גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קביעות או כהונה מוגבלת: ביהמ"ש נדרש למודלי העסקה חדשים

אחת המשרות בשירות המדינה המאוישות בחוזה מיוחד היא של עוזר משפטי לשופט, ובית המשפט העליון נדרש לאחרונה לשאלה אם אכן נכון לקצוב את תקופת המשרה הזאת באופן גורף

מאות עוזרות ועוזרים משפטיים מפגינים מול בית המשפט בת"א / צילום: יחצ
מאות עוזרות ועוזרים משפטיים מפגינים מול בית המשפט בת"א / צילום: יחצ

אחת התמורות הבולטות שעבר עולם העבודה בשנים האחרונות נוגעת ליציבות התעסוקתית: עובדים מחליפים יותר עבודות, והביטחון התעסוקתי פחת. אם בעבר עובדים היו נכנסים בשערי מקום העבודה בתחילת שנות ה-20 לחייהם, מקבלים קביעות ומסיימים את עבודתם רק בגיל פרישה - כיום במגזר הפרטי המצב שונה בתכלית, והעובדים מחליפים מקום עבודה אחת לכמה שנים.

בשירות המדינה, לעומת זאת, קביעות היא עדיין דרך המלך, אבל גם שם מתחילים לראות סדקים במודל התעסוקה הזה, ומערכת המשפט נאלצת להתמודד עם השאלות שהוא מציב.

"יותר ויותר עובדים בשירות המדינה מועסקים לתקופות זמן קצובות (הניתנות לעתים להארכה), ולא בדרך של קבלת מינוי קבוע, מכוח הוראות שנקבעו בחוק ובתקנות, המאפשרות למדינה להעסיק עובדים מסוימים גם בדרך של חתימה על 'חוזה מיוחד'", אומרים עורכי הדין שושנה גביש ועופר קובץ ממשרד ש. הורוביץ.

המקרה של העוזרים המשפטיים

אחת המשרות בשירות המדינה המאוישות בחוזה מיוחד היא של עוזר משפטי לשופט, ובית המשפט העליון נדרש לאחרונה לשאלה אם אכן נכון לקצוב את תקופת המשרה הזאת באופן גורף.

"במערכת בתי המשפט, על ערכאותיה השונות, מועסקים כ-660 עורכי דין בתפקיד עוזרים משפטיים, רובם נשים בעשור הראשון לקריירה המשפטית שלהן", אומרים גביש וקובץ. "תפקיד העוזר המשפטי הוא לסייע לשופט, והמשימות המוטלות עליו הן משימות משפטיות מקצועיות, כגון כתיבת טיוטות של פסקי דין, עריכת מחקר משפטי והכנת תיקים לפני דיונים".

במסגרת החוזה המיוחד, נקצבת תקופת ההעסקה של עוזר משפטי לשנה, אך בתום כל שנה ניתן להאריך את תוקף החוזה לשנה נוספת, אם השופט מעוניין בכך. תקופת ההעסקה המרבית היא 4 שנים, אך במקרים חריגים ניתן להאריך את התקופה בשנתיים נוספות, עד ל-6 שנות עבודה במצטבר לכל היותר. בנוסף, בחוזה יש סעיף המתיר למדינה לסיים את העסקתו של העוזר המשפטי לאלתר בכל רגע, גם בתוך תקופת החוזה.

כאמור, בג"ץ דן לאחרונה, בעקבות עתירה שהגישו העוזרים המשפטיים, בחוקיות העסקתם במסגרת חוזה מיוחד הכולל מגבלה קשיחה על תקופת ההעסקה. העוזרים המשפטיים לא חלקו על סמכות נציב שירות המדינה לקבוע תקופת העסקה קצובה ולהאריך את העסקתם לתקופות קצובות, אך טענו כי ההחלטה על הגבלת תקופת ההעסקה של העוזרים המשפטיים מראש ובאופן גורף כובלת את שיקול-הדעת המינהלי ומונעת את הפעלתו במקרים קונקרטיים שבהם העוזר המשפטי מבקש להמשיך בתפקידו, ולכן אינה חוקית.

עוד טענו העוזרים המשפטיים כי המגבלה פגומה גם במישור החוקתי, שכן היא פוגעת בזכויותיהם לחופש העיסוק ולכבוד האדם.

