גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שטייניץ - הלוביסט שלא ידע שהוא כזה

פרשת הצוללות: איך יכול להיות ששטייניץ לא ראה ולא שמע?

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

"ברצוני להודות למפקד חיל הים, האלוף ידידיה יערי, לראש מספן ציוד, תא"ל אבריאל בר-יוסף, לאלופים (במיל') זאב אלמוג ועמי איילון ולמר ברוך פרידריך על תרומתם לידיעותיי ולמחשבותיי בנושא הזה" - כך פתח את מאמרו במאי 2002 מי שהיה אז יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וחבר כנסת טרי יחסית, ד"ר יובל שטייניץ. הכותרת: "הים כעומק האסטרטגי של ישראל". הבמה: גיליון 383 של כתב העת הביטחוני "מערכות".

שטייניץ, בכל זאת פילוסוף, הזכיר כבר בפסקה הראשונה את מסמך תפיסת הביטחון שגיבש ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בשנת 1953, במרכזו העברת הלחימה אל שטח האויב ופיתוח חיל האוויר כזרוע האסטרטגית של המדינה, כאשר בסופו הערת שוליים קטנה שהתייחסה אל לובשי המדים הלבנים: "יש לצמצם את חיל הים ושירותיו". הערת השוליים ההיא, טען שטייניץ, הייתה אולי יפה לשעתה, אבל יצרה במרוצת השנים קיבעון מחשבתי הרה גורל. "במשך חמשת העשורים שחלפו מאז, התייחסה מערכת הביטחון הישראלית לעמדתו של בן גוריון כאל תורה מסיני והעניקה עדיפות מוחלטת בהקצאת המשאבים לחיל האוויר ולחילות היבשה תוך הזנחת הממד הימי", הוא כתב. "כיום, 50 שנה לאחר מאמרו של בן גוריון, הגיע הזמן לנפץ את הדוגמות הישנות ולהוביל למהפכה בתפיסת הביטחון - מהפכה שאחת מאבני היסוד שלה תהיה הסטה מסוימת של מרכז הכובד מהאוויר אל הים", הוא הוסיף.

חיל האוויר, בטח כבר הבנתם, סומן כמטרה ברורה לאורך כל 6 העמודים במאמר ההוא של שטייניץ. "חיל האוויר הישראלי הוא חיל יבשתי מובהק, והוא רגיש לממדים הקרקעיים הבלתי אפשריים של ישראל בדיוק כמו כל כוח יבשתי אחר", הוא כתב. "קרבתם של שדות התעופה הצבאיים לגבולות החיצוניים של המדינה והיותם נייחים מאפשרת לאתרם, לטווחם ולנהל נגדם מתקפת שיבוש תוך שימוש באמצעים פרימיטיביים יחסית כמו כוחות גרילה, ארטילריה ארוכת טווח או טילים בליסטיים פשוטים... עלינו לדון בשאלה האם עלינו לרכוש עוד ועוד פלטפורמות אוויריות יקרות לביצוען של משימות תקיפה בעורף האויב, בה בשעה שניתן לבצע את המשימות האלה באמצעות ספינות קטנות ובינוניות".

עליונות ימית מוחלטת, הוא טען, תושג בין היתר באמצעות "הוספת פלטפורמות שנמצאות כבר היום בחיל הים כגון "צוללות הדולפין" - אותן צוללות שעומדות במרכז תיק 3000 שחוקרת המשטרה, תיק בו אחד הנחקרים הראשיים לצד יועציו השונים של שטייניץ הוא אותו אבריאל בר-יוסף, שתרם "לידיעותיו ולמחשבותיו" של הפילוסוף המצביא.

