד. היא העמידה לדין ואף הרשיעה נשיא, ראש ממשלה, שר אוצר, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ומפקדי צבא בכירים שסומנו לרמטכ"לות. רובנו מאמינים ביושרם של המשטרה, הפרקליטות והיועץ-המשפטי לממשלה ונאמנותם לשלטון החוק, כמו גם יכולתם לפעול ללא משוא פנים.

כיוון שעסקינן לא בסתם אדם מהשורה, אלא בראש הממשלה, הרי שסטייה מנורמות החקירה והמשפט, תוך חתירה לפסק-דין מהיר, נועדו, כך נראה, להפיל ראש ממשלה מכהן, שנבחר כחוק, מהלך שיביא להפלת הממשלה כולה.

אם המפגינים, לצד אנשי תקשורת ופוליטיקאים, יצליחו להפיל ראש ממשלה\ מכהן, תיסלל בכך הדרך למסלול עוקף בחירות דמוקרטיות, שבו הפגנות רחוב ורוחות מלחמה מהאולפנים, קובעות את הרכב הממשלה.

בדמוקרטיה-ליברלית יש רק דרך אחת להחליף שלטון: "בפתק הבוחר ואך ורק בפתק הבוחר", כמאמרו של מנחם בגין. אמנם יש מקרי קיצון שבהם ראשי השלטון עלולים להימצא חוטאים, ואז קיימת דרך חוקתית ברורה כיצד להפריש אותם מהחיים הפוליטיים. כל דרך אחרת - ציבורית, תקשורתית ופסבדו-משפטית - עלולה לפגוע בלגיטימיות של המערכת הפוליטית, שגם כך נמצאת בסכנה, וגם של המערכת המשפטית. האם זו המטרה הרצויה לשיטתם של המפגינים? האם טוב לסלק את נתניהו, ולעזאזל הצדק, המשפט והדמוקרטיה?

מאז חזר בנימין נתניהו לשלטון ב-2009, לא נחו ולא שקטו גורמים רבים במאמץ להפילו. קשה להסביר רדיפה זאת רק בנימוקים פוליטיים ואפילו לא אידיאולוגיים. יש כנראה ממד פסיכולוגי ברדיפה זו. כפי שאמר המשפטן אלן דרשוביץ על חקירות נתניהו: "זו פגיעה בדמוקרטיה והפרעה למילוי תפקידם של נבחרי הציבור. מאחורי המהלך נמצאים גורמים בתקשורת: 'יש בו עיסוק אובססיבי כי הם לא יכולים לנצח אותו באופן דמוקרטי'".

אך ברדיפה מסוג זה יש גם מסוכנות רבה. מעבר לאי-כיבוד רצון הבוחר היא עלולה לגרור אותנו לתהום חשוכה שאין ממנה חזרה. יצירת אווירה ציבורית מרשיעה בטרם משפט, תוך לחץ מאסיבי על המערכת המשפטית, בתקווה שתיחלש, היא בבחינת משפט-שדה שעלול להביא לקריסת מערכות. היום זה נתניהו, מחר ראש ממשלה אחר. אין זה משנה. כל מי שנוטל את השלטון שלא דרך הקלפי מסתכן בכך שמחר ראשו יונח על הגיליוטינה, כי זו דרכו של כאוס - הוא אינו מבחין בין אלה שיזמו אותו לבין אחרים.

על המפגינים והמוחים, וגם אחרים שמייחלים לנפילת נתניהו, לשאול את עצמם ביושר שאלה נוקבת: מה יקרה אם יתברר, בסופו של דבר, כי רה"מ איננו אשם? איני מדברת רק על ביטול הרשעתו מחמת הספק, דבר שהוא לגמרי ייתכן, אלא על ביטול כתב האישום מחמת זיכוי מוחלט. זו אפשרות סבירה לגמרי.

אם אכן כך יקרה ונגיע לכך לאחר שהופעל לחץ ציבורי לזירוז הליכי משפט, הרי מעבר לעוול שנגרם לנתניהו האזרח, נוצר מצב של חילופי שלטון ללא בחירות. מה יקרה אז למדינה, לחברה ולמרקם החיים הדמוקרטיים? הרי מדובר בהרס ללא תקנה, והאחריות תיפול על כתפי המפגינים.

ומה נאמר אז לנתניהו האיש, האדם והאזרח, אם יתברר שהוא זכאי? "סליחה טעינו", כאילו דרכנו על רגלו בטעות באוטובוס? הרי מדובר יהיה בעינוי-דין חמור, לו ולמשפחתו, בפגיעה אנושה בחותמו ההיסטורי, ובכתם ענק על הביוגרפיה שלו.

הדמוקרטיה הישראלית הוכיחה עד היום את חוסנה, אבל דומה שאנו עומדים לראשונה בפני משבר ערכי חמור, שבו נטרפו כל הקלפים. כחברה שוחרת צדק אסור לנו להסכים למצב שבו התקשורת, המערכת הפוליטית והרחוב יקבעו סדרי מינהל ומשפט, יזרזו תהליכים ויעקפו פרוצדורות.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי פטנטים, מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"רית עמותת "יחדיו". 

עוד כתבות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס