אבי גבאי / צילום: ליאור מזרחי
איך מחליט הפוליטיקאי המצוי על עמדותיו? השיקול הראשון: האם זה טוב בשבילי? אחריו: האם זה טוב למפלגה? ובסוף: האם זה טוב למדינה? השיקול הדומיננטי הוא ללא ספק "בשבילי". המפלגה והמדינה בדרך כלל לא נשקלים בכלל, ורק מתוך טוב לבי נתתי להם ליהנות מן הספק ושיבצתי אותם במקומות שתיים ושלוש. למעשה הם די מחוץ לקווים. כי אין בהם חפץ.
מבחינתו של הפוליטיקאי בו מדובר, כלומר המצוי, מה שטוב בשבילו, טוב גם למפלגה ולמדינה. כן, ככה זה עובד. שהרי הם לעולם לא ינקטו עמדה נגד המדינה והמפלגה מסיבות אנוכיות!?
תגובות מגוחכות
זה בדיוק מה שקורה עכשיו במפלגת העבודה. די מגוחך לעקוב אחר התגובות במפלגת העבודה לרפורמות שמבקש אבי גבאי להכניס לחוקת המפלגה. ובמיוחד - על כוונתו לאפשר ליו"ר המפלגה להביא אנשים מבחוץ לתפקידי שרים.
"הוא לא סופר אותנו", הטיח "בכיר" אחד שנשאר אנונימי. זה משפט מעניין, כי אומרו אינו מפרט מי זה "אותנו". אבל אנחנו מבינים: "אותנו" הם עסקני המפלגה המצפים לקבל את חלקם מן העוגה השלטונית, אם וכאשר השלטון יחזור לחיקם. מה שווה להם לנצח אם בסוף מישהו מבחוץ יקבל את הדובדבן?
אנשים מבפנים ומבחוץ
האם הטענה נכונה? בחלקה כן. ברור, כי אנשים מבחוץ יקבלו תפקידים על חשבון אנשים מ"בפנים". אבל זה לא סיטוני. מדובר על מספר מצומצם של שרים למשרדים הזקוקים במיוחד לכשרון ומקצועיות.
אני בטוח שאם גבאי יחליט שלתפקיד מסוים יש אדם מתאים במפלגתו, הוא לא יחפש בכוח-אדם מבחוץ. כלומר, הוא רוצה להביא לממשלתו, אם וכאשר יקים אותה, את האנשים הכי מתאימים. שזה אומר מה? שגבאי כן סופר - את הציבור. אותנו. שהוא מבקש לנקוט בצעד שבחלקו לא יהיה לטובת העסקנים, אבל ישרת בצורה נכונה את הציבור.
אה, דמוקרטיה
מזכ"ל מפלגת העבודה כנראה מבין שההתנגדות לגבאי לא תיראה טוב, בגלל היותה קטנונית ואנוכית. אז הוא שולף מהארסנל את המילה האולטימטיבית: דמוקרטיה. "זה שינוי באופי הדמוקרטי של המפלגה", מטיח ערן חרמוני בראש מפלגתו. אה, זה מה שמפריע לו. שיסביר מה פה לא דמוקרטי? אחרים מנסים להשוות את גבאי לליברמן ולפיד שביטלו במפלגתם את הפריימריז למנהיגות - דבר שפשוט אינו נכון.
אני חושב שהחלום של כל אזרח, בכל מקום, הוא שממשלתו תהיה מורכבת מהאנשים המוכשרים והכשירים ביותר. כאשר זה לא כך, וזה בולט מאוד בממשלה הנוכחית, מי שהכי סובל זה האזרח, וכמובן שהמדינה כגוף. צריך לקוות שגבאי לא ייכנע לעסקנים המבקשים להכשיל אותו, ואותנו הציבור, מטעמים לא ענייניים.