שטייניץ לא הסתפק בכתיבת מאמרים והמשיך לאתגר ולחשק את חיל האוויר גם בדיוני ועדת החוץ והביטחון, בין היתר כשהצהיר מספר פעמים כי צריך להקים חיל טילים ולהתמקד בו יותר מאשר במטוסים. אבל הדיבורים הפכו למעשים של ממש רק בשנת 2014, אז שימש שטייניץ כשר לענייני מודיעין ונושאים אסטרטגיים. שטייניץ דרש וגם הצליח להגביל את העסקה לרכישת מטוסי F35 מידי הענקית האמריקאית לוקהיד מרטין, כך שבניגוד להמלצה של משרד הביטחון לרכישת 31 מטוסים נוספים מעבר ל-19 שהוזמנו בשנת 2010, הוחלט בממשלה לרכוש בשלב ההוא רק 14 מטוסים נוספים. ארבעה דיונים סוערים היו בעניין, בסופם הפך שטייניץ לאויב חיל האוויר ולחביבם של מי שראו עצמם מקופחים במערכת הביטחון - בראשם אנשי חיל הים בעבר ובהווה.

כל הפתיח הארוך הזה עשוי לשרת לכאורה את הנרטיב עליו מצביעים בימים האחרונים מקורביו של שטייניץ: הנרטיב של הפילוסוף שהפך מהרגע שנכנס לחיים הפוליטיים בשנת 1999 לאסטרטג שהבהיר מעל כל במה אפשרית עד כמה הוא תומך בהתעצמות של חיל הים. במילים אחרות, אולי בסביבתו של שטייניץ היה מי שלקח שוחד, אבל הוא עצמו פעל מתוך אמונה ואידיאולוגיה סדורה ועקבית. גם שרת המשפטים איילת שקד, שנחשבת לחברה קרובה של שטייניץ, אמרה לנו השבוע: "עם כניסתו למערכת הפוליטית ובמשך שנים רבות פעל השר שטייניץ להעצמת חיל הים והפיכתו לזרוע אסטרטגית משמעותית לביטחון ישראל. מהיכרותי איתו אני יכולה להעיד שמדובר באדם משכמו ומעלה, ישר כמו סרגל, שאך ורק טובת המדינה מובילה אותו בפעילותו והחלטותיו".

ובכל זאת, אולי המקורבים והמסנגרים רואים הכול הפוך. אולי מבלי שהוא עצמו יודע, שימש שטייניץ כל השנים האלה כלוביסט הלכה למעשה של חיל הים, של המספנות שבוודאי עשויות להרוויח מתפיסת העולם שהוא מוביל ושל המתווכים שמסביב. אולי יותר משהייתה זו עקביות של שטייניץ, הייתה זו עקביות של בעלי האינטרס. אולי התשוקה לאסטרטגיה שהפגין הפילוסוף שהשתחרר מגולני בדרגת סמל ראשון, זוהתה ונוצלה בידי גורמים כמו מיקי גנור ואבריאל בר-יוסף, שידעו לא רק להתפלסף עם שטייניץ על חשיבות הזרוע הימית של ישראל, אלא גם לשרת אותו בפריימריז של הליכוד. אחרי הכול, עם כל הכבוד למים העמוקים של הים התיכון, הביצה המפלגתית והפוליטית בין מצודת זאב לגני התערוכה עמוקה עוד יותר.

