משה חוגג / צילום: יונתן בלום
מכיוון שקצת הקדמתי להגיע לפגישה עם משה חוגג, ומכיוון שהוא קצת מתעכב עם הפגישה הקודמת שלו, הוא מציע לי בינתיים לאכול ארוחת צהריים. אני אומר לו שבדיוק אכלתי משהו לפני שיצאתי מהבית ושאני אסתפק במים, אבל הוא לא מוותר. "יש פילה מיניון עם ניוקי. טעים מאוד. תזמיני לו מנה", הוא מורה למזכירה שלו.
בדרך אל חדר האוכל הקטן של סינגולריטים, קרן ההון סיכון שחוגג מנהל מהקומה ה-26 של אחד המגדלים שמתנשאים מעל מתחם הבורסה ברמת גן, אפשר לקבל הצצה לעולמו הפנימי של חוגג. בגדול, אפשר לתאר את המשרדים המפוארים כפנטזיה הרטובה של כל ילד: מודלים מפורטים להפליא של הבאטמוביל של האביר האפל ושל חלליות מתוך סרטי מלחמת הכוכבים מוצגים לראווה בוויטרינות שנמתחות לאורך הקירות; דמויות של לוחמים חמושים בחרבות פזורות פה ושם, וגם איירון מן שגבוה ממני בראש משקיף על העובדים והמבקרים מאחת הפינות.
בזמן שאני מנשנש את הפילה שהשף הפרטי של הקרן הכין לי, אני תוהה ביני לבין עצמי אם חוגג בישל עבורי הצגה. כשהתכוננתי לראיון בניסיון להבין עם מי אני עומד להיפגש, הצטיירה בפניי דמות מסקרנת. לעיתים חוגג תואר כגאון נועז ובעל חזון ולעיתים כנוכל; היו שסיפרו על פיננסייר מתוחכם שחי ונושם טכנולוגיה, ואחרים נשבעו שמדובר בצעיר מניפולטיבי שהתאהב בכסף הגדול ובאורח חיים ראוותני ובזבזני. כולם הסכימו שהוא אאוטסיידר, ושתעשיית ההון סיכון הסטרייטית להחריד של ישראל לא ממש יודעת לאכול אותו.
משרדי הקרנות הישראליות מאוכלסות באנשים מטיפוס מאוד מסוים. תמצאו שם טייסים ילידי רמת השרון ואנשי צופן בוגרי 8200; תראו בהן ילידי רחביה ודניה ואפקה שהוריהם שופטים או פרופסורים, או יזמים וטיפוסים מכופתרים שאוהבים ספורט אתגרי בשבתות ומחזיקים בתארים מוורטון ומאינסיאד. חוגג, לעומת זאת, גדל בבאר שבע להורים יוצאי מרוקו ותוניסיה. הוא שירת בצבא כמ"פ מפקדה. הוא לא מחזיק בשום תואר אקדמי. הוא שונה והוא יודע את זה.
חשבתי לעצמי שאם אני הייתי מתואר במשך כל-כך הרבה זמן כטיפוס האקסצנטרי של התעשייה שבה אני פועל, לא הייתי יכול להתאפק שלא לתת שואו לעיתונאי שייקרא בדרכי. להגיש לו סטייק פילה מיניון לפני הראיון זו התחלה טובה.
העילה לראיון - הראשון שחוגג בן ה-35 נותן אחרי כשנה וחצי - היא הקמתה של אליינמנט: חממה שתטפח סטארט-אפים שפועלים בתחום הבלוקצ'יין (ר' הסבר בתיבה בהמשך) והמטבעות הווירטואליים. היא החלה לפעול 12 קומות מתחת למשרדי סינגולריטים כמה ימים לפני שאנו נפגשים וחוגג מזרים אליה כסף באמצעות חברה פרטית. זאת, משום שקרנות הון סיכון מנועות מלהשקיע במשהו שאינו נחשב לנכס - ומטבעות וירטואליים שהם עדיין נטולי מעמד חוקי, כמובן שאינם נחשבים לנכסים.
"אני משקיע את הכסף והמשקיעים של הקרן הוזמנו - מי שרוצה שם כסף ומי שלא, לא", כך חוגג שמצהיר כי הוא מתכוון להשקיע באליינמנט כ-50 מיליון דולר. "אנחנו שם בשותפות עם CoinTree ועם בנקור IL, שגם בה לא יכולתי להשקיע באמצעות הקרן, כי אסור לנו לעשות את זה. החברה שלי השקיעה בינתיים בחממה קצת יותר ממיליון דולר. אנחנו מתחילים עם ארבע חברות ומאז ההכרזה התחילו הרבה פניות.
"אחד הדברים המדהימים בתחום הזה (של המטבעות הווירטואליים), הוא שהנכס נזיל. אתה יכול במחזור הראשון להשקיע בחברה שלך שני מיליון דולר, וחצי שנה אחר כך, השקת את המוצר והטוקן שלך סחיר ויש לו מחיר אחר. אז מגיע מישהו אחר שאני אוהב את מה שהוא עושה ואני יכול למכור את הטוקן שהשקעתי אצלך, שעכשיו שווה יותר, ולקחת את זה ולהשקיע את זה בחברה אחרת. אפשר להחזיר את ההשקעה במהירות חסרת תקדים בתחום הזה".
קחו לדוגמה את שלמה ארצי
בשנה האחרונה חוגג חי ונושם את הבלוקצ'יין והוא יותר משמח להסביר מדוע הוא משוכנע שמדובר בטכנולוגיה וברעיון שישנו את העולם כפי שאנו מכירים אותו. "אני קורא קצת היסטוריה", הוא פותח, "אנחנו כבני האדם התחלנו בקבוצות פיציות - ממש אמא וילדים. אחר כך זה נהיה משפחות ואחר כך שבטים ובכל פעם שהמסגרת גדלה, באו טכנולוגיות שהיו קשורות לסידור של מידע.
"הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין, שאני קורא לה פנקסאות, תאפשר לארגן קבוצות גדולות מאי פעם ובצורה יעילה מאי פעם. את ספוטיפיי (שירות סטרימינג של מוזיקה. ש'ס') אתה מכיר? מה ספוטיפיי אומרת? שמע, אם אתה רוצה לשמוע שיר של ריאהנה או של שלמה ארצי, שלם לנו ואנחנו נעביר לו למרות שהדבר הכי נכון היה אם היית יכול לתת סנט לשלמה ארצי בכל פעם ששמעת את 'נרקוד נשכח'. אבל מה? שלמה ארצי לא יודע לתקשר עכשיו עם כל הלקוחות שלו. אז הוא הולך לספוטיפיי. נותן להם את הזכויות והם נותנים לו איזו נוסחה מעומעמת שבה הם אומרים לו שהם לוקחים מהלקוח 9.90 לחודש ושהם יבדקו כמה שומעים אותו ושבסוף הוא יקבל מהם איזה צ'ק.
"אין לו מושג מה הם אומרים שם, אבל מה הוא כן יודע? שזו חברה למטרות רווח ושהיא רוצה לקחת ממך כמה שיותר ולתת לשלמה ארצי כמה שפחות. זו מטרתה ובעלי המניות שלה יכעסו עליה אם היא לא תעשה את זה. אבל בלוקצ'יין יכול פשוט להעיף את האגרגטור הזה ולעשות דבר פשוט. רוצה לשמוע שלמה ארצי? שואלים את שלמה ארצי 'כמה אתה רוצה על השמעה?'. שלמה אומר סנט אחד? תודה. רוצה לשמוע - תשמע. ובכל פעם שתשמע, יעוף סנט מהכיס שלך בסטרימינג לכיס של שלמה ארצי, והרובוט באמצע לא ייקח כלום למעט עלויות החישוב של הפנקסאות הזו, שזה למעשה החשמל. זה הכי יעיל שיכול להיות בעולם".
- אוקיי. ואיך מרוויחים מזה?
"מי שמרוויח מזה זה האנושות".
- סבבה, ומה איתך?
"כשזה יהיה גמור, אני לא ארוויח מזה כסף. אני ארוויח מזה כבן אדם. אבל בדרך - ויש דרך ארוכה לקחת את זה מעכשיו אל העתיד - שם אני יכול להרוויח הרבה. אם ניקח שוב לדוגמה את הספוטיפיי שעובד על בלוקצ'יין: החברה תבוא ותגיד, יש לנו 100 מיליון מטבעות והדרך לשלם לשלמה היא באמצעות המטבעות שלנו. אתה לא יכול שמישהו יבוא עם שקל והוא עם אירו והשלישי עם דולר. כולכם תתכנסו למטבע אחד בעל כמות מוגבלת של 100 מיליון.
"בהתחלה, שלמה יצמיד את הסכום שהוא רוצה לדולר, כי זה מה שמקובל עכשיו בעולם, אבל לא בטוח שזה יישאר ככה בעתיד, ואני חושב שזה באמת לא יהיה. אז שלמה אומר 'לא מעניין אותי כמה חלקי אותו מטבע מגיעים אליי - אני רוצה סנט'. ואז המחיר כל הזמן יזוז. אני אבוא כמישהו מבחוץ ואגיד 'אני מאמין בשירות הזה. אני כן רוצה או לא רוצה לשמוע את שלמה, אבל אני מגיע בכובע אחר'.
