שרת המשפטים, איילת שקד, תוקפת את פסיקת בית המשפט העליון וטוענת כי "הציונות הפכה לשטח המת של המשפט". בנאום שנשאה היום (ג') בכנס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין, טענה שקד כי "הפסיקה הישראלית כלל אינה רואה בשאלת הדמוגרפיה ושמירת הרוב היהודי כערכים שאמורים להישקל".

נאומה של שקד הופרע במהלכו על-ידי מפגינות שקראו לעברה כי "אנחנו חיים במדינת אפרטהייד" ובעד חופש הביטוי וההפגנות. בהמשך, שקד חזרה לדבר והתבדחה ש"היועץ המשפטי לממשלה העלה את מחירי הנדל"ן בפתח-תקווה".

כשנרגעה הסערה הקטנה המשיכה ואמרה שקד כי "שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית בשום מקרה", ותקפה את פסק הדין של בית המשפט העליון מאתמול (ב'), שאסר על גירוש מבקשי מקלט (או מסתננים) למדינה שלישית כנגד רצונם. "שאלת הרוב היהודי לא רלוונטית כאשר אנחנו מדברים על המסתננים מאפריקה שהשתכנו בדרום תל-אביב".

לדברי שרת המשפטים, מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין שהוא כמעט מקודש, אבל לא כשהיא מנותקת מכל הקשר. "לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו".

לדבריה, "הציונות אינה צריכה להמשיך, ואני אומרת כאן - גם לא תמשיך, לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים".

עוד אמרה השרה כי "מאז מהפכת הזכויות הפסקנו לראות את עצמנו כקהילה, כגוף שאומנם מורכב מפרטים שונים, אך יש לו תפיסת עולם לאומית ושאיפות משותפות המאחדות אותו. כמעט ואיבדנו את היכולת לומר 'אנחנו'".

שקד הוסיפה כי "איני מתכוונת לברוח. אני מבקשת לאחוז את השור בקרניו ולומר באופן הברור ביותר: בעיית הציונות כשטח המת של מערכת המשפט הישראלית - לפני שהיא בעיה משפטית - היא קודם כל תוצר של משבר מוסרי ופוליטי. ולכן, רק מהפכה מוסרית ופוליטית בסדר גודל דומה לזו שחווינו בשנות ה-90, כזו שתעניק אישור מחודש להישגי הציונות ועמדותיה המרכזיות מאז ראשיתה, תוכל להפוך את המגמה הבעייתית".

שקד הוסיפה ואמרה ש'חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי' (חוק הלאום), שנעביר במושב הקרוב של הכנסת, עושה בדיוק את זה. הוא שינוי כולל. הוא מהפכה מוסרית ופוליטית. הוא פרדיגמה חדשה ביחס לכל מה שעברנו בחצי היובל האחרון. הוא אינו דיוק משפטי לכאן או לשם. הוא קריאה להתעורר מהחלום. הוא תפיסה כוללת שמחזירה את עקרונותיהם של דור המייסדים לקדמת הבמה המשפטית. הוא מעביר את הציונות ויסודות הזהות הכי בסיסיים והכי עמוקים שלנו מהשטח המת של שיטתנו המשפטית למקום הנכון והמתאים להם - תחת הזרקור המרכזי".