גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: שרת הדה-לגיטימציה - איילת שקד אינה שומרת סף

שרי משפטים בארצות דמוקרטיות הם בדרך-כלל שומרי הסף של שלטון החוק ■ איילת שקד אינה שומרת סף; אדרבא, היא קיבלה עליה את המשימה להרוס את אמות הסיפים ■ דעה

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

צל קודר מתארך והולך בחלק מן המחנה הדמוקרטי: פוליטיקאים, עם או בלי מפלגות, קוראים להתכחש לשלטון החוק; ובהתכחשם הם מציעים, במפורש או במשתמע, לסגת מן ההגדרה הליברלית של יחסי השלטון עם האזרח. ההגדרה הזו - תמיד פגומה, תמיד ראויה לתיקונים - עומדת בלבה של מגמת החירות המערבית. היא הדריכה את המהפכות הרעיוניות והמדיניות של 250 השנה האחרונות. היא העניקה השראה לעצמאות ארצות-הברית, לעקרונות המהפכה הצרפתית (וגם, אבוי, לחלק מסטיותיה), להרחבה ההדרגתית של זכות הבחירה, לשיווי זכויות הנשים, לאמנציפציה של היהודים, לביטול העבדות, לפירוק הקיסרויות הקולוניאליות; היא אפשרה את חופש הדיבור ואת חופש ההתארגנות.

עניינה היה תמיד הגבלת כוחה של הממשלה והבטחת הליך משפטי נאות. למען האמת, "הליך" הוא המונח החשוב ביותר בהגדרת הנוהג, או הפרקטיקה, של הדמוקרטיה. חוקה דמוקרטית אינה מגדירה מטרות. אין זה מעניינה להודיע לאן צריך להגיע (חוקות-עם-הגדרות אינן דמוקרטיות, או לפחות אינן ליברליות). היא עוסקת רק באמצעים.

העיוות הטוטליטרי של המאה ה-20 היה ניסיון להעמיד את המטרה לפני האמצעים. הרבה לפני. בשם האמצעים היה מותר לשלול זכויות יסוד. ה"מה" הועמד מעל ה"איך".

הנסיגה משלטון החוק לובשת כל מיני צורות. במשטרים טוטליטריים, למערכת החוקים החדשה ניתן שם משפחה אידיאולוגי. לפעמים נטמנת בתוכה פצצה מתקתקת: זכות ניתנת מיניה וביה לאוכפי החוק לעקוף אותו בשם עיקרון נעלה ממנו, למשל מורשת לאומית ודתית, שהיא ההיפך המבורך מאמות-מידה אוניברסליות.

קו פרשת המים

פצצה מתקתקת כזאת מנסה להניח עכשיו שרת המשפטים של ישראל. איילת שקד הכריזה במליאת הכנסת ב-29 באוגוסט, "הציונות אינה צריכה להמשיך - ואני אומרת כאן: גם לא תמשיך - לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט, המפורשת באופן אוניברסלי".

ההכרזה הזו אולי תציין יום אחד את קו פרשת המים, שממנו ואילך תופקע מישראל בכורתה הדמוקרטית בשכונת מגוריה. לא מפני שיהיו דמוקרטיות נוספות, ולא מפני שהיא תהיה דמוקרטית פחות משכנותיה; אלא מפני שהנחת הדמוקרטיות של מדינה אינה פונקציה יחסית. היא השתקפות אמות-המידה האבסולוטיות של מערכת המשפט שלה.

שרי משפטים בארצות דמוקרטיות הם בדרך-כלל שומרי הסף של שלטון החוק, ומגינים עליו מפני תיאבונם של הפוליטיקאים. שר המשפטים הימני מאוד בממשל ג'ורג' בוש הבן התבקש פעם על מיטת חוליו לאשר עינויים של חשודים בטרור. דרך האינפוזיה ומכלי החמצן הוא סירב במלוא התוקף, והציל בזה את שלטון החוק (החוק אסר, במפורש, על עינויים).

איילת שקד אינה שומרת סף. אדרבא, היא קיבלה עליה את המשימה להרוס את אמות הסיפים. היא אידיאולוגית של "פרינציפ", המיועד לכוף את אמות-המידה האוניברסליות של שלטון החוק למרותה של מערכת ערכים לא-מודרנית, לא-דמוקרטית, לא-ליברלית. בהצהרתה בכנסת היא הרימה תרומה היסטורית למערכה הרב-יבשתית לטובת דה-לגיטימציה של הציונות ושל מדינת ישראל. הסכנה הנובעת מהמשך כהונתה היא ברורה וחד-משמעית.

הנשיא חרק שיניים

גב' שקד אינה השרה היחידה במחנה הדמוקרטי העסוקה בהגדרה מחדש של שלטון החוק לרעת הדמוקרטיה הליברלית. מלחמות על שלטון החוק משתוללות עכשיו בשורה של ארצות, הנמצאות באיזור הדמדומים שבין דמוקרטיה ליברלית לאותוריטריות.

בשבוע שעבר צפינו בחיזיון הנדיר, במידה רבה מדהים, של עליונות בית המשפט העליון בקניה. כנראה בפעם הראשונה בהיסטוריה של אפריקה העצמאית, בית המשפט פסל את הבחירות הכלליות, שהנחילו ניצחון מסיבי לנשיא המכהן. היו בהם אי-סדרים כה קיצוניים עד שתוצאותיהן אינן יכולות להיחשב ללגיטימיות, פסקו ארבעה מששת השופטים העליונים.

הנשיא חרק שיניים. "שישה אנשים מבטלים את רצונם של מיליונים", הוא אמר, ואיים על בית המשפט - אבל קיבל את ההחלטה. בעוד חודשיים יהיו בחירות חוזרות. אחר-כך הנשיא ינסה אל נכון לשים קץ לעליונותו של שלטון החוק.

בפקיסטן, בית המשפט העליון הדיח בסוף יולי את ראש הממשלה הנבחר על יסוד ממצאים מרשיעים של שחיתות, שנחשפו ב"נייירות פנמה". בגוואטמלה, בית המשפט העליון עתה זה אסר על הנשיא הנבחר לגרש חוקר מיוחד של האו"ם, אשר נשלח לשם כדי להתחקות אחר שחיתות בצמרת.

בפיליפינים, נשיא אחוז תזזית ביטל בגלוי את שלטון החוק, כאשר עודד את המשטרה לחסל חשודים בסחר סמים. אלפים הוצאו להורג בלי משפט. בפולין, ממשלת ימין גמרה אומר לשים קץ להשפעת השמאל בבתי המשפט ובתקשורת, בין השאר באמצעות הדחת כל השופטים; והאיחוד האירופי שוקל עיצומים נגדה. בהונגריה נמשכת זו השנה השישית השחיקה של מוסדות הדמוקרטיה הליברלית וערכיה. למרבה הפרדוקס, מפרק הנכסים של הדמוקרטיה הליברלית היה מתנגד נועז של הדיקטטורה הקומוניסטית לפני 30 שנה.

בארצות-הברית, נשיא לא משכיל ומעוט ניואנסים אינו מצליח להבין את החוקה, וחותר תחת שלטון החוק, בין השאר בהתקפות ישירות על שופטים, ובאחרונה בחנינת מפקח משטרה שהורשע בעבירות על החוק.

מה אומר לכם הקול הבא

האיום הרב-יבשתי על הדמוקרטיה הליברלית אינו רק צירוף מקרים. הדמוקרטיה הזו מעולם לא הייתה קלה לשיווק כמעט בשום ארץ. ההתקוממויות נגדה התנהלו מחזורית כמעט מאז שקמה, בשלהי המאה ה-18. התקוממויות כאלה מסתיימות מאליהן רק לעתים רחוקות, ורק בחברות ששורשי הדמוקרטיה שלהן עמוקים מאוד.

היבקע יום אחד הקול מגרונו של חבר כנסת, "גברתי, האם לא נותר בך קורטוב של הגינות?". זה נשמע עוד יותר טוב באנגלית אמריקאית של 1954, "?At long last, have you left no sense of decency"

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות