עודד מאור / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע הבוקר (ה') כי הדרך למכור דירה של חייב בפשיטת רגל על-ידי הנאמן, כשגרים בה החייב ובני משפחתו - היא למכור אותה כפנויה (לאחר שבוצע פירוק של השיתוף בנכס), ויש לדאוג למגורים חלופיים או לפיצוי הולם לחייב ולבני משפחתו, כמו בהליכי הוצאה לפועל.
פסק הדין, שצפוי להשליך רוחבית על הליכי פשיטת רגל, על בקשות חייב לפשיטת רגל וגם על הליכי ההוצאה לפועל - קבע כי אדם שמבקש הליך פשיטת רגל, למעשה מבקש את פירוק השיתוף הזוגי בנכסים המשפחתיים שלו, ולכן יש למכור אותם כפנויים ולא כתפוסים על-ידי "דייר מוגן" - בן הזוג והילדים של החייב. זאת למרות שבני משפחתו של החייב אינם החייב, והחובות לא חלים עליהם.
החידוש בפסק הדין הוא השוני מהלכת בית המשפט העליון בעניין מרגלית כובשי. הלכת כובשי עסקה בהוצאה לפועל שנכפתה על החייב, ולא בפשיטת רגל (מרצונו), וקבעה כי בהליך הוצאה לפועל יש למכור דירת מגורים כתפוסה על-ידי החייב ובני המשפחה עמו.
בדרך-כלל מכירת דירה כתפוסה מורידה בכ-30% את הסכום שנשאר ממנה לנושים, ובמקרה של גד חליוא - החייב שבעניינו פסק היום בית המשפט - מכירת הדירה כתפוסה הייתה מורידה את ערכה בכ-40%, מכ-4.6 מיליון שקל לכ-1.8 מיליון שקל.
במקרה של גד חליוא לא התבצעה לבסוף מכירה כזו של הדירה כתפוסה: בית המשפט קיבל את הצעת אשתו, סנדרה חליוא, לפדות את זכויותיו בדירה - השוות בערכן לאלה שלה - בכ-800 אלף שקל, שיועברו מיידית לקופת פשיטת הרגל.
על אף קביעתו העקרונית, בית המשפט מעיר גם כי לא בכל מקרה לאחר מכירת הדירה כתפוסה ייוותר סכום המאפשר דיור צנוע יותר, וכל מקרה ייבחן על-פי נסיבותיו.
בפסק הדין הדגיש השופט את הבעייתיות, לשיטתו, שבהנחת המוצא של אשת החייב. זו תיארה בבקשתה כי מנסיבות קריסת החייב עולה כי היא וילדיה "לא חטאו כלפי אף אחד", ובית המשפט הדגיש כי על אף שאין בני המשפחה חייבים לנושים, עדיין הליכי פשיטת הרגל וההוצאה לפועל מבקרים את רמת חייהם. פגיעה זו בזכויותיהם, מוסיף וקובע בית המשפט, צריכה להיות מינימלית ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
"האם ההנחה היא שהליך פשיטת הרגל אינו אלא עניין לחייב בלבד לפתור ואינו מעניינה של המשפחה כולה?", שאל השופט. "האם זהו המסר: הליך פשיטת הרגל של אבי המשפחה אינו מענייננו, הליך חדלות הפירעון אינו קשור אלינו, אנחנו - בני המשפחה האחרים, בת הזוג והילדים, נתנהל בחיינו השלווים וברמת החיים לה אנו רגילים, כאילו אין הליכי פשיטת רגל? אינני שותף להנחת המוצא המשתקפת מדברי אשת החייב".