גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרווח בסלולר שלא מייצג את המגזר

מה ההבדל בין רווח מגזרי לרווח תפעולי - ומה הקשר לדוחות אלקטרה צריכה?

 הכנת דוחות כספיים תקופתיים /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכנת דוחות כספיים תקופתיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בהמשך לטור מלפני שבועיים על הרווח התפעולי המנופח של גולן טלקום, ובעקבות פניות ושאלות של קוראים וגולשים, חזרתי לדוחות של אלקטרה צריכה  שרכשה את גולן טלקום, ואשתף אתכם בכמה אנקדוטות נוספות משם.

תמצית הפרק הקודם: גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אבל זה לא באמת הרווח שלה. הרווח הזה נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) והחלפתו מהסכם מארח (גולן התארחה על תשתית סלקום) להסכם שותפות (גולן שותפה בחלק מהתשתית של סלקום). ברגע שמדובר בשותפות ולא באירוח, הרי שיש כאן השקעה ולא הוצאה, ואז מדובר על יצירת נכס במאזן (השקעה היא נכס מאזני), לא על הוצאה, וההשפעה על השורה התחתונה היא פשוטה - יותר רווחים.

מדובר על הסכם קריטי שמשנה את הדוחות באופן משמעותי, אבל יש עוד השפעות על הרווח. נתחיל בסוגיה לכאורה ברורה - שבפועל היא לא ממש כזו: כשאלקטרה צריכה תדווח על הרווח המגזרי שלה בתחום הסלולר (אספקת שירותים) האם זה יבטא את הרווח התפעולי של גולן?

קודם כל, חשוב להבהיר ש"מגזר" זו הגדרה ניהולית (שכפופה למבחנים איכותיים). הנהלת החברה מגדירה מגזר ואז היא מדווחת עליו (במסגרת ביאור מיוחד, ולרוב גם במסגרת דוח הדירקטוריון). הרווח המגזרי הוא התוצאה של ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המיוחסות באופן ישיר למגזר.

הוצאות שאינן ניתנות לייחוס לא יתבטאו ברווח המגזרי, וזו סוגיה חשובה. כי חברה שיש לה מגזרי פעילות יכולה לדווח לדוגמה על רווחי מגזרי כולל של 50 מיליון שקל, ובפועל הרווח התפעולי שלה יהיה 30 מיליון שקל - יש לה פשוט עוד 20 מיליון שקל של הוצאות תפעוליות שלא ניתן לייחסן למגזרים. בביאור על המגזרים מקבלים את הרווח המגזרי של כל תחום, את סך כל הרווח המגזרי, ואז יש שורה של הוצאות שלא ניתנות לייחוס, ורק אחר כך - הרווח התפעולי.

ולמה זה חשוב? כי הרווח המגזרי של אלקטרה מוצרי צריכה מתחום הסלולר הוא לא בהכרח הרווח התפעולי שלה. נניח לצורך הדוגמה שגולן טלקום היא מגזר נפרד לחלוטין, והיא תישאר כך בעתיד, ונניח שברבעון הבא אלקטרה צריכה מדווחת כי רווחי המגזר מסתכמים ב-25 מיליון שקל. מה המשמעות של נתון זה? ובכן, זה הרווח המגזרי שרואה אלקטרה צריכה, ולמרות שלצורך הדוגמה המגזר הוא רק גולן טלקום, יכול להיות שיש לה הוצאות נוספות שניתן לייחס אותן למגזר (עובדים באלקטרה צריכה שאחראית על הפעילות של גולן), אבל זה יחסית סכום קטן.