המדינה, מצדה, הצדיקה את הגבלת תקופת ההעסקה באופי המיוחד של תפקיד העוזר המשפטי, המתאים לעורכי דין בתחילת הקריירה המקצועית; ברצון "לרענן את השורות" של מי שממלאים את התפקיד; ברצון לאפשר לעורכי דין רבים להתנסות בעבודה כעוזר משפטי; ברצון למנוע צבירת כוח בקרב עוזרים משפטיים ובכך לשמור על אי-התלות של השופטים; וברצון למנוע מצב שבו שופטים יהססו לסיים העסקה של עוזרים משפטיים אף שאינם מרוצים מתפקודם.

בית המשפט העליון, בדעת רוב של השופטים דנציגר ושהם, ובניגוד לדעתו החולקת של השופט נעם סולברג, מתח ביקורת על האופן שבו התקבלה ההחלטה על קציבה קשיחה וגורפת מראש של תקופת העסקתם של העוזרים המשפטיים.

השופטים טענו כי עולות שאלות ממשיות בעניין הסמכות להטיל מגבלה גורפת כזו וההחלטה לא הועלתה בזמן אמת על הכתב ולא נומקה כראוי. לדברי השופטים, רק כאשר העוזרים המשפטיים תקפו את ההחלטה בהליכים משפטיים, המדינה הציגה לראשונה את כלל השיקולים שעומדים ביסודה, והמשקל שנתנה לחלקם היה לא ראוי.

מנגד, הם קבעו, המדינה לא שקלה שיקולים שחובה היה עליה לשקול או שלא נתנה להם משקל מספיק, כגון העובדה שהחוזים המיוחדים ממילא מאפשרים למדינה לסיים בכל רגע את העסקתו של העוזר המשפטי; חומרת הפגיעה האישית בעובד שהעסקתו מסתיימת באופן שרירותי; והפגיעה בעבודת השופטים, שלא מאפשרים להם להמשיך להעסיק עוזרים משפטיים שמועילים להם.

עוד קבעו השופטים כי המדינה לא הוכיחה ששקלה פתרונות פוגעניים פחות מאשר הטלת מגבלה גורפת על תקופת העסקה של כל העוזרים המשפטיים.

לאור קביעות אלה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי ההחלטה על מגבלת השנים לוקה באי-סבירות מהותית, באופן שמחייב התערבות שיפוטית, והוציא צו מוחלט, שבו הורה למדינה לקיים משא-ומתן קיבוצי עם נציגות העובדים במטרה למצוא חלופה מוסכמת.

עוד קבע בית המשפט העליון כי במקום הקמת ועדת חריגים שתוכל להאריך את משך ההעסקה של עוזר משפטי רק במקרים מסוימים, תוקם ועדת חריגים שבה יידון באופן אינדיבידואלי עניינו של כל עוזר משפטי המבקש להאריך את העסקתו, תוך התחשבות, בין היתר, בשיקולים תפקודיים-מקצועיים, בתקופות העסקה קודמות של העוזר המשפטי ובחוות-דעתו של השופט. נוהל ועדת החריגים יגובש וינוסח במסגרת המשא-המתן הקיבוצי שיתנהל בין המדינה לבין נציגות העובדים.

עמדה נוקשה שחייבה התערבות

לדברי גביש וקובץ, פסק הדין הזה משתלב עם פסקי דין נוספים שבהם בתי המשפט ובתי הדין לעבודה יוצרים מודלים חדשים להעסקה בעלת מאפיינים ייחודיים. "הנחת המוצא שהצדדים הסכימו עליה הייתה שהעסקתם של עוזרים משפטיים בחוזים מיוחדים לתקופות קצובות היא כדין, בהכירם בכך שהאופי המיוחד של תפקיד העוזר המשפטי, כמעין משרת אמון שכוללת 'הצמדה' לשופט מסוים, אינו הולם את מודל ההעסקה הרגיל בשירות המדינה שהוא העסקה בתקן לפי כתב מינוי שיש עמה קביעות", הם מסבירים. "ואולם, הפתרון שאימצה המדינה של קציבה גורפת של משך ההעסקה אף הוא אינו הולם, והאתגר הוא למצוא מודל חדש שיאפשר העסקה לתקופה ממושכת שאין עמה קביעות, כשיש בעניין זה מפגש רצונות בין העוזר המשפטי לבין השופט שהוא מסייע לו".

גביש וקובץ מציינים את הדינמיקה שנוצרה בעקבות עמדה נוקשה מדי של נציבות שירות המדינה ודבקותה במודלים קיימים: "עמדה זו הביאה בסופו של דבר להתערבות של ארגון העובדים ולצורך בהכרעה שיפוטית שתחייב את המדינה להגמיש את עמדתה הן לגבי מודל ההעסקה, הן לגבי הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה (לא סמכות בלעדית של נציבות שירות המדינה, כי אם ועדת חריגים שארגון העובדים שותף בקביעת נוהלי עבודתה) והן לגבי תוכן ההחלטה (הפחתת החשיבות של שיקולים ביורוקרטיים ומתן דגש לשיקולים תפקודיים-מקצועיים)".

- באילו מקרים נוספים הביא בית הדין לשינוי מודל ההעסקה?

"הדוגמה המובהקת היא הקביעה בפסיקה כי העסקת מטפלים עובדים זרים באנשים סיעודיים היא מודל העסקה מיוחד שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו. דוגמה נוספת היא הקביעה כי שעות נסיעה מסוימות שעושה העובד בשירות מעסיקו, הגם שעשויות לא להיחשב כשעות עבודה מובהקות, מזכות בתשלום שניתן להסכים עליו. אם ההסכמה סבירה ואינה מקפחת - בית הדין יאשר אותה".

עוד כתבות

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

צפי להמשך המגמה החיובית בוול סטריט; עליות באירופה

המסחר בניו יורק ננעל אתמול בעליות חדות ברמת שיא כל הזמנים על רקע הדיווח כי השלב הראשון בהסכם הסחר קרוב לחתימה ● הפאונד זינק ביותר מ-2% אחרי שנודעו תוצאות הבחירות בבריטניה

סוחרים בבורסת NYSE / צילום: רויטרס Lucas Jackson

הדיווח על הסכם סחר עקרוני בין ארה"ב וסין הזניק את בורסות וול סטריט לשיא

דיווחים על הסכם סחר שמתקרב בין ארה"ב לסין שלחו את מדד S&P 500 לשיא, בעוד העלאת המכסים הצפויה ב-15 לחודש מתקרבת ● ה-ECB בראשות קריסטין לגארד הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה אפסית ● תורים ארוכים בקלפיות בבריטניה ● דיווח על צו מניעה מה-FTC נגד פייסבוק הכביד על המניה

ארבעת הפרופסורים שהעידו בשימוע על ההדחה / צילום: רויטרס - Mike Segar

פרשנות - ימים של אימפיצ'מנט: הפרופסורים ו"ההפיכה היהודית"

ימי האימפיצ'מנט בוושינגטון הם זמן של חרדה, של מרירות ושל פילוג ● אנשים מצביעים זה על זה ואומרים דברים לא נעימים ● למשל, "הם יהודים" ● פרשנות

ניסים ברבי, דנס מנופים / צילום: תמונה פרטית, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ניסים ברבי זכה במכרז רמ"י בתנובות: ישלם עבור הקרקע 61 מיליון שקל

ברבי, מבעלי חברת "דנס מנופים בע"מ" שעוסקת בתום העגורנים, זכה בקרקע שנמצא באזור התעשייה של המושב ושמיועדת לתעשייה ● על הקרקע התמודדו 23 חברות ● בשיחה עם "גלובס" הצהיר כי "טרם החליט מה יעשה בקרקע"

ההצבעה על פיזור הכנסת/  צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

פרשנות - באישון לילה, בלי ליברמן, דרעי ובנט ותחת איום של כחול לבן: כך פוזרה הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה

ב–3:00 לפנות בוקר הופיע נתניהו לפתע במליאה, השתתף בהצבעות וחמק מיד לאחר מכן ● תחת הלחץ בוועדה המיוחדת שהתכנסה להכין את חוק פיזור הכנסת לקריאה שנייה ושלישית התקבלו החלטות שאף אחד לא חלם לאשר ● רק צדיק אחד הצביע נגד הגדלת מימון המפלגות ● פרשנות

מארק צוקרברג/ צילום: שאטרסטוק

הרגולטורים בארה"ב נגד פייסבוק: חקירה נגד הרשת החברתית בחשד לטקטיקות המסכלות תחרות

רגולטורים בוושינגטון ביניהם רשות הסחר הפדרלית (FTC) שוקלים לפתוח בחקירה נגד פייסבוק על רקע הריכוזיות הרבה שיש לחברה בחלק מהפלטפורמות שלה והמוצרים שהחברה מציעה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים בתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" ● בעקבות הדיווח, מניית הרשת החברתית מאבדת כעת כ-2.5% במסחר בוול סטריט

