הראל מויאל / צילום: כפיר זיו
כשאפרוח מפלס את דרכו החוצה מהביצה, הוא אמור לעשות את הדרך הזאת לבד, כדי לחזק את גופו לקראת ההתמודדות בחוץ. אם האם מתערבת בתהליך, ועוזרת לו לבקע את הקליפה, לכאורה היא עושה מעשה טוב, אבל בעצם מזיקה לסיכוייו לשרוד בעולם. לא רק תרנגולת אחת, אלא צוות שלם עזר להראל מויאל לבקוע מהביצה של "כוכב נולד": הקיף אותו מכל עבר, נשא אותו על כפיים והביא אותו להצלחה גדולה, פרסום ומכירות תקליטים, עד שהיה נדמה שרגליו התנוונו לגמרי. באלבום השלישי, כשהחליט לעמוד על רגליו לבד, הן לא הצליחו לשאת אותו והוא קרס אט-אט לתוך עצמו, עד שהתרסק והפסיק לכתוב ולשיר. עכשיו, כשהוא משיק את האוסף החדש, שאליו מצורף מיני אלבום עם שירים חדשים, הוא מנסה לנתח מה קרה לקריירה שלו מאז החלה ב-2004.
חיצונית, הוא לא השתנה כמעט - הבלורית עם הג'ל, השרירים המטופחים שמותחים את הטי שירט - אבל נדמה שהוא בוגר יותר, מצולק. "בשנים הראשונות שלי, שהיו מאוד מוצלחות, לא לימדו אותי איך להתמודד לבד, גם מתוך כוונה טובה, אבל אולי גם כדי לגרום לי לפתח תלות בסביבה שלי - והתלות הזו הפכה להתמכרות. הנפילה שחוויתי הביאה אותי למקום שבו אני נמצא היום, כשאני מתמודד עם הדברים וסוף-סוף לומד את המקצוע.
"מיד אחרי 'כוכב נולד' התחלתי להופיע ושנה אחרי הזכייה הכרתי את אסף אטדגי, שלקח על עצמו את הניהול האישי שלי. זה היה קל מדי. היינו צריכים להדוף דברים, בעיקר ביחסי ציבור - לא כמו היום, כשאני שצריך לדחוף. כל הזמן היו הופעות, והייתי סגור שנה מראש. פעלתי מכוח האינרציה. האלבום הראשון הפך לזהב אחרי חמישה ימים, ואחרי פחות משנה הוצאתי את 'לבדי'. הייתי שותף בהפקת שני האלבומים ב-50% ולא קיבלתי שום דבר. הרינגטונים היו אז בנסיקה. אנשים הורידו בטירוף את 'אמצע הלילה בכפר'. לא הבנתי בזה, וגם אסף לא היה בעניינים".
- לא חשבת לבדוק את זה קודם?
"לא. אמרו לי כל הזמן שהוצאות האלבום עדיין לא כיסו את עצמן. אני מאשים את עצמי שהתמסרתי רק לאמנות והזנחתי את העסקים. לרוע המזל, החברה פשטה רגל, וחצי מהזכויות שהיו בידיה נמכרו לצד שלישי שלא בחרתי. בסופו של דבר בחרתי להתפשר בשביל השקט הנפשי. זה גרם לי לתקופה שבה לא יכולתי לכתוב או לשיר".
- בוא נחזור לאלבום השלישי. אתה מחליט להוציא אותו לבד.
"וזה האלבום שאני קשור אליו, כי הוא בא ממקום מאוד עמוק וכן. הפקתי, כתבתי, הלחנתי, השקעתי כמעט 200,000 שקלים ולא נשאר לי כסף לשווק אותו, אז אנשים פשוט לא שמעו אותו. אסף יצא מהתחום, מצאתי את עצמי עם פרויקט שהיה גדול עליי לבד לגמרי וכדי לכתוב את התקליט הודעתי למשרד הבוקינג שלי שאני לוקח ארבעה חודשי חופש וגם לא הופעתי. ואז באה הנפילה".
- כי ירדת מהגלגל.
"וכשאני מסתכל אחורה, אני חושב שכנראה הייתי צריך לעבור את התקופה הקשה הזאת, כי היא גרמה לי לבדוק את הכול לעומק".
- וכבר הייתה לך ילדה קטנה בבית, הלחץ רק גדל.
"ואז אני מחליט להשתתף ב'הישרדות'".
- רק כדי לחזור לעניינים?
"זה לא היה קשור לכסף. אני אוהב נופים, חיות וספורט, וכל פעם שיצא לנו לצפות בתוכנית, שמרית, אשתי, הייתה אומרת לי, 'למה לא תלך? אתה לוחם, אוהב אנשים, ספורטאי'. התחלתי אז לעבוד עם המנהלת של שלומי סרנגה, הגיעה הצעה והסכמתי, כי היה גם רצון לחזור לתודעה, רציתי שיכירו אותי כאדם".
- אנשים הרי מכירים אותך דרך השירים שלך. זה לא הספיק?
"הייתי מבולבל. לקבל כל-כך הרבה סטירות ולחשוב בהיגיון זה לא פשוט. היו הופעות, אבל לא בתדירות גבוהה, ואת זה אני חייב לקהל שלי, שעטף אותי באהבה. והיה את אקו"ם, כי הרבה שירים מושמעים, אז זה הכניס כסף. היה לי קשה כששאלו אותי איפה נעלמתי. זה הדהד אצלי וגרם לי ללכת לתוכנית".
- והיא פצעה אותך.
"לגמרי. הייתי שבור. לא יכולתי לכתוב, המשכתי להופיע כדי להתפרנס, אבל הייתי על אוטומט. יש תקופות של קלט ופלט אצל כל אמן, וכשיצאתי מזה - תוך חודש כתבתי כמעט 30 שירים, שמתוכם בחרתי עשרה לאלבום הרביעי. כולם עסקו במקומות שבהם הייתי אז. והחלטתי להוציא אותו בעזרת משקיע, חבר של חבר, כי חברות תקליטים כבר לא היו".
- למה לא הסתפקת בסינגלים?
"כי אני שייך לדור שמאמין באלבום. לא השמיעו אותו כמעט, אבל התחלתי להופיע באירועים, מה שלא עשיתי קודם, ונפתח פני עולם קסום. היה לי למשל את 'ואז תבואי', שיכול היה להיות להיט חתונות ענק, אבל בזמנו אטדגי המליץ לי לא לעשות אירועים והקשבתי. אם בזאפה אני מרגיש בעננים, אז בחתונות התחושה קרובה לזה, כי הזוג בחר בך להיות איתו ברגע הכי משמעותי שלהם. אף פעם לא הרגשתי מושפל. זה שיר שלי, הקהל הוא קהל והמוסיקה שלי נכתבה כדי להישמע".
- בטח יש לך קו אדום.
"אופיע בכל מקום שבו אוכל לעשות את זה בצורה מקצועית ומכובדת, עם הגברה טובה, כי אני לא מסוגל לשיר עם פלייבק. יש לי הופעות עם גיטרה, עם פסנתרן, תמיד אעשה באלאנס, אבוא קודם כדי להיפגש עם הזוג, גם אם אני שר רק שני שירים".
- את הסינגל הראשון מהאלבום החדש, "אהיה לך אושר", הוצאת לפני שנתיים. המון זמן.
"כתבתי אותי מיד אחרי שאחי סיפר לי שהוא מתחתן, מתוך התרגשות גדולה. הופעתי איתו בחתונה שלו, ואנשים אמרו לי שאני מוכרח להקליט אותו. מיד אחרי האלבום הרביעי התחלתי ללמד את שמרית - אשת עסקים במהות, שבתיכון הכינה אותי למבחנים למרות שלמדתי שנה מעליה, ולמדה הנהלת חשבונות - איך העסק עובד. כבר ארבע שנים שהיא המנהלת האישית שלי. בהתחלה היה קשה, אבל היום היא סוגרת הכול לבד, יודעת מה להגיד, לסגור דברים, היא נותנת לי את תחושת הקרבה. הרגשתי ש'אהיה לך אושר' תופס בשטח, אבל לא בער לנו להוציא עוד אלבום".
- לא חששת שהעבודה תחדור לחיים הפרטיים?
"הפחידו אותי שנריב, אז יש ויכוחים, אבל בסופו של דבר אנחנו הרבה יותר ביחד בזכות זה ויש לי את היכולת לומר לה תודה. היא אישה חזקה, שהרימה אותי במקומות שכמעט ויתרתי על המוסיקה".
- ושוב לא השמיעו אותך. נעלבת?
"התאכזבתי. בהתחלה חשבתי ש'אהיה לך אושר' לא מספיק טוב. היום אני מבין שזאת טעות ושהרדיו הוא לא חזות הכול. יש צפיות ביוטיוב, הורדות, זה המדד. בשנתיים האלה הופעתי המון, הוצאתי ארבעה סינגלים, התחיל ביקוש בזאפה, ואז שירי, היח"צנית שלי, שאלה, 'למה לא תוציא אוסף?'. נכנסנו לאטרף של עשייה ותוך חודש גם האוסף וגם המיני אלבום היו מוכנים".
- ומופע ההשקה היה בתחילת השבוע. תחילתה של תקופה טובה.
"יש התעניינות. רדיו, טלוויזיה".
- בדיעבד, היית בוחר לבקוע אחרת מהביצה האמנותית שלך?
"כן. להתחיל בהופעות קטנות, לבנות את עצמי לאט. היה לי קל יותר והייתי צובר את הניסיון שהיה כל-כך חסר לי".
אישי: בן 36, נשוי ואב לשלושה, גר בגדרה
אקטואלי: משיק אלבום אוסף, שאליו מצורף מיני אלבום עם שירים חדשים