רונאל פישר / צילום: אוריה תדמור
איך קשור החומר שנתפס בסמארטפון של עד המדינה בפרשת רונאל פישר לפרטיות של כולנו ולחשש מפני חיפוש פולשני של המשטרה וחשיפת מידע אינטימי מדי של עדים? דיון שהתקיים לאחרונה סביב שאלת היקף חומרי החקירה שיועברו מהתביעה לסנגורי הנאשמים בפרשת רונאל פישר, הפך מהר מאוד לדיון רוחב על היקפו של החיפוש המשטרתי בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות והאפליקציות. בין היתר, סבב הדיון סביב השאלות: מה ראוי שהמשטרה תיחשף לו כאשר היא תופסת סמארטפונים וחומרי מחשב של עדים; והאם זכאים נאשמים במשפט פלילי לקבל את כל החומר שתפסה המשטרה, הכולל גם התכתבויות אישיות בוואטסאפ שניהלו עדים, תרשומות רפואיות שלהם, את המיקום שלהם בכל זמן נתון (בתיעוד גי'.פי.אס) וחומר פרטי נוסף.
הדיון בבית המשפט העליון התקיים לאחר שמשפטם של עו"ד רונאל פישר ופרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי) לשעבר, רות דוד, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, נקטע באבו במהלך עדותו של עד המדינה, ערן מלכה, בעקבות טענות של הסנגורים על אי-העברת חומרי חקירה להגנה. המידע לא הועבר בשל מחלוקת שניטשה ועודנה ניטשת בין מח"ש המנהלת את התיק, לבין הסנגורים, באשר להיקף החומר שצריך להעביר לצוותי ההגנה ואופן העיון בו. לטענת הסנגורים, הגנת הנאשם מחייבת עיון בכל חומר הראיות, ואין להסתמך על הבחירה הסלקטיבית של התביעה לגבי מה שיועבר אליהם, במיוחד נוכח העובדה שהסמארטפון הוא "הקופסה השחורה" שבה ניתן לגלות פרטים רבים אשר עשויים לשפוך אור על מה שאירע.
המדינה: דרישה בלתי ניתנת ליישום
המחלוקת הגיעה עד העליון: במסגרת הדיון שהתקיים בראשית החודש, טענה המדינה כי לא ניתן להעביר את כל החומר שנתפס במחשבו של ערן מלכה, וב-3 טלפונים ניידים. לטענת המדינה, העברת כל החומר המבוקש מהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות העד ובכל מקרה הדרישה לקבלת כל החומר המצוי על הטלפון החכם ובמחשבים הינה בלתי ניתנת ליישום בשל היקף החומר שנתפס - מיליוני מסמכים. בנוסף, נטען, מדובר בהחלטה הפורצת את הסכר בכל התיקים הפליליים ולגבי כל העדים.
כך למשל, אחת המחלוקות בין הצדדים לתיק הייתה האם זכאים הסנגורים לקבל את תיעוד הג'י.פי.אס של העד, שהוצא מהסמראטפון שלו, כדי להשוות את המיקום בו היה בכל זמן נתון, עם המיקום בו הוא טוען שהיה במסגרת עדותו. בהתייחס לדרישה זו, טענה באת-כוח המדינה עו"ד נעמי גרנות כי היענות המדינה לדרישה זו, תפתח פתח לדרישות דומות בכל תיק ולגבי כל עד. "בכל טלפון נייד של כל אחד מאיתנו יש מעין ג'י.פי.אס שיכול לעקוב אחר תנועותיו של האחר. אותו היגיון קיים למעשה בכל עד תביעה. אם יתקבל ההיגיון הזה אנו בעצם צריכים לתפוס טלפונים ניידים של כל עד תביעה, להשוות בין עדותו בבית המשפט לבין מה שעולה מג'י.פי.אס. שלו. נדמה לי שזה מוגזם", אמרה.
עוד הוסיפה באת-כוח המדינה כי היקף החומר שנתפס בחיפושים בעידן המודרני הוא אדיר, וטומן בחובו גם חשש לפרטיות העד. "אין אפשרות מעשית לעבור על כל החומר, על כל מיליוני המסמכים. אין סוף למסמכים, אין אפשרות מעשית ואין אפשרות נורמטיבית שמחשב כזה מכיל בתוכו לא רק הגנה על הפרטיות, אלא גם סודות מקצועיים, סודות מסחריים... במישור הנורמטיבי זה לא יעלה על הדעת", טענה.
