למה נצמד הדוח?
הדוחות הכספיים הסטנדרטיים כוללים את המאזן, דוח רווח והפסד, תזרים מזומנים וביאורים, אבל חברות נדרשות במסגרת דוח הדירקטוריון לפרסם גם את דוח בסיס ההצמדה. לרוב לא מייחסים חשיבות לדוח הזה, אבל יש מקרים שבהם הוא עשוי להיות משמעותי.
דוח בסיס ההצמדה כולל את המאזן של החברה לפי מאפיינים פיננסיים - אם הסכום צמוד למדד הוא יקבל ביטוי בטור נפרד, אם הסכום הוא במט"ח הוא יקבל ביטוי בנפרד, אם הסכום/סעיף הוא בכלל לא סעיף כספי (למשל - מבנה, קרקע, מכונה) הוא יוצג במסגרת הפריטים הלא כספיים. כלומר, בדיווח הזה בעצם עוברים על כל הסעיפים בדוחות ומגדירים אותם מחדש על פי בסיס ההצמדה - מט"ח, מדד, לא צמוד כלל וכן הלאה. באופן הזה יוצרים בעצם מעין תתי-מאזן - למשל כל הפריטים הצמודים לדולר, ובנפרד את כל הפריטים הצמודים למדד.
ולהמחשה - נניח שלחברה יש מזומנים בסך של 100 מיליון שקל, ואשראי בנקאי (לטווח קצר) של 90 מיליון שקל - במאזן הרגיל יופיע במסגרת רכוש שוטף 100 מיליון שקל, התחייבויות שוטפות - 90 מיליון שקל, וההון העצמי יסתכם ב-10 מיליון שקל.
בדוח על בסיסי ההצמדה זה כבר סיפור אחר לגמרי. כאן יצטרכו לבדוק ממה מורכבים המזומנים (איזה מטבע, איזו הצמדה), ונניח לצורך הדוגמה שכל המזומנים בדולרים. כמו כן ייבדק האשראי, ונניח שכל האשראי צמוד למדד המחירים לצרכן.
אז במסגרת בסיס ההצמדה הדולרי (טור נפרד דולרי) יופיע 100 מיליון שקל במסגרת הנכסים, ואפס במסגרת ההתחייבויות - ובסיכום יופיעו 100 מיליון שקל של חשיפה דולרית. מדובר על מעין דוח כספי רק על הנכסים הפיננסיים הדולריים של החברה.
אז נכון, הדוחות של החברה מוצגים בשקלים (מטבע הדיווח הוא שקל), אבל לחברה הזו יש חשיפה לדולר בסכום של 100 מיליון שקל - אם הדולר יעלה ב-1%, היא תרוויח 1 מיליון שקל, וההיפך. כלומר, יש כאן סיכוי לצד סיכון, שאינו בא לידי ביטוי במאזן הרגיל, ומכאן חשיבותו. המשקיעים וכלל קוראי הדוחות צריכים לקבל מידע על סיכוני המטבע, וכאן הם מקבלים זאת.
מעבר לכך, הפער הגדול בין מועד הפרסום לבין סוף התקופה המדווחת (חברות מפרסמות עד חודשיים אחרי סיום הרבעון ושלושה חודשים אחרי סיום השנה) יוצר חשיבות גדולה עוד יותר - אחרי הכל, בתקופה כזו מטבעות עולים ויורדים באחוזים ניכרים (מטבעות כמו הרובל הרוסי התרסקו בעשרות אחוזים תוך זמן קצר, וגם תיקנו בעשרות אחוזים בזמן קצר).
אם נניח בהמשך לדוגמה שהדולר ירד ב-5% בתקופה זו, הרי שמדובר על הפסד של 5 מיליון שקל, שאינו מתבטא בדוחות הרגילים, אבל יש לו חשיבות גדולה להבנת מצב החברה.
טור לכל סוג הצמדה
חוץ מהדוח שמתייחס לסעיפים הדולריים, יש גם את הדוח שמתייחס לסעיפים פיננסיים אחרים - הצמדה למדד המחירים לצרכן, סעיפים לא צמודים (שקלים), וכן יש סעיפים שאינם כספיים. בדוגמה המפורטת, חוץ מהמזומנים בדולרים יש התחייבות כאמור של 90 מיליון שקל צמודה למדד.
