קשה לשר האוצר משה כחלון. עוד מעט שנתיים וחצי בתפקיד יו"ר קבינט הדיור, וספינת הנדל"ן עדיין זזה לאיטה. היא עושה סימנים של שינוי כיוון, מחירי הדירות מדשדשים והעסקאות בירידה, אבל הוא בוודאי לא חלם שזה יהיה כל כך סיזיפי. עם כל הכבוד ל"ארגז הכלים" שהוא התעקש לקחת איתו למשרד האוצר - את מינהל התכנון, את רשות מקרקעי ישראל ועוד, כחלון עדיין תלוי בבנק ישראל (הריבית הנמוכה עוד כאן), במשרד התחבורה (התחבורה הציבורית עוד רחוקה מבשורות), במשרד המשפטים (שמתעקש על הליכים מסודרים), וכמובן ברצונם הטוב של ראשי הערים (שלא ששים להציף את עריהם רק בדירות מגורים).
ולכן, בצר לו, נאלץ כחלון לפנות יותר ויותר אל הפסיכולוגיה ואל האווירה הציבורית - פרמטר מהותי מאוד בעולם הכלכלה בכלל ובשוק המגורים בפרט. לכן הוא מקיים כעת הגרלות לרכישת דירות שעוד רחוקות מאוד מהיתר בנייה, רק כדי לייצר תחושה שעשרות אלפים כבר קיבלו קורת גג. לכן הוא גם בוחר לזרוק סיסמאות ונתונים, שלא תמיד יש להם על מה להישען. כך למשל היה בשבוע שעבר. יממה לאחר שבג"ץ ביטל את מס דירה שלישית ואיים להחזיר את המשקיעים לשוק הנדל"ן (ובכלל לייצר מומנטום של קריסת מגדל הקלפים), הקדים כחלון את פרסום תוצאות ההגרלה הגדולה של מחיר למשתכן בשבוע. במקביל, הוא פרסם סרטון בפייסבוק, שבו הסביר שדברים כבר קורים ומשתנים.
שר האוצר סיפר, למשל, שמכרזי "מחיר למשתכן" מייצרים היצע אדיר של דירות, למרות שהמספרים עוד לא ממש מוכיחים זאת ומדובר בעיקר במודל שמסבסד דירות - ועדיין לא מגדיל משמעותית את ההיצע. כחלון גם אמר שהתחלות הבנייה עלו, למרות שנתוני הרבעון הראשון חזרו שלוש שנים לאחור. והוא בעיקר תקף את האינטרסנטים שאומרים שהמחירים עדיין עולים, מבלי להזכיר כמובן שהוא ואנשי משרדו אינטרסנטיים כרגע לא פחות מהם, במאמצים לשכנע אותנו שמחירי הדירות דווקא כן יורדים.
בשורה התחתונה, כנות מאמציו ורצונו הגדול של שר האוצר להוריד את מחירי הדירות אינם נתונים בספק. אבל בינתיים, כששר האוצר מגזים עם סיסמאות ונתונים, מחובתנו להתריע.
