ועדת הרפורמות של הכנסת פתחה היום (ה') את הדיונים בהצעת חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף, שתאפשר לרשות המסים לערוך שומה חלקית לבדיקת נושא מסוים או מספר נושאים מתוך דיווחי העוסק התקופתיים, שלא במסגרת ביקורת מלאה. הסדר דומה אושר לאחרונה בפקודת מס הכנסה.
הצעת החוק הממשלתית פוצלה מחוק ההסדרים לפני כחצי שנה והגיעה כעת לדיון בוועדת הרפורמות, להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
יו"רית הוועדה, ח"כ רחל עזריה, פתחה את הדיון ואמרה: "ישנה בעיה אמיתית וקשה של כלכלה שחורה בישראל. זו בעיה כלכלית אך גם בעיה חברתית של סולידריות, כי אם כל אחד רואה שהאחר לא משלם - זו בעיה. לכן אנו צריכים כל הזמן להתאמץ להגיע לגביית מס אמת. מצד שני, חשוב לא להעמיס עודף ביורוקרטיה ולהתיש את בעלי העסקים הקטנים. אלה הערכים המרכזיים שניקח בחשבון בדיונים על הצעת החוק הזו".
גיא גולדמן, ממונה חקיקה ברשות המסים, הסביר את הצורך בהצעת החוק: "ככלל, הליכי שומה במע"מ ומס הכנסה מתבצעים כך שרשות המסים עורכת ביקורת בבית העסק, בודקת את הספרים של הנישום וקובעת את ההכנסה החייבת במקרה של מס הכנסה ועסקאות ותשומות במקרה של מע"מ ואת המס שיש לשלם עליהם לכל תקופת הדיווח. במס הכנסה זה שנה, במע"מ זה לרוב חודשיים, ולעסקים גדולים זה חודש. זה גוזל הרבה משאבים.
"בחוק ההסדרים 2015 רשות המסים יזמה מהלך התייעלות בעקבות עבודת של חברת ייעוץ שעשתה סקר עולמי, בו ראו שרשויות מס מסוגלות ומוציאות שומות חלקיות, כלומר עורכות ביקורת במספר רב של בתי עסק בנושא מסוים כמו הוצאות רכב, הוצאות מימון וכו'. לא בודקים את הספרים על כל תקופת הדוח, אלא מוציאים הודעות חיוב נקודתיות על אותו נושא לבתי העסק. זה נעשה במס הכנסה בשנת 2015, וההסדר הנוכחי הוא תמונת ראי לאותו הסדר".
ליאת נויברט מלשכת רואי החשבון אמרה בהתייחס להצעת החוק: "רשות המסים מקבלת היום דיווח מפורט מאוד על פעילות העסקים. אין אח ורע לעניין הזה בעולם, למעט כמה מדינות חריגות שבהן זה מתבצע מעט אחרת. לאור זאת אני לא יכולה לדמיין בדיקה יותר מעמיקה. בפועל כבר היום מתבצעות שומות חלקיות, פונים בשאילתא כזו או אחרת, העוסק משיב, ואף אחד לא מתנגד לזה. לכן לא יעלה על הדעת שתהיה חקיקה כזאת, שלא ברור הצורך בה. החשש שלנו הוא שלא תהיה סופיות דיון, והעוסק כל הזמן יהיה נתון למערבולת שתפגע בהתנהלות השוטפת".
בעקבות החשש מאי-סופיות הדיון ביקש גיא גולדמן מרשות המסים להבהיר כי הנוסח העדכני קובע כי "ברגע שישנה שומה מלאה, היא שומה סופית, ואי-אפשר להוציא יותר שומות חלקיות לעוסק".
אבי פרידמן, חבר ועדת המסים בלשכת עורכי הדין, אמר בדיון: "כשעסק קטן נקרא להוצאת שומה, זה מייצר צורך בעבודת מייצגים - רואי חשבון, יועצי מס ועורכי דין, וזה יוצר קושי. ההצעה למעשה אומרת - בואו אתם תשקיעו את העבודה והחקירות במקומנו. לאוצר לא יגיע שקל מהעניין הזה, אתם שופכים את התינוק עם המים".
גיתית שלומי, מ"מ נשיא לשכת יועצי המס, הציגה נתונים בינלאומיים אודות גביית המס בישראל. לדבריה, "על-פי מדד של הבנק הבינלאומי שבחן כמה זמן מקדישים עוסקים לתשלום מס, נמצא כי בישראל עסק מקדיש לכך בממוצע 235 שעות בשנה. הממוצע בעולם עומד על 163 שעות. כלומר, אנחנו כמעט 100 שעות יותר מהממוצע. בנוסף, בשנה האחרונה הידרדרנו במדד תשלום המסים ממקום 93 ל-96, מתוך 180 מדינות בסך-הכול".
בהתייחס להצעת החוק הוסיפה שלומי כי "חוק מע"מ הוא חוק שיש בו סנקציות חמורות מאוד. יש בו אפשרות להטיל כפל מס או למנוע בכלל מעוסק לקזז תשומות. החשש שלי הוא שלא מדובר כאן בכוונה לגעת ולבדוק יותר עוסקים - אלא לבדוק את אותו עוסק כמה פעמים".
אורי גבע, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר: "אנו מבינים את הצורך של רשות המסים להגיע לגביית מס אמת, אבל כשמטילים רגולציה חדשה ולא בודקים את השפעותיה על מגזרים מסוימים כמו עסקים קטנים, יש השפעות שליליות. בחקיקה הזאת אתם מייצרים יתרון לגודל ופועלים כנגד המדיניות הממשלתית למען העסקים הקטנים וצמצום הרגולציה. אני לא מבין איך זה תורם לגביית אמת של מס. בשונה ממס הכנסה, דוחות מע"מ מוגשים 6 או 12 פעמים בשנה, ואין כאן שום הבטחה בחקיקה שלא נקבל שומות חלקיות על כמות גדולה מאוד של דוחות" .
בתום הדיון סיכמה ח"כ רחל עזריה ואמרה כי "המטרה המשותפת של כולנו היא לצמצמם את ההון השחור ולשפר את הגבייה, אבל ניכר שישנם מתח משמעותי ואתגרים. נראה שישנם פערים מסוימים בין מטרות וכוונות החקיקה לבין הנוסח הכתוב, ומכאן עולים חלק מהחששות שהועלו על-ידי משתתפי הדיון. אבקש מהצדדים להבהיר את מה שנדרש במהלך פגרת הקיץ. נחדש את הדיונים בהצעת החוק בכנס החורף של הכנסת".