השופטת אסתר חיות / צילום: אלון רון
תקופת חוסר הוודאות שאפיינה את הליך מינויה של השופטת הוותיקה אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון עומדת להסתיים מחר (ג'). חרף עיכובים חוזרים ונשנים מצד שרת המשפטים איילת שקד, וניסיונותיה לבטל את "שיטת הסניוריטי" (מינוי נשיאי העליון על-פי וותק) טרם מינויה של חיות לתפקיד, הגיע הרגע שבו המינוי יעמוד בפני הוועדה לבחירת שופטים; וזאת, על פי כל ההערכות, צפויה לאשר אותו. חיות הנה המועמדת היחידה לתפקיד והשופטת הוותיקה ביותר בבית המשפט העליון כיום, ועל כן - אם לא יקרה מהפך בלתי צפוי, רעידת אדמה בעולם המשפט; וכאלה אינם צפויים לקרות - מחר בשעות הבוקר היא תקבל רשמית את האישור כי היא זו שתאייש את המשרה הבכירה ביותר במערכת בתי המשפט בישראל - כס נשיאת בית המשפט העליון.
נולדה במעברה
מדובר במינוי שמהווה במובנים רבים סיפור הצלחה מעורר השראה, על מי שהגיעה מתחתית הסולם הסוציואקונומי אל ראש המערכת המשפטית. אסתר אבני, לימים השופטת אסתר חיות, נולדה ב-1953 במעברת שובקי בצפון-מזרח הרצליה (שבה צולם חלק מהסרט "סלאח שבתי") להורים ניצולי שואה מרומניה, שהתגרשו בהיותה כבת שנה וחצי. כיוון שאביה היגר לאנגליה, ואמה הייתה צריכה לדאוג לפרנסה - היא גודלה בבית סבה וסבתה בשכונת נווה-עמל בהרצליה, דרומית למעברה. המשפחה הייתה חסרת כל, והחיים של הילדה אסתר לא היו קלים במובן זה, ואולם אותה ילדת מעברה הפכה במהרה לתלמידה מצטיינת, סטודנטית חרוצה למשפטים ולשופטת צעירה יחסית בערכאות אליהן מונתה. את צעדיה הראשונים כשופטת עשתה בבית המשפט לעניינים מקומיים (אליו מונתה בגיל 37), ולאחר שעלתה בסולם הדרגות ועברה בין הערכאות השונות, כבר בשנת 2003 - בזינוק מטאורי כמעט - מונתה לשופטת בית המשפט העליון. כעת, בגיל 63, עם וותק של 14 שנים בערכאה המשפטית הגבוהה במדינה, היא עתידה לעמוד בראש המערכת שמהווה את הבית המקצועי שלה כמעט שני עשורים.
משפטן בכיר אומר על חיות לקראת מינויה: "אני בטוח שהיא תצעד בעקבות הנשיאים הקודמים בעליון ותשמור על עצמאות מערכת המשפט".
משפט בכיר אחר אומר: "חיות היא שמגר בדמות אישה: שילוב סמכותיות, בקיאות ורגישות".
הנשיאה הנוכחית, השופטת מרים נאור, צפויה לפרוש מכס השיפוט באוקטובר השנה, עם הגיעה לגיל הפרישה (70). מינויה של חיות היה לכאורה צפוי, לאור העובדה כי היא השופטת הוותיקה במערכת לאחר נאור, ואולם הדרך למינוי לוותה בטונים צורמים ובמחלוקת עזה שניטשה בין שרת המשפטית לבין הנשיאה היוצאת, על רקע הכוונות של שקד לבטל את שיטת הסניוריטי.
מדובר בחלק מהמאבק שמובילה שרת המשפטים לריסון עוצמתו של בית המשפט העליון, והוא הגיע לכמה שיאים בחודשים החולפים, בהם מאבק מתוקשר בין נשיאת העליון לשרה, דיון בכנסת ובג"ץ שהוגש כנגד שקד בעניין זה. לפני כחודשיים, ביוזמתם של שקד ושל חברה למפלגת "הבית היהודי", ח"כ ניסן סלומיאנסקי, ולמרות התנגדותם של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור וחבריה נשיאי העליון בעבר, קיימה ועדת החוקה של הכנסת דיון ציבורי בשאלה האם יש לבטל את שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא בית המשפט העליון. בדיון השתתפו כמה מבכירי המשפטנים בהווה ובעבר, ובהם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, ושר המשפטים לשעבר דן מרידור, המתנגדים לביטול שיטת הסניוריטי; ופרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, שתומך בעמדתה של שקד. כן השתתפו בדיון שרי המשפטים לשעבר, ד"ר יוסי ביילין, משה ניסים והשר צחי הנגבי; ראש לשכת עורכי הדין; בכירי אקדמיה ומומחי משפט.
הדיון נערך רקע פרישתה הקרובה של נשיאת בית המשפט העליון, מתפקידה באוקטובר הקרוב, כאמור, ועל רקע העובדה שעל-פי השיטה הנוכחית מחליפתה אמורה להיות השופטת חיות.