"איך יכול להיות ששטייניץ לא ראה ולא שמע", שואלים כולם כבר שבוע, ומספקים תשובה שנעה איפשהו על הציר שבין היתממות לנאיביות. העניין הוא שאם מישהו היה רוצה ששטייניץ יידע, הוא היה משלם לו ישירות - לא לעוזרים וליועצים. כלל ידוע במערכת הבריאות, למשל, שהפרוטקציה הטובה ביותר לא מגיעה ממנהל בית החולים אלא מהאחות במחלקה. כשהמנהל מגיע עם שם של מקורב יש מי שמעקם את הפרצוף, יש מי שעשוי לעשות לו דווקא ולעכב אותו כמו כל אחד אחר שנמצא בהמתנה ויש גם מי שימהר לפנות לנציבות שירות המדינה. דברים כאלה כבר קרו, ולא מעט. האחות, לעומת זאת, היא אחת מהחבר'ה. פעם זו היא, פעם מישהו אחר. עם היועצים זה דומה: הם נמצאים בצמתים הרגישים ביותר, קולם נשמע ומקבל משקל מאוד לא מבוטל, ובאופן נוח למדי הם יחסית רחוקים מאור הזרקורים והביקורת. לא במקרה, רבים מהעוזרים של חברי הכנסת והשרים מתחככים בלוביסטים החזקים ביותר במשק, ופעמים רבות מתמנים זמן קצר אחר כך לתפקידים בכירים אצל הלקוחות שלהם. התפקיד הנפוץ: מנהל רגולציה.

מיכל אוגולניק, למשל, ששימשה כעוזרת של שר המדע לשעבר מודי זנדברג (נחקר נוסף בפרשת הצוללות) ובהמשך מנהלת לשכתו של רה"מ נתניהו כששימש כשר האוצר, מונתה לסמנכ"לית רגולציה בענקית האנרגיה פז, שמיוצגת בכנסת על ידי חברת הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני. מי שהחליפה אותה בפז היא מירי שאול, ששימשה כיועצת התקשורת של השר גלעד ארדן. גם הגר קאופמן, רעייתו של נחקר נוסף בפרשה, ראש המטה לשעבר של שטייניץ דוד שרן, משמשת כמנהלת רגולציה - בחברה הממשלתית עמידר. בצורה הזאת מייצרים לוביסטים משני סוגים: אלה שעונדים סרט כתום בוועדות הכנסת כפי שמחייב החוק, ואלה שעובדים אצלם בלי שנדע, לעתים גם בלי שהם ממש יודעים.

המפתחות כבר בפנים

"יש לחץ ציבורי מבעבע", הסביר בשבוע שעבר יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, את הסיבה לכינוס דיון מיוחד ושני במספר שעסק בניסיון להפחית את שווי השימוש ברכב צמוד ממקום העבודה. גפני רק חצי צודק: ציבור הנהגים שמשתמשים ברכב צמוד ממקום העבודה אכן זועם על גובה שווי המס שהוא נאלץ לשלם מדי חודש (במיוחד טכנאים ועובדי צווארון כחול שהנהיגה היא חלק אינהרטי מעבודתם), אלא שהלחץ המבעבע במיוחד הגיע גם במקרה הזה מהצד של הלוביסטים.

בחודשים האחרונים דיווחה חברת הלובינג "פוליסי" (מהסעיף הקודם) על לקוחה חדשה: "העמותה לשווי מס רכב הוגן". מאותו רגע, העיתונות הוצפה במאמרים הקוראים להפחתת שווי המס וגם הכנסת מיהרה כאמור להירתם למשימה והציבה לרשות המסים חודש וחצי להציג תכנית למדיניות מס חדשה. כמובן שאין שום קשר לעובדה שפוליסי מייצגת עשרות חברות עם ציי רכב ענקיים, ארגוני מעסיקים, חברת המוניות גט טקסי ומפעילת כביש 6 דרך ארץ.

עוד כתבות

סמסונג. רוב ההשקעה תהיה בקוריאה הדרומית / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

סמסונג תשקיע 360 מיליארד דולר בתעשיות השבבים והתרופות

קבוצת סמסונג הצהירה כי תשקיע כ-360 מיליארד דולר עד 2026 כדי לחזק את עסקי השבבים והתרופות שלה ● הקבוצה, שבבעלותה נמצאות גם סמסונג אלקטרוניקה וסמסונג ביולוגיקס, הבטיחה ליצור 80 אלף מקומות עבודה עד לאותה השנה, בעיקר בתעשיית השבבים וביו-פרמצבטית

