גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרווח בסלולר שלא מייצג את המגזר

מה ההבדל בין רווח מגזרי לרווח תפעולי - ומה הקשר לדוחות אלקטרה צריכה?

 הכנת דוחות כספיים תקופתיים /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכנת דוחות כספיים תקופתיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בהמשך לטור מלפני שבועיים על הרווח התפעולי המנופח של גולן טלקום, ובעקבות פניות ושאלות של קוראים וגולשים, חזרתי לדוחות של אלקטרה צריכה  שרכשה את גולן טלקום, ואשתף אתכם בכמה אנקדוטות נוספות משם.

תמצית הפרק הקודם: גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אבל זה לא באמת הרווח שלה. הרווח הזה נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) והחלפתו מהסכם מארח (גולן התארחה על תשתית סלקום) להסכם שותפות (גולן שותפה בחלק מהתשתית של סלקום). ברגע שמדובר בשותפות ולא באירוח, הרי שיש כאן השקעה ולא הוצאה, ואז מדובר על יצירת נכס במאזן (השקעה היא נכס מאזני), לא על הוצאה, וההשפעה על השורה התחתונה היא פשוטה - יותר רווחים.

מדובר על הסכם קריטי שמשנה את הדוחות באופן משמעותי, אבל יש עוד השפעות על הרווח. נתחיל בסוגיה לכאורה ברורה - שבפועל היא לא ממש כזו: כשאלקטרה צריכה תדווח על הרווח המגזרי שלה בתחום הסלולר (אספקת שירותים) האם זה יבטא את הרווח התפעולי של גולן?

קודם כל, חשוב להבהיר ש"מגזר" זו הגדרה ניהולית (שכפופה למבחנים איכותיים). הנהלת החברה מגדירה מגזר ואז היא מדווחת עליו (במסגרת ביאור מיוחד, ולרוב גם במסגרת דוח הדירקטוריון). הרווח המגזרי הוא התוצאה של ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המיוחסות באופן ישיר למגזר.

הוצאות שאינן ניתנות לייחוס לא יתבטאו ברווח המגזרי, וזו סוגיה חשובה. כי חברה שיש לה מגזרי פעילות יכולה לדווח לדוגמה על רווחי מגזרי כולל של 50 מיליון שקל, ובפועל הרווח התפעולי שלה יהיה 30 מיליון שקל - יש לה פשוט עוד 20 מיליון שקל של הוצאות תפעוליות שלא ניתן לייחסן למגזרים. בביאור על המגזרים מקבלים את הרווח המגזרי של כל תחום, את סך כל הרווח המגזרי, ואז יש שורה של הוצאות שלא ניתנות לייחוס, ורק אחר כך - הרווח התפעולי.

ולמה זה חשוב? כי הרווח המגזרי של אלקטרה מוצרי צריכה מתחום הסלולר הוא לא בהכרח הרווח התפעולי שלה. נניח לצורך הדוגמה שגולן טלקום היא מגזר נפרד לחלוטין, והיא תישאר כך בעתיד, ונניח שברבעון הבא אלקטרה צריכה מדווחת כי רווחי המגזר מסתכמים ב-25 מיליון שקל. מה המשמעות של נתון זה? ובכן, זה הרווח המגזרי שרואה אלקטרה צריכה, ולמרות שלצורך הדוגמה המגזר הוא רק גולן טלקום, יכול להיות שיש לה הוצאות נוספות שניתן לייחס אותן למגזר (עובדים באלקטרה צריכה שאחראית על הפעילות של גולן), אבל זה יחסית סכום קטן.

ההתחייבות הופכת להכנסה

השוני הגדול בין הרווח המגזרי לרווח התפעולי לא נמצא בהוצאות האלו, וגם לא בהגדרה השונה של רווח מגזרי לעומת תפעולי (כלומר, לא בהוצאות הלא מיוחסות). הפער נמצא בחשבונאות הרכישה, ובהכנסות והוצאות עתידיות שוטפות כתוצאה מהרכישה. זה עובד כך - כשאלקטרה צריכה רכשה את גולן היא הקצתה את סכום התמורה לנכסים ולהתחייבויות של החברה. התברר שיש נכסים לא מוחשיים ומוניטין, וכן יש התחייבויות כביכול לא מוחשיות שנובעות מהסכם מכביד ומהתחייבות בגין חוב העבר לסלקום. ולמה הכוונה? לגולן היה הסכם לרכישה ושימוש בתשתיות תקשורת, ההסכם הזה הוא לשנים רבות, אבל מה קורה כאשר החברה מפסיקה את ההסכם או שמגדירה אותו כהסכם שמכביד עליה (כלומר יוצר לה הוצאות)? יש לה בעצם התחייבות עתידית.

