גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: פערי השכר בדיגיטל מתרחבים; השכר הממוצע בענף עלה

סקר שערכה סוכנות פיאלקוב מדיה בקרב מאות עובדים בתעשיית הדיגיטל מגלה: השכר הממוצע בענף עלה ב-7% בשנה ■ ביקוש גבוה במיוחד למנהלים צעירים בדרגי הביניים ■ רק 7% מהנשים מרוויחות מעל 20 אלף שקל, לעומת 23% מהגברים

קריירה לבוגרים אקדמאיים / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה לבוגרים אקדמאיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"גלובס" מפרסם זו השנה השלישית את סקר השכר של תחום הדיגיטל, שמבצעת סוכנות פיאלקוב מדיה שבבעלות אור פיאלקוב. ניתוח הנתונים מלמד שהענף, המונה כ-8,000 איש, מתבגר והשנה גויסו בו הרבה פחות אנשים ללא ניסיון. ואולם, אף שהמועסקים בו צעירים משמעותית מרוב התעשיות, במסע ההתבגרות שלו נטמע חלק לא מבוטל מהתחלואים של האחים הגדולים שלו - ענפי הפרסום והשיווק. הדבר נכון לגבי פערי השכר בין בכירים ל"פועלי הייצור", ונכון גם לפערי שכר גדלים והולכים בין גברים לנשים. הסקר בוצע באוגוסט באמצעות פנייה לאנשים מתעשיית הדיגיטל וקידום ממומן. נחשפו לקמפיין ולסקר מעל 10,000 איש ומילאו אותו 524 אנשים (כ-7%).

מהסקר עולה כי אף שענף הפרסום סובל מבעיה הולכת ומחמירה ברווחיות, המשכורות בתחום הדיגיטל דווקא עולות: יש עלייה של 7% בשכר הממוצע מ-12,650 ב-2016 ל-13,540 שקל השנה. בנוסף, אף ש-73% מהעובדים צעירים יחסית - בני 23-35 - חלקם של הצעירים מאוד (בני 18-28) קטן - 24% לעומת 31% בשנה שעברה. מאחר שבענף הדיגיטל ממשיכים לגייס עובדים כל העת המשמעות של הנתון היא שהרבה מהם נשארים ומתבגרים בו ואחוז חסרי הניסיון יורד: השנה הם בעלי ניסיון של פחות משנתיים היוו 38% לעומת 45% שנה שעברה.

81% מהמועסקים עובדים בחברה ישראלית, אבל מהנתונים עולה כי מי שעובד בחברות בינלאומיות משפר את השכר ביותר מ-5,300 שקל בחודש. גם תארים משפרים את המשכורות, אבל לא באופן דרמטי: תואר ראשון ישפר את המשכורת ב-800 שקל בחודש, ותואר שני בכ-1,200 שקל.

באזז וורדס כמו דאטה ואנליסטים לצד התלונות השכיחות של המעסיקים על תחרות העצומה על מוחות וכישרונות מול תעשיית ההיי-טק עשויות אולי ליצור תחושה שמדובר בתעשייה עתירת טאלנטים המתוגמלים בנדיבות, אבל בפועל מדובר בתעשייה שחלק הארי שבה מורכב מפועלי ייצור מזן חדש: כ-82% מהעובדים עוסקים ב-PPC (ניהול קמפיינים) של מדיה חברתית או שיווק דיגיטלי, ורק 1 מכל 6 עובדים מועסק במשרות בכירות יחסית כמו SEO (קידום אתרים במנוע החיפוש), קופירייטינג, אנליסט, קניית מדיה או שיווק שיתופים (שבהם מתקבלת עמלה מהלקוח לפי תוצאות, לא לפי מכירת המדיה, תחום שהולך ומתחזק).

