אוריאל לין / צילום: אוריה תדמור
"אם תימשך המדיניות של מתקפת הרגולציה המטורפת על המגזר הקמעונאי, יחד עם האפליה במיסוי על יבוא מוצרים - תמוטטו את המגזר הקמעונאי בישראל", כך קורא עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשרי האוצר והכלכלה.
דברי לין באים על רקע בדיקה שנערכה באיגוד לשכות המסחר, ממנה עולה כי בעוד הממשלה מדברת על הפחתת הרגולציה על המגזר העסקי, בפועל התמונה הפוכה, כאשר משנת 2000 ועד היום נכנסו לתוקף 41 חוקים ו-17 תקנות, שכולם מטילים חובות ומגבלות על המגזר הקמעונאי. מדובר על קצב של רגולציה אחת בכל 3 חודשים, כאשר לדברי האיגוד, "קצב הזוי זה מביא להרס של המגזר הקמעונאי בישראל, על כל המשתמע מכך".
יצוין בהקשר זה כי מדובר בעיקר בחוקים צרכניים שמרביתם לא צמחו יש מאין, והם נובעים ממערכי שירות בעייתיים שבמערכת היחסים שבין עוסק לצרכן - כך למשל חוק ביטול עסקה, חוק הספאם, חוק שילוט מחירים בחנויות (למשל בכל הנוגע למוצרים שבפיקוח מחירים ממשלתי או למחיר לפי יחידת כמות). מובן שלכל יישום של חוק יש עלויות, שמטבע הדברים מגולמות במחירי המוצרים והשירותים, כך שממד התחרות - בעיקר לנוכח המסחר האלקטרוני שמצוי בגרף עלייה תלול - הופך להיות מאתגר במיוחד.
מעל כל החוקים הללו יש לזכור כי עומדת הזכות לרשות להגנת הצרכן להטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על עסקים המפרים את החוק - גם תקנה זו לא צמחה יש מאין, היות וחוקים צרכניים, מוצדקים ככל שיהיו, ללא אכיפה הם חסרי משמעות בשטח. רק לאחרונה נקנסו שורה של עסקים שהפרו את חוק פיקוח המחירים כשמכרו מוצרים מפוקחים במחירים הגבוהים מהקבוע בחוק.
המגזר הקמעונאי מקיף כ-54 אלף עסקים ומעסיק במשרות שכיר 267 אלף עובדות ועובדים. החשש שמעלה לין מתייחס גם ל"המשך מדיניות הממשלה, היוצרת מגמות החותרות תחת עצם קיומו של המגזר הקמעונאי, מה שיגרום לנסיגה בצמיחה, סגירה מסיבית של עסקים קמעונאים קטנים, עליה במחירי מוצרים ואיבוד מקומות עבודה".
לפיכך מציע לין שינוי מדיניות ויצירת שיתוף-פעולה מושכל בין המגזר העסקי לבין רשויות המדינה עם הקמת צוות משותף, שיעבוד במשותף על גיבוש מדיניות ומהלכים של הפחתת מחירי המוצרים בישראל.
בפנייה ששיגר לין לשרי האוצר והכלכלה, הוא גורס כי "נוכח חשיבותו הבלתי מעורערת של מגזר הקמעונאות, היינו רשאים לצפות שמדיניות הממשלה תפנים חשיבות מגזר זה והבעיות עמן הוא מתמודד, וכי ראייה פשוטה זו תתורגם לתמיכת אמת במגזר וחיזוקו. אולם, בשנים האחרונות, ובעיקר בתקופה האחרונה, קרה בדיוק ההפך: עיצוב מדיניות ממשלה היוצרת מגמות החותרות תחת עצם קיומו של המגזר הקמעונאי ויוצרות סכנה ממשית להרס חלקים גדולים ממנו, איבוד מקומות עבודה ונסיגה בצמיחה. תשתית המשק כולה תינזק קשות אם לא תתבצע חשיבה ומדיניות מחודשת בראייה כוללת".
