אמנת השקעות דו-צדדית עם יפן שתוגש בקרוב לאישור הממשלה מעוררת הסתייגויות מצד גורמים משפטיים בממשלה. מדובר באמנה מקובלת ביחסים בין שתי מדינות שגובשה בעקבות ביקורו של ראש ממשלת יפן שינזו אבה בישראל.
הסיבה להסתייגות היא היקף הזכויות המובטחות באמנה למשקיעים יפניים בהשוואה למשקיעים זרים אחרים, שלטענת הגורמים המשפטיים חורג ממה שניתן עד כה ומהווה תקדים עבור מדינות נוספות שישראל חתומה איתן על אמנות השקעה.
מומחים למשפט בינלאומי שבחנו את האמנה אמרו ל"גלובס" כי "יש בנוסח האמנה המוצע פריצת דרך בכך שהמדינה מתחייבת לראשונה להרחיב את ההגנה למשקיעים יפנים גם לשלב הקדם השקעה (pre-establishment)".
לדברי אותם מומחים, אם למשל אם משקיע יפני יתמודד במכרז להקמת מפעל או קו רכבת מול משקיע ישראלי, ולמדינה יהיה אינטרס לתת יחס מועדף לחברות ישראליות - היא לא תוכל לעשות זאת.
בנוסף ציינו אותם גורמים כי באמנות השקעה דומות שיש לישראל עם מדינות נוספות קיים סעיף MFN (כלומר, Most Favored Nation), שמשמעותו החלה אוטומטית של כל שיפור או הטבה שניתנת באמנה אחרת על אמנה המצוידת ב-MFN.
סעיף אחר שעשוי להקשות בעתיד על המדינה מאפשר למשקיעים יפניים לפנות לבוררות בינלאומית במקרים של סכסוך בינו לבין המדינה. החשש שנובל אנרג'י תשתמש בסעיף דומה באמנת השקעות דו-צדדית בין ישראל לקפריסין השפיע על עמדת המדינה בגיבוש מתווה הגז - כפי שהעיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בישיבת וועדת הכלכלה של הכנסת שדנה במתווה.