"יש את ההנפקה הראשונית של המטבעות הללו שנקראת ICO, שבמסגרתה אני קונה חלק מהמטבעות מתוך תחושה ואמונה, שכשהשירות הזה ייצא לאוויר העולם, יבוא מישהו ויגיד 'וואי, אני מת על שלמה ואני אפקיד שם ובמקום להוציא על ספוטיפיי 120 דולר בשנה, הוא ישים 30 בשנה או את אותם 120 שיתחלקו בין הרבה אמנים. כדי לעשות את זה, אתה תצטרך לקנות מטבעות והדרך היחידה לעשות את זה תהיה ממני. מכיוון שזה צמוד לדולר, זה לא משנה לך כמה שילמת על מטבע. יכול להיות שאני קניתי את המטבע בדולר ומכרתי לך אותו בעשרה דולר, אבל לך זה לא משנה מכיוון שאתה עדיין משלם לשלמה סנט אחד עבור כל השמעה. אבל אני הרווחתי המון מכך שייצרתי תשתיות ושירותים שבהם יתייתר המתווך ויוחלף באוטומציה".
- אז אתה מדמיין עתיד שבו כל אחד צריך לקנות טוקנים לכל שירות שבו הוא משתמש? זה לא מסורבל?
"כן, אבל את זה בנקור מנסה לפתור. זה שירות שאומר 'עזוב אותך ממטבע לדבר הזה ולשירות ההוא. הכול יתחבר אליה ואם אתה רוצה לשלם בספוטיפיי, היא תעשה את כל התזוזות בצורה אוטומטית'. אבל מה? כל התעשייה הזו - אפילו איתריום (מטבע וירטואלי. ש' ס') - עדיין לא סקיילבילית ומהירה, ואני לא מדבר על ביטקוין (שכדי להשלים בו טרנסאקציה נדרשות עשר דקות, ראו הסבר במסגרת בהמשך). אני רואה את הימים האלו כמו את הימים שבהם החלו לפעול המכוניות הראשונות. המכונית הראשונה בעולם נסעה מאוד לאט והתקלקלה המון. לכל העולם היו סוסים וכל בעלי הסוסים צחקו על ההמצאה המגוחכת הזאת - הסוס האוטומטי שאומנם נוסע, אבל לא במהירות של הסוס וגם מתקלקל כל הזמן לעומת הסוסים שדהרו עד העיר".
- אבל ברור לך שרוב האנשים לא מבינים על מה מדובר כשמספרים להם על המטבעות הווירטואליים האלו. והם חושבים שעד שמדינות או עסקים יאמצו את הבלוקצ'יין כטכנולוגיה שבשימוש, אין לה ערך.
"כשהטכנולוגיה תאומץ, הערך יעלה מאוד, אבל זה לא שעכשיו אין לה ערך. תראה למשל את סטורדוט, שהיא חברה שאנחנו מהמשקיעים הראשונים בה. אם תלך למשרדים בהרצליה אתה תראה את המעבדה ותראה את הבטרייה שהם מייצרים. האם היא כבר בשוק? לא. אז אתה יכול לומר שהיא חסרת ערך כי היא עדיין לא בשוק, אבל באים משקיעים מקצוענים מהתעשייה ואומרים לך, 'אנחנו מאמינים בצוות ונראה לנו שיש סיכוי סביר שהחברה הזו תפתור בעיה ואז היא תהיה שווה 20 מיליארד דולר'.
"זה מה שקורה היום עם הטוקנים. אם יבוא ליצן ויגיד לך 'אני רוצה לעשות ספוטיפיי', הטוקן שלו יהיה שווה אפס. אבל אם יבוא אליך מישהו שכבר עשה כמה דברים בעבר והוא מחובר לחברות התקליטים, אתה תגיד לעצמך שיש לו סיכוי. אולי נמוך, 10% ולא 90%, אבל 10% זה לא אפס".
"במצב הכי טוב אי פעם"
העיסוק האינטנסיבי בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הווירטואליים בשנה החולפת, מעלה את השאלה אם חוגג החליט לנטוש את ניהול קרן ההון סיכון ולפנות לכיוון אחר. עד לפני כמה חודשים התקבלו לא מעט אינדיקציות שהוא נקלע למשבר חמור. מובלי, סטארט-אפ שיתוף התמונות המבטיח שעמו יצא לדרך כיזם, איבד את דרכו; גלקסיה, האפליקציה שפותחה במובלי לאחר שהמוצר הראשוני שלה נכשל, נסגרה גם היא; סירין לאבס, יצרנית הטלפונים היוקרתיים והיקרים שבה היה מושקע, נאלצה לשלוח הביתה שליש מכוח האדם שלה וגם חברת גט סטוקס, שבה השקיעה הקרן שבניהולו, נאלצה לפטר עובדים בתחילת הקיץ הקודם. ואם כל זה לא הספיק, הגיעו כל הקשיים על רקע המשבר הכלכלי בסין, שרבים מהמשקיעים בסינגולריטים באים ממנה - וחוגג הכריז שהקרן תצמצם את הפעילות שלה.