בנסיבות, לטענת עו"ד גרנות, אין להעביר את כל החומר שנתפס בידי המשטרה מהסמארטפונים והניידים של עדי התביעה לידי הסנגורים, ויש להותיר את שיקול-הדעת בנוגע לחומר שייתפס בידי המשטרה והחוקרים בכל תיק, ואלה "לא יעיינו, לא יציצו ולא יאזינו" לחומר שאינם אמורים להציץ בו, "למרות שהם מעתיקים הכול".
חשופים להתכתבויות
האמנם? לא בטוח בכלל שהמשטרה היא החתול שצריך לשמור על השמנת, אך הבעיה הגדולה יותר מתעוררת כאשר הנאשמים מעוניינים לעיין בכל החומר ולסנן אותו בעצמם. האם אלה צריכים להיות חשופים להתכתבויות של העד עם רעייתו, ילדיו וחבריו בוואטסאפ? האם הם זכאים לקבל את ההתכתבויות שלו עם רופאיו ופרטים אינטימיים נוספים מחייו שתועדו באפליקציות השונות בסמארטפון ובמחשב שלו?
עו"ד דרור ארד-איילון, המייצג את עד המדינה ערן מלכה, טען כי מלכה מעולם לא נתן הסכמה להיחשף ללא מגבלה בפני הנאשמים. "חומר שחלה עליו מניעת הפרטיות בוודאי נפרץ פריצה גדולה, ועוד עומד להתפרץ פריצה גדולה יותר. מלכה מעולם לא הסכים שאדם מטעם ההגנה יסנן בעצמו את החומרים. הוא הסכים כי המדינה תסנן את החומרים", טען בדיון.
עוד טען עו"ד ארד-איילון כי התיק הזה מלמד על השינוי - המפחיד בעליל - שחל בדיני החיפוש במדינה. "דיני החיפוש במכשירים דיגיטליים יבלעו את דיני החיפוש. 90% מהחיפוש העתידי יהיה החיפוש הזה. לשם הולך הדין ואין לנו כלים... האם העד יודע למה הוא מסכים? כשבית המשפט נותן צו לעיון בטלפון סלולרי, האם בית המשפט מתכוון להעניק את הדבר? צריך תורת חיפוש חדשה. היא צריכה להיות בראשנו כשאנו חושבים על האדם הפרטי".
במסגרת חקירתו ומסירת עדותו כעד מדינה הסכים מלכה להוצאת החומרים מהסמארטפון שלו, אך לדברי סנגורו, זה לא אומר שפרטיותו הפקר. "האם הוא אי פעם התכוון לאפשר עיון, ולו עקיף, בהיסטוריה הרפואית שלו. הוא היה בבית חולים פסיכיאטרי. האם הוא התכוון לאפשר עיון בתיקים הרפואיים של ילדיו? האם הוא התכוון לאפשר עיון בתכתובת של רעייתו?", תהה עו"ד ארד-איילון והוסיף: "זה שתפסו אצלו את החומר אומר שאין לו זכות לפרטיות?
"ברור לנו שאנו חושפים אנשים שאם היו יודעים זאת לא היו נכנסים לוואטסאפ... זה נכון לגבי כולם ולא ענין אישי... הוא ביצע עבירות לא קלות ושילם את המחיר. הוא לא העלה על דעתו שהוא יגיע הנה להגן על חומר שלא קשור לפרשה".
בשלב מסוים בדיון ביקש השופט יצחק עמית "להבין את הראש של ההגנה", ושאל "מה אתם רוצים? אתם רוצים את כל מה שיש במחשב, את כל הטלפונים הסלולריים להעביר לבדיקתכם?".
על כך השיב עמית בר, אחד מסנגוריו של רונאל פישר: "אנחנו לא רוצים לקבל חומר של פרטיות, לא רוצים לקבל דברים רפואיים שלא קשורים, לא רוצים לקבל דברים שהם חיסיון עורך דין-לקוח. מה שקרה שאנו בכוח נחשפנו לתכנים האלה כשהביאו אותנו למשרדי מח"ש לעיין בטלפונים. הבקשה שלנו שהם יסננו את כל הדברים שקשורים לצנעת הפרט...בית המשפט השתכנע שבטלפון הסלולרי יש הרבה יותר דברים רלבנטיים לקו ההגנה שלנו".