ההתחייבות הופכת להכנסה

השוני הגדול בין הרווח המגזרי לרווח התפעולי לא נמצא בהוצאות האלו, וגם לא בהגדרה השונה של רווח מגזרי לעומת תפעולי (כלומר, לא בהוצאות הלא מיוחסות). הפער נמצא בחשבונאות הרכישה, ובהכנסות והוצאות עתידיות שוטפות כתוצאה מהרכישה. זה עובד כך - כשאלקטרה צריכה רכשה את גולן היא הקצתה את סכום התמורה לנכסים ולהתחייבויות של החברה. התברר שיש נכסים לא מוחשיים ומוניטין, וכן יש התחייבויות כביכול לא מוחשיות שנובעות מהסכם מכביד ומהתחייבות בגין חוב העבר לסלקום. ולמה הכוונה? לגולן היה הסכם לרכישה ושימוש בתשתיות תקשורת, ההסכם הזה הוא לשנים רבות, אבל מה קורה כאשר החברה מפסיקה את ההסכם או שמגדירה אותו כהסכם שמכביד עליה (כלומר יוצר לה הוצאות)? יש לה בעצם התחייבות עתידית.

רק שכאן המצב מסתבך - אלקטרה צריכה רכשה את גולן עם ההסכמים המכבידים ולכן היא הגדירה אותם כהתחייבות. ההתחייבות הזו תקטן על פני השנים (בהתאם לאורך חיי ההסכמים). בפועל, אדגיש שמדובר על הסכם מכביד והסכם עם סלקום שמסדיר את חובות העבר (בהינתן צפי השימוש גם בעתיד). בהחלט סוגיה מורכבת, אבל מה שחשוב מבחינתנו הוא שיש כאן התחייבות שיש להכיר בה באופן שוטף. אבל מה זאת בעצם התחייבות שמכירים בה באופן שוטף? זו הכנסה. ברגע שמורידים/מפחיתים התחייבות, נרשמת בדוחות של אלקטרה צריכה הכנסה, וזו לא הכנסה שולית.

ההתחייבויות שנוצרו במסגרת הרכישה ושיש להפחיתן מסתכמות בכ-660 מיליון שקל, ונראה שההכנסה שהן ייצרו על פני תקופת ההפחתה (10 עד 15 שנה) תסתכם בכ-40-50 מיליון שקל בשנה. כלומר, הסעיף הקצת מוזר הזה יתרום רווח מגזרי רבעוני של 10 מיליון שקל ויותר.

ההוצאה הופכת לרווח

מנגד, יש גם נכסים שיש להפחית, וזה המצב הטבעי. הכוונה לנכסים לא מוחשיים כמו שם המותג, קשרי לקוחות, עלויות הרכשת לקוחות. מדובר על סכום קטן משמעותית מההתחייבויות - 150 מיליון שקל, אבל תקופת ההפחתה שלו קצרה יותר, כך שבשנה וחצי הראשונות ההפחתה צפויה להגיע לכ-40 מיליון שקל (בהערכה גסה). אבל בהמשך, זה יירד משמעותית לכיוון ה-20 מיליון שקל (ואחרי 4 שנים יפחת ל-5 מיליון שקל).

ומכאן, שבשנה הקרובה, הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא הוצאה שמאזנת את ההכנסה מהקטנת ההתחייבויות, אבל מהר מאוד אלקטרה צריכה תרשום רווח מעין טכני של 15-20 מיליון שקל בשנה ויותר (אחרי 4 שנים הוא עשוי לעלות על 40 מיליון שקל). הרווח הזה הוא חלק מהרווח המגזרי העתידי של תחום שירותי הסלולר, אבל הוא לא באמת רווח תפעולי של גולן. זו תוספת (ענקית) לרווח שלה.

ובכלל, את הרווח התפעולי של גולן אנחנו לא אמורים לראות - גולן היא חברה מאוחדת, וככזאת אין חובה לפרסם את הדוחות שלה. מה שכן מדווח זה הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה, והרווח הזה יהיה גבוה במיוחד, אבל הוא ממש לא ייצג את הרווח והרווחיות של התחום.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

רווח

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; ארית יורדת בעקבות חקירת רשות ני"ע

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.5%, ת"א 90 מטפס בכ-0.2% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"