דורית ביניש / צלם: פול דודי ועקנין
הצעתם של שר החינוך, נפתלי בנט, ושרת המשפטים, איילת שקד, לתקן את חוק יסוד: החקיקה, ולהוסיף לו פסקת התגברות, שתגביל את התערבות בג"ץ בחקיקה ותאפשר לכנסת לכונן חוקים שבג"ץ קבע שאינם חוקתיים - ממשיכה לעורר ביקורת חריפה בקרב שופטים ומשפטנים בכירים. הביקורת החריפה אתמול (א') בעקבות הבהרתה של שקד, לפיה די יהיה ברוב של בין 61 ל-65 חברי כנסת כדי לבטל פסק דין של בית המשפט העליון שפסל חוק (או סעיפים בחוק).
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, אומרת ל"גלובס" כי "ההצעה הזאת פסולה בעיניי, מפני שכל תכליתה לאפשר לקואליציה לבטל את החלטות בית המשפט העליון". לדבריה, "פסקת התגברות כזו לא קיימת בשום מקום בעולם חוץ מאשר בקנדה - והיא לא קיימת ברוב שאינו רוב מיוחס".
ביניש מזכירה כי הצעות להכניס פסקת התגברות לחוק יסוד: החקיקה כבר עלו בעבר. "יש כאלה שחושבים שפסקת התגברות הדורשת רוב גדול של חברי כנסת, היא דבר טוב. בעיניי, זה לא מתאים לשיטה שלנו. ודאי לא ברוב רגיל של 61 חברי כנסת".
גם בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה: יוחנן פלסנר, נשיא המכון, וסגניו: פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ידידיה שטרן, הגיבו בתקיפות ליוזמת השרים בנט ושקד להגבלת סמכויות בג"ץ ולעיקור יכולתו לבצע ביקורת שיפוטית על תהליכי החקיקה בכנסת. "האיזון הרצוי בין רשויות השלטון אינו עניין ליוזמה מפלגתית, הנשענת על רוב קואליציוני, כתגובה רגשית לפסיקה כזו או אחרת של בית המשפט העליון. ככל שהכוונה היא אכן לכונן חוקה בישראל - לא זו הדרך", מסרו השלושה. לדבריהם, "חוקה צריכה להיכון מתוך ראייה ארוכת-טווח, על יסוד עבודה מקיפה ויסודית, תוך התדיינות סבלנית עם כל גורמי החברה, במגמה להגיע להסכמה רחבה ככל האפשר".
סירוס הביקורת
פרופ' מדינה אומר ל"גלובס" כי "יעדים אלה אינם ברי-השגה ללא בית משפט עצמאי ובלתי תלוי, שהוא המגן של האזרח ושל המיעוט מפני עריצות הרוב - בין אם בכנסת ובין אם בממשלה. בהקשר זה, פסקת ההתגברות המוצעת, עלולה לאפשר את עריצות הרוב, ולכן יש להורידה מעל סדר היום. הצעת השרים מבטאת תפיסה שגויה, לפיה הדמוקרטיה מתמצית בשלטון הרוב; תפיסה שעלולה לשחרר את השלטון מכל רסן חוקתי".
היום אומר פלסנר ל"גלובס" כי "בתרבות הפוליטית שקיימת במדינת ישראל, ברגע שאתה מחוקק פסקת התגברות שבעצם מאפשרת לרוב קואליציוני להתגבר על החלטות בית המשפט, המשמעות היא בפועל סופה של הביקורת השיפוטי והשמירה וההגנה על הערכים המוגנים במדינת ישראל". לדבריו, "הרוב ששקד ובנט דורשים הוא בין 61 ל-65, והמשמעות היא שאין ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת. הרצון האמיתי של שקד במדינה שאין בה חוקה, זה לסרס את יכולת בית המשפט לבצע ביקורת. מנקודת המבט של האזרחים המשמעות היא שלא ניתן להגביל את השררה ואת יכולת ההחלטה של הריבון. כל ריבון שייבחר. זו מציאות אפלה ומסוכנת שאסור לנו לתת לה להתרחש. אנחנו לא רוצים לתת כוח בלתי-מוגבל לאף אחד".
לדברי פלסנר, "היום, במדינת ישראל לצערי, הכנסת והממשלה - חד-המה; ברגע שהממשלה מחליטה משהו, הכנסת כבר לא מייצרת מוסד שמרסן אותה. מקימים ועדה מהרגע להרגע, מעבירים חוקים ביום אחד. הכנסת לא מפקחת על הממשלה. אם נזיז הצידה גם את בג"ץ באמצעות פסקת התגברות ברוב רגיל, ברור שתהיה לזה השפעה לבקר את החלטות הממשלה באופן כללי. צריך לזכור שאנחנו הדמוקרטיה היחידה המתפקדת שאין לה חוקה, ועכשיו גם רוצים שלא תהיה ביקורת על הרשות המבצעת".
פלסנר יוצא חזיתית נגד שקד ואומר כי "שרת משפטים אמורה להגן על המערכת, לשמור על עצמאותה, ובמובן הזה דווקא העובדה שהשרה שקד עומדת בחוד החנית של הניסיונות להחליש את בית המשפט, זה דבר מאוד בעייתי בעיניי. חשוב להסיר את הרעיון הזה בהקדם מסדר היום ולגבות את המערכת, שבסופו של דבר מגינה על החלשים מפני שימוש לא ראוי בכוח השלטוני. דווקא בתקופה שבה אנחנו מגלים כל-כך הרבה פרשיות של שחיתות שלטונית הרעיון של החלשת שומרי הסף והגברת השסעים בציבור נראה מנותק לחלוטין".
