רובוט שפותח בבינה מלאכותית / צילום: רויטרס
משקיע ההון סיכון הידוע רוג'ר מקנמי הפתיע בשבוע שעבר בווידוי אישי לגבי תחושותיו כאחד המשקיעים הראשונים בשתיים מהחברות הגדולות בעולם, גוגל ופייסבוק: "השקעתי בגוגל ובפייסבוק, שנים לפני ההכנסות הראשונות שלהן, והרווחתי רווח ענק. הייתי יועץ לצוות של פייסבוק בשלביה המוקדמים, אבל כיום אני נחרד לנוכח הנזק שהמונופולים האינטרנטיים האלה מייצרים. התוצאות הבלתי מתוכננות של בחירות שתוכננו היטב הפכו להיות סכנה לשלום הציבור ולדמוקרטיה"." כך, לא פחות מזה, על פי מקנמי, במאמר בשבוע שעבר בעיתון הנפוץ USA Today.
מקנמי המשיך להסביר מה כל כך מטריד אותו בענקיות האינטרנט: "פייסבוק וגוגל, כמו גם חברות אחרות, משתמשות בשיטות שנלקחו מתעשיית ההימורים ומנצלות את הטבע האנושי על ידי יצירת דפוסי התנהגות ממכרים, הגורמים לצרכנים לבדוק הודעות, לענות להתראות ולחפש אישוש (וולידציה), כל זאת תוך שימוש בטכנולוגיות שכל מטרתן היא לייצר רווחים עבור בעליהן... המוצרים הללו אינם גורמים לצרכנים להיות מאושרים יותר או מוצלחים יותר. בדיוק כמו הימורים, ניקוטין, אלכוהול והירואין, פייסבוק וגוגל - בעיקר דרך יו-טיוב - מייצרות אושר לטווח קצר אך הוא משולב עם תוצאות שליליות קשות בטווח הארוך".
מטרה נוחה לפרסומות
מקנמי מצטט במאמר שלו סיפור שהתפרסם באוסטרליה, על כך שפייסבוק שם פנתה למפרסמים והציעה להם לפנות במכוון לבני נוער, אותם זיהתה על פי הפוסטים שלהם כנתונים במצבים של עצב או דיכאון, מה שהפך אותם למטרה נוחה לפרסומות המתבססות על מצבים אלה. בארצות הברית, לדבריו של מקנמי, פייסבוק כבר הוכיחה את יכולותיה לגרום למשתמשיה להיות שמחים יותר או עצובים יותר, על ידי מניפולציה של ה'פיד' האישי.
למרות שככל שידוע, פייסבוק לא הפכה את היכולת הזו למוצר, העובדה היא שבכל זאת, פייסבוק אכן משפיעה על מצב הרוח של משתמשיה בכל זמן נתון. אחד ממעצבי המוצר הבולטים בגוגל, שכבר איננו עובד בחברה, כינה את היכולת הזו של פייסבוק ושל גוגל "האקריות אל תוך המוח".
בהמשך מאמרו משווה מקנמי את פייסבוק וגוגל לדתות האסלאם והנצרות. הוא גם טוען ש"אפליקציות תשומת הלב" (כך הוא מגדיר אותן) כמו וואטסאפ, טוויטר, אינסטגרם וסנאפצ'ט ההולכות וצומחות לממדים ענקיים בעצמן, נמצאות גם הן במסלול שיגרום להתמכרות של משתמשיהן (אם זה טרם קרה כבר), בהיעדר חסמים ושומרי סף המגינים על שלום הציבור מפניהן.
מה גרם למי שהרוויח כל כך הרבה כסף ויוקרה מהשקעותיו בשתיים מהחברות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם לצאת בווידוי אישי מתריס כל כך? קשה לדעת, אבל הוא לא הראשון שמתריע בשנים האחרונות על היכולות הבלתי מוגבלות שייצרו ענקיות הטכנולוגיה לעצמן והמשמעויות הבלתי נתפסות של שימוש לא נכון ביכולות הללו.
רק לפני מספר שבועות סער עולם ההיי-טק בעקבות דיון ציבורי לוהט בין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה לבין מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק סביב הסכנות האפשריות הכרוכות בשימוש לא נכון ביכולות המתפתחות בקצב מהיר של אינטליגנציה מלאכותית. מאסק הזהיר מפני רובוטים שירוצו ברחובות ויהרגו אנשים וקרא לרגולציה והתערבות ממשלתית בתחום.
אבל, בעוד שהרובוטים של מאסק נמצאים עדיין בקטגוריה של עתידנות ואולי אפילו מדע בדיוני, ההתמכרות לרשתות החברתיות ולמסרונים המיידיים נמצאת כבר איתנו, כאן ועכשיו.
גם אם פייסבוק וגוגל, סנאפצ'ט וטוויטר פועלות כולן ממניעים טהורים וללא שימוש מכוון בטכניקות התמכרות (למרות שכל הסימנים מעידים שאכן כך הוא המצב), הרי שבמובנים רבים המשתמשים שלהן כבר מזמן עברו את הסף. יעידו על כך אלפי תאונות הדרכים מדי יום, הנגרמות מחוסר היכולת של נהגים להתנתק מהמסך הקטן; השיחות הקטועות בין מיליוני אנשים בכל רגע נתון, אנשים שאינם יכולים לקיים שיחה רצופה מבלי להביט מדי פעם בהודעות המצטברות במסך שבכף ידם ועוד ועוד.
השפעות ארוכות טווח
לטוב או לרע, העשור האחרון הפך את מיליארדי המשתמשים בסמארטפונים ברחבי העולם ליצורים מקושרים, בעלי נגישות מיידית לידע ולהודעות, חלקן חשובות ורובן לא - אבל כולן בכף ידינו, ובעלי יכולת להגיב ולתקשר מיידית בערוצים שונים הזמינים לנו בכל עת. אלו הן יכולות שמעולם לא היו בידי המין האנושי והשפעותיהן הסוציולוגיות, החברתיות, החינוכיות, הפוליטיות, האנושיות יהיו ארוכות טווח וקשות לחיזוי מדויק. וגם, יעברו עשרות ואולי אפילו מאות שנים עד שיתברר טוב יותר מה היו השפעות ההתמכרות שלנו לטכנולוגיית הרשתות החברתיות והתקשורת הבין אישית המיידית.
עד שזה יקרה, נצטרך להמציא את הכללים הנכונים לשימוש בטכנולוגיות ולמניעת התמכרות. מקנמי איננו תולה תקוות בממשלות וברגולציה, לפחות לא כרגע. הוא מן הסתם צודק בהנחה שלא משם יגיעו הפתרונות.
סביר להניח, וגם רצוי יותר, שההגנה על מיליארדי הצרכנים ברחבי העולם תגיע מהם עצמם, מתוך קבוצות של אנשים שיתאגדו בעצמן כדי לייצר כללי התנהגות בריאה ושימוש נכון בטכנולוגיות, תוך הפעלת לחץ כבד על פייסבוק, גוגל ודומותיהן על מנת שישתפו פעולה, יורידו את רמת ההתמכרות, יוסיפו אזהרות יצרן איפה שצריך ויהפכו להיות בעצמן חלק מ הפתרון להתמכרות החדשה, המאיימת על בריאותו של המין האנושי.
■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל.