חשבונית / צילום: thinkstock
נתחיל בזה שמע"מ הוא מס בשיעור של 17% - מדובר על מס שכולם משלמים אותו כצרכנים - כשאתם קונים בסופר אתם משלמים מע"מ. אלא שמול המע"מ שכולנו משלמים יש גם מע"מ שמעין מוחזר לעסקים.
עסקים משלמים מע"מ באופן שוטף - לדוגמה עסק שרוכש מחשבים ומשלם בגינם מע"מ, אבל במקביל המע"מ הזה מוחזר לעסק עם הגשת דוח מע"מ (כל חודש ב-15 לחודש) - בפועל קוראים לזה מע"מ תשומות, ועסקים מתקזזים על מע"מ תשומות. מנגד, הם משלמים מע"מ על העסקאות שלהם, על המכירות שלהם - כשעסק מקבל הכנסה היא כמובן כוללת את המע"מ, ואת המע"מ הזה הוא מעביר לרשות המס. לדוגמה - נניח שאתם עוסקים בייעוץ וקיבלתם 1,170 שקל על עבודת ייעוץ. הסכום מבטא 1,000 שקל ותוספת מע"מ של 170 שקל (17%) - הסכום הזה ישולם רשות המסים. אם באותו החודש הייתה לכם הוצאה של 585 שקל, מתוכה 85 שקל למע"מ, אז אתם יכולים לקזז את המע"מ הזה ואז התשלום שלכם יהיה 85 שקל (170 לשלם למע"מ בקיזוז 85 שקל לקבל החזר ממע"מ)
למחשבון מע"מ
ההגדרה של העוסק: איך מחליטים?
ולכן, עניין המע"מ חשוב מאוד לעסקים וכאלה שמתכוונים לפתוח עסק - מעבר לשאלה, האם ניתן לקבל בחזרה את תשלום המע"מ, יש תהליך שלם סביב תשלום המע"מ בהמשך לפתיחת עסק.
השאלה הראשונה שצריך לשאול כשחושבים על עסק היא איך בדיוק יירשם אותו אדם במשרדי מע"מ. בהתאם להגדרת רשות המסים, בתור "עוסק" יכולים להירשם "אדם (יחיד), שותפות או חברה העומדים למכור נכס, טובין או מקרקעין או לתת שירות במהלך עסקיך". הכלל המרכזי כאן הוא שחייבים לבצע את הרישום לפני שמתחילים בפעילות העסקית, גם אם הניסיון שלנו מראה שיש כמה "קומבינות" נפוצות. אם מישהו מתחיל להציע שירותים בחודשים נובמבר ורוצה להימנע מפתיחת העסק במועד זה - שתחייב אותו בהגשת דוח שנתי - הוא יכול לעבוד חודשיים "על ריק", לפתוח את העסק מבחינה רשמית בינואר ורק אז לקבל את התשלום.
הרישום כעוסק תלוי בהגדרה הספציפית של העסק ובמחזור הכספים הצפוי, עם אבחנה שחייבים לעשות בין עוסק פטור לעוסק מורשה. עוסק פטור הוא עוסק שמחזור העסקאות הקיים או המשוער שלו אינו עובר את הרף המקסימלי הנקבע בחוק ("הסכום הקובע"). רף זה משתנה מדי שנה - בדרך-כלל עולה - כשבשנת 2017 הוא עומד על 98,707 שקל לשנה (כ-8,225 שקל לחודש). יש מספר מקצועות שחייבים להיות מוגדרים כעוסק מורשה בלי קשר למחזור העסקאות שלהם: מהנדסים, רופאים, וטרינרים, יועצי מס, כלכלנים, מודדים, אדריכלים, טכנאים, מנהלי חשבונות או טוענים רבנים הם חלק מהמרכזיים שבהם. ההגדרה הזו עשויה להשתנות לאורך השנה. נניח עסק שהוגדר כפטור מצליח מעל למצופה ומגיע למחזור עסקאות של כ-99,000 שקל באמצע השנה, הוא צריך לבצע את המעבר לעוסק מורשה בתוך אותה שנה. זה כרוך בביורוקרטיה, אבל מנגד מונע סיבוכים והוצאות מיותרות.
לצד האבחנות האלה יש לזכור שניתן להקים חברות בע"מ או שותפויות. זהו נושא מורכב יותר שמצריך מדריך בפני עצמו. במדריך הנוכחי אנחנו מתמקדים בעוסקים יחידים, מורים או פטורים.
ההתנהלות הנדרשת מהעוסקים למיניהם
ההבדל העיקרי בין עוסק מורשה לעוסק פטור נוגע לסוגיית ה"פטור" - במקרה הזה פטור מהוספת מע"מ לעסקאות שנעשו ומהגשה של דוחות מע"מ מדי חודש. גובה המע"מ נכון לאמצע שנת 2017 הוא 17%. שימו לב שהעוסק הפטור אינו פטור מרישום במע"מ, בהצהרה על מחזור העסקאות בתום כל שנה קלנדרית (עד ה-31 לינואר), בהגשה של דוחות שנתיים על-פי חוק ובניהול של ספרי העסק (פנקסי חשבונות) בהתאם לדרישות מס הכנסה ומע"מ - את פנקסי החשבונות והרישומים יש לשמור על-פי חוק לתקופה של שבע שנים בכל אחד מהמקרים. העוסק הפטור אינו יכול להוציא חשבוניות מס, ועובד אך ורק עם קבלות. הוא גם לא יכול לבצע ניכוי של מס התשומות הנכלל בחשבוניות המס שהוא מקבל.
החשבוניות שצריך להנפיק
אחד ההבדלים העיקריים בין עוסק מורשה לעוסק פטור הוא כאמור סוג החשבוניות שהעוסק צריך להמציא ללקוחותיו. כל עוסק באשר הוא צריך לספק חשבונית עסקה על כל מכירה או מתן שירות. החשבונית צריכה לכלול את שם העוסק ומספרו (מספר תעודת הזהות שלו), מספר תעודת משלוח (אם עובדים עם תעודה כזו), שם וכתובת הלקוח, תיאור הטובין או השירות, יחידת חישוב המחיר, הכמות, מחיר היחידה וסכום החשבונית הכולל. ניתן למצוא פנקסי חשבוניות די בסיסיים ברשתות למכירת ציוד משרדי במחיר של כמה עשרות שקלים, אם כי רבים בוחרים כבר במעמד הזה להפיק חשבונית ממותגת הכוללת את לוגו העסק (זה פשוט נראה יותר רציני ומכובד).
עוסקים מורשים יכולים להוציא במקום חשבונית העסקה את חשבונית המס, וחובה עליהם לעשות זאת אם הלקוח מעוניין בכך. חשבונית המס היא אסמכתא עבור הגורם שמקבל אותה לצרכי ניכוי מס התשומות, ועליה לכלול על גביה בכל מקרה את שם וכתובת העסק, המילים "עוסק מורשה", "חשבונית מס" ו"מקור", מספר של החשבונית, מספר העוסק המורשה ותאריך ההוצאה של החשבונית. לצד זה החשבונית פר עסקה צריכה לכלול פירוט שלה, את שם וכתובת הלקוח, מספר ותאריך תעודת המשלוח (שוב, אם יש תעודה כזו), המחיר ללא מס, סכום המס והמחיר הכולל וכמובן שגם חתימה של העוסק או רואה חשבון מטעמו. מי שמחסיר נתונים או מכניס נתונים שאינם מדויקים עובר על החוק, והחשבונית האמורה נחשבת ככזו שלא הופקה כדין.
מועד תשלום המע"מ
שאלה שנשאלת רבות היא מתי בדיוק משלמים את המע"מ. בעיקרון צריך בעסקאות מכר טובין לשלם מע"מ כשמוסרים את הטובין לקונה, בלי קשר למועד קבלת התשלום. אם מוכרים מוצר X ללקוח, הרי שבמעמד המכירה חל כבר החיוב במע"מ, גם אם מסיבה זו או אחרת מוחלט שהתשלום יהיה לאחר מכן (ואפילו אם לא מקבלים תמורה על השירות או המוצר). עובדה זו עלולה להביא לבעיות בתזרים המזומנים, בעיקר של עסקים קטנים או חדשים. לכן הוחלט שעסקים "קטנים" במחזור עסקאות של עד 2 מיליון שקל - הרוב המוחלט של העסקים בישראל עונה על התנאי הזה - ישלמו את המע"מ כשהם מקבלים את התמורה ולא קודם לכן. כך גם יצרנים קטנים, בתנאים מסוימים, במחזור עסקאות של עד 3,800,000 שקל.
איך רושמים עסק?
פתיחת עוסק חדש תצריך מכם לבקר במשרדי מע"מ, מס הכנסה וגם המוסד לביטוח לאומי - עם אפשרות למספר ביקורים לצורך השלמת טפסים. עם זאת, אתם יכולים לבקש מהנציג לעשות זאת בשבילכם (רואה חשבון), זה יהיה כרוך בתשלום (לרוב), או כחלק מהשירות באם תהיו לקוחות שוטפים שלו.
יש כאן כמה מסמכים מרכזיים שמשתנים בהתאם לסוג העוסק. מהבחינה הזו אין ממש הבדל בין עוסק מורשה לבין עוסק פטור, כאשר התהליך הנדרש מעוסק יחיד כולל מילוי של טופס הרישום 821, הגעה עם תעודת זהות ומסמכים שמעידים על העסק ההולך ומתגבש: חוזה קנייה או שהשכרה.
של מקום העסק, אסמכתא על קיום חשבון בנק של העסק (בהרבה עסקים אין בהתחלה חשבון בנק עסקי, כך שאפשר להכניס כאן את פרטי חשבון הבנק הפרטי) ומסמכים פוטנציאליים אחרים דוגמת חשבוניות על רכישת ציוד לעסק.
במקרה של שותפות צריך למלא את טופס הרישום, שיהיה במקרה הזה טופס רישום 821 בשילוב עם טופס 821א, תעודת זהות של כל אחד מהשותפים, אסמכתא על קיום חשבון הבנק של השותפות ומסמכים המעידים על השותפות כמו שפירטנו קודם לכן. במקרה של שותפות יש צורך למנות נציג שיתנהל בשם השותפות מול המע"מ. אם מדובר בשותפות רשומה, צריך להוסיף אישור על רישומה של השותפות ברשם השותפויות.
בחברה בע"מ המסמכים הדרושים הם טופס רישום (גם כאן טופס 821 משולב עם 821א), תעודות זהות של כל אחד מהדירקטורים, תעודת רישום ברשם החברות, פרוטוקול בעלי זכות החתימה, מידע על הרכוש של החברה (סכומי השקעות, מקורות מימון ומחזור עסקאות משוער), אסמכתא שמצביעה על קיום חשבון בנק לחברה וחוזה לקנייה או להשכרה של מקום העסק. בכל אחד מהמצבים יכול להיות שיהיה צורך להמציא מסמכים נוספים על-פי תחום הפעילות של העוסק, השותפות או החברה.
לאחר השלמת הליך הרישום מקבלים תעודת עוסק זמנית - שהיא תעודת עוסק לכל דבר ועניין ומיד אחר-כך שולחים בדואר את התעודה ה"מקורית". עם סיום הרישום מקבלים גם הסברים על אופן הדיווח הדרוש למע"מ, מדי חודש או חודשיים (מה שקובע כאן הוא מחזור העסקאות). במעמד הזה כבר מקבלים את טופס התשלום הראשון של המע"מ, כשיתר הטפסים יישלחו בדואר.