- אתה מאמין שלהצעה הזאת יש היתכנות פוליטית או שמדובר בסיסמאות ששקד ובנט מפריחים לאוויר בשל שיקולים פוליטיים?
פלסנר: "אני מאמין ומקווה שאין לזה היתכנות פוליטית. מדובר ברעיון שידרדר את הדמוקרטיה הישראלית בצורה כל-כך קיצונית עד שאני מתקשה לראות רוב בכנסת שמתגייס לכך".
פחות זהירות
פרופ' ברק מדינה, מומחה למשפט חוקתי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מציג עמדה מורכבת יותר משל קודמיו. מדינה אומר ש"שקד ובנט צודקים כי תיקון בחוק: יסוד החקיקה ייתן את ההכשר הסופי לביקורת של בית המשפט העליון על חוקים שמחוקקת הכנסת. אני מזכיר שהצעת החוק שעכשיו מנסים שקד ובנט להחזיר לחיים, נוסחה בזמנו על-ידי פרופ' יעקב נאמן ז"ל, והיא מכירה במפורש בסמכות של בית המשפט העליון לפסול חוקים, כמו גם במעמדם המיוחד של חוקי היסוד. כל התפיסה כאילו דמוקרטיה היא אך ורק שלטון הרוב, תסתיים כאשר תיקון כזה ייעשה".
יתרון נוסף שרואה פרופ' מדינה בהכנסת פסקת התגברות לחוק יסוד: החקיקה, הוא שזה צפוי לגרום לבית המשפט להיות פחות זהיר בביקורת על חוקים. "השופטים יידעו שאפשר להפוך את פסק הדין שלהם, ואז הם יאמרו לעצמם שהם לא צריכים להיות כל-כך זהירים בביקורת החוקתית, כפי שהם זהירים היום. בג"ץ נתפס כאקטיביסטי, אבל בממוצע הוא פוסל בסך-הכול חוק אחד בשנה. כלומר, אם הצעת החוק של בנט ושקד תעבור, זה דווקא יגדיל את כמות החוקים שיפסלו על-ידי בג"ץ - אלא שהכנסת תוכל לבטל את הפסילה".
פרופ' מדינה, כמו ביניש ואחרים, רואה כבעיה המרכזית בהצעת החוק של בנט ושקד לא את עצם קיומה של פסקת התגברות אלא את הרכיב שלפיו מספיק יהיה רוב של 61-65 חברי כנסת כדי לבטל פסק דין של בית המשפט העליון שפסל חוק או סעיפים בחוק. לדבריו, "רוב רגיל יאפשר לממשלה לחוקק חוקים ללא פיקוח וללא ריסון. לעומת זאת, אם יידרש רוב מיוחס של כל חברי הכנסת מהקואליציה ועוד ארבעה/חמישה חברי כנסת מהאופוזיציה כדי שפסקת ההתגברות תופעל, אז אני חושב שאפילו נשיא העליון בדימוס, אהרן ברק, יסכים לפסקת התגברות כזאת. המשמעות של רוב מיוחס היא שמדובר בחוק מיוחד שבו יש קונצנזוס רחב בכנסת לכך שמדובר בחוק שצריך לחול. להבדיל, מההצעה של בנט ושקד המדברת על רוב רגיל, שמשמעותו שהקואליציה כופה את עמדתה".
פרופ' מדינה אומר שגם במצב שיידרש רוב מיוחס, לא יהיה לנו ביטחון מוחלט בכך שהחוקים שיחוקקו לא יהיו פוגעניים מדי. אולם הגברת אמון הציבור בבית המשפט באמצעות הכנסת פסקת ההתגברות, והעובדה שזה יעודד את בית המשפט לבקר יותר חוקים - בשקלול הכולל, זה מחיר שאולי שווה לשלם אותו. שוב, אבל רק אם הרוב יהיה רוב משמעותי ולא רוב של 61 חברי כנסת".
"כאן כדי להישאר"
- אתה לא חושש שהכנסת פסקת התגברות תביא לפגיעה קשה בזכויות הפרט ובזכויות אדם בארץ?
"כיום, לא אחת, הכנסת מחוקקת חוקים מתוך ידיעה שיש מי שיבוא ויבטל אותם. יכול להיות שדווקא תיקון חקיקה, כפי שמציעים שקד ובנט, יגרום לכנסת להיות זהירה יותר בחקיקה. בנוסף, אני מזכיר שבחוק יסוד: חופש העיסוק קיימת פסקת התגברות המאפשרת לכנסת ברוב רגיל של 61 חברי כנסת לחוקק חוק עוקף בג"ץ.
"ב-1994 בפסק דין מיטראל שדן בעתירה שהוגשה נגד יבוא בשר לא כשר לארץ, העליון אמנם דחה את העתירה, ואמר 'אני מכבד את החלטת הכנסת לחוקק מחדש את החוק', אבל זה רק משום שהפגיעה בזכויות לא עד כדי כך חמורה, כי אין ערך מקודש לאכול בשר לא כשר.
"אבל באותה הזדמנות העליון אמר גם כי אם בעתיד תהיה פגיעה חמורה יותר בזכויות, אז אפשר יהיה להכיל ביקורת שיפוטית למרות פסקת ההתגברות. כלומר, גם אם הכנסת 'תשתגע' בשל פסקת התגברות בחוק יסוד: החקיקה, בית המשפט לא הולך הביתה, והביקורת השיפוטית על הכנסת - כאן כדי להישאר".
איזון בין הרשויות על-ידי הגבלת יכולת בג"ץ לפסול חוקים
בסוף השבוע, תחת הכותרת (המכובסת?) של "מסדירים את האיזונים בין הרשויות", פרסמו שר החינוך, נפתלי בנט, ושרת המשפטים, איילת שקד, את "התוכנית החוