מנכ"ל מזרחי טפחותאלדד פרשרו יו"ר הבנק מזרחי טפחות משה וידמן / צילום: תמר מצפי
1. בעוד ששני הבנקים הגדולים בישראל נמצאים במרוץ חימוש טכנולוגי, מזרחי טפחות מיתג עצמו לאורך השנים כבנק "אנושי". בנקים אחרים סגרו סניפים? הוא פתח. אחרים קיצצו בכוח אדם? הוא גייס. לכן מפתיע שדווקא בבנק זה נרשמה בחודש האחרון מערכה קשה עם ועד העובדים שכללה חילופי האשמות ומילים קשות בין הצדדים, ושדווקא בבנק זה התרחש אחד משיבושי העבודה הקשים של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות.
במזרחי טפחות אמנם עשו הכל כדי להמשיך ולהפעיל את הבנק, ולא בחרו בפתרון של סגירה כוללת. אולם אין ספק שהאירועים האחרונים מהווים פגיעה בתדמית ובמיתוג שהבנק טיפח לאורך השנים.
במזרחי טפחות יכולים להתנחם בכך שהלקוחות לא עוזבים כ"כ מהר בנק, וכנראה שבתוך כמה ימים מרביתם כבר ישכחו מחוויית השבועיים האחרונים. השאלה אם הבנק שתדמיתו חשובה לו ייזום פיצוי גורף ללקוחות, או יסתפק בטיפול בתלונות ספציפיות שיקבל. נציין, כי בשביתה הגדולה שהייתה לפני 7 שנים בבנק הבינלאומי ניתן ללקוחות פיצוי בדמות הקלה בעמלות, אולם שם, ראוי לציין, הבנק היה מושבת לחלוטין.
2. הסכם השכר הנוכחי מסיר אי-ודאות אחת מעל ראשו של מנכ"ל הבנק, אלדד פרשר, אולם נותרה לו משוכה משמעותית, אולי אף משמעותית יותר לעבור. במזרחי טפחות לא נחתם הסכם שכר מזה 13 שנה. הסכם השכר לגבי השנים 2005-2015, נגרר מזה שנים ארוכות. יחד עם זאת, הוא נמצא כעת בישורת האחרונה לאחר שהצדדים העבירו את הטיפול בנושא לבוררות בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס.
החלטת הבוררות צפויה בתחילת השנה הבאה, ועשויה להיות לה השפעה דרמטית על הוצאות השכר של הבנק היעיל ביותר במערכת. לפי הערכות, הסכומים שדורש ועד העובדים בגין אותן שנים עומדים על לפחות כמה מאות מיליוני שקלים. בבנק, שבו יעדי רווחיות שאפתניים עומדים בראש סדרי העדיפויות, מדובר בסכומים בעלי השפעה מהותית.
3. השביתה במזרחי טפחות הייתה הפעם הראשונה שבה התמודד פרשר עם סיטואציה כזו. בהחלט ייתכן שאירועי השבועיים האחרונים מהווים מופע חימום למה שצפוי לפרשר בעתיד. בימים אלה מקיים מזרחי טפחות מגעים למיזוג בנק אגוד לתוכו. אגוד הוא בנק בעל יחס יעילות חלש, ואחת המוטיבציות במיזוג הוא סינרגיה וביצוע התייעלות וקיצוץ בכוח אדם. בוועד העובדים באגוד מוטרדים ובצדק מהמהלך, וכבר הודיעו על סכסוך עבודה.
כך שאם אכן העסקה תצא אל הפועל, עשוי פרשר למצוא עצמו עומד בפני חזית חדשה בתחום כוח האדם ויחסי העבודה. העובדה כי הביא את הוועד במזרחי לחתום על שקט תעשייתי, תסייע לו למקד משאבים בסכסוכים ובעיצומים שעוד יתרחשו אם המיזוג ייצא אל הפועל.