הדמייה של קרית המודיעין בנגב / הדמייה: משהב"ט
בימים האחרונים הורה מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') אודי אדם, על הקפאת המכרז להקמת קריית המודיעין בנגב, בהשקעה של מיליארדי שקלים, שהיה צפוי להתפרסם בסוף השנה. בקריה החדשה עתידים לשרת כ-12 אלף חיילים, קצינים ונגדים ועל פי תוכניות משרד הביטחון וצה"ל פתיחתה מתוכננת ל-2024.
חמש חברות וקבוצות גדולות במשק עברו בחודשים האחרונים את שלב הסינון הראשוני שעשה משרד הביטחון, לקראת השתתפותם במכרז הענק שתוכנן לסוף השנה. במסגרת מכרז זה אמורה להיבחר החברה שתהיה הזכיינית שתקים ותפעיל לתקופה של 25 שנה את הקריה החדשה.
אלא שבזמן שצה"ל ומשרד הביטחון מקדמים את המכרז בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו מראש, התברר כי החלטות שקשורות לפיתוח תשתיות תחבורה, שאמורות לאפשר את הגעתם של אלפי המשרתים בקריית המודיעין, כמו גם בבסיסים אחרים של צה"ל לנגב, טרם התקבלו. "לא נוכל להתחיל בעבודות לבניית קריית המודיעין בלי שבמקביל יחלו העבודות על הקמת מסילת רכבת נוספת בקו תל אביב-באר שבע.
הרוב המוחלט של המשרתים בקריית המודיעין יצטרכו להגיע אליה בשעות הבוקר ולחזור לבתיהם, באזור המרכז בשעות אחר הצהריים. אם אין דרך לנייד אותם - לא נוכל לפתוח את הקריה החדשה, כי אנשים יתקעו בפקקים במשך 5 שעות מדי יום", אמר ל"גלובס" גורם במערכת הביטחון שמעורב בתכניות המעבר של צה"ל לדרום.
המיזם שבמסגרתו עתידה להיבנות קריית המודיעין ליד היישוב עומר נחשב לגדול ביותר בשורת המיזמים הקשורים למעבר יחידות צה"ל לדרום והיקפו מוערך ב-10 מיליארד שקל.
לקראת המהלך, חברות טכנולוגיה שמעורבות בתוכניות המשותפות עם צה"ל ומערכת הביטחון כבר העתיקו את פעילותן לפארק ההיי-טק בבאר שבע, וגם אוניברסיטת בן גוריון כבר החלה בהשקעות נרחבות להקמת תשתיות שיאפשרו קליטת סטודנטים חדשים והרחבת הסגל האקדמי.
אחת החלופות שנשקלת היא ניוד אלפי חיילים, קצינים ונגדים מאזור המרכז לקריה החדשה באמצעות מאות אוטובוסים, שינועו על תשתית הכבישים הקיימת בדרום מדי יום. על פי הערכות מדובר ב-250-400 אוטובוסים שיסעו בקו זה על הכבישים הקיימים, באופן שישפיע כל מערך התנועה באזור הדרום.
"אנשים יחיו בפקקים. זה לא הפתרון האידיאלי ולא לזה התכוון המשורר כשהוא דיבר על הערכים המוספים של מעבר צה"ל לנגב", אמר גורם בכיר באחד ממשרדי הממשלה שמעורבים בנושא.
אלא שעיכובים בתוכנית ההקמה של קריית המודיעין תוביל גם לעיכובים משמעותיים בתוכנית של משרד הביטחון לפינוי קרקעות שבהן צה"ל מחזיק כיום במתחם גלילות, בהיקף של של כ-1,800 דונם. מסירת הקרקעות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למען הכשרתם לבניית דירות למגורים באחד מאזורי הביקוש הגדולים במרכז - תתעכב משמעותית: "יש כאן אפקט דומינו שלם, והכל בגלל חוליה אחת חלשה במשרד התחבורה", אמר גורם במשרד ממשלתי.
ממשרד הביטחון נמסר כי "יציאה למכרז בסוף השנה הנוכחית, כפי שנקבע מראש, בלי פתרונות תחבורתיים ברורים ומוסכמים על כך משרדי הממשלה הרלוונטיים תהווה סיכון ליכולת להעתיק את כוח האדם הנדרש דרומה ויסכן את המבצעיות של יחידות אלה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "צוות משותף של משרדי ראש הממשלה, האוצר, הביטחון והתחבורה גיבש פתרונות למעבר צה"ל לנגב. הפתרונות כוללים, בין השאר, שירות מוגבל ברכבת, ושירות מתוגבר של אוטובוסים הכולל קווים ישירים לבסיסים מאזור המגורים של החיילים - תוך ביטול מעברים מיותרים של חיילים באמצעי התחבורה השונים. נסיעת חיילים ברכבת בשלב זה אינו אפשרי בשל הביקוש בשעות השיא והפגיעה הצפויה בשירות לשאר אזרחי המדינה".
עוד מחסום בדרך לדרום: לא אושרו מענקים לאנשי קבע
לא רק הרכבת, שבינתיים לא זזה לשום מקום, מעיבה על ההתקדמות של מערכת הביטחון בתוכנית המעבר של צה"ל לדרום. הסכם בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, שגובש באמצע 2016 בין משרדי האוצר והביטחון ואמור להבטיח את "מעטפת המשאב האנושי" שתתמוך באנשי קבע שגרים במרכז ויידרשו לשרת בדרום - טרם נחתם. מדובר בהסכם שכולל מענקים לאנשי קבע שינועו מדי יום מהמרכז לדרום ובגיבוש של חבילות שיותאמו להם - כדי לשמר אותם בתוך המערכת הצבאית ולמנוע "בריחת מוחות" לשוק האזרחי. גורם ביטחוני אמר ל"גלובס", כי "קשה מאד לקדם מהלך כל כך משמעותי - בלי שייחתם הסכם כזה".
משרד האוצר מסר בתגובה כי "המשרדים עובדים במשותף על מנת להסדיר את כל הנושאים האמורים, לא נגרם ולא ייגרם כל עיכוב בתכניות כתוצאה מכך".