שקד סירבה עד לאחרונה להעלות לסדר היום של הוועדה לבחירת שופטים את מינויה של חיות, למרות בקשה של נאור לאשר את המינוי מוקדם ולהתחיל בחפיפה.
לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, נשיא בית המשפט העליון ממונה על-ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים, שבה חברים 3 שופטי בית המשפט העליון, שני שרים, שני חברי כנסת ושני עורכי דין פרטיים, נציגי לשכת עורכי הדין. עם זאת, לפי הנוהג שקיים מקום המדינה, לא מדובר בהליך בחירה של ממש, שכן לפי הנוהג שהושרש, כאשר נשיא של בית המשפט העליון פורש לגמלאות, ממונה במקומו לנשיא השופט שלו יש את הוותק הגדול ביותר בבית המשפט העליון.
וכך, לשופט שמונה בגיל צעיר לבית המשפט העליון יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא.
לנוהג הסניוריטי יש חשיבות רבה, משום שהוא מגביר את העצמאות של השופטים ומפחית את השפעת הפוליטיקאים עליהם. השרה איילת שקד הסבורה, כי יש לבטל את הנוהג תקפה את השיטה ואמרה - בין היתר בדיון שנערך בכנסת - כי היא לא מכירה גופים דומים שבהם נבחרים מנהלים רק בזכות הוותק שלהם - לא בצבא, לא בחברות מסחריות.
הנשיאה נאור, כאמור, מתנגדת לביטול השיטה הנהוגה, ונכון להיום - חרף העובדה שהמחלוקת עודנה בעיצומה - שיטת הסניוריטי לא בוטלה, ונסללה הדרך למינויה של חיות לתפקיד הנשיאה.
הערכה: השופטת אסתר חיות לא תעשה לשרה שקד חיים קלים
בכניסתה לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון תרשום השופטת אסתר חיות הישג ראשון לכהונתה כנשיאה: צליחתה מכשול שטרם הועמד בפני אף מועמד לנשיאות בית המשפט העליון - ערעור מצד שרת משפטים מכהנת על עצם מינויה לנשיאה הבאה, כוותיקת השופטים, בשיטת הסניוריטי (ותק).
שרת המשפטים איילת שקד החליטה באביב האחרון שלא להביא את מינוי חיות לדיון ב"ועדה לבחירת שופטים" עד שהוועדה תדון בשיטה שלפיה נבחר נשיא העליון.
אולם לאחר חילופי מכתבים מלאי להט בין הנשיאה המכהנת מרים נאור ("את סמכות יושב-הראש שלא לכנס את הוועדה יש להפעיל רק מטעמים ענייניים, ולא אוסיף") לשרה שקד ("את [נאור] מבקשת למנות נשיא 100 ימים טרם פרישתך") - שקד חזרה בה.
זאת, כאשר שקד הבינה שלא תמצא אף שופט בעליון שיעז לקבל על עצמו את משרת הנשיא, ולצאת בכך הן נגד הנשיאה המכהנת והן נגד הנשיאה העתידה. עם זאת, על אף בקשתה של הנשיאה נאור להתחיל בהקדם בחפיפה עם חיות, שקד לא מיהרה לקדם את המינוי הרשמי בוועדה לבחירת שופטים.
יצוין, כי לקיום דיון שקוף וראשון מסוגו בכנסת בעצם השיטה, כן הצליחה שקד להביא, לא לפני שהצהירה כי חיות תהיה הנשיאה הבאה של היכל המשפט.
הדעות חלוקות באשר למניעי שקד לעיכוב המדובר. ישנם הסוברים שזה איננו ביטול הסניוריטי, אלא פגיעה במינויה של חיות עצמה.
לדברי עו"ד אליעד שרגא, "שקד מפחדת מחיות כי היא דומיננטית, חדה ושנונה. האידיאולוגיה נגד שיטת הסניוריטי משמשת לשקד רק עטיפה". מנגד, אחרים יזהו את המניע עם הרצון להפגין את עצמאות שיקול דעתן של הוועדה והשרה, נוכח הצורך המתקרב במינוי שני שופטי עליון נוספים, שיחליפו את השופטים שוהם ודנציגר הפורשים.
השרה שקד עצמה התבטאה בתחילת יולי ואמרה, כי "אסתר חיות, שהיא שופטת ראויה ומוערכת בזכות עצמה, היא המועמדת היחידה. אף שופט אחר לא מסכים להציג מועמדות וכך השיטה נשמרת, אבל אם אתה רוצה לשנות משהו אתה חופר וחופר ועושה עוד סדק. אין עליי לחצים מימין שלא למנות את חיות. קשה לאפיין את הפסיקות שלה".
לא תשנה את המורשת
ההערכות הן כי חיות לא תעשה לשרה שקד חיים קלים. לדברי גורם משפטי בכיר: "נאור נגררה לעימותים עם שקד בעל כורחה,- אצל חיות זה יהיה ראש בראש".