מילוי הדוחות התקופתיים אינה משימה מורכבת יותר מדי, גם אם בהתחלה היא עלולה להיראות "מפחידה" ובלתי מובנת. כמובן שאפשר להיעזר תמיד ברואה חשבון שיבצע את הפעולות האלה - זה אמנם כרוך בתשלום של כמה מאות שקלים לפחות בחודש, אבל מנגד חוסך זמן ומונע טעויות.
בעיקרון הדוח התקופתי צריך לכלול בתוכו את העסקאות שנעשו בתקופת הדיווח, העסקאות לגביהן היה צורך בהוצאת חשבונית, החשבוניות שהוצאו, פירוט סכום המס הכלול בתשומות העסק והסכום לתשלום, שהוא ההפרש בין סכום המס על העסקאות לבין סכום מס התשומות. מצב בו סכום מס העסקאות יהיה גבוה מסכום מס התשומות יצריך תשלום, בעוד שבמקרה האחר ניתן להגיש בקשה להחזר.
יכול מאד להיות שהמונחים האלה לא יהיו ברורים לכם, אז ננסה קצת לפשט את התמונה עם דוגמה. בשלב הראשון משלמים את מקדמות מס ההכנסה, שנקבעות לכל עוסק על-פי המחזור השנתי האחרון שלו או זה הצפוי. כדי לשלם את המקדמות מסכמים את כלל הכנסות העוסק - ללא מע"מ - ומכפילים אותו באחוז המקדמה. אם מבצעים עבודות במשך חודשיים בסכום של 20,000 שקל, ונקבעו לעוסק 3% מע"מ, יש להעביר בתור מקדמה 600 שקל. בספח התשלום יש לסמן את הסכום של 20,000 תחת "המחזור העסקי בש"ח", להכפיל ב-3 (האחוז שנקבע) ולסכם את התוצאה בסעיף ד', "מקדמה ע"פ ה-% מהמחזור השנתי). זהו גם יהיה הסכום לתשלום המופיע למטה בספח.
השלב הבא בדיווח הוא תשלום המע"מ עצמו, כאשר במקרה הזה מפחיתים את המע"מ שהתקבל מהמע"מ ששולם: כלומר, את המע"מ מחשבוניות שמוציאים ללקוחות פחות המע"מ מהחשבוניות שהתקבלו מספקים (תשלומי העסק). גם כאן לא מתייחסים למע"מ. ניקח את הדוגמה ממקודם עם הוצאות של 10,000 שקל, עבורן המס שחושב הוא 1,550 שקל. את סכום העסקאות החייבות מגדירים בסעיף הרלוונטי, ולאחר מכן מחשבים את המס על העסקאות. בסעיפי מס התשומות מכניסים את המס שנקבע לציוד ולנכסים קבועים, כמו גם לתשומות אחרות. הסכום לתשלום יהיה הפחתה של המס על התשומות ממס העסקאות.
בגדר חובה: לא לאחר
את הדוחות אפשר להגיש עד 15 יום לאחר תום מועד תקופת הדיווח. אם נדרש דיווח אחת לחודשיים, אז עבור החודשים מרץ ואפריל אפשר להגיש את הדיווח עד ל-15 למאי. כמו כן עוסקים שמגישים את הדוח באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים (וזה נחשב למומלץ בדרך-כלל) מקבלים ארבע ימים נוספים לדיווח - הם יכולים לעשות זאת עד ה-19 לחודש העוקב לתקופת הדיווח. בכל מקרה לא להגיע לרגע האחרון, כי תקלות עלולות להתרחש ולהביא לעיכובים או לטעויות. שימו לב שהיעדר פעילות עסקית בתקופה מסוימת לא מבטל את הצורך להגיש את הדוח במועד, שבמקרה הזה פשוט צריך לציין את המספר "אפס" הן במחזור העסקאות והן בסכום שמשלמים.
למדריכים נוספים:
מחשבון מע"מ
מדריכי מסים
הצהרת הון כל מה שצריך לדעת
* המדריך נכתב על-ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.