"הביטחון של הצוות שלי בי התחיל להתערער ב-2016", הוא מודה בגילוי לב. "כסף התחיל להתאדות בכל המערכת. מובלי, גלקסיה, סירין. דברים שמתחילים להיסגר, הכסף אוזל. אנשים שאני מאוד מעריך התחילו להגיד לי שהם שוקלים את המשך דרכם".
- ואיך זה גרם לך להרגיש?
"אני מאוד מאמין בעצמי, אבל אני גם יודע שהכול מלמעלה. אני יכול להיות הכי חכם, הכי מוכשר, הכי עובד קשה, ולא להצליח פעם אחר פעם אחר פעם כל החיים; ואני גם יכול להיות פוקסיונר שנקלע לחברה שעשתה אקזיט יום אחרי שהוא הצטרף אליה".
- אז מה עושים כשמרגישים שהכול מתחיל להתערער?
"שאלתי את עצמי איפה הטעויות שלי. האם אני לא בועט טוב? האם יש משהו שאני יכול לעשות יותר טוב? המסקנות היו שלא. שאני עושה הכי טוב שאני יכול ושאני מקצוען. פה חוסר מזל ושם דברים שלא תלויים בי - וגם טעויות שלי. אמרתי את הדברים האלה לצוות שלי. זה לחלוטין לא שחצני. אני אומר לך שלא משנה כמה אני אצליח או לא - זה לא אני. אני אומר לך! לא מתוך איזו צנעה מטורפת. זה הוא (אלוהים)! זה הכול הוא! אני יכול לעשות מהלך והוא יכול להצליח ויקראו לי גאון, ובאותה מידה הוא יכול להיכשל ויגידו 'איזו החלטה מטומטמת קיבלת' וזו החלטה לגיטימית! התוצאה לא תמיד תלויה בך! הדרך תלויה בך!
"אז ברגע שהבנתי את זה, החלטתי שאני רוצה להיות גאה בדרך. למזלי הרב, בדקה ה-90 דברים התחילו להסתדר. מאמצע ועד סוף 2016 הייתי בתקופה הכי קשה עסקית שהייתה לי בחיים, מהמון-המון חזיתות. מתחילת 2017 ועד היום אני במצב הכי טוב שהייתי אי פעם מכל החזיתות".
כשחוגג אומר שדברים התחילו להסתדר, הוא מתכוון לשלושה אקזיטים שמהם נהנתה סינגולריטים בתוך כחודש ולזינוק נחשוני בשערי המטבעות הווירטואליים שהוא רכש בכמויות. באפריל רכשה גט ב-200 מיליון דולר את ג'ונו שבה השקיעה הקרן, ופטנט שפותח בתקופת מובלי נמכר באפריל לסנאפצ'ט תמורת 7.7 מיליון דולר. במאי הכניסה מכירת GeneSort, חברה שסינגולריטים הייתה המשקיעה הגדולה בה, 23 מיליון דולר למשקיעי הקרן.
במקביל, חלה מתחילת השנה התפוצצות בתחום המטבעות הווירטואליים. "אני אישית מושקע בתחום מ-2013 (בינואר אותה שנה עמד מחירו של ביטקוין אחד על פחות מ-13.5 דולר; בתחילת ספטמבר הוא רשם שיא של 5,000 דולר למטבע בודד), וממעט יחסית של כסף שהשקעתי שם עשיתי המון-המון-המון כסף", מספר חוגג. "השנה, כשלחצתי על הגז, יצרנו רווחים חסרי תקדים. ריפל למשל (מטבע וירטואלי) עשה פי25 ואני עשיתי שם פי 17 (בתחילת ינואר נסחר המטבע תמורת 6 עשיריות הסנט; כיום ערכו עומד על 22 סנטים ליחידה). ותראה מה קורה באיתריום. בתחילת השנה זה היה 9 דולר. אני נכנסתי ב-40 ומשהו. (נכון לזמן כתיבת שורות אלו, עומד שער האיתריום על קרוב ל-300 דולר ליחידה ובעת הראיון הוא עמד על כ-380 דולר ליחידה).
"ב-2013 קניתי קצת ביטקוין - בשביל מישהו אחר זה כנראה הרבה - וב-2014 קניתי קצת איתרים ומתחילת השנה קניתי המון ברוך השם. אני לא חושב שיש הרבה בישראל שמחזיקים יותר ממני".
- ואתה מתכוון להמשיך להחזיק את מה שיש לך?
"תראה, סבתא שלי זכרה לברכה, כשהייתי בא אליה, היה לה בסלון כד עם המון-המון מטבעות שהיא הייתה אוספת. אז אני ממשיך את המסורת וגם אני רוצה להיות אספן מטבעות", הוא מחייך. "אמרתי לאשתי 'תראי, זה עלה ככה וככה, אז היא אמרה לי 'תמיר'. ברוך השם יש לנו מספיק כסף כדי שלא יטרידו אותה ההרפתקאות שלי, אבל אם אני אמיר - מה אני אעשה עם הכסף? אני גם לא יודע. זה יישכב בבנק? יש לי בית, יש לי רכבים, אני חושב שאני מסודר. אני לא מיליארדר, אבל אני יכול לקנות כמעט כל מה שאני רוצה. אז ההחלטה צריכה להיות אם זה יישכב בשקלים או באיתרים, ואני חושב שלאיתרים יש פוטנציאל גדול יותר לעלות מאשר הריבית שנותנים לי בבנק על השקלים שלי. לכן לא בוער לי להמיר כי זה לא ישנה לי את החיים".
"זו השקעה עם השפעה"
חוגג אומר שהוא עדיין לא החליט אם סינגולריטים תנסה לגייס עוד הון, כדי להמשיך את השקעותיה בסטארט-אפים, אולם חוזר ומכריז בפה מלא שהוא ממוקד בבלוקצ'יין. "המשקיעים שלי מתלהבים בטירוף", הוא אומר כשאני שואל אותו אם איש מהם לא התרעם על כך שהוא מקדיש כעת את עיקר זמנו לפעילות מחוץ לקרן. "אם היו לנו עוד 90 מיליון דולר להשקיע, הייתי מתנהג אחרת, אבל רוב הכסף כבר הושקע. השאלה היא האם אני הולך לגייס קרן עתידית כהון סיכון. אני מרגיש שהגבינה זזה. שאל אותי שותף בקרן עולמית גדולה שפעילה בישראל: הוא אמר לי 'מה, אתה נורמלי? זה הדמי ניהול שלנו. זה ה-Claim to Fame שלנו. איך אתה כורת את הענף שאנחנו יושבים עליו?'".
- איך באמת?
"אני עונה שציפור לא מפחדת כשכורתים את הענף שהיא יושבת עליו, כי היא מאמינה בכנפיים שלה. אני לא רואה את עצמי כבנקאי. אני יזם. גם את הקרן ראיתי כסטארט-אפ שעוזר לסטארט-אפים אחרים, אבל ראיתי בה יוזמה. לא מעניין אותי כל החיים שלי לנהל כספים של אנשים אחרים ולשבת על דמי ניהול ועל דמי הצלחה כאלו ואחרים. אני יזם ואני מחפש ליצור והבלוקצ'יין זה הדבר הכי מעניין שיצא לי להתעסק בו - ובפער גדול. זה סופר מעניין ומאתגר אינטלקטואלית וקורא תיגר על כל-כך הרבה מבנים, ויחד עם זאת, לשמחתי הרבה ובלי להיתמם - יש בו גם פירות".
- אז בעצם זה מעבר הקריירה השלישי שלך. בתחילת הדרך היית סטארטאפיסט, עובר להון סיכון ועכשיו עובר להשקעה בתחומי הבלוקצ'יין. אז ההון סיכון כבר מאחוריך?
"הקריירה שלי היא רכבת הרים מטורפת. זה רולר קוסטר של יורודיסני בחשיכה. אבל אני איש עסקים. אני צריך להשתמש בזמן שלי איפה שאני חושב שהוא יניב לי יותר הנאה או כסף. אז כשהיום אני שואל את השאלה, איפה אני יכול להרוויח יותר כסף? בלנהל קרן הון סיכון קלאסית או בלנהל קרן הון סיכון יצירתית ולעשות אינקובציה של חברות בטכנולוגיה בתחום הבלוקצ'יין, התשובה היא ברורה לחלוטין ובפער אדיר. אני כבר רואה את זה. ערך רב מאוד כבר נוצר.
"אני לא רואה מעברים כמו שאתה מתאר. בשבילי זו אותה דרך. אני יזם שרצה לעשות שיתוף של תמונות ולאחר מכן התחלתי להתקשר עם המון חברות שהסתבכו בשלבי הגיוס וראיתי המון חוסר צדק בהערכות, במהירויות ובשלבים וחשבתי שאני יכול לעזור שם. נכנסתי לזה והיום אני חושב שאני יכול לתת המון בבלוקצ'יין, ולשמחתי הרבה זה לא רק רווח אישי שלי אלא יש פה יישור אינטרסים פנטסטי, כי זה גם דבר ציוני וגם לטובת העולם. זו השקעה עם השפעה".
- ומה מצב הקרן נכון לעכשיו?
"הביצועים של הקרן הם נהדרים וזה מה שמאפשר לי לא לריב עם אף שותף. כשנשאלתי לגבי הקרן לפני שנתיים אמרתי 'חבר'ה, חכו. זה יגיע. אין קסמים. אנחנו משקיעים בסיד. לוקח זמן עד שיבנו את החברה'. השנה חברות שלנו עשו אקזיטים ב-230 מיליון דולר ונחש מה - אלו עדיין לא הבוננזות שחיכינו להן. למרות צמצום הפעילות יש לנו בפורטפוליו 40 חברות, וגם אחרי שאמרתי שאנחנו מצמצמים את הפעילות היינו באותה שנה הקרן הכי פעילה בישראל. כולם צמצמו את הפעילות. קרנות בסדר גודל שלנו בדרך כלל עושות שתיים-שלוש השקעות בשנה ואנחנו בשנה שעברה עשינו 12 השקעות.
"השקענו כבר את מרבית הקרן - 150 מיליון בסך הכול בשלוש הקרנות - אחת של 20 מיליון, אחת של 100 מיליון ויש עוד אחת של 30 מיליון שמיועדת לחברות בשלב מתקדם. הראשונה הסתיימה כבר ב-2013, בשנייה נשאר כסף, אבל אנחנו מתלבטים אם נכון להשקיע אותו בחברות חדשות או לשמור אותו להשקעה בסבבי המשך בחברות קיימות מצליחות מתוך אלו שהשקענו בהן.
"אם ייכנס משהו על שטיח מעופף אז נשקיע, אבל בינתיים יש לנו כמה חברות טובות מצליחות שצומחות יפה ושאנחנו רוצים לשמור על חלקנו היחסי בהן בסבבי ההמשך, כך שאני לא ממהר לעשות השקעות חדשות. הקרן השלישית - של הגדילה - בעיקר מיועדת לחברות שכבר יש להן הכנסות. ההצלחות הגדולות הן אלו שתראו בעתיד - סטורדוט שעוסקת בסוללות, ואקטיב ספייס שעוסקת בלוויינים, ואוקטופוס שהיא חברת סייבר ומון אקטיב שהיא חברת קז'ואל גיימינג".
אחרי שחוגג מסיים לסקור את הפורטפוליו שלו, ואני מעיר לו שהרשימה נראית אקלקטית למדי, הוא מחייך. "יש פוקוס, פשוט זה לא הפוקוס שאתה רואה. זה לא פוקוס על סקטור אלא על צוות. כל האג'נדה שלי הייתה להסתכל על הצוות ועל יכולות ההוצאה לפועל. הגיל הממוצע של המנכ"לים בחברות שאנחנו משקיעים בהן הוא 38 לעומת 20 ומשהו. התפיסה שלי הייתה להשקיע בחבר'ה עם ניסיון. זה המכנה המשותף אצל הצוותים שלנו".
"אני אוהב מכוניות. מותר לי!"
כעת, כשחוגג מרגיש שוב על הסוס, הוא מדבר על יחסיו הטעונים עם התקשורת ועם תעשיית ההון סיכון מעמדה של עוצמה. "התקשורת מונעת ברובה על-ידי אנשי התעשייה הישנים שבהגדרה הם מתחרים", הוא מאשים. "בהתחלה אמרו שאין לי כסף בכלל וזה מאוד תסכל אותי, ובתחילת הדרך עניין אותי מה שאר אנשי קרנות ההון סיכון אמרו עליי. היום באמת I couldn't care less. אני לא צריך אותם. אמרו בזמנו שיש לי מרצדס, אז מה? אני אוהב מכוניות. אתה גם אוהב מכוניות?".
- כן.
"אז תראה איזה מצב אבסורדי. נגיד היית עושה עכשיו 100 מיליון דולר ואתה אוהב מכוניות - לא היית רוצה להעמיד לך שורה של מכוניות? היו באים אליך יועצי התקשורת שלך ואומרים לך 'אוי ואבוי! יצלבו אותך בעיתונים!' ואתה תגיד 'אבל אהבתי מכוניות עוד לפני שהיה לי כסף!'.
"תראה, הכסף שלי לא בא מאבא שלי, לא בא מדוד שלי. לא גדלתי בסביבה כזאת. עשיתי הכול בעשר אצבעות ויש לי כסף ואני יכול לקנות, אבל רני רהב ומוטי פאר (יועצי התקשורת של חוגג) אומרים לי 'לא לא לא!'. בשנה הראשונה הקשבתי להם ואחר כך אמרתי מה הקטע אם אני עובד קשה ואני לא יכול ליהנות מהכסף שלי?! למה אני צריך להסתכל רק על דב מורן שנוסע על טויוטה. הוא לא אוהב מכוניות! יש לי שותף שנוסע על סיטרואן! על סיטרואן! אמרתי לו 'מה יש לך? הבעלים של סיטרואן נוהג על מרצדס!' כל עוד אני מרוויח את כספי, מותר לי".
- למה המרצדס מיקדה בך כל-כך הרבה ביקורת?
