כשניצבים במרומי חורבת כליל העתיקה וצופים על היישוב הקהילתי כליל, לא לגמרי ברור היכן בכלל יש כאן יישוב וכיצד מתקיימת בו קהילה. בתי היישוב פזורים על פני שטח גדול, רובם מרוחקים זה מזה, נטמעים בחורש טבעי ובשטחים חקלאיים. רוב הדרכים במושב הן דרכי עפר וגדרות אין. מנקודת התצפית הזו בוודאי שלא ניתן להעלות על הדעת איזה עושר תרבותי גנוז בבתים הקטנים.
כליל עלתה על הקרקע בסוף שנות ה-70. גרעין של סטודנטים ירושלמים, שביקשו לקיים אורח חיים אקולוגי, חקלאי-אוטרקי, כזה המספק את צורכי עצמו, מרוחק מקצב החיים המודרני. בשעתו, בקושי היה להם כסף, והציוד החקלאי המועט נרכש במשותף. במרוצת הזמן החזון האוטרקי התערער, אך האידיאלים נותרו. היישוב גדל. חלק מגרעין המייסדים כבר לא כאן, אבל תושבים חדשים הגיעו וביניהם אמנים ויוצרים, אנשי רוח ואנשי אדמה.
על גדת נחל יחיעם, בשוליו הצפוניים של היישוב, צומח חרוב לא גדול שהפך ציון לדמותה המקראית של שרח בת אשר, נכדתו של יעקב אבינו. בתנ"ך היא מוזכרת רק בחטף, אך דמותה מתוארת בהרחבה במדרשים כאישה גיבורה וחכמה שגם גדולי הדור באים לבקש את עצתה.
על-פי הסיפור המקומי, שרח נגלתה בחלום לאחד מתושבי המקום, וביקשה ממנו שהמקום יוקדש לה. יש בכליל לא מעט אנשים המוצאים בנקודה זו מה שהם מכנים אנרגיה מיוחדת, לא משנה אם הם דתיים או חילוניים, שכן בכליל איש באמונתו יחיה.
במובנים מסוימים, לבו של היישוב הוא הגינה האורגנית (www.organicfarmclil.com). "המקום הוקם בתשוקה ובחריצות", מספר רענן, מנהל המקום. כיום יוצאים מכאן משלוחים לכל רחבי האזור. ניתן להגיע לגינה, לקבל סל וסכין ולערוך סיור עם אחד המתנדבים במקום, שיסביר על הצמחים ועל דרך הקטיף של כל ירק. בסוף משלמים על התוצרת ממש כמו בסופרמרקט, לפי משקל. זו חוויה נהדרת למי שלא יודע איך נראים הפירות כשהם מחוברים לצמח.
ניתן לסייר בין אתרי כליל לבד, רבות מהאטרקציות הפתוחות בפני מבקרים מופיעות באתר היישוב (www.clil.org.il), אבל יש קסם מיוחד לטייל כאן עם בן המקום. יותם דהאן, למשל, (טל' 050-9235674) הוא בן לדור המייסדים ומורה דרך. כמו כמה מבני מחזורו, גם הוא עזב את כליל בחיפוש אחר חיים אחרים, ושב לכאן לאחר שהפך להורה, ובאחת העריך את איכות החיים המיוחדת שהמקום מציע. כיום הוא מתפרנס מהדרכות טיולים, בפרט בכליל ובגליל המערבי. הסיור איתו פותח צוהר אל סוגיות מרתקות וגם אל מקומות ומפגשים, שהסיכוי שתגיעו אליהם לבד - קטן.
אצל סטיאם ומלי (טל' 054-6300421) תוכלו להתארח בטיפי אינדיאני ותוכלו גם לעבור טקסי חניכה שונים, כמו סווט לודג' (בקתת הזעה, טקס רפואה וטיהור אינדיאני, שנערך במבנה עגול נמוך, המדמה רחם, שעשוי מענפים רכים ומכוסה בדים). זהו מקום מיוחד לשוב ולהתוודע בו לפשטות הנשכחת של החיים, ולערוך בו טקסי בר מצווה או בת מצווה מיוחדים, כמו גם מעגלי גברים ונשים. סטיאם למד שמאניזם אינדיאני ממורה דרום-אמריקאית ומלי היא מורה ליוגה ולמדיטציה ומטפלת בדרכים משולבות.
בסטודיו ג'רה עובדים יחדיו בתיה ואלון מרגלית (טל' 052-4698631, 054-5392384). הוא אומן קרמיקה והיא אומנית זכוכית. בתיה ביקרה בכליל לראשונה במהלך שירותה הצבאי, וקול פנימי הבהיר לה שכאן תחיה. מיד בתום לימודיהם בבצלאל עברה לכאן עם בן זוגה. בסטודיו פסלים וכלים מזכוכית ומחומר ותכשיטי זכוכית ייחודיים. לצד החנות, מתקיימות גם סדנאות אומן.
ממרפסת ביתה רחבת הידיים של חגית לידרור ((www.hagitlidror.co.il נשקף הרכס ממול. רוח נעימה מלטפת את פני מי שמשתרע באחד הערסלים התלויים בה. חגית מעידה על עצמה שעד גיל 20 לא בישלה כלל. במקצועה היא מטפלת בתרפיה בעזרת בעלי חיים. במהלך מסעותיה בעולם, כשהחליטה לבשל לעצמה, גילתה את אהבתה לבישול ואת כישרונה בתחום, והחליטה לשלב בין הדברים.
כיום היא מארחת בביתה לארוחות ולסדנאות אוכל צמחוניות וטבעוניות- קבוצתיות, משפחתיות וזוגיות. הכי פופולריות הן סדנאות הקינוחים הטבעיים, היא מעידה, ומספרת שיותר מכול היא נהנית לערוך סדנאות שנועדו לגשר על פערי תזונה בין בני זוג או סדנאות של שינוים תזונתיים בעקבות סיבות רפואיות.
יש גם גסטהאוס (www.clilguesthouse.com, 054-475-7283), שהקים עודד לביא בהשראת גסטהאוסים בהודו. הרעיון להקים בית הארחה צנוע עלה במהלך מסע משפחתי בהודו, וכששבו ארצה נבנה המקום מעל קומת המגורים בביתם. "וואט יו סי איז ווט יו גט", הוא מחקה בעלי גסטהאוסים בהודו במבטא הודי מחויך. תמצאו כאן כמה חדרי עץ פשוטים ונקיים, מטבחון, מקלחת ושירותים משותפים, ונוף שנפתח אל שפך נחל יחיעם, החוף, הים ומרחבי ההשראה של המקום.