איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
1. דנקנר הלך, אבל שיטת הגיוס נשארה
בימי שלטונו הבלתי מעורער של נוחי דנקנר בקונצרן אי.די.בי, נמתחה לא אחת ביקורת על כך שבכירים בשירות הציבורי, שבמשך שנים פיקחו כרגולטורים על החברה, מיהרו לעבור לעבוד אצל דנקנר רגע אחרי פרישתם משירות המדינה. המבקרים העלו חשש כפול: האחד הוא שהרגולטורים יקלו על אי.די.בי כדי לא לפגוע בסיכויי ההעסקה שלהם בעתיד בשוק הפרטי, והשני הוא שלאחר גיוסם לקבוצת החברות הם ינצלו את קשרי העבר שלהם באופן לא תקין כדי להקל על החברה.
התופעה של מעבר בכירים מהשירות הציבורי לחברות שהיו בפיקוח אינה ייחודית לאי.די.בי, אבל הקבוצה בלטה יותר מאחרות במספר הבכירים לשעבר בשירות הציבורי שהעסיקה. כך, לדוגמה, באוגוסט 2011, בתום תקופת צינון של שלושה חודשים בלבד, הודיעה אי.די.בי על מינויו של שוני אלבק, שעד אז היה בכיר ברשות ניירות ערך לדירקטור בכלל ביטוח ולמנהל פרויקטים באי.די.בי פיתוח. אלבק לא היה היחיד. מאז רכש דנקנר את השליטה באי.די.בי, ב-2003, הועסקו בחברה שישה בכירים לשעבר ברשות ניירות ערך ובהם ליאור חנס, שהיה יו"ר כור, אריה מינטקביץ, איל סולגניק, שהיה מנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך, ויורם נוה, מנכ"ל כלל פיננסים, שהיה קודם לכן המשנה למנהל מחלקת התאגידים ברשות.
בינתיים, דנקנר הורשע בהרצת מניות, עזב את החברה וכיום הוא מערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, אבל התופעה של העסקת עובדי ציבור בכירים בחברה לא הלכה יחד איתו. המקרה הטרי הוא של פרח לרנר, יועצת בכירה לשעבר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגויסה ביוני האחרון לקבוצת אי.די.בי, שנמצאת כיום בשליטת אדוארדו אלשטיין.
לרנר נאלצה לעזוב את לשכת נתניהו בעקבות החשד שפעלה בניגוד עניינים וקידמה ענייניהם של לקוחות בעלה, אבי לרנר, שניהל משרד יחסי ציבור. בפברואר האחרון הודיעה פרקליטות המדינה כי לרנר תפוטר בהסכמתה משירות המדינה, תורחק משירות המדינה לחמש שנים ותשלם קנס בסך 20 אלף שקל במסגרת סגירת תיק בהסדר מותנה.
חלפו כמה חודשים, וביוני האחרון נודע שקבוצת אי.די.בי מינתה את לרנר לסמנכ"לית רגולציה בחברת דיסקונט השקעות והיא תעניק שירותים גם לחברה האם אי.די.בי פיתוח ולחברות הבנות של הקבוצה בתחום של קשרי ממשל. בהעסקתה של לרנר, חשוב להדגיש, אין פגם חוקי. לא חלה עליה שום הגבלה במעבר לשוק הפרטי, וחופש העיסוק המאפשר לה לנצל את כישוריה כדי להתפרנס בכבוד הוא זכות יסוד במדינת ישראל. אבל תופעת המינוי של בכירים לשעבר בשירות הציבור מעוררת שאלות.
2. לא יכולה להתקפל? לא נעשה עניין
עם או בלי קשר למינוי של לרנר, כפי שנחשף ב"גלובס", זכתה לאחרונה אי.די.בי להקלה משמעותית מרשות ניירות ערך ומשרד המשפטים: אלה החליטו שלא לסתום את הפירצה בחוק הריכוזיות המאפשרת לקבוצה לעקוף אותו באמצעות קיפול קומה בפירמידה.
נזכיר, שחוק הריכוזיות קובע כי פירמידות של חברות, שמניותיהן או איגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה בישראל, יצומצמו ללא יותר משלוש שכבות עד דצמבר 2017, וללא יותר משתי שכבות עד דצמבר 2019. פירמידת אי.די.בי כוללת כיום ארבע שכבות: בראש הפירמידה אי.די.בי, שרק האג"ח שלה נסחרות בבורסה, ומתחתיה חברת דיסקונט השקעות (דסק"ש), שמחזיקה בחברת נכסים ובניין, שמחזיקה בחברות גב ים, ישפרו ומהדרין.
לפני כמה שבועות הודיעה אי.די.בי לרשות ניירות ערך כי אין באפשרותה לצמצם את מספר הקומות כנדרש בחוק עד 31 בדצמבר בדרכים המקובלות, וכי הדרך היחידה לעשות זאת בלי לחרוג מהדד-ליין היא באמצעות מכירת מניותיה בדסק"ש לתאגיד ייעודי חדש - חברה פרטית בשליטתו של בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.
כך תצא אי.די.בי מפירמידת הקבוצה ובמקומה תהפוך דסק"ש לקומה הראשונה (מלמעלה) בפירמידה. את המימון לרכישת דסק"ש תקבל החברה הפרטית מאי.די.בי עצמה בהלוואת מוכר (שהמימון לה יגויס על-ידי אי.די.בי בהנפקת אג"ח).
כפי שנחשף ב"גלובס", במשרד המשפטים שקלו להתקין תקנות שימנעו מאי.די.בי את ניצול הפירצה בחוק, אבל אחרי כמה ישיבות בנושא, החליטה שרת המשפטים איילת שקד שלא למנוע את המהלך באמצעות שינוי חקיקה. כך, תישאר הפירצה בחוק המאפשרת "לקפל" קומה בפירמידה באמצעות מכירתה לחברה-אחות של החברה השולטת בה.
3. הנימוק המוזר של איילת שקד לוויתור
מטעם שרת המשפטים נמסר בתגובה: "אחרי שקיימה כמה ישיבות בנושא, והוצגו בפניה האפשרויות השונות על-ידי גורמי המקצוע, קיבלה שרת המשפטים את עמדת רשות ניירות ערך כי לעת הזו אין זה נכון לתקן את החוק לסגור את הפירצה, בין היתר לאור החשיבות העליונה בשמירת היציבות הרגולטורית. אין זה ראוי לשנות את כללי המשחק באמצע הדרך מבלי לתת התראה סבירה מראש".
עם זאת, שרת המשפטים הבהירה כי אם חברות נוספות ילכו בדרך זו, יישקל בהחלט תיקון חקיקה לסתימת הפירצה. אתמול (ב') חזרה והביעה שקד עמדה זאת בתגובה שהעבירה ליו"רית מרצ, זהבה גלאון, שקראה לה לפעול לתיקון הפירצה בחוק הריכוזיות.
עם כל הכבוד לשרת המשפטים, ההסבר שלה בעניין הזה אינו משכנע, בלשון המעטה. מה היא בעצם אומרת? היא מודה שהיא מוכנה לאפשר לאחת החברות הגדולות במשק להתחמק מציפורניו של אחד החוקים החשובים שחוקקו כאן בשנים האחרונות, כל עוד היא תיוותר החברה היחידה שעושה זאת.
ובמלים אחרות - שקד, והבכירים האחרים שמאפשרים לאי.די.בי לנצל את הפירצה בחוק, מפלים אותה לטובה ביחס לשאר.
ארגונים אזרחיים לפוליטיקאים: עצרו את המהלך של אי.די.בי
בעקבות חשיפת "גלובס" פנו אתמול שורה של ארגונים אזרחיים, ובהם "ישראל יקרה לנו", "לובי 99", "צדק פיננסי" ו"ישראל 2050" לשרת המשפטים איילת שקד, לשר האוצר משה כחלון וליו"ר ועדת הכספים משה גפני בבקשה לעצור את המהלך של אי.די.בי ל"קיפול" השכבה מהפירמידה ולסגור את הפירצה בחוק הריכוזיות.
במכתב ששלחו לשקד, כחלון, וגפני, כתבו ראשי הארגונים כי "לפני מספר ימים פורסם כי בכוונת שרת המשפטים לאפשר לקונצרן אי.די.בי למכור את דסק"ש לתאגיד בעל השליטה, אדוארדו אלשטיין, בהלוואת מוכר מלאה ובכך להסיר לכאורה שכבה מהפירמידה, ולחרוג למעשה מהתכלית העיקרית שעמדה ביסוד חוק הריכוזיות".
לדבריהם, "המהלך של אי.די.בי מנוגד לחלוטין למטרה של חוק הריכוזיות: למנוע עשיית שימוש בכסף ציבורי בידי בעל שליטה יחיד, כדי להשיג שליטה על פירמידה ושורה של חברות תפעוליות ללא הון עצמי אמיתי ותוך שימוש בהון של הציבור".
לטענת אנשי הארגונים החברתיים, "הפתרון המתאים הוא תיקון חקיקה שיבהיר את אותו ספק שנטען כי קיים בחוק הנוכחי" ו"יש לפעול לאלתר לתיקון חקיקה מהיר ואפקטיבי אף תוך מתן ארכה לאי.די.בי להשלים את הפעולות הנדרשות לאחר ביצוע התיקון, ואולם תוך קביעה מפורשת שפעולה בניגוד למטרת התיקון לא תתפוס". הארגונים מתריעים במכתבם כי אי עצירת המהלך של אי.די.בי יפגע כלכלית בציבור הרחב שלוש פעמים: "פעם אחת בשל חשיפת כספי הפנסיה המושקעים בחברות המוחזקות על-ידי אי.די.בי ל'ריקון' קופות החברות לטובת העברת דיבידנדים לבעלי השליטה; פעם שנייה, ביצירת תקדים שיאפשר לחברות פירמידה אחרות לדרוש הקלות זהות. ושלישית, בהקטנת התחרות בשורה של תחומים שבהם פועלת אי.די.בי".
במכתבם, מבקשים ראשי הארגונים החברתיים משקד, כחלון, וגפני לפעול במהרה גם בימי הפגרה כדי להביא לביטוי את מהותו של חוק הריכוזיות.