טיל שנפל בשדה חיטה סמוך לקייב בחודש שעבר / צילום: Associated Press, Emilio Morenatti

כדי לייצא דגנים: הצעה אירופית "לפרוץ" את המצור הימי על אוקראינה

אוקראינה היא אחת מיצואניות החיטה הגדולות בעולם, אך אפשרויות היצוא שלה נחסמו בשל המצור הימי שמטילה רוסיה על הנמלים שלה ● בליטא מציעים ליצור שיירה של ספינות-קרב על ידי "קואליציה מערבית" של מדינות, שתלווה את יצוא החיטה והדגנים האחרים מאוקראינה ● שרת החוץ הבריטית לא פסלה את ההצעה, ואף אמרה כי "בריטניה עובדת על פתרון דחוף להוציא את הדגנים מאוקראינה"

ליאת שמואלי, סמנכ''לית משאבי אנוש במימון ישיר / צילום: איל יצהר

סמנכ"לית HR במימון ישיר: "יש עובדים שלא אצליח לשמר. אני חיה עם זה בשלום"

ליאת שמואלי, סמנכ"לית משאבי אנוש במימון ישיר, מדברת על התחרות בענף הפיננסים, הדרך לשימור עובדים ושיח ההטבות שעושה נזק לארגונים

קלרנה היא אחת מקורבנותיו של משבר השווי שהחל בשוק ההון וחלחל גם לתחום חברות הטכנולוגיה הפרטיות / צילום: Shutterstock, luchunyu

הקיצוצים מגיעים לפינטק: קלרנה מתכננת לפטר 10% מהעובדים

בשבדיה מדווחים כי ענקית הפינטק קלרנה (Klarna) מתכננת לקצץ 10% מעובדיה כחלק ממהלך ארגון מחדש ויציאה לסיבוב גיוס שכולל הפחתה של שווי החברה מ-46 מיליארד דולר ל-30 מיליארד דולר בלבד ● ההתאוששות מהקורונה, לצד האינפלציה העולמית ועליית הסיכוי להאטה כלכלית הרעו את מצבה של החברה 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

ככה נראית העלאת ריבית הדרגתית? בשוק הופתעו מהמהלך של בנק ישראל

הריבית עלתה היום ב-0.4% לרמה של 0.75% - הרף הגבוה של ציפיות השוק, אך בבנק ישראל הגדירו אותה כהעלאה "הדרגתית" ● אבל עם קצב אינפלציה של 4% אל מול צמיחה שעדיין נחשבת לחזקה, המחיר של לשקוט על השמרים כבד מדי

חנן פרידמן, מנכ''ל לאומי / צילום: אורן דאי

לאומי מציג רווח של 1.6 מיליארד שקל וחותך את הדיבידנד בחצי

הבנק הציג גידול של יותר מ-20% בתיק האשראי לעומת הרבעון המקביל אשתקד ורשם רווח של כמעט 200 מיליון שקל בגין מיזוג הפעילות בארה"ב לוואלי נשיונל • מנגד, הירידות בשוקי ההון והשפעת נגזרים והפרשי שער כמעט ואיפסו את ההכנסות שאינן מריבית • יחלק דיבידנד בשיעור נמוך מהמדיניות בסך של 322 מיליון שקל

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

לאחר שעתר: אורי יוגב יוכל לעיין בבקשה לשיתוף הפעולה בין חברות הסלולר

בקשת חברות הסלולר לשיתוף פעולה בהקמת אתרים לרשות התחרות, הובילה לעתירה של חברת תיבר מקבוצת אלומה בראשות אורי יוגב, שביקשה לראות את הבקשה אך סורבה ● לאחר שעתרה, הסכימו החברות כפשרה לחשוף חלק מהמסמכים