ומשפטן אחר מוסיף: "זה יהיה יותר בגלל אופייה של חיות ולא בגלל העמדות שלה, שאינן שונות באופן יסודי מאלה של נאור".
משפטנים נוספים מסכימים גם הם, כי העימותים יהיו קשים יותר, וכי חיות "לא תשנה מורשת של שום נשיא שכיהן לפניה" - לרבות ביחס להרחבת זכות העמידה, לשפיטות של סוגיות ציבוריות, לשמירה על עצמאות מערכת המשפט ול"כל מה שאהרן ברק השריש".
רובם המוחלט של מומחים שונים, באקדמיה ובשדרות השיפוט, הסכימו כי עקרונותיה השיפוטיים של חיות רחוקים מאפיון על-ידי המושגים פסיקה "אקטיבית" אל מול פסיקה "שמרנית" - ורחוקים עוד יותר מאפיון באמצעות נטיות מדיניות המצויות על סקלת הימין והשמאל הפוליטיים.
השאלה תלויה בתוכן העומד במחלוקת, כשסוגיות של זכויות אדם הן הסוגיות שבהן מוצאת הנשיאה לעתיד חיות לנכון להתערב בקביעות הרשויות המחוקקת והמבצעת, ואפילו להיכנס לניתוחים "כלליים" מעמיקים.
10 עובדות על אסתר חיות
■ בת 63, נולדה במעברה להורים ניצולי שואה, שהתגרשו בעת היותה פעוטה. כבת לאם חד-הורית גודלה בעיקר על-ידי סביה וסבתה.
■ שירתה בלהקת פיקוד מרכז בשנים 1971-1973, בתקופת הזמרים אלי גורנשטיין, דורית ראובני והמנהל המוזיקלי יאיר רוזנבלום. חברי הלהקה שומרים עד היום על קשרי חברות, וחיות נפגשת עימם בקביעות.
■ מתגוררת בירושלים מאז שמונתה לשיפוט בבית המשפט העליון ב-2003, ונשואה לעו"ד דוד חיות, שבמשרדו הייתה שותפה בטרם החלה בקריירת השיפוט. השניים הורים לשניים, אורי ויוסי, משפטנים אף הם - וסבים לשתי נכדות.
■ החלה את קריירת השיפוט בבית המשפט לעניינים מקומיים בשנת 1990, וכיהנה כשופטת בכל הערכאות, עד שהגיעה לפני כ-14 שנה לשיפוט בעליון, בקידום מהיר המיוחס לנשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק.
■ פחות משנה וחצי לאחר מינויה בפועל לעליון, זכתה בדירוג הגבוה ביותר בקרב שופטי העליון ב"משוב השופטים" שפורסם ביולי 2004. ידועה בשליטתה בפרטי התיקים שבהם מנהלת דיונים, ובהכנה מהירה ויסודית של פסקי הדין לאחריהם.
■ חובבת ידועה של ספרות ושירה, ספרים כאלה ניצבים בלשכתה, וחיות שותפה לארגון מפגשי הסופרים בבית המשפט העליון. על אף נטייתה הספרותית, חיות התבטאה נגד כתיבת פסקי דין ארוכים ושיבוץ מיותר של ציטוטי פואטיקה וספרות יפה.
■ בין תפקידיה לאורך השנים בעליון - יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-21, יו"ר ועדת האתיקה של שופטים, שותפה לניהול קורס עורכי הדין המועמדים לשפיטה, מנהלת ההשתלמות לשופטים בנושא כתיבת פסקי דין.
■ מתמחיה מספרים שחיות מביאה לעבודה עוגה בכל יום ראשון, וכן על עבודה משותפת ייחודית, מול מחשב אחד, בחדרה, שיכולה לארוך שעות ואף ימים "כדי לחנוך את המתמחה שכתב את חוות הדעת, במקום להכתיב תיקונים".
■ פסיקתה מאופיינת בהיצמדות לנסיבות המקרה הקונקרטי תוך חתירה לפתרון מיטבי לצדדים, הרבה יותר מאשר ביצירת הלכות כלליות. במתח בין הרשות השופטת לשתיים האחרות, זכתה לאפיון "אקטיביזם מבוקר".
■ הראשונה שכהונתה הוטלה בספק עת הציבה שרת המשפטים סימן-שאלה באשר לשיטת הוותק (סניוריטי) הנהוגה למינוי שופטים.
אסתר חיות
אישי: בת 63. מחלקת את זמנה בין ירושלים לתל-אביב. נשואה לדוד חיות, והשניים הורים לאורי וליוסי וסבים לשתי נכדות
תפקיד: צפויה להיבחר מחר כנשיאה הבאה של העליון, לאחר 14 שנות שיפוט בו
תפקידים קודמים: עורכת דין פרטית בתחום המסחרי; שופטת זה 27 שנים, דרך כל ערכאות השיפוט
ציוני דרך: מומחית לדין האזרחי והמסחרי, זכתה בדירוג הגבוה ביותר בקרב שופטי העליון ב"משוב השופטים" שפורסם ביולי 2004