גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד החקלאות פועל לביטול התכנון במשק החלב

מנכ"ל משרד החקלאות ממליץ לשר לשנות את המכסות הקיימות במשק החלב ■ המטרה: לקדם את ביטול התכנון והמכסות ולהפוך את שוק החלב לחופשי ■ בקיבוצים ובמושבים חוששים מהתחרות

רפת / צלם: תמר מצפי
רפת / צלם: תמר מצפי

קריאת כיוון ראשונה בדרך לביטול התכנון בשוק החלב? מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו, צפוי להמליץ לשר החקלאות, אורי אריאל, לשנות את המכסות הקיימות היום בענף החלב באמצעות שינוי הגדרתן - כך עולה ממכתב שכתב בן אליהו ואשר הגיע לידי "גלובס".

המשרד גיבש שורה של המלצות שמטרתן הראשונית היא לשנות את חלוקת המכסות בשנת 2018, אולם מה שעומד מאחוריהן הוא ניסיון להכין את הקרקע לקראת סיומו של מתווה לוקר בשנת 2019 - אז ינסו במשרד לקדם את ביטול התכנון והמכסות והפיכת השוק לשוק חופשי. במשרד החקלאות מקווים שבתום מתווה לוקר ייעשה ניסיון לפתוח את ענף הרפתות לתחרות על בסיס יעילות.

הרקע למכתבו של בן אליהו הוא מכתב שהועבר לו מטעם פורום קהלת למדיניות, הדורש לקבל את התשתית העובדתית שהובילה לעיצוב החוק הקיים כיום לקראת השינויים הצפויים בתכנון משק החלב. לדבריהם, ההצדקות למדיניות זו קלושות, והם תוקפים את חלוקת המכסות בין שני המגזרים היצרניים - הקיבוצים והמושבים.

ראשית, ממליץ בן אליהו במכתבו, כי חלוקת המכסות תהיה גם לבני המושב והקיבוץ הגרים בהרחבות הקהילתיות, כך שגם הם יוכלו לבקש מכסות. הכוונה בכך היא להכניס שחקנים חדשים לשוק. כיום יש כללים איך לקבוע כניסה של שחקנים חדשים לשוק, וצעד כזה יכול לשמוט לחלוטין את הקרקע מתחת למערכת המתוכננת.

נקודה נוספת שאותה מעלה בן אליהו במכתבו, היא כי חלוקת המכסות בשנת 2018 תהיה רק למשק המשפחתי, על מנת להביא את הרפתות הקטנות לכדאיות כלכלית גבוהה יותר על ידי הגדלתן או איחודן. מי שצפוי להתנגד למהלך כזה הוא התנועה הקיבוצית, בנימוק שרשת החלב הקיבוצית שייכת לסך חברי הקיבוץ, לעומת המושבים שבהם היא שייכת ליצרן בודד, ומהלך כזה ייתן עדיפות ליצרן הבודד על פני הכלל. כלומר, הוא מאפשר לרפת קטנה לגדול באמצעות רכישת מכסה של יצרן מושבי אחר שהפסיק ליצר.

בנוסף, בן אליהו ממליץ על חלוקה שווה של 50:50 בין המשק השיתופי לאחרים, בניגוד למה שקיים בחוק החלב שנחקק ב-2011 וקובע כי הקיבוצים מקבלים מכסה של 58% ואילו המושבים, של 42%. גם להחלטה הזו צפויים הקיבוצים להתנגד. המושבים טוענים כי צריך למצוא פתרון לחזק את הרפתות הקטנות, אולם בקיבוצים חושבים כי יש דרכים לתמרץ רפתות קטנות להתייעל, וכי אין בסיס לשינוי כזה.

החשש: פגיעה ביכולת הייצור

בימים אלה נערכים במשרד החקלאות לחלוקת מכסות חלב לשנת 2018 כך שיהלמו את חוק החלב והתקנות הנלוות אליו. לקראת ההחלטה העבירה מועצת החלב המלצה לחלק תוספת מכסה של 60 מיליון ליטר ליצרנים הקיימים, כדי לעמוד בתחזית צריכת החלב לשנה הבאה.