מכאן, שבתת-הדוח של ההצמדה למדד (טור מיוחד לסעיפים צמודי מדד) לא יופיעו נכסים (הכל בדולר) ותופיע בסעיף ההתחייבות לטווח קצר בסך 90 מיליון שקל (נטו). החשיפה כאן היא להתחייבות צמודה למדד, והמשמעות היא שעלייה במדד מגדילה את החוב, וההיפך - מדדים שליליים מפחיתים את ההתחייבות. אם נניח לדוגמה שהמדד עלה ב-1%, אזי יש תוספת התחייבות של 900 אלף שקל.
בשורה המסכמת של דוח ההצמדה, יופיעו בטור ההצמדה לדולר 100 מיליון שקל ובטור ההצמדה למדד מינוס של 90 מיליון שקל, ובסך הכל 10 מיליון - שזה בעצם ההון העצמי של החברה.
בחברות הציבוריות זה לא כל כך פשוט - יש להן גם נכסים שקליים - פיקדון שקלי, התחייבות שקלית, כך שיש טור נוסף של נכסים לא צמודים (נכסים שקליים). כמו כן, יש כאמור נכסים שהם לא פיננסיים - רכוש קבוע, מוניטין ועוד, שמוצגים בטור נפרד.
והנה דוגמה מהדוחות של על בד למחצית הראשונה של 2017.
הפסד תרגומי שער לא מחושב בדוח
על בד היא חברה גלובלית - מייצרת בארץ, וכן בגרמניה ובארה"ב, פועלת בשווקים האלו ובנוספים, והדוחות שלה הם בשקלים (מטבע דיווח). נכון לסוף יוני, לחברה נכסים בסך כולל של 1.36 מיליארד שקל. הסכום הזה כולל את הנכסים השוטפים (עד שנה) ואת הנכסים הלא שוטפים). בדוח ההצמדה הסעיף הבולט בנכסים הוא הנכסים שאינם פריטים כספיים (בעיקר רכוש קבוע) בסך כולל של 1.08 מיליארד שקל. מדובר על נכסים ששינויים במטבע או במדד המחירים לא אמורים להשפיע על ערכם הריאלי. זה נכון כאשר מתייחסים לערך הריאלי וזו מטרת דוח ההצמדה. דוח ההצמדה מתייחס לנכסים הפיננסיים שהחברה צריכה לשלם או לקבל, כלומר הוא עונה על שאלות מסוג "בכמה ישתנה החוב אם הדולר יעלה בכך וכך אחוזים?". הוא חשוב להבנת היכולת הפיננסית של החברה, והרווחים/הפסדים שלה כתוצאה משינויים בשערי חליפין ומדד. אבל האם הוא באמת מחשב את כל ההפסדים והרווחים כתוצאה משינוי הדולר? כנראה שלא.
אם לחברה יש ציוד ומכונות בארה"ב שנקובים בדולרים, אז הן אמנם נשארו אותן המכונות גם אם הדולר ירד, והן מסוגלות לייצר את אותה התפוקה, ומכאן שערכן הריאלי לא השתנה. אבל, בראייה חשבונאית בהנחה שמטבע הדיווח הוא שקלי, אז כמובן שיש שינוי בערך של הרכוש הקבוע - זה לא הפסד פיננסי ריאלי, זה הפסד של תרגומי שער שלא נלקח בחשבון בדוח ההצמדה.
מעבר לפריטים הלא כספיים, בולטים בעל בד הנכסים במט"ח בסך של 232.4 מיליון שקל.
בהתחייבויות בולטים סעיפי המט"ח בסכום של 454.8 מיליון שקל והפריטים ללא הצמדה בהיקף של 376.3 מיליון שקל. בסך הכל, בשורת הסיכום - נכסים בניכוי התחייבויות (נטו) - יש לחברה התחייבות מט"ח בסך של 222.4 מיליון שקל, התחייבות לא צמודה (שקלית) של 328 מיליון שקל, ונכסים לא פיננסיים נטו של 1.06 מיליארד שקל.
נצמדים לעובדות: המספרים הבולטים בדוח ההצמדה של על בד (מדוחות החברה למחצית הראשונה ב-2017)
בנכסים
הנכסים שאינם פריטים כספיים* (בעיקר רכוש קבוע): 1.08 מיליארד שקל
הנכסים במט"ח: 232.4 מיליון שקל
בהתחייבויות
סעיפי המט"ח - 454.8 מיליון שקל
הפריטים ללא הצמדה - 376.3 מיליון שקל
מדובר על נכסים ששינויים במטבע או במדד המחירים לא אמורים להשפיע על ערכם הריאלי
*** הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