כעת נותר להמתין ולגלות האם שופטי העליון יוציאו תחת ידם הלכה עקרונית ובעלת השלכות רוחב על מרבית התיקים הפליליים הנדונים כיום בנוגע להעברת חומרים פרטיים מהסמארטפונים של עדים לידי נאשמים.
פרשת רונאל פישר: המידע שהופק מהסלולרי של ערן מלכה לא הועבר להגנה
פרשת רונאל פישר התפוצצה ביולי 2014. פישר, עיתונאי לשעבר, "סלב" לעת מצוא ועורך דין מוכר ומקושר, נעצר בחשד לשוחד ומרמה. המעצר התגלגל לכתב אישום במסגרתו מואשם עורך הדין, בין היתר, כי קשר קשר עם קצין המשטרה, ערן מלכה, במסגרתו העביר לו האחרון, שלא כדין, מידע מחקירות סמויות וגלויות אודות לקוחות ומכרים של פישר. מידע זה הועבר בחלקו - לפי האישום - לצדדים שלישיים בעבור תשלום, בו התחלקו פישר ומלכה, או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו המשפטיים של עו"ד פישר.
מלכה הודה בביצוע המעשים, חתם על הסכם עד מדינה נגד פישר, והוא מרצה עונש של 7 שנות מאסר. לצדו של פישר, הועמדו לדין עו"ד דוד, לשעבר פרקליטת מחוז ת"ב, שהייתה שותפתו של פישר למשרד עורך הדין; ונאשמים נוספים.
המשפט נקטע במארס האחרון במהלך עדותו של מלכה, לאחר שהתברר שחומרי חקירה חשובים, ובעיקר מידע שהופק מהטלפון הסלולרי ומהמחשב של מלכה, לא הועבר להגנה. בין מח"ש לצוותי ההגנה של הנאשמים בפרשה התגלעה מחלוקת, בין היתר, בשל דרישת מח"ש כי העיון בחומרי החקירה ייעשה במשרדי מח"ש ובפיקוח נציגי לשכת עורכי הדין. זאת, מאחר שעל חלק מהחומרים חל חיסיון, שכן פישר החזיק בטלפון בעת שעבד כעורך דין; ובמלים אחרות, בעוד באי-כוחו של פישר ביקשו לקבל את הקבצים מהטלפון הנייד והמחשב של מלכה בשלמותם, וללא סינון כלשהו שתערוך מח"ש, ביקשה מח"ש להעביר רק חלק מהחומרים, אלה הדרושים לטענתה להגנתו של פישר, וכי הדבר ייעשה במשרדיה ובפיקוח. מאחר שהשופט סובל אינו אמור להיחשף לחומרי החקירה בשלב זה של המשפט, הנושא הועבר ממנו לטיפולה של השופטת חגית מאק-קלמנוביץ. לפני כשבועיים ולאחר שמח"ש והסנגורים לא הגיעו להסכמות, העביר השופט סובל ביקורת נוקבת על הצדדים ובעיקר על מח"ש ואיים כי יהיה מקום לשקול את ביטול כתב האישום, אם לא ניתן יהיה לחדש את המשפט. שבוע לאחר מכן נדמה היה כי נמצא פתרון שיאפשר סוף-סוף את חידוש המשפט, כאשר מח"ש הציגה מנגנון עיון בחומר החקירה, אשר אוש ר על-ידי השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, ואולם השופט סובול קבע כי המנגנון אינו פותר את בעיית העיון בחומרי החקירה של הסנגורים.
וכך הגיעה המחלוקת אל פתחו של בית המשפט העליון, אשר אמור להכריע בה תוך זמן קצר.
סמארטפונים בשירות המשפט
■ במשפט בו נאשם ברמלי בהונאת משקיעי קרן קלע ורוביקון, נערך חיפוש במכשיריו הסלולריים. כמו במקרה פישר, הודעות נשלחו מנאשם לנאשם.
■ נוהל מאבק משפטי על-ידי ה-FBI נגד חברת אפל כדי להגיע למידע באייפון של הטרוריסט מסן ברנדינו.
■ בית הדין הצבאי זיכה חייל שהואשם בשימוש בסם, תוך שפסל את השימוש בהודעות וואטסאפ.