גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרווח בסלולר שלא מייצג את המגזר

מה ההבדל בין רווח מגזרי לרווח תפעולי - ומה הקשר לדוחות אלקטרה צריכה?

 הכנת דוחות כספיים תקופתיים /  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכנת דוחות כספיים תקופתיים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בהמשך לטור מלפני שבועיים על הרווח התפעולי המנופח של גולן טלקום, ובעקבות פניות ושאלות של קוראים וגולשים, חזרתי לדוחות של אלקטרה צריכה  שרכשה את גולן טלקום, ואשתף אתכם בכמה אנקדוטות נוספות משם.

תמצית הפרק הקודם: גולן טלקום הפתיעה את השוק ודיווחה על רווח תפעולי של 21 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אבל זה לא באמת הרווח שלה. הרווח הזה נובע מההסדר והסכם השותפות מול סלקום (שמספקת תשתית לגולן) והחלפתו מהסכם מארח (גולן התארחה על תשתית סלקום) להסכם שותפות (גולן שותפה בחלק מהתשתית של סלקום). ברגע שמדובר בשותפות ולא באירוח, הרי שיש כאן השקעה ולא הוצאה, ואז מדובר על יצירת נכס במאזן (השקעה היא נכס מאזני), לא על הוצאה, וההשפעה על השורה התחתונה היא פשוטה - יותר רווחים.

מדובר על הסכם קריטי שמשנה את הדוחות באופן משמעותי, אבל יש עוד השפעות על הרווח. נתחיל בסוגיה לכאורה ברורה - שבפועל היא לא ממש כזו: כשאלקטרה צריכה תדווח על הרווח המגזרי שלה בתחום הסלולר (אספקת שירותים) האם זה יבטא את הרווח התפעולי של גולן?

קודם כל, חשוב להבהיר ש"מגזר" זו הגדרה ניהולית (שכפופה למבחנים איכותיים). הנהלת החברה מגדירה מגזר ואז היא מדווחת עליו (במסגרת ביאור מיוחד, ולרוב גם במסגרת דוח הדירקטוריון). הרווח המגזרי הוא התוצאה של ההכנסות מהמגזר פחות ההוצאות המיוחסות באופן ישיר למגזר.

הוצאות שאינן ניתנות לייחוס לא יתבטאו ברווח המגזרי, וזו סוגיה חשובה. כי חברה שיש לה מגזרי פעילות יכולה לדווח לדוגמה על רווחי מגזרי כולל של 50 מיליון שקל, ובפועל הרווח התפעולי שלה יהיה 30 מיליון שקל - יש לה פשוט עוד 20 מיליון שקל של הוצאות תפעוליות שלא ניתן לייחסן למגזרים. בביאור על המגזרים מקבלים את הרווח המגזרי של כל תחום, את סך כל הרווח המגזרי, ואז יש שורה של הוצאות שלא ניתנות לייחוס, ורק אחר כך - הרווח התפעולי.

ולמה זה חשוב? כי הרווח המגזרי של אלקטרה מוצרי צריכה מתחום הסלולר הוא לא בהכרח הרווח התפעולי שלה. נניח לצורך הדוגמה שגולן טלקום היא מגזר נפרד לחלוטין, והיא תישאר כך בעתיד, ונניח שברבעון הבא אלקטרה צריכה מדווחת כי רווחי המגזר מסתכמים ב-25 מיליון שקל. מה המשמעות של נתון זה? ובכן, זה הרווח המגזרי שרואה אלקטרה צריכה, ולמרות שלצורך הדוגמה המגזר הוא רק גולן טלקום, יכול להיות שיש לה הוצאות נוספות שניתן לייחס אותן למגזר (עובדים באלקטרה צריכה שאחראית על הפעילות של גולן), אבל זה יחסית סכום קטן.

ההתחייבות הופכת להכנסה

השוני הגדול בין הרווח המגזרי לרווח התפעולי לא נמצא בהוצאות האלו, וגם לא בהגדרה השונה של רווח מגזרי לעומת תפעולי (כלומר, לא בהוצאות הלא מיוחסות). הפער נמצא בחשבונאות הרכישה, ובהכנסות והוצאות עתידיות שוטפות כתוצאה מהרכישה. זה עובד כך - כשאלקטרה צריכה רכשה את גולן היא הקצתה את סכום התמורה לנכסים ולהתחייבויות של החברה. התברר שיש נכסים לא מוחשיים ומוניטין, וכן יש התחייבויות כביכול לא מוחשיות שנובעות מהסכם מכביד ומהתחייבות בגין חוב העבר לסלקום. ולמה הכוונה? לגולן היה הסכם לרכישה ושימוש בתשתיות תקשורת, ההסכם הזה הוא לשנים רבות, אבל מה קורה כאשר החברה מפסיקה את ההסכם או שמגדירה אותו כהסכם שמכביד עליה (כלומר יוצר לה הוצאות)? יש לה בעצם התחייבות עתידית.

רק שכאן המצב מסתבך - אלקטרה צריכה רכשה את גולן עם ההסכמים המכבידים ולכן היא הגדירה אותם כהתחייבות. ההתחייבות הזו תקטן על פני השנים (בהתאם לאורך חיי ההסכמים). בפועל, אדגיש שמדובר על הסכם מכביד והסכם עם סלקום שמסדיר את חובות העבר (בהינתן צפי השימוש גם בעתיד). בהחלט סוגיה מורכבת, אבל מה שחשוב מבחינתנו הוא שיש כאן התחייבות שיש להכיר בה באופן שוטף. אבל מה זאת בעצם התחייבות שמכירים בה באופן שוטף? זו הכנסה. ברגע שמורידים/מפחיתים התחייבות, נרשמת בדוחות של אלקטרה צריכה הכנסה, וזו לא הכנסה שולית.

ההתחייבויות שנוצרו במסגרת הרכישה ושיש להפחיתן מסתכמות בכ-660 מיליון שקל, ונראה שההכנסה שהן ייצרו על פני תקופת ההפחתה (10 עד 15 שנה) תסתכם בכ-40-50 מיליון שקל בשנה. כלומר, הסעיף הקצת מוזר הזה יתרום רווח מגזרי רבעוני של 10 מיליון שקל ויותר.

ההוצאה הופכת לרווח

מנגד, יש גם נכסים שיש להפחית, וזה המצב הטבעי. הכוונה לנכסים לא מוחשיים כמו שם המותג, קשרי לקוחות, עלויות הרכשת לקוחות. מדובר על סכום קטן משמעותית מההתחייבויות - 150 מיליון שקל, אבל תקופת ההפחתה שלו קצרה יותר, כך שבשנה וחצי הראשונות ההפחתה צפויה להגיע לכ-40 מיליון שקל (בהערכה גסה). אבל בהמשך, זה יירד משמעותית לכיוון ה-20 מיליון שקל (ואחרי 4 שנים יפחת ל-5 מיליון שקל).

ומכאן, שבשנה הקרובה, הפחתת הנכסים הלא מוחשיים היא הוצאה שמאזנת את ההכנסה מהקטנת ההתחייבויות, אבל מהר מאוד אלקטרה צריכה תרשום רווח מעין טכני של 15-20 מיליון שקל בשנה ויותר (אחרי 4 שנים הוא עשוי לעלות על 40 מיליון שקל). הרווח הזה הוא חלק מהרווח המגזרי העתידי של תחום שירותי הסלולר, אבל הוא לא באמת רווח תפעולי של גולן. זו תוספת (ענקית) לרווח שלה.

ובכלל, את הרווח התפעולי של גולן אנחנו לא אמורים לראות - גולן היא חברה מאוחדת, וככזאת אין חובה לפרסם את הדוחות שלה. מה שכן מדווח זה הרווח המגזרי של אלקטרה צריכה, והרווח הזה יהיה גבוה במיוחד, אבל הוא ממש לא ייצג את הרווח והרווחיות של התחום.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

רווח

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

אסון בהונג קונג, מהפכה צבאית באפריקה ועוד חדשות מהעולם

הונג קונג מתמודדת עם השריפה הגדולה ביותר בעשרות שנים ● גינאה־ביסאו תחת עוצר בעקבות מהפכה צבאית ● ובאיטליה - חוק חדש מגדיר רצח נשים כעבירה נפרדת • זום גלובלי, מדור חדש

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

מה גרם למניית דוראל לזנק בחדות בבורסת ת"א?

מניית דוראל זינקה ביותר מ-17% ביום המסחר, בעקבות התוצאות החיוביות של הדוח שלה לרבעון השלישי של 2025: עלייה של יותר מ-50% בהכנסות, מגוון רחב של פרויקטים עתירי הון בארה"ב, וצפי לביקוש גבוה במיוחד ● בחצי השנה האחרונה מניית דוראל יותר מהכפילה את עצמה

עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד / צילום: זוהר שטרית, עמית פרבר דניאל לילה סטיילינג

דוח ראשון למחלבות גד לאחר ההנפקה: עלייה במכירות לצד ירידה ברווחים

מחלבות גד החלה להסחר בבורסה בת"א בספטמבר 2025 ● המכירות ברבעון השלישי גדלו בכ-4.2% והסתכמו בכ-185 מיליון שקל, אולם הרווח הגולמי ירד והסתכם בכ-49.7 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי הסתכם ב-11.3 מיליון שקל לעומת כ-13 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

