מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר
עיכובים וביטולי טיסות הם נושאים שהופכים פופולריים יותר ויותר בערכאות המשפטיות - לאור מחלוקות שלא מצליחות להיפתר בהידברות שבין הנוסעים לחברות התעופה ישירות. אמנם החוק מגדיר מתי מגיע לצרכן פיצוי ומה היקפו - אלא שבמקרים רבים אין ברירה אלא לתת למערכת המשפטית לקבל החלטה.
בתביעה שנידונה בבית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב דובר על טיסת ישראייר מבוקרשט לתל-אביב ביום 27.12.16. התובעים, 3 בני משפחה, טענו כי טיסת החזור המריאה בעיכוב של 12 שעות מהמועד המתוכנן - עיכוב שהתברר להם רק לאחר שהגיעו לשדה התעופה ואף מסרו את כבודתם לבידוק.
לאחר שהתברר כי הטיסה צפויה להמריא בעיכוב, הלינו הנוסעים כי נציג ישראייר לא היה במקום, כשהם מתארים "מצב של חוסר מענה, חוסר קשב וחוסר עדכון מצד הנתבעת משך כל תקופת ההמתנה לטיסה לאורך כל שעות העיכוב". לטענתם, בירור באינטרנט לפשר העיכוב בטיסה העלה כי הייתה תקלה במטוס בשדה התעופה בן-גוריון.
ישראייר טענה כי היא שימשה כסיטונאית בלבד, וכי דובר על טיסה שהופעלה על-ידי חברת TRAVEL SERVICE הצ'כית, וכי היא המוביל האווירי, ולכן אין לתובעים כל יריבות מול ישראייר. בנוסף, עקב תקלה טכנית בלתי צפויה שאירעה במטוס של חברת TRAVEL SERVICE בטיסה מתל-אביב לבוקרשט, נחכר מטוס מחברת אל-על, וטיסת התובעים אמורה הייתה לצאת באיחור של 5:45 שעות, אלא שגם במטוס חברת אל-על התגלתה תקלה טכנית, ולפיכך טיסה זו, עם מטוס חלופי נוסף, יצאה באיחור של 6.5 שעות מזמן הטיסה החלופי.
עוד נטען כי הנוסעים עודכנו במהלך כל ההמתנה, וכי חולקו להם שוברי מזון ומשקאות.
עוד טענה ישראייר כי התקלות היו בלתי צפויות, ועל כן יש להכלילן תחת נסיבות מיוחדות - סעיף שפוטר את חברת התעופה מהצורך להעניק פיצוי. זאת ועוד, החברה ציינה כי פיצוי שהציעה לנוסעים בסך של 1,250 שקל - סורב על-ידם.
הדיון בתביעה עסק בכמה היבטים: ראשית, האם מעמדה של ישראייר מול התובעים הוא אמנם רק "מארגנת" הטיסה, או שמא היא "מפעילת הטיסה". השופטת ד"ר מיה רויזמן-אלדור פסקה כי בהתייחס למקרה האמור, "ישראייר איננה רק מארגנת הטיסה או מתווכת בין הנוסעים לחברות התעופה, אלא היא מפעילת הטיסה לכל דבר ועניין, בין אם כלי הטיס שאמור היה להטיס את התובעים בטיסה הוא בבעלותה, ובין אם זהו כלי טיס שהיא חכרה לצורך טיסה ספציפית זו בחכירה רטובה.
"התובעים לא פנו אל ישראייר כאל מתווכת או סיטונאית אלא רכשו כרטיסי טיסה של חברת התעופה ישראייר. מבחינת הנוסעים, ישראייר היא חברת התעופה המטיסה אותם, יהא כלי הטיס שמטיס אותם בפועל אשר יהא, ומבחינתם ישראייר היא הכתובת לכל שאלה, טענה או דרישה בכל הנוגע להפעלת הטיסה או לתקלות בהפעלתה".
נושא אחר שנידון עסק בטענת ישראייר כי דובר על נסיבות מיוחדות הפותרות אותה מחובת הפיצוי. את הטענה הזו השופטת פסלה ואף ציינה כי מדובר בתקלה שגרתית שניתן למזער או צריך היה לצפות לה - למרות שאיתרע מזלה ומזל הנוסעים, ושני המטוסים שהועמדו לטובתם היו תקולים. "לא כל תקלה טכנית היא נסיבה מיוחדת שבעטיה יכולה מפעילת טיסה לפטור עצמה מאחריות לעיכוב בטיסה... מקום שטיסה בוטלה כהגדרתה בחוק שירותי תעופה, אין זה מענייננו של הנוסע אם הסיבה לכך הייתה בשל תקלה טכנית, בשל בעיות בצוות המטוס, בשל בעיית ניירת שלא אושרה או בשל כל בעיה אחרת - כתובתו לעניין זה היא אחת ויחידה - מפעיל הטיסה שהנפיק לו את הכרטיס... .בנסיבות בהן מפעיל טיסה מחליט להשתמש במטוסים חכורים - עליו הנטל לצפות שתיתכנה גם תקלות במטוסים החכורים".
בפיצוי שפסקה השופטת היא כללה את הסכום המוסכם בחוק, 1,280 שקל לכל נוסע, השלמה לסכום שאמורים היו הנוסעים לקבל עבור מזון ומשקאות בנמל התעופה ועוד 750 שקל כעוגמת-נפש ובסך-הכול 5,640 שקל.
את בקשת ישראייר כי אל-על תישא באחריות ממנה חכרה ישראייר את המטוס - השופטת דחתה (ת"ק 50940-01-17).