פיליפ ברמי / צילום: ענבל מרמרי
אני: איש משפחה שרואה בעובדי החברה משפחה מורחבת. שקול, חושב הרבה לפני קבלת החלטות, אבל כשאני מחליט משהו, זהו זה.
משפחה: כל המשפחה מגיעה מתוניס. אבא של אמא היה מנהל בית ספר, ואבא של אבא היה תכשיטן שנפטר צעיר. בשנות ה-60 כולם היגרו לפריז. אבא, שהיה כבר בסוף שנות העשרים לחייו, עבד בבנק, והוריו הפגישו אותו בשידוך עם אמא, ששאפה להיות מדענית והתחילה מכינה באוניברסיטה. הם התחתנו והיא הפסיקה ללמוד וגידלה את שלושתנו.
ילדות: נולדתי בפריז וכשמלאו לי שלוש עברנו לפרבר צפוני יפה, עם קהילה יהודית גדולה. רציתי ללמוד בבית ספר יהודי, אבל זה עלה הרבה וההורים שלחו אותי לבית ספר ציבורי ושמרו על המסורת בבית. הייתי בצופים היהודיים ובגיל 15 החלטתי לחזור בתשובה, למורת רוחם של ההורים. בגיל שלושים הורדתי את הכיפה. אני עדיין מניח תפילין כל בוקר והולך לבית כנסת. הייתי תלמיד מאוד טוב ולמדתי מתמטיקה ופיזיקה.
ישראל: ביקרתי בארץ לראשונה כשהייתי בן 12, אצל הקרובים בבאר-שבע, ומגיל 15 הגעתי לבד ונדהמתי מזה שכולם פה יהודים, אפשר ללכת ברחוב עם כיפה וחוגגים את החגים יחד. הודעתי להורים שאני עולה לישראל והם חשבו שאני מתבדח. לפני שמלאו לי 18 נסעתי בלי ידיעתם לסוכנות היהודית, הגשתי להם את הטפסים וביקשתי שיחתמו. ב-5.8.86 נחתתי בנתב"ג עם 50 קילוגרם מזוודות.
טכניון: עוד בפריז נרשמתי ללימודי הנדסה, עשיתי בחינות ותוך שבועיים התחלתי ללמוד בלי לדעת עברית וסיימתי את התואר בהצטיינות. במעונות היה אקשן, אז לא התגעגעתי, אבל ההורים הגיעו אחרי כמה שבועות לבדוק שהכול בסדר. כל המשפחה שלי בארץ. הם עלו בשנות ה-90, גרים בנתניה ומאושרים.
סנדרה: אשתי, עלתה שנה אחת לפניי, עשתה מכינה בירושלים וחזרה לצרפת. נפגשנו אצל חברים משותפים כשהגיעה לבקר בישראל, כשהייתה בת 19. היא חזרה לארץ ולמדה תואר ראשון באנגלית וצרפתית. היום היא מורה בבית הספר חוף כרמל במעגן מיכאל, אנחנו גרים בבת חפר ויש לנו שלושה ילדים.
קריירה: אחרי שירות צבאי מקוצר חשבתי שאשיג עבודה מיד, אבל אז הגיע גל העלייה מרוסיה והייתי מובטל חצי שנה. חמי קרא בעיתון שמחפשים איש שיווק עם רקע הנדסי לחברה צרפתית. לא היה לי מושג בשיווק, אבל ניגשתי לראיון בטלאמכניק, היום שניידר אלקטריק.
שניידר אלקטריק: תאגיד ענק בינלאומי עם מטה בצרפת, המעסיק 150,000 עובדים ועם מחזור של יותר מ-25 מיליארד דולר, שנותן פתרונות לניהול וייעול אנרגיה במגזרים שונים. כששניידר קנו את מניות השותפים המקומיים, פרצתי קדימה. הייתי במכירות שלוש שנים, עברתי מאתגר לאתגר, אבל היו פעמיים שרציתי לעזוב ופיתו אותי להישאר. אחת מהן הייתה לפני שמוניתי למנכ"ל הישראלי הראשון ב-2006. הייתי אז סמנכ"ל שיווק וביקשו ממני להכין תוכנית אסטרטגית לשלוש שנים, מה שהתברר כמבחן לתפקיד. המערכות שלנו נמצאות, בין היתר, במפעלי ים המלח, נשר ובז"ן.
שדה התעופה בעובדה: פרויקט ענק, שבו אנחנו מתקינים את תשתית האנרגיה.
APC: חברה אמריקאית שנרכשה על-ידי שניידר, הפכה לחטיבת ה-IT שלנו, ומספקת פתרונות לניהול אנרגיה בדאטה סנטר, מערכות אל-פסק, מסדים להתקנת שרתים, ומערכת קירור שיודעת לקרר רק את החלקים במערכת שמתחממים. אנחנו נמצאים בכל מתקן קריטי בארץ.
בקרת מבנים: כדי להתייעל אנרגטית, בניינים חייבים להיות חכמים, עם בקרת כניסה, תאורה ומיזוג אוויר. בעיר הבה"דים, הפרויקט הגדול ביותר של שניידר באירופה, התקנו מערכת אחת חכמה ששולטת על הכול. אנחנו גם עובדים בבתים פרטיים ומיישמים בפועל את "האינטרנט של הדברים".
פנאי: מקפיד על איזון. אוהב לפגוש חברים ולראות עולם.
צילום: יש לי מצלמה מקצועית, קצת כבדה, אבל אין דבר יותר כיף מלצלם.
תפיסת עתיד: שניידר היא חברה גדולה שיכולה לספק לי אתגרים מעניינים, כמו שעשתה ב-25 השנים האחרונות.