"הכוכבים לא מצדיקים השכר"

גם אחרי שנולדו הרשתות החברתיות, הפרסום הפרוגרמטי, הדאטה וכל מילות הבאזז שעשו עלייה, השוק נשאר במשך שנים מאחור והתחלק לשניים: מצד אחד סוכנויות מתמחות שהלכו וצברו תאוצה - ומנגד משרדי הפרסום, שרובם נשאר לשבת על הגדר. רק בשנתיים-שלוש האחרונות התחולל שינוי של ממש - חלקו בגלל ההבנה בקרב לקוחות שהדיגיטל הוא לא רק עוד סוג של פרסום אלא שיווק חדש שחייבים להיות בו, וחלקו בגלל אובדן גדל והולך של תקציבי פרסום לטובת גוגל ופייסבוק. התוצאה הייתה שבבת אחת התחילו כולם לזוז. משרדי הפרסום פתחו מחלקות, ומי שיכול היה קנה משרדים מתמחים.

הבשלתו של הענף, הגידול במספר המועסקים, הדיסציפלינות והטכנולוגיות המשתנות והעובדה שאין היום מפרסם שאינו פעיל באופן כלשהו בזירה הדיגיטלית הביא לצורך בדרג ניהולי. מפרסמים כבר אינם מסתפקים בכך שהדיגיטל יהיה עוד ענף שמתנהל במשרד הפרסום, ומגייסים מנהלי דיגיטל שיעבדו אצלם. ברוב החברות מדובר בדרג ביניים - מנהלי דיגיטל שאחריותם מתמקדת בפרסום הדיגיטלי ולא במהלכים עסקיים.

כך נוצר בשוק מצב מגוחך שבו מצד אחד יש דרישה גדולה למנהלי דיגיטל, ומצד שני מדובר בתעשייה שרוב העובדים בה מועסקים מעט שנים. התוצאה היא שגם עובדי דיגיטל בעלי ניסיון של שנה-שנתיים עשויים למצוא עצמם קופצים בהיררכיה והופכים למנהלים. אמנם תחום האחריות שלהם מוגבל ובדרך כלל הם אינם כפופים למנכ"ל אלא לסמנכ"ל השיווק - אבל התגמול הכספי החודשי נאה יחסית: כ-14.4 אלף שקל בממוצע.

לדברי אור פיאלקוב, "מנהלי הדיגיטל נמצאים מבחינת תגמול במקום השלישי לאחר שיווק שותפים וקניית מדיה. אין חברה היום בארץ, גדולה או קטנה, שלא רוצה להיות נוכחת בדיגיטל והשכר של המשרה עולה. אבל חלק גדול מהמנהלים באים בלי ניסיון מספק והבוסים שלהם לא יודעים אפילו מה לשאול אותם בשביל להבין אם הם מתאימים לתפקיד".

עם זאת, ככל שמחלחלת אצל הלקוח התפישה של הדיגיטל כמחולל שינוי עסקי מתגברים גיוסים לתפקידי CDO (סמנכ"ל דיגיטל), תפקיד שכמעט לא היה קיים בישראל עד לפני שנתיים וגם היום לא רבים המחזיקים בו. פיאלקוב: "זה עדיין לא מפותח כמו בחו"ל, שם סמנכ"ל דיגיטל הוא בדרגה שווה לסמנכ"ל שיווק, אבל אנחנו בדרך לשם".

בשוק כך נראה לא מוכנים לשלם יותר בתחומים שלא נתפשים אצל הלקוחות כמצריכים התמחות: כך, התשלום למשרות ווב אנליסט ו-PPC ירד מעט השנה. פיאלקוב מסביר: "לא משלמים לכוכבים כי הם לא מצדיקים את השכר שלהם. העבודה מאוד טכנית ומישהו שמרוויח 15 אלף שקל לא עושה עבודה פי 1.5 ממי שמרוויח 10". באופן כללי, התחומים היותר משתלמים לעבוד בהם הם קניית מדיה, שיווק דיגיטלי או שיווק שותפים, שם משכורת ממוצעת היא 14-17 אלף שקל. התחום שהכי פחות משתלם לעבוד בו הוא במדיה חברתית, שם המשכורת היא כ-10,525 שקל.