סמל מטבע הקריפטו Gnosis / צילום: Shutterstock

הקריפטו מתבגר: השימוש במידע פנים הגיע למטבעות הדיגיטליים

סביבת העבודה של המטבעות הקריפטוגרפיים מתחילה להתמודד עם הצרות שמטרידות את העולם הפיננסי "הישן" כבר עשרות שנים ● בדיקות שנערכו לאחרונה מגלות מקרים רבים של קניות מסיביות של מטבע זמן קצר לפני רשימתו למסחר, ומכירתו ברווח ניכר זמן קצר לאחר מכן ● הבורסות עצמן טוענות כי ננקטים צעדים נרחבים למניעת התופעה

הועדה המוניטורית של בנק ישראל / צילום: דוברות בנק ישראל

המשק יכול לשאת בנטל והלחץ לעליות שכר יגבר: מה חושבים הכלכלנים על החלטת הריבית

בבנק ישראל בחרו בקו אגרסיבי יחסית כשהעלו את הריבית ב-0.4% לרמה של 0.75% ● מדוע נבחרה הגישה זו והאם צפויות עליות נוספות בהמשך? גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות: "נראה כי בנק ישראל מעוניין להצליח ולספק כמה שיותר העלאות ריבית שהוא יכול בפרק זמן קצר, ברוח המהלכים של הבנקים המרכזיים האחרים בעולם"

שוק ההון / צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מניות הבנקים הובילו את העליות: וול סטריט ננעלה במגמה חיובית

המסחר בארצות הברית ננעל בעליות שערים ● מניות הבנקים הובילו את המגמה עם קפיצה של עד 7% ● אמזון המשיכה לאבד גובה ● החוזים על הנפט עלו ב-1%-1.2%.

שר הביטחון בני גנץ / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

עובדי משרד הביטחון שובתים: "עסקאות במיליארד שקל תקועות"

לטענת העובדים, תנאי עסקתם ושכרם נפגעו, בין היתר בעקבות פרויקטים שאינם חלק משגרת העבודה • המשמעות: עיכוב בשיפוץ מעון רה"מ ובמעבר צה"ל לנגב

המניות נחתכות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המניות נחתכות והתחזיות גם כן: "המשקיעים הגדולים בארה"ב מאוד מושפעים כרגע ממאקרו וחוששים"

כך מסביר עומר קפלן, אחד ממייסדי איירון סורס, את בריחת המשקיעים מהמניה בחודשים האחרונים, ומשוכנע כי "כשיחזרו העליות בשוק, חברות אמיתיות, רווחיות, צומחות, ייצאו מאוד מחוזקות" ● בכנס אופנהיימר שנערך השבוע הסבירו גם ראשי גלובל-אי את הפחתת תחזית ההכנסות והעסקאות שלהם לאחרונה: "תחזית הצמיחה של 70% שנתנו הייתה אגרסיבית"

הארנונה מתייקרת, אבל לא כמו בשנה שעברה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

עדכון הארנונה לשנת 2023: התעריפים ממשיכים להתייקר, אבל בקצב מתון יותר ביחס לאשתקד

משרד הפנים הודיע כי עדכון הארנונה לשנת 2023 יעמוד על 1.37%: מדובר על עלייה יחסית מתונה לעומת העלייה אשתקד שהייתה בשיעור 1.92% ● איך ההתייקרות נראית בפועל? על כל 100 שקלים ששילמנו קודם, נשלם עוד 1.3 שקלים בעקבות ההעלאה הנוכחית, כך שעל דירת 90-100 מ"ר נשלם עוד 70-100 שקלים בשנה בממוצע

ברק רוזן ואסף טוכמאייר / צילום: איל יצהר

רוזן וטוכמאייר מקפיאים את רכישת נורסטאר בשל "המצב בשווקים"

בעלי השליטה בישראל קנדה, ברק רוזן ואסי טוכמאייר, ניהלו מתחילת השנה מאבק השתלטות סוער על חברת נורסטאר, המחזיקה בחברת ג'י סיטי (גזית גלוב) ● כעת ישראל קנדה מדווחת כי הדירקטוריון החליט להקפיא את המו"מ לנוכח "המצב בשווקים הגלובליים" ● מניית נורסטאר, שטיפסה על רקע קרב השליטה, נפלה בחודש האחרון ב-17%

