איילת שקד / צילום: איל יצהר
הרשות לניירות ערך תאשר לקבוצת אי.די.בי "לקפל" קומה בפירמידה באמצעות מכירת דסק"ש בהלוואת מוכר. שכן שרת המשפטים, איילת שקד, החליטה לאחרונה שלא למנוע את המהלך באמצעות שינוי חקיקה. בכך, תישאר הפירצה בחוק המאפשרת "לקפל" קומה בפירמידה באמצעות מכירתה לחברה-אחות של החברה השולטת בה.
החלטת שקד שמה קץ לדיונים והתלבטויות ממושכים במשרד המשפטים וברשות ניירות ערך, ולאחר ששקד עצמה העדיפה תחילה לסתום את הפירצה בחוק שמאפשרת לאי.די.בי לבצע את המהלך.
בדיון שקיימה רק לפני כחודש, הורתה שקד למשרד המשפטים לנסח תקנות לחוק הריכוזיות שיאפשרו לאי.די.בי לקבל ארכה של שנתיים "לקפל" את הקומה, מבלי למכור את דסק"ש לחברה-אחות כאמור. זאת, לאחר שגורמים משפטיים במשרד המשפטים הזהירו כי מדובר במהלך תקדימי שיביא לעקיפת חוק הריכוזיות, וכי לא ניתן יהיה למנוע מקבוצות עסקיות נוספות לבצע אותו בעתיד. בין המתנגדים החריפים לאישור היו שני המשנים ליועמ"ש, עורכי הדין מאיר לוין ואבי ליכט.
בעקבות פניית "גלובס" היום (ה'), נמסר כי "אחרי שקיימה מספר ישיבות בנושא, והוצגו בפניה האפשרויות השונות על-ידי גורמי המקצוע, קיבלה שרת המשפטים את עמדת רשות ניירות ערך כי לעת הזו אין זה נכון לתקן את החוק לסגור את הפירצה, בין היתר לאור החשיבות עליונה בשמירת היציבות הרגולטורית, וכי אין זה ראוי לשנות את כללי המשחק באמצע הדרך מבלי לתת התראה סבירה מראש. יחד עם זאת, שרת המשפטים הבהירה כי אם חברות נוספות ילכו בדרך זו, יישקל בהחלט תיקון חקיקה לסתימת הפירצה".
הרקע למהלך הוא חוק הריכוזיות, הקובע כי פירמידות של חברות, שמניותיהן או איגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה בישראל, יצומצמו ללא יותר מ-3 שכבות עד דצמבר 2017, וללא יותר משתי שכבות עד דצמבר 2019. פירמידת אי.די.בי כוללת כיום 4 שכבות: בראש הפירמידה עומדת אי.די.בי, שרק האג"ח שלה נסחרות בבורסה, ומתחתיה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש), שמחזיקה בחברת נכסים ובניין, שמחזיקה בחברות גב ים, ישפרו ומהדרין.
לפני מספר שבועות הודיעה אי.די.בי לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את מספר הקומות כנדרש בחוק עד ל-31 לדצמבר בדרכים המקובלות, וכי הדרך היחידה לעשות זאת מבלי לחרוג מהדד-ליין היא דרך יצירתית שבמסגרתה תמכור אי.די.בי את מניותיה בדסק"ש לתאגיד ייעודי חדש שיהיה חברה פרטית בשליטתו של בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.
בדרך זו תצא אי.די.בי מפירמידת הקבוצה, ובמקומה תהפוך דסק"ש לקומה הראשונה (מלמעלה) בפירמידה. את המימון לרכישת דסק"ש תקבל החברה הפרטית מאי.די.בי עצמה בהלוואת מוכר (שמימון לה יגויס על-ידי אי.די.בי בהנפקת אג"ח).
ההתנגדות למהלך נובעת מכך שהכנסת החברה הפרטית הממומנת על-ידי חברת אג"ח מותירה את המבנה שחוק הריכוזיות ביקש למנוע.
החשש היה שאם אי.די.בי לא תעמוד בדד-ליין, יועברו באופן שרירותי מניות החברות השכבה רביעית בקבוצה - ישפרו, גב ים ומהדרין - לידי נאמן. את המגעים מול המדינה ריכזה באי.די.בי פרח לרנר, שמונתה לאחרונה לתפקיד סמנכ"ל רגולציה עסקית בקבוצת אי.די.בי ונהנית מקשרים איתנים במערכת הפוליטית.
במקביל נותרו סימני שאלה משפטיים לגבי העסקה, שאושרה עקרונית בדירקטוריון אי.די.בי אך טרם נחתמה. ההנחה היא כי אם תיחתם עסקה, נושי אי.די.בי עשויים לפנות לבית המשפט נגד העסקה. הנושים הרלוונטיים הם נאמני אג"ח ט', חברת הרמטיק והמנכלית מרב עופר אורן, המיוצגים בידי עו"ד גיא גיסין.