מאשה דאשקוב, מנכ"ל ובעלים של דיגיטלנט, מכללה למקצועות הדיגיטל, מסבירה: "השכר הנמוך מבטא את זה שלהיכנס לעסוק במדיה חברתית ובתוכן יותר קל. זה תחום פרוץ שנתפס ככזה שכל אחד יכול לעסוק בו - מה שלגמרי לא נכון. בחו"ל הוא נתפס כמקצוע יוקרתי יותר מרכישת מדיה, אבל כאן השוק חונך להתייחס לזה כאילו כל פקידה יכולה לכתוב פוסט. אבל אלה תחומים לא פחות מתודולוגיים מרכישת מדיה או PPC. כשמבקשים מאיתנו לעזור בגיוס כמעט אין דרישות לתפקיד. אומרים 'לא משנה מאיפה'. גם רוב החברות שנותנות שירותים של ניהול תוכן ברשתות נמצאות בתחילת הדרך ורק למיעוט מהן יש יכולות, ותק ומקצועיות. יש הצפה של אנשים לא מיומנים מספיק לכן התחום נחשב הלואו-קוסט של התעשייה".

"השוק פרוץ בכל הקשור להכשרה"

על פניו הייתה פה אפשרות לתעשייה חדשה שתתעלה מעל התחלואים של תעשיות מסורתיות, אבל מאכזב לגלות שככל שהתעשייה מתבגרת, הפערים בין גברים ונשים בה הולכים וגדלים. מבחינת מספר המועסקים יש ירידה קלה באחוז הנשים והן מהוות 47% לעומת 49% בשנה הקודמת. הן גם מרוויחות פחות מגברים: 60% מהנשים מרוויחות פחות מ-12 אלף שקל לעומת 47% מהגברים, ורק 7% מהנשים מרוויחות מעל 20 אלף שקל לעומת 23% מהגברים.

לדברי דאשקוב, "ההשתכרות היא תוצאה של קידום. בתפקידים התחלתיים לא רואים פערי שכר מאוד גדולים. הם באים לידי ביטוי בתפקיד השני-שלישי-רביעי, ככל שמתקדמים בהיררכיה. תפקיד ניהול בתחום הזה הוא טוטאלי ויודעים שבאופן יחסי יש יותר גברים שמוכנים לקחת תחומים כה תובעניים".

"אני לא מופתעת מהתוצאות", אומרת מיכל שרייבר, מנכ"ל ובעלי חברת הדיגיטל Webdone. "האפליה בשכר נכונה לכל התעשיות אז למה שתהיה שונה בדיגיטל? כי זה תחום חדש ומגניב? גם בו יש הרבה סטריאוטיפים באופן שמסתכלים על אישה. ישבתי בלא מעט ישיבות שבהן יושבים רק גברים וקרה לא פעם שבאתי לפגישה שלא מכירים אותנו עם מישהו מהמשרד שהוא גבר וההנחה תמיד הייתה שהוא הבוס. בסוף צריך לראות מי הבעלים והמנכ"לים, והם ברובם המכריע גברים".

בוגרי קורסים מרוויחים פחות

מנתוני הסקר גם עולה כי אף שבמוסדות להשכלה גבוהה אין הכשרה למקצועות הדיגיטל, 41% מהעובדים בחרו לעשות קורס מקצועי - אך באופן מפתיע אנשים בלי קורס מקצועי מרוויחים יותר. לשרייבר יש הסבר פשוט לכך: "השוק מאוד פרוץ בכל מה שקשור להכשרת אנשי דיגיטל. יש מעט גופים רציניים שמכשירים ברמה גבוהה, והרבה גופים קיקיוניים שלא נותנים כלום. אז לא מעט מגיעים מקורסים שבהם למדו אצל אנשים לא מוכרים שלא באמת עשו דברים - מישהו פשוט עשה עליהם סיבוב והוציא אותם במקרה הטוב טכנאים. זה ענף שנדרשים בו אנשים בעלי יכולת אנליטית וטכנית, אבל הסתכלות קריאטיבית זה יתרון גם בעבודה הכי טכנית. למשל לחשוב שבמקום לעשות קידום לפי מילים לחשוב על שאלות ולקדם לפי התשובות לשאלות. זו הסתכלות קריאטיבית על דבר טכני. לכן יותר משחשובה לי ההכשרה חשובה צורת ההסתכלות".