רק שכאן המצב מסתבך - אלקטרה צריכה רכשה את גולן עם ההסכמים המכבידים ולכן היא הגדירה אותם כהתחייבות. ההתחייבות הזו תקטן על פני השנים (בהתאם לאורך חיי ההסכמים). בפועל, אדגיש שמדובר על הסכם מכביד והסכם עם סלקום שמסדיר את חובות העבר (בהינתן צפי השימוש גם בעתיד). בהחלט סוגיה מורכבת, אבל מה שחשוב מבחינתנו הוא שיש כאן התחייבות שיש להכיר בה באופן שוטף. אבל מה זאת בעצם התחייבות שמכירים בה באופן שוטף? זו הכנסה. ברגע שמורידים/מפחיתים התחייבות, נרשמת בדוחות של אלקטרה צריכה הכנסה, וזו לא הכנסה שולית.

ההתחייבויות שנוצרו במסגרת הרכישה ושיש להפחיתן מסתכמות בכ-660 מיליון שקל, ונראה שההכנסה שהן ייצרו על פני תקופת ההפחתה (10 עד 15 שנה) תסתכם בכ-40-50 מיליון שקל בשנה. כלומר, הסעיף הקצת מוזר הזה יתרום רווח מגזרי רבעוני של 10 מיליון שקל ויותר.

ההוצאה הופכת לרווח

מנגד, יש גם נכסים שיש להפחית, וזה המצב הטבעי. הכוונה לנכסים לא מוחשיים כמו שם המותג, קשרי לקוחות, עלויות הרכשת לקוחות. מדובר על סכום קטן משמעותית מההתחייבויות - 150 מיליון שקל, אבל תקופת ההפחתה שלו קצרה יותר, כך שבשנה וחצי הראשונות ההפחתה צפויה להגיע לכ-40 מיליון שקל (בהערכה גסה). אבל בהמשך, זה יירד משמעותית לכיוון ה-20 מיליון שקל (ואחרי 4 שנים יפחת ל-5 מיליון שקל).

ומכאן, שבשנה הקרובה, הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא הוצאה שמאזנת את ההכנסה מהקטנת ההתחייבויות, אבל מהר מאוד אלקטרה צריכה תרשום רווח מעין טכני של 15-20 מיליון שקל בשנה ויותר (אחרי 4 שנים הוא עשוי לעלות על 40 מיליון שקל). הרווח הזה הוא חלק מהרווח המגזרי העתידי של תחום שירותי הסלולר, אבל הוא לא באמת רווח תפעולי של גולן. זו תוספת (ענקית) לרווח שלה.

ובכלל, את הרווח התפעולי של גולן אנחנו לא אמורים לראות - גולן היא חברה מאוחדת, וככזאת אין חובה לפרסם את הדוחות שלה. מה שכן מדווח זה הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה, והרווח הזה יהיה גבוה במיוחד, אבל הוא ממש לא ייצג את הרווח והרווחיות של התחום.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

רווח

עוד כתבות

הרב נתן אלנתן / צילום: רז רוגובסקי

יו"ר מטה התכנון הלאומי הרב נתן אלנתן פורש מתפקידו

אלנתן שימש בתפקיד מאז פברואר 2023, ופורש בשל עניינים אישיים ● מדובר במשרת אמון של שר הפנים, אך מאחר שכרגע אין שר קבוע במשרד - לא ברור מי יחליט על המחליף, ומתי

אלונה בר-און, מו''ל גלובס, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "הסיכון במשק אמיתי, אבל גם החוסן אמיתי. שוק ההון, ההייטק והשקל מוכיחים זאת"

"השאלה היא לא אם ישראל מסוכנת, אלא אם היא מתומחרת נכון" - כך אמרה היום מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס "עושים לונג על ישראל" ● "המטרה שלנו היא לייצר ערך לקוראים, למשקיעים ולמקבלי ההחלטות. אנו לא אמורים להיות שונים מאנשי הפיננסים ומהאופן שבו הם עובדים"

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט וגלעד יעבץ, היו''ר; רונן ויוני אסיא, מייסדי איטורו; נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: טל שחר, יח''צ, מנש כהן