"אני חושב שמה שקשה להם זה שלא עשיתי את המסלול המקובל, אלא עשיתי מסלול משלי. אני לא חלק מהמועדון ולא מעניין אותי להיות חלק מהמועדון. אני לא מסתובב איתם. אבל אני לא חושב שאי פעם יצא לי לשבת עם מישהו מהתעשייה לשיחה של אחד על אחד, ושהוא לא יצא ממנה אחר כך בדעה שונה לחלוטין ממה שהייתה לו עליי לפני השיחה, בעקבות כתבות ורכילויות וקשקושים של אנשים שאני לא יודע מי הם בכלל.
"כשיושבים עם אנשים אין לי בעיה, אבל יש בעיה עם איזו דמות מצטיירת מהעיתון ומהרכילויות. ניסיתי להילחם בזה לפני איזה שנתיים. יושבים עם יועצי התקשורת וחשבנו מה עושים. ואז עשינו ראיון שאני חושב שרני יזם אותו. כשקראתי את הכתבה לא הייתה לי בעיה עם מה שכתוב בה, אבל הכותרות שיגעו אותי. אחר כך לקחתי זמן לחשוב והגעתי למסקנה שזה לרוץ בניוטרל. אני מזיע - וזה לוקח זמן ענייני התקשורת - ולא התקדמתי לשום מקום. אז החלטתי שהתשובה הכי טובה זה על המגרש.
"תראה, הראיון הזה פה זה הראיון הראשון שאני נותן בשנתיים האחרונות. למה הסכמתי? כי חשבתי שנדבר רק על אליינמנט. אם הייתי יודע שנעשה ראיון אישי, הייתי יושב עם רני ועם מוטי ומדבר על זה. אבל היה נחמד".
בלוקצ'יין בכל מקום
המיזם השאפתני הבא של חוגג ושל השותף הקזאחי קינס רקישב
המיזם הגדול הבא של חוגג, שעל אודותיו הוא מספר פה לראשונה, לא רק שאפתני במיוחד אלא עשוי לשנות הרבה ממה שאנו מכירים על מחשוב, והוא כמובן קשור לבלוקצ'יין. נקודת המוצא של הפרויקט היא כישלונה של סירין לאבס - החברה שחוגג הקים עם איש העסקים הקזאחי קינס רקישב. סירין לאבס הוקמה על מנת לבנות את הטלפון היוקרתי, החזק והמאובטח ביותר בעולם - מוצר היברידי שהפך להיות משהו שבין תכשיט לגוש בטון מזוין ולחדר בקרה של חברת סייבר ונשא תג מחיר גרוטסקי של 15 אלף דולר.
חוגג מסרב לומר כמה מכשירים נמכרו, אולם מספר שבחנות הכלבו הרודס שבלונדון המכשיר מוביל את קטגוריית טלפוני היוקרה במספר היחידות שנמכרו ממנו. עם זאת, הוא מודה בפה מלא שמחירו של הטלפון יקר מדי. כעת, הוא מתכוון לרכוש חצי מהחברה ולשנות את ייעודה לחלוטין. במהלך 2018 הוא מעוניין לשלב את טכנולוגיית הבלוקצ'יין בטלפון שהוא מעוניין למכור בפחות מאלף דולר ובמחשבים שיימכרו ב-500 דולר בלבד.
"אנחנו נציע לאנשים לשתף את כל משאבי המחשוב שלהם באמצעות מערכת ההפעלה אנדרואיד שמעליה תעבוד שכבה של בלוקצ'יין", הוא מסביר. "נניח לך יש 5% בסוללה ולי יש 70% ואני רוצה לחלוק אותה איתך. אני נותן לך כבל והחשמל עובר ממני אליך, אבל טוקנים יעברו ממך אליי. אותו דבר עם עיבוד: כשאתה הולך לישון, אתה והטלפון שלך לא עושים כלום. אם תרצה, אני יכול לשתף אנשים אחרים במשאבי העיבוד שלך כדי לחזק את המשחק שבו הם משחקים".
בשלב הזה חוגג מתחיל לדפדף בקטלוג שמונח על שולחנו. הוא מראה לי את הסמארטפון החדש של החברה וכן צילום של מסך מחשב שטוח. "כשאתה מסתכל על המחשב הזה, מה חסר לך בעין?", הוא שואל ומיד עונה: "המחשב! זה מחשב שמבוסס על ענן והמעבד - המעבד הגרפי והזיכרון שלו מגיעים בצורה מבוזרת. אתה חלק מרשת מחשוב מבוזרת וכשאתה לא משתמש במחשב שלך הוא יוכל לעבוד בשביל ילד שמשחק Call of Duty.
"תראה את המחשב שיש לי פה על השולחן", הוא ממשיך, "יש בו מעבד רגיל ומעבד גרפי ו-90% מהזמן הם לא עושים שום דבר, אבל שילמתי עליו מחיר מלא. יכולתי תיאורטית לחלוק את המשאבים שלו עם אנשים אחרים ואז אני יכול להוריד דרמטית את עלויות המחשב שלך. תשלם על כוח עיבוד כמו שאתה משלם על חשמל - בהתאם לצריכה שלך. אם אתה גולש רק בפייסבוק, שזה כמעט לא דורש משאבי עיבוד? תשלם סכום מסוים. רוצה לשחק במשחקי מחשב שדורשים הרבה כוח עיבוד? תשלם אחרת. אני חושב שזה חזון עצום. המחשב הזה והטלפון הזה - אם תיתן להם לעבוד בלילה כשאתה ישן - הם יכניסו לך כסף".
- אתה מתאר רשת שהיא מאוד דומה לביטורנט, אבל כדי שהיא תעבוד טוב, אתה צריך מאות אלפי אנשים שיהיה להם את המחשב הזה.
"נכון, אז קודם כול, אני שוקל לתת הרבה מחשבים בהתחלה. המודל הכלכלי פשוט: אני לא מרוויח מהמחיר של המחשב. תהיה כמות מסוימת של מטבעות שתניע את כל הכלכלה הזו ולחברה יהיה חלק גדול מהמטבעות ואז, ככל שזה יהיה יותר פופולרי, ואם אני אעשה את זה זול יותר, אנשים ייקנו את זה וזה ישבור את השוק - זה יעבוד.
"אם נצטרך להעמיד עשרת אלפים משאבים כדי לחדור לשוק מסוים, נעשה את זה. הכוונה היא לצאת עם זה כמוצר עד אמצע 2018. כמובן שאני אצטרך לגייס בשביל זה הרבה כסף, אבל אני וקינס (רקישב) עובדים על זה בלי מימון חיצוני. אני חושב שנעשה לזה ICO באוקטובר. זה מימון המונים פר אקסלנס. בדיוק כמו שטסלה עשתה עם המכונית האחרונה שלה".
מה זה בלוקצ'יין וחוזים חכמים? מדריך מקוצר
ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים הם התוצר של יחסי הגומלין שבין רישומי העברות הכספים לבין הפקת המטבע בתהליך שמכונה "כרייה". כדי להעביר כסף מארנק דיגיטלי אחד לאחר, שולח בעל הארנק הוראה מוצפנת, חתומה דיגיטלית. ההוראה משודרת לכל בעלי המטבע ברשת ומתנהל רישום שנגיש לכל אחד מהם. ברישום מתועדות כל ההעברות של המטבע מיום כינונו ועד אותו רגע.
הרישום מחולק ל"בלוקים". בכל בלוק מופיע מספר מסוים של רישומי העברות כספים החל מסיום חישוב הבלוק הקודם. אם מחברים את כל הבלוקים, מקבלים רישום רציף של כל העברות הכספים שאי פעם נעשו במטבע. התיעוד מונע את האפשרות ל"זייף" מטבעות, משום שכל העברה של כסף שאין לו תיעוד קודם במערכת העולמית, נפסלת.
במקרה של ביטקוין, תהליך יצירתו של בלוק אורך כעשר דקות בשל הגדרה שרירותית של קוד התוכנה. זו גם הסיבה שלוקח כעשר דקות לאשר העברת כספים בביטקוין - כל הארנקים ברשת ממתינים לבניית הבלוק, שיוודא שאכן העברת הכספים מתאימה לבלוק הקודם. הבלוק מוצפן ברמה גבוהה ביותר, כך שקשה מאוד לזייף אותו.
ועכשיו מגיע החלק השני - יחסי הגומלין בין תהליך בניית הבלוק לבין יצירת המטבע. יצרני הבלוקים, שמכונים "כורים", הרי בונים בכל רגע תיעוד של העברות הכספים האחרונות ברשת המטבע. הרבה מאוד מידע, כאשר מקור המוטיבציה להמשיך ולתעד את כל ההעברות הללו מסביב לשעון הוא השכר שמקבלים הכורים עבור פעולת העיבוד המורכבת הזו שמצריכה זמן, חשמל וחומרה ייעודית, באמצעות הקצאה חדשה של המטבע הדיגיטלי.
בעוד שביטקוין משתמשת ברשת המזורזת שלה לצורכי ניהול העברות הכספים, באיתריום הרשת תומכת גם בהפעלה של אפליקציות ושל "חוזים חכמים", שמנוהלים ונאכפים אך ורק בידי התוכנה - התשלום המובטח מועבר ברגע שהתנאי לביצוע התמלא; בדומה למערכות של אתרי מימון המונים שבהם הכסף מועבר ליזם רק אם הציבור מגיע לסכום היעד שנקבע.