יגאל גלאי / צילום: רפי דלויה

מיזוג בענף יחסי הציבור: גלאי תקשורת וגל תקשורת מאחדים כוחות

החברה החדשה תיקרא גל-גלאי ותנוהל על ידי יגאל גלאי וגל בייסברג

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

בדרך לפרישה קרובה מהאיחוד האירופי: ניצחון היסטורי לג'ונסון בבחירות בבריטניה

לפי מדגמים ותוצאות חלקיות, השמרנים בבריטניה זכו בבחירות ברוב גדול, הסולל את הדרך לפרישה מהאיחוד האירופי כבר בינואר 2020 ● "ניצחון בקנה מדה היסטורי", הכריז ג'ונסון ● ה"לייבור" הובסו, קורבין הודיע שיעזוב עד הבחירות הבאות ● עם פרסום המדגמים, הפאונד זינק ב-2.3%

בוריס ג'ונסון והכלב שלו, אחרי הצבעה בבחירות בבריטניה / צילום: Dylan Martinez, רויטרס

"הסיוט שלפני חג המולד": כך מסקרים בבריטניה את הבחירות

האזרחים הבריטים יצאו הבוקר להצביע בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות ● בינתיים, העיתונים מנסים להסביר לקוראים מי הוא בדיוק הבחירה הנכונה לעמוד בראש המדינה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: הטיפשות והשקר הולכות יד ביד לעבר השקיעה

אנחנו חיים בשקרים כמו שהדג חי במים ● אבל שקרים אינם המים, הם כתמי הנפט ושקיות הניילון שמזהמים את הים ● דעה

דקר הסלעים, מין בסכנת הכחדה / צילום: אורן קליין

בגלל הדייגים: מינים בסכנת הכחדה לא נכנסו לרשימת המינים המוגנים

לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים ● אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

הכוכב הבא / צילום: רונן אקרמן

התאגיד נפרד מ"הכוכב הבא": יפיק עצמאית את בחירת הנציג לאירוויזיון

שיתוף-הפעולה בין תאגיד השידור וקשת מתקיים כבר 7 שנים ● עפ"י הודעת התאגיד לקשת, בכוונתם להפיק עצמאית את בחירת המועמד הישראלי לתחרות, וזאת החל מהשנה הבאה, כלומר בבחירת נציג ישראל לאירוויזיון 2021 ● קשת בתגובה: "בהצלחה"

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

בעקבות העתירה נגד מכרז הדור החמישי בסלולר: נדחו הגשת ההצעות בחודש

משרד התקשורת החליט לדחות את הגשת ההצעות המשותפות שתוכננו ליום ראשון בחודש, זאת על-מנת להתארגן ולהגיש תגובה מנומקת לבית המשפט לעתירות שהוגשו לדחיית המכרז

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א צמצמה את הירידות בנעילה לאחר הציוץ של טראמפ

המדדים המובילים ננעלו בטריטוריה הירוקה לאחר יום אדמדם ● טראמפ צייץ כי ארה"ב וסין קרובות ל"הסכם סחר גדול" ● לאומי פרטנרס במגעים לרכוש 20% מחברה בת של פוקס, מנייתה של חברת האופנה זינקה ביותר מ-7%

תחזיות לשווקים ב- 2020 / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

תחזית מידרוג: קצב מכירת הדירות יגבר ב-2020, והמחירים יעלו; הריבית תמשיך להכביד על חברות הביטוח

2019 עומדת להסתיים כששני אפיקי ההשקעה המרכזיים בשוקי ההון בארץ ובעולם – מניות ואג"ח – הניבו למשקיעים תשואות מרשימות ● במבט קדימה, במידרוג מעריכים בסבירות גבוהה שגם השנה הקרובה תהיה חיובית ● אלה התחזיות של מידרוג לסקטורים המרכזיים בבורסה בת"א

טראמפ וארדואן / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

החלטה היסטורית בארה"ב: הסנאט הכיר רשמית ברצח העם הארמני

ההחלטה, שהינה בעיקר מוסרית והצהרתית, מגיעה על רקע מערכת היחסים הרעועים בין ארה"ב וטורקיה בשנים האחרונות ובמיוחד בעקבות מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה באחרונה

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

אחרי מיזוג מבני תעשיה וכלכלית ירושלים: גם החברה הבת דרבן יוצאת מהבורסה

דרבן תבצע בסוף דצמבר פדיון מוקדם מלא של האג"ח שלה, בהיקף של 250 מיליון שקל, ותסיים את חייה כחברה מדווחת

ליאור שליין והשר גלעד ארדן / צילומים: ישראל סלם, תמר מצפי

פרשנות: הכירו את החוקר שדורש מפוליטיקאים להפסיק לשקר ויש לו גם תוכנית שתגרום לזה לקרות

ד"ר אלעד אורג מהקריה האקדמית אונו מציע להטיל על עובדי ציבור חובה משפטית עקרונית לומר את האמת לציבור • המקרה של ליאור שליין והשר גלעד ארדן כמשל ● פרשנות