עובדי אלביט התעשרו, בצ'ק פוינט חטפו מכה: תמונת האופציות נחשפת

בדיקת גלובס את תגמולי האופציות של עובדים בחברות ישראליות בוול סטריט, מלמדת כי הללו מימשו הטבה של 1.4 מיליארד דולר בשנה החולפת, ומחזיקים אופציות "בתוך הכסף" בשווי יותר מכפול ● אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מקבוצת הפניקס: "בחברות הטכנולוגיה הגלובליות העובדים התעשרו 'על הנייר' בצורה מאוד מרשימה, חלק הכפילו את השווי, וחלק הרבה מעבר לזה" ● באילו חברות העובדים הרוויחו, והיכן פחות?

ניר עובדיה, יפעת אורון ורונית הראל בן זאב, בפאנל משותף בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"המכפילים של החברות הישראליות גבוהים באופן מוצדק"

"השווקים כאן צומחים בקצב יוצא דופן" - כך אמרה מנכ"לית בלקסטון ישראל, יפעת אורון, בכנס "עושים לונג על ישראל" ● הפאנל, שעסק בשאלת המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, העלה את סוגיית המט"ח, המכפילים הגבוהים, המשקיעים הזרים ושוק החוב המקומי ● בכל הסוגיות, כך נראה, נרשמה אופטימיות בקרב המשתתפים

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

אייל גפני, מנכ''ל בנק ONE ZERO, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ONE ZERO: "בנקים דיגיטליים נוספים כמו רבולוט בדרך לישראל, הם לא נכנסים לפני שרואים שמתחרה מקומי הצליח לשנות אותו"

אייל גפני, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי ONE ZERO, שהשתתף היום בכנס "עושים לונג על ישראל", בטוח שהחברה תעבור לרווחיות תוך שנה, תוקף את הבנקים שלא נותנים ריביות אטרקטיביות ללקוחות, ומעריך שהפוטנציאל של הבנק שלו עדיין גדול ● ומה לגבי מכירה?

אמנון שעשוע, בני אפשטיין, אמיר פנוש / צילום: עומר הכהן, יח''צ, נטי לוי

הישראלית שזינקה ב-17% - והמומחים חושבים שזו רק ההתחלה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדקום זינקה במעל 20% לשיא של מעל שבע שנים, כאשר ברקע, קבוצת בעלי מניות מבקשים להדיח את רוב חברי הדירקטוריון ● מובילאיי קפצה בשיעור דו־ספרתי לאחר הדוחות הכספיים ● וסיוה קפצה על רקע הסנטימנט החיובי בשוק השבבים

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

עכשיו זה סופי: מכרז הענק בסיעוד עבר את המשוכה המשפטית

בית המשפט העליון דחה שישה ערעורים שהגישו חברות ועמותות סיעוד נגד המכרז של הביטוח הלאומי ● המערערות תקפו כמעט כל היבט במכרז - החל מאופן פרסומו, דרך תנאי הסף ואמות המידה לדירוג איכות, וכלה בתעריפים שנקבעו

הקוטג' ברחוב הלח''י בגדרה

הייתם משלמים 5.5 מיליון שקל לבית עם 8 חדרים ומרתף בגודל של עוד דירה?

לבית יש 8 חדרים ב־2.5 קומות ובשטח רשום של 242 מ"ר ● זו אחת העסקאות הגבוהות ביישוב בשנה האחרונה

פילסברי המיובאת לישראל על ידי רוסטיק בייקרי / צילום: יח''צ

בדרך לבורסה: רוסטיק בייקרי מתכננת הנפקה לפי שווי של מיליארד שקל

רוסטיק בייקרי, שבשליטת דני נגל, הגישה תשקיף לרשות ניירות ערך בשבוע שעבר, והיא צפויה להתחיל לקדם את התהליך ● ההנפקה, אותה תוביל אי.בי.אי חיתום צפויה להתבצע לפי שווי של כמיליארד שקל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיקפצו מחר בת"א, ומה עומד מאחורי השיאים בוול סטריט?

וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים חדשים בהובלת מניות הטכנולוגיה ובוחרת לשים את המלחמה בצד - אך יש גם מי שמצביע על עייפות בשווקים ● תופעה נדירה תירשם ביום רביעי, עם דיווחים של 4 מתוך "7 המופלאות" באותו ערב ● יו"ר הפד ג'רום פאוול יקיים את החלטת הריבית האחרונה שלו ● והאנליסט שממליץ על שוק המניות הישראלי: "ממשיך להציג ביצועים מהטובים בעולם" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יאיר לפיד ונפתלי בנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בנט ולפיד בהצהרה משותפת: "צעד גדול לתיקון המדינה, אבל ממש לא האחרון"

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה התייצבו לראשונה מול המצלמות אחרי האיחוד לרשימה אחת - ביחד ● "ללפיד ולי דעות שונות במגוון נושאים ואנחנו לא מסתירים את זה, אנחנו גאים בזה", אמר בנט ● ההתחייבויות הראשונות לציבור אם יקימו ממשלה, והמסר לאיזנקוט: "גדי, דלתנו פתוחה גם עבורך"

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

הקיצוצים במטא מגיעים לישראל. הערכה: 100 עובדים יפוטרו

לפי גורמים, מתווה פיצויי הפיטורים במטא ישראל צפוי להיות דומה לזה האמריקאי ● ההודעות צפויות להישלח סביב 20 במאי במסגרת קיצוץ של כ-10% מכוח-האדם הגלובלי

פינגווינים בארגנטינה / צילום: Shutterstock, Vahagn Grigoryan

מנטרים לא רק את עצמם: התפקיד המפתיע שקיבלו פינגווינים בארגנטינה

חוקרים מהאוניברסיטאות באפלו וקליפורניה נעזרו בפינגווינים כדי למפות את פיזור הכימיקלים וחומרי הפלסטיק הבלתי מתכלים על פני כדור הארץ ● עד לאן הגיעו הכימיקלים, ומה הם גילו על מוצרי הפלסטיק החדשים וה"ידידותיים לסביבה"?

שלטי חוצות לכבוד סבב המשא ומתן. אסלמאבאד, בשבוע שעבר / צילום: ap, Anjum Naveed

3 נושאות מטוסים ו-70% אינפלציה: המצור של טראמפ חונק את כלכלת איראן

טראמפ ביטל את נסיעת שליחיו לפקיסטן והבהיר כי ניסיון ההתנקשות בו לא יסיט אותו מהיעד: ניצחון במלחמה נגד איראן ● מומחים מאמינים שכעת המיקוד של הנשיא הוא בריסוק הכלכלה האיראנית, במטרה להשיג הכרעה ברורה עוד לפני בחירות האמצע הקרבות בארה"ב

ברק בנסקי, אורי פז ורונית אשד לוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

נדל"ן באי ודאות: בחירה סלקטיבית של פרויקטים, יתרון דווקא לפריפריה

המשנה למנכ"ל כלל ביטוח ברק בנסקי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים רונית אשד-לוי ומייסד מכלול מימון אורי פז התכנסו לדון בעתיד שוק הדיור בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח ● להערכתם, הפריפריה צפויה להוביל את הביקושים, מחירי הדירות יחזרו לעלות בקרוב, והמדינה חייבת לדאוג לתחום השכירות לטווח ארוך

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון בוחנת הצטרפות לעסקת הענק לרכישת הוט מובייל

לגלובס נודע כי רגע לפני השלמת העסקה נבחנת אפשרות לשינויים בבעלות העתידית, קיסטון צפויה, ככל הנראה, לחבור לדלק ישראל ברכישת חברת הסלולר תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● אם המגעים יבשילו, על פי הערכות, קיסטון תחליף את בית ההשקעות מור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

בדרך לביהמ"ש העליון: המאבק בין תנובה למייסדי חברת פסטה ריקו מסלים

ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נגד תנובה מציג שורת טענות להתנהלות ממושכת שנועדה, לכאורה, לעכב את השלמת רכישת יתרת המניות ולהימנע מתשלום של עשרות מיליוני שקלים לבעלי פסטה ריקו ● לטענת המייסדים, גם רכיבים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לא שולמו עד כה ● תנובה: "הליכים אלה, שהם יזמו בנוגע לתוצאותיה הכספיות של החברה, הם שעיכבו את הליך הערכת השווי"

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

הערכות: מחיר הדלק צפוי לעלות ל-8.15 שקלים לליטר

עפ"י הערכות ראשוניות, מחיר הדלק צפוי לעלות בתחילת חודש מאי לרמה של כ-8.15 שקלים לליטר ● הסיבה לכך היא בשל פערי הזיקוק המתרחבים בין הנפט הגולמי לבין מוצרי הדלק הסופיים