מבנה בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

בנק ישראל נוקט בקו אגרסיבי: מעלה את הריבית במשק ב-0.4%

בנק ישראל מעלה את הריבית מ-0.35% לרמה של 0.75% על רקע החריגה של האינפלציה מהיעד, ולמרות החששות מהאטה בצריכה הפרטית ומהפגיעה בהייטק ● זו הפעם הראשונה מזה עשור שבנק ישראל מעלה את הריבית חודש שני ברציפות

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

בזק סוגרת רבעון עם גידול משמעותי בפעילות הסיבים האופטיים

בזק רשמה גידול במספר המצטרפים לשירותי הסיבים ושירותי האינטרנט והשיפור בפלאפון כתוצאה מגידול בהכנסות משירותי נדידה, לצד ירידה משמעותית בהכנסות מטלפוניה ● הרווח הנקי הרבעוני של הקבוצה הסתכם ב–282 מיליון שקל ירידה של 31% לעומת הרבעון המקביל אשתקד

היצע הדירות תקוע עמוק בפקק הבירוקרטי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

7 שנים של אישורים והיתרים: היצע הדירות תקוע עמוק בפקק הבירוקרטי

מהרגע שבו יזם מגבש תוכנית בנייה ועד היום שבו מתחיל הביצוע בשטח, עוברות בממוצע 7 שנים ● הסחבת התכנונית בישראל כוללת מאבקי כוח בין מינהל התכנון למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות, הליכים משפטיים ארוכים, והתנגדויות בלי סוף לכל תוכנית ● מה הפתרון? לתמרץ את הרשויות המקומיות לבנות יותר, ולא רק למסחר ● כתבה חמישית בסדרה

מנכ''ל בנק הפועלים, דב קוטלר / צילום: איל יצהר

התגמול ההוני למנהלי הפועלים הוחלט מראש, אך פורסם בעיתוי עקום

אף שיחס ההלימות שלו מאפשר לו לחלק דיבידנדים, הפועלים החליט להימנע מכך ● עם זאת, סמוך להודעתו כי לא יחלוק עם בעלי המניות את רווחיו, פרסם הבנק הודעה שלפיה הוא מעניק תגמול הוני באמצעות מניות חסומות לעשרות מנהלים, בראשות המנכ"ל דב קוטלר ● הצמידות בין שני הדיווחים מתקבלת באופן עקום בשוק

המייסדים של Semperis. מימין: גיא טברובסקי, מיקי ברזמן ומתן ליברמן / צילום: סמפריס

חברת הסייבר סמפריס גייסה 200 מיליון דולר בהובלת KKR

סמפריס, שהוקמה ב-2013, עוסקת בהגנה על כלי ניהול הרשתות Active Directory של מיקרוסופט נגד התקפות סייבר ופרצות נתונים ● ב-2020 היא דיווחה על הכנסות של 11.6 מיליון דולר ולפי רויטרס הן יותר מהוכפלו אשתקד

תחנת הרכבת בנתב''ג / צילום: איל יצהר

הרפורמה בתחב"צ טרם נכנסה לתוקף, אבל במשרד התחבורה כבר מבטלים הטבות לנוסעים

למרות שנותרו יותר מחודשיים עד שהרפורמה בתחבורה הציבורית תיכנס לתוקף, ברכבת ישראל הפסיקו למכור כרטיסיות מתחילת החודש, והחל מיולי תופסק גם מכירת כרטיסים תקופתיים ● במשרד התחבורה מסבירים שמדובר בצעד מתבקש, אך הנוסעים מתלוננים שלא קיבלו התראה בנוגע למהלך וטוענים שנותרו ללא מענה