לין מתייחס להקלות במיסוי על יבוא אישי לפי תקנות עליהן חתום שר האוצר, כך למשל ברכישת נעליים או מוצרי תינוקות באתרי אינטרנט (בעיקר באתרים בינלאומיים, לפי ניתוח הרגלי הצריכה של ישראלים הקונים ברשת), לצד הקלות במיסוי על רכישת מכשירים סלוךריים - תקנות אלה נכנסו לתוקף בשנה האחרונה.
לדברי לין, "השאיפה להוריד את מחירי המוצרים בישראל ולהקל על הציבור מובנת לחלוטין, אולם מתגבשת מדיניות צרה מבלי לראות את התמונה הרחבה; אין רואים את היער כולו ואת מסת ההכבדות שכבר הוטלו במלוא משקלן, בבחינת הקש שישבור את גב הגמל".
אחד מהאיומים לכאורה המרחפים מעל המגזר הקמעונאי בישראל לאור ההיקף הגואה של קניות אונליין - היקף שלפי ההערכות יגיע ל-10% מכלל הקניות של צרכנים בשנת 2020 - היא כוונת משרדי האוצר והכלכלה להקל על חסמי הקניות דרך העלאת תקרת הפטור ממיסוי. התקרה כיום בישראל עומדת על 75 דולר לפטור מלא ממסים, לעומת תקרה של 200 דולר לפי הממוצע העולמי ולפי התקנות המקנות קנייה פטורה ממכסה בדיוטי פרי.
גורמים בענף מעריכים כי לא ניתן יהיה לעצור או לשנות את השינוי המובהק בהרגלי הצריכה המקוונים, ולכן העלאת תקרת הפטור היא הכרח המציאות. צוות מיוחד שגיבשו משרדי האוצר והכלכלה לשם בחינת הסרת החסמים הללו ניצב בפני דילמה לא פשוטה, לאור הפער שייווצר בין המחירים בישראל ובין המחירים של אתרי סחר בינלאומיים בעיקר - כבר היום בסגמנטים רבים מדובר על פער בלתי נתפס הממחיש את יוקר המחיה בישראל ואת היקף החבילות שעושות דרכן ארצה - היקף שיגיע השנה ל-60 מיליון חבילות.
הקמעונאים בארץ, בעיקר מתחום האופנה, כבר השמיעו לא אחת קריאות להשוות את תנאיהן לאלה של המסחר המקוון ולבטל את שורת המע"מ למשל - מה שיש להניח שלא יתרחש בפועל. למעשה, הקמעונאים המקומיים, קטנים כגדולים, יצטרכו למצוא את הדרך להתחרות בזירה הצרכנית החדשה שבדורות הבאים בוודאי תתעצם.
באיגוד לשכות המסחר סבורים כי המדיניות "הדורסנית", כהגדרתם, של ממשלת ישראל כלפי המגזר הקמעונאי מובילה לתחרות בלתי הוגנת בתחום מיסוי מוצרים, המחלישה את המגזר הקמעונאי במכוון מול היבוא האינטרנטי, שנית כאמור בנטל גואה ובלתי פוסק של חוקי הגנת צרכן, המתבטאים בעוד דרישות ובעומס ניהולי ותפקודי ולבסוף גידול בלתי פוסק בעלויות המושתות על-ידי המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה, דוגמת תעריפי החשמל ומס הארנונה.
לין מציע כאמור להקים צוות משותף שימנה נציגות עסקית ונציגות ממשלתית, במטרה ליישם כמה מהלכים: ראשית לבלום כל עול רגולטורי נוסף, לזנוח את שיטת סימון המחירים באמצעות מדבקות מוצר - שיטה שגם היא מהווה עניין שנוי במחלוקת בעיקר לאור טענות גופים צרכניים כי קיימים מקרים רבים (מדי) בהם המחירים בקופה שונים מאלה של המוצר וכי מתגלעות טעויות רבות בחשבוניות קנייה. עוד נטען כי סימון מחירים באמצעות מדבקה הוא כלי יעיל יותר להשוואת מחירים. עוד דורש לין בהתאם לדרישות קמעונאים כי יש להשוות את מסי היבוא על מוצרים שמיובאים לישראל ביבוא אישי ביחס לאותם מוצרים נמכרים בישראל.