אנה זק ואילנית בקמפיין דיסקונט / צילום: צילום מסך

יד ביד עם הארנק הירוק, הפרסומת של דיסקונט מתברגת במקום הראשון בזכירות

הפרסומת של ביטוח 9 מתברגת במקום הראשון באהדה זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● אחרי כוכבה, רמזי ואחרים, גם ניסים מ"קופה ראשית" מקבל קמפיין - עם חברת הביטוח מגדל

פינוי בינוי בתל אביב / צילום: שי אשכנזי

לשכת עוה"ד מזהירה מפני הקשחת תנאי ערבות חוק המכר בהתחדשות עירונית

לשכת עורכי הדין פנתה לבנק ישראל בטענה כי הערבויות שניתנות לדיירים בפרויקטי התחדשות עירונית הלכו והורחבו מעבר לחוק בשנים האחרונות, מכבידות על היזמים ומסכנות פרויקטים ● וגם: איך ההגנות הללו עלולות לפגוע גם בדיירים עצמם?

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

"תפסיקו להדליף ואני אענה": החקירה הנגדית של ח"כ דוד ביטן יצאה לדרך

במהלך החקירה הנגדית ניסתה התובעת להראות שוב ושוב כי ח"כ דוד ביטן התחמק מלמסור תשובות מלאות על אף שידע אותן ● ביטן, שמואשם בקבלת שוחד לצד עבירות של הלבנת הון והפרת אמונים, טען כי חשש מהדלפות וכי הוא "לא יכול לזכור את כל הפרטים ב-12 שעות חקירה" ● וגם: איך הוא מפרש את המילה "שטינקר"?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

וויז אייר והגדלת הפטור על חבילות: הניסוי הכלכלי הגדול יוצא לדרך

בכנסת מפילים את הגזירות על הרשויות המקומיות ● הציבור ממהר למשוך כספים מהפנסיה ● והצעדים הכלכליים משחקים לטובת המתחרים מחו"ל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה בעליות קלות באירופה; פומה זינקה בכ-19%

הדאקס טיפס בכ-0.2% ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי רצוף של עליות, והיום לא מתקיים מסחר בשל חג ההודיה ● אנבידיה טיפסה ואלפאבית נפלה, אך האחרונה עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● הביטקוין התאושש אתמול ונסחר הבוקר סביב 91 אלף דולר

פרויקט exchange ברמת גן / צילום: 3division

למרות פגיעת הטיל: אזורים מקווה להשלים את בניית מגדל Exchange בר"ג עד לסוף השנה

החברה מציינת בדוח הכספי לרבעון השלישי של 2025 כי היא ממשיכה לפעול לקבלת תעודת גמר "במועד שתוכנן", קרי הרבעון הרביעי של השנה ● השיפוצים צפויים להתארך מעבר לכך ● אחת מהשפעות הפגיעה: החברה מכרה לאורך השנה רק שלוש דירות בפרויקט

 

המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock

האולטימטום והתגובה החריפה: המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה

מניות הביטוח צנחו בחדות אחרי שהמפקח דרש משמונה חברות בענף לעדכן עד פברואר את התעריפים שהן גובות על ביטוח מקיף וביטוח צד ג' ● בחברות זועמים, וטוענים כי המחירים ממילא יורדים, אבל גורמים בענף מסבירים כי האיום מצד הרגולטור עשוי להוריד אותם עוד יותר

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

המדד הביטחוני החדש בבורסת ת"א לא מצליח להתרומם, ואיפה בכל זאת יש הזדמנות?

פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א מציג ירידות של כמעט 5% ● המו"מ להסכם בין אוקראינה לרוסיה, וסיום המלחמה בעזה, מעיבים לאחרונה על ביצועי המניות שכיכבו בשלוש השנים האחרונות ● האם בבורסה הצטרפו לחגיגה מאוחר מדי?

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

בעיית הפקקים הולכת ומחמירה, והציבור צמא לפתרונות ● כמעט עשור אחרי שהממשלה החליטה על האצת מיזמי הענק בתחום התחבורה, איפה הם עומדים כיום? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח - בשיתוף 15 דקות, ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל - עוקב אחרי ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים

בני זוג חויבו להחזיר מיליונים למאהב / צילום: Shutterstock

המאהב דרש מאישה ובעלה להשיב לו מיליוני שקלים. מה קבע בית המשפט?

לאחרונה דן בית משפט בתביעה חריגה, במסגרתה אדם תבע את המאהבת שלו ואת בעלה ודרש מהם להשיב לו כספים שהעביר להם לאורך השנים בהם ניהל עימה רומן ● בית המשפט בחן האם מדובר בהלוואות עסקיות או במתנות שניתנו כחלק ממערכת היחסים - מה נפסק?