חוק החלב, שנחקק ב-2011, מעגן את הקריטריונים לקביעת מחיר המטרה, כלומר, הנוסחה שלפיה משלמות המחלבות את התמורה ליצרני החלב, ובדרך זו מבטיח החוק את רווחיות היצרנים. כמו כן, מעגן החוק את ניהול הענף באמצעות מועצת החלב המורכבת מנציגי היצרנים, המחלבות והממשלה. לשר יש סמכות בחוק לקבוע את גובה המכסות בהיבט של חלוקת מכסות לרפתות חדשות.

ב-2019 אמור להסתיים מתווה לוקר באופן רשמי. חוק החלב מגדיר את 2019 כשנה שבה צריך לדון במנגנון מחיר המטרה. בממשלה כמובן ירצו להוריד את מחיר המטרה, והחקלאים ייאבקו כדי להעלות אותו.

אביתר דותן, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, ומי שאחראי על מכסות החלב אומר היום ל"גלובס", מביע התנגדות למהלך: "את המכסות של 2018 מחלקים על פי החוק והתקנות הקיימות, ואם רוצים לדבר על שינוי בנושא המכסות, זה יהיה במועד ההסכם החדש. כל שינוי, כמו להעביר לרפתות קטנות חלב באופן גורף, עלול לפגוע ביכולת הייצור של הענף. התכנון הוא דבר מקצועי ולא פוליטי, מחלקים למי שיכול לייצר חלב ואסור לנו לפגוע בזה. בהסכם חדש אנחנו יכולים להגיע ליכולת ייצור יותר גבוהה. אנחנו בהחלט מנסים ליזום מהלך יחד עם המדינה כדי שיהיה הסכם כמה שיותר מוקדם, שגם ימנע אי ודאות בענף".

גורם בענף אמר היום, כי "שינויים כאלה יפגעו ביכולת הייצור. אתה צריך שתהיה לך יכולת לייצר ולהביא עוד פרות". אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה, התעשיינים והמערכת החקלאית מנהלים מו"מ מאחורי הקלעים. כולם נמצאים במירוץ להגיע להסכם כבר עכשיו, כדי שתקופת אי הוודאות תהיה קצרה יותר כדי למנוע פגיעה בענף. כרגע עדיין אין הסכמות בין הצדדים להתחיל תהליך של הידברות, ומנסים לבנות היתכנות מבוססת מקצועית. אם הענף לא יטופל, יכולת הייצור עשויה להיפגע בעוד כמה שנים.

אבו וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, השיב לבן אליהו במכתב שבו הוא תוקף את הניסיון להעביר החלטות שלא תואמות את ההסכמים הקיימים כיום. "באם המשרד חפץ בדיון מעמיק על האפשרות לשנות סדרי עולם בניהול הענף עד כדי סטייה מחוק החלב ותקנותיו, יש לקיים על כך דיון מקצועי סדור, לא בחליפת מכתבים ולא תחת לחץ של לוחות הזמנים הנדרשים לחלוקת תוספת המכסות לשנה הבאה", כתב.

במשרד החקלאות מתבססים על התפיסה של ה-OECD, שמתווה במסגרת מערכת ההסכמים שלה עם ישראל מחויבות להפסיק את מה שהיא מגדירה כתמיכה מעוותת בתחומי החקלאות, והמדיניות שקיימת היום בישראל בענף החלב.

סופו של מחיר המטרה ההיסטורי

המחלוקת המרכזית בסוגיה היא השאיפה של משרדי הממשלה לבטל את התכנון בענף החלב. בשלב זה הקיבוצים אינם מוכנים לגשת לשולחן הדיונים בלי לקבל הסכמה עקרונית שהתכנון ומחיר המטרה לא יבוטלו. כדי להבין את המשמעות של שינויים בענף הרגיש הזה, מספיק להתבונן על תנובה: העלייה של מחיר המטרה בשנה האחרונה גרמה להוצאה של תנובה לגדול ב-80 מיליון שקל.