מקפלים פירמידות: כל הקבוצות השילו שכבות, חוץ מאי.די.בי
ההיערכות לקראת יישומו של השלב הראשון בדרישות חוק הריכוזיות עומדת להסתיים. עד דצמבר הקרוב נדרשות כל הפירמידות הציבוריות להשלים את התכווצותן לכדי 3 שכבות בלבד - אחרת ייאלצו להיפרד מהשליטה בחברות שנמצאות בשכבה הרביעית.
נכון לסוף יולי, רק פירמידה ישראלית אחת נותרה עם יותר מ-3 שכבות של חברות ציבוריות, והיא קבוצת אי.די.בי פתוח, שנמצאת בשליטת אדוארדו אלשטיין. בשכבה הראשונה של אותה פירמידה יושבת אי.די.בי עצמה; בשכבה השנייה - דיסקונט השקעות (דסק"ש) וכלל ביטוח; בשכבה השלישית - נכסים ובניין, סלקום, שופרסל ואלרון; ואילו בשכבה הרביעית ממוקמות החברות הנינות גב ים, מהדרין וישפרו.
חוק הריכוזיות אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בדצמבר 2013. החוק קבע אז כי כל חברה שנחשבת לתאגיד מדווח בישראל - כלומר, הנפיקה ניירות ערך לציבור - תיחשב לחברת שכבה. בחוק אף הודגש כי גם חברה שהנפיקה רק אג"ח לציבור, ולכן מוכרת כחברה מדווחת (בשונה מחברה ציבורית שהנפיקה מניות לציבור), תיחשב לחברת שכבה.
עוד קבע החוק כי חברת שכבה ראשונה תהיה חברה ציבורית הנשלטת בידי בעל שליטה, ואילו חברת שכבה שנייה תהיה חברה ציבורית הנשלטת בידי חברת שכבה ראשונה. מעבר לכך, החוק אסר על חברות שכבה שנייה לשלוט בחברות שכבה אחרות, וקבע מסגרות זמן לשינוי המצב: 4 שנים לצמצום מספר השכבות בפירמידה לשלוש, ו-6 שנים לצמצום מספרן לשתיים בלבד.
ערב כניסת החוק לתוקף, היו 67 חברות בשכבה שלישית ומעלה - ומתוכן 37 בשכבה השלישית, 20 בשכבה הרביעית, וכן 10 בשכבות החמישית והשישית. מאז יצאו יותר מ-50 חברות מההגדרה של חברות בשכבה שלישית ומעלה, כך שנכון למועד זה, נותרו כ-10 חברות בורסאיות בלבד שנמצאות בשכבה השלישית והרביעית (מהן רק 3 חברות בשכבה הרביעית שכולן משתייכות לפירמידת אי.די.בי).
מלבד אי.די.בי, יש עוד כמה פירמידות שיידרשו לצמצם שכבה עד דצמבר 2019 - ובהן אלה של צור שמיר (משפחת שנידמן) אינטרנט זהב (שאול אלוביץ') ואקויטל (חיים צוף).
מנתונים שאספה באחרונה רשות ניירות ערך עולה כי שווי השוק של החברות בשכבה השלישית מסתכם כיום בכ-40 מיליארד שקל, ואילו שווי החברות בשכבה הרביעית מסתכם בכ-4 מיליארד שקל. בסך-הכול מהוות חברות אלה כ-5% מהשווי המצרפי של כלל החברות בבורסה.
חוק הריכוזיות
התקבל: דצמבר 2013
סעיפים עיקריים:
1. הגבלות על מבנה פירמידה:
הגבלה רק לשתי שכבות במטרה למנוע מבעל שליטה בשכבה העליונה להשתמש בחברות-הבת של חברת-הבת בניגוד לאינטרסים הציבוריים.
2. הפרדה בין תאגידים ריאליים ובין לפיננסיים:
כלומר, נאסר על אחזקה משותפת בגופים פיננסיים, כמו בנקים, ובגוף ריאלי משמעותי, למשל בתי זיקוק. המטרה היא למנוע מצב שבו חברה מקבלת יחס נוח במיוחד מגוף פיננסי שנמצא תחת אותה שליטה.
3. שיקולים של ריכוזיות כלל-משקית:
הסעיף הזה בחוק התייחס לכך שהרגולציה צריכה להביא בחשבון שיקולי ריכוזיות ותחרותיות בהקצאת רישיונות וזיכיונות לשימוש במשאבי המדינה.
4. ועדת הריכוזיות:
החוק קבע כי תוקם ועדה לצמצום הריכוזיות, שיושב-הראש שלה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים, וחבריה הם המנהל הכללי של משרד האוצר או ראש אגף כלכלה במשרד האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה או אחד מסגניו.