מיכל רומי, מנכ"לית משותף במקאן וואלי, מוסיפה "אצלנו אחוז ניכר מהעובדים מגיעים חסרי ניסיון ואנחנו מכשירים אותם בתוך הבית. עד שיש לנו ROI על עובד זה בערך 10 חודשים. אנחנו מלמדים מאפס גם כאלה שהגיעו מקורס. השוק התפתח ויש יותר שירותים לתת כי גם הלקוחות התפתחו ומבינים מה אפשר לעשות עם הכלים שעומדים לרשותנו".

ואף שמהנתונים ניתן להבין ששיעור חסרי הניסיון ירד, דאשקוב מסבירה כי הפרשנות הזאת מוטעית. "זה לא שסך חסרי הניסיון בתעשייה קטן - כמות המועסקים גדלה ולכן החלק היחסי של חסרי הניסיון בהם קטנה מבחינת החלק שלהם בכמות המועסקים אבל לא אבסולוטית מבחינת מספרים. על כל עשר משרות לאנשים עם ניסיון, יש מועמד אחד ראוי. כל התחום גדל ומי שנכנס לתוכו בדרך כלל גם נשאר. אבל מי שעושה קורס הוא בדרך כלל חסר ניסיון כי הניסיון שלו מתחיל ברגע שסיים את הקורס, וחסרי ניסיון אוטומטית מרוויחים פחות".

מי שנכנס אולי נשאר, אבל הנתונים מראים כי הרוב לא ששים להישאר: 40% מאלה שענו על הסקר דיווחו כי הם רוצים לעזוב את העבודה ו-57% דיווחו כי הם רוצים להחליף אותה. 17% רוצים להפוך לעצמאים ו-39% היו מוכנים לעבור דירה בשביל עבודה חדשה. זה אולי נשמע הרבה, אבל לפני שנה 50% היו מוכנים לעבור דירה.

מצד שני, 72% מרגישים שהשכר שלהם הוגן. המשמעות היא שהבעיה של אנשי תעשיית הדיגיטל אינה השכר. "הבעיה נעוצה באינטנסיביות ובלחץ", מסבירה דאשקוב. "רוב התפקידים בתעשיית הדיגיטל מצריכים עבודה קשה שדורשת הרבה שעות בלחץ מטורף שלא מתאימה לכל אחד. יש קצבים גבוהים של קידום ואנשים מבינים שהם יכולים להתקדם מהר או לזוז לצד הלקוח שנתפס רגוע יותר. זה מאוד מזכיר את מה שקורה בתעשיית הפרסום הקלאסית. זו גם תעשייה של אנשים צעירים - רובם מדור ה-Y שידועים כדור שממצה מהר, רוצה לרוץ קדימה ולהיות תוך יומיים מנהל".

רומי: "זה תחום שההתקדמות בו מהיא עצם זה שזזים. הם כל הזמן רוצים לזוז ולהתפתח ואני חייבת לאפשר להם את זה - לבנות להם מסלול התפתחות קריירה כי רק לעשות PPC זה משעמם לאורך זמן. להגיד 'הדור הזה' זה תירוצים שלנו כמעסיקים. הם רוצים להתפתח ואם אנחנו כמעסיקים לא נדע לתת להם את זה, נסבול מאותה תחלופה אדירה בכוח האדם שיש בענף הפרסום".

פרילנסרים

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"