כלומר, התכנון והמכסות לא תואמים את המדיניות הזו. באירופה התקבלה החלטה לפני כ-8 שנים, להביא לביטול המכסות. לפני כשנתיים הגיע הרגע שבו בוטלו המכסות. כל המשק החקלאי קרס, למרות התמיכה הישירה, והגיע למצב שחקלאים הפסיקו לייצר חלב בגלל חוסר כדאיות בשל מחירי ההפסד.

לקראת מה אנחנו הולכים? ביום שאחרי מתווה לוקר, התוצאה הסופית תהיה שהחקלאים יצטרכו להתגמש, והמדינה תצטרך להסכים להמשיך קיומו של ענף מתוכנן בשוק החלב. גם המקטע החקלאי יצטרך להתייעל ולעשות צעדים שיורידו את המחיר של החלב שהוא מוכר למחלבות. הוויכוח יהיה באיזה קצב זה יקרה והאם המדינה תתמוך בתהליך ההתייעלות באמצעות המענקים כפי שכבר עשתה בעבר. מצד החקלאים יש ציפייה שהם יזכו למענקים גם הפעם.

ריכוזיות על חשבון הקטנים

ומה יהיו ההשלכות של התוכנית שמציג מנכ"ל משרד החקלאות? בהיבט של התועלת הציבורית - עד היום העמדה של המדינה, שתאמה את האינטרס של הקיבוצים, הייתה כי החקלאות היא לא רק כלכלה, אלא צריכים לעמוד לנגד עיניה גם אינטרסים לאומיים נוספים כמו תפוקות מדיניות, פיזור של האוכלוסייה, ייצור עצמי של המזון גם מסיבות ביטחוניות. המדינה צידדה בטענות הללו, שמתפרשות כסתירה לשוק החופשי.

כיום החלב הוא שוק מתוכנן הבנוי על מכסות. הקיבוצים מאמינים כי התוצאות של ביטול השוק המתוכנן ייצרו שוק חופשי שיגרום לאחת מהחוליות בשרשרת להשתלט עליו, וברור שחלק מצוואר הבקבוק יהיה בתעשייה, כלומר בחברות השולטות בשוק החלב.

במצב של שוק חופשי, התוצאה עשויה להיות ריכוזיות חדשה שתיווצר במשק, בין אם במקטע של הספקים, או בין אם במקטע הקמעונאי, כפי שרק השבוע חשפו נתוני בדיקת משרד האוצר והחקלאות לגבי הריכוזיות בתחום הפירות והירקות. אולם בניגוד לפירות וירקות, החלב הוא מוצר חקלאי שמחייב עיבוד תעשייתי ויש לו תאריך תפוגה, שכן מדובר בתוצרת טרייה. ריכוזית כזו בהכרח תביא לאי-תחרות, ובהתאם לעליית מחירים.

כל מחלבה צריכה להיפטר מהתוצרת, ויהיה לה אינטרס להיפטר ממנה מהר ככל האפשר. פתיחת השוק המתוכנן תיצור שיווי משקל שונה מהקיים היום, כשלמעשה יהיה גורם ריכוזי שינהל את התהליך - רק שהגורם הזה לא יהיה המדינה.

בהיבט החקלאי, זה יגרום להיעלמות הרפתות הקטנות, כלומר המשק המשפחתי, וחלק מהרפתות הקיבוציות, ותיווצר מוטיבציה מאוד גדולה לביסוס מערכות ייצור גדולות ומרוכזות, מה שסותר את התפיסה של פיזור.

מי שלוחץ לקיומה של ההפרדה הזו הוא המשק המושבי, שחושש מהתהליך של ביטול "החומה הסינית" - כפי שמכונה החלוקה של 58% לקיבוצים ו-42% למושבים. אם יבטלו את החומה הסינית, החברות הקטנות יעברו לידי הגדולים והמושבים לא רוצים בכך.

עלייה בצריכת מוצרי החלב

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: רויטרס

הפרדת כוחות בין אג"ח ישראל לארה"ב; מה בטווח הקצר?

הפערים השליליים בין התשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל לאלו של אג"ח ארה"ב הגיעו לשיא חדש ■ האם הם עשויים עוד להתרחב בטווח הקצר?

הכור בדימונה / צילום: רויטרס

הסערה המשפטית בכור בדימונה: עתירה לבג"ץ נגד משרד רה"מ

מי מוסמך, אם בכלל, לקבוע אילו עורכי דין ייצגו עובדים שלו, שחלו במחלה ממארת? והאם מידע רפואי תמים על עובד הכור יכול לסכן את הכור אם יועבר לעורכי דין שמחוץ לרשימה שנקבעה מראש? ■ הוועדה לאנרגיה אטומית: "התשובה תינתן לבג"ץ ע"י הגורמים הרלוונטיים"

הדרך האטלנטית- נורבגיה/ קרדיט: שאטרסטוק

הקשר הנורבגי: דגים ותפוזים - אאוט; סייבר ומו"פ - אין

"מועצת המחקר" הנורבגית ו"הרשות לחדשנות" הישראלית משלבות ידיים: במקום דגים ותפוזים - סייבר ומו"פ

כריסטיאן אריקסן, טוטנהאם / צלם: רויטרס

לא מה שחשבתם: אלו מועדוני הכדורגל הרווחיים בעולם

לא ריאל מדריד ולא ברצלונה - המועדונים הרווחיים ביותר בעולם ביחס להכנסות הם בנפיקה ליסבון, טוטנהאם, אתלטיקו מדריד וסביליה ■ ואם מועדוני הכדורגל בפריחה, האם הציבור יכול להפוך שותף לחגיגה באמצעות השקעה במניות של המועדונים הנסחרים בבורסה?

מרים נאור, איילת שקד ואסתר חיות  צילום: משרד המשפטים

השרה שקד: יש דילים בתהליך בחירת השופטים; ככה היה תמיד

שרת המשפטים נאמה בכנס באוניברסיטת חיפה והתייחסה לתחקיר של תוכנית "עובדה": "אנחנו לא בוחרים לפי מגדר או מוצא אבל כן רוצים לדחוף לגיוון בין השופטים ולשונות בין השופטים"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: אוליביה פיטוסי-הארץ

רוצים כסף ישראלי - בלי הישראלים | ביקור בקונצרן טיסנקרופ

מבט מבפנים לתאגיד המככב בפרשת הצוללות שמסעירה את ישראל מזה חודשים ארוכים ■ הנציגות קבועה לצוללות וכלי שיט שתיפתח בראשון לציון ■ כמה כסף קיבל מיקי גנור?

מנכל רקוטן . צילום יחצ

היריב הקשוח של אמזון שווה 6 מיליארד דולר: "אנשים אמרו - 'מה הבחור הזה עושה?'"

הירושי מיקיטני הוא מייסד אימפריית הדיגיטל היפנית רקוטן, הנסחרת ב-15 מיליארד דולר, מחזיקה בווייבר, משקיעה בליפט, מעצבת את עולם המסחר האלקטרוני וגם נותנת חסות לברצלונה ולגולדן סטייט ווריורס ■ השבוע הוא ביקר בישראל ואמר בשיחה מיוחדת עם "גלובס": "יש לכם מדענים ומהנדסים מעולים, זה חשוב מאוד לעתיד של קבוצת רקוטן"

טבע / צילום: רויטרס

"הפיטורים בטבע - גם כדי לתת 'נדוניה' למשקיעים לקראת הנפקה"

אנליסט IBI סטיבן טפר מגיב לדיווחים על מהלך פיטורים נרחב של טבע: "קשה להעריך את השפעת הפיטורים על הרווחיות והאם מדובר בסגירה של פעילויות שלמות" ■ ומה בעניין עזיבת מייקל היידן?

מסעדת פו/ צילום: איל יצהר

סושי פו: שום דבר לכתוב עליו הביתה, אבל לפחות האוכל טעים

פו היא יותר סושייה ענקית וצוהלת מאשר מסעדה יפנית אנינה

יאיר נתניהו  שרה נתניהו ובנימין נתניהו  / צילום: חיים צח - לע"מ

הבעיה העיקרית ברומן שמנהלים ראשי מדינה עם מיליארדרים

מה שמתחיל בנהנתנות גדולה נגמר בהטבות מס אדירות ■ נתניהו ובני משפחתו העלו את ההדוניזם לדרגה קיצונית, אבל אובדן הערכים והבושה הזה לא התחיל שם וכנראה גם לא ייגמר ■ פרשנות

אבריאל בר יוסף / צילום: מוטי קמחי-ynet

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את תא"ל אבריאל בר יוסף

המשנה לראש המל"ל לשעבר נחקר בחשד לביצוע עבירות בתחום טוהר המידות בזמן כהונתו בתפקיד הבכיר ■ בר יוסף הוא אחד החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000)

פטריק דרהי / צלם: אלון רון

ובהצלחה לבעלי המניות: כך חולב דרהי את אלטיס (ואת הוט)

קללת המינוף של פטריק דרהי הכתה באכזריות כשהדברים ישתבשו ■ הדבר שבולט לרעה באלטיס הוא לא רק המינוף הגבוה שלה, אלא גם הממשל התאגידי שלה, במיוחד בכל מה שקשור לדרהי ■ פרשנות

ד"ר אסטורה מודנה / צילום: איל יצהר

בין פיזיקה גרעינית למשרת ייעוץ במקינזי | פורטפוליו

ד"ר אסטורה מודנה ■ גיל: 46 ■ תפקיד: שותף מנהל בקרן טרה ונצ'ר פרטנרס ■ "אחרי שנה בסטארט-אפ, הבנתי שאני רוצה להקים קרן משלי"

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בבורסה בת"א; מניית טבע עלתה ב-4.6%

מגמה מעורבת בבורסות אירופה; היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל חג ההודיה ■ טבע לקראת גל פיטורים נרחב ■ הפועלים יפריש עוד 80 מיליון דולר בגין החקירה בארה"ב

נפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

רוסיה ואופ"ק לקראת הסכם לצמצום הפקת הנפט עד סוף 2018

בכלי התקשורת מצטטים גורמים בקרמלין שיודיעו על ההסכמות ב-30 בנובמבר - בוועידת אופ"ק

יו``ר חברת חשמל יפתח רון-טל / צילום: דוברות חח``י

חברת החשמל: רווח של 3.2 מיליארד ש'; הכנסות 18 מיליארד ש'

הכנסות החברה לתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכמו לסך של כ-18.4 מיליארד שקל, לעומת כ-17.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד ■ "חברת החשמל נמצאת בעיצומם של דיוני רפורמה מכריעים וקריטיים ליציבות ענף האנרגיה"

בורסות אירופה/ צילום: רויטרס

מגמה מעורבת באירופה; "הצמיחה העולמית תישאר איתנה"

אתמול, נזכיר, לא התקיים מסחר בוול סטריט לרגל חג ההודיה, והיום יהיה יום מסחר מקוצר שיסתיים ב-20:00 שעון ישראל

 בוול סטריט/ צילום: רויטרס

וול סטריט: עליות בסיום המסחר; אמזון עלתה בכ-2.5%

לרגל חג ההודיה הסתיים המסחר בשעה 20:00 שעון ישראל ■ המשקיעים נושאים עיניהם לנתונים אודות היקף המכירות העצום הצפוי הסופ"ש בשל ה"בלאק פריידי"

55 דירות ישנות במקום 20 דירות ישנות ברמת גן / צילום: חברת אלמוג; הדמיה: ארתור יוספוב

התחדשות עירונית ברמת-גן: 55 דירות חדשות במקום 20 ישנות

תמ"א 38/2 ברחוב ראש פינה בר"ג: דירה חדשה עם מרפסת, מחסן וחניה

מזג אוויר, חורף, גשם, מטריה, זוג / צלם רויטרס

הפוגה בגשמים: שבת מתאימה לטיולים בארץ

במהלך השבת תחול עלייה ניכרת בטמפרטורות, ומזג האוויר יהיה מעונן חלקית וחם יחסית לעונה ■ בשעות הבוקר ינשבו רוחות ערות בהרי הצפון, בשעות אחה"צ קיים סיכוי לגשם מקומי בדרום הארץ ■ בתחילת השבוע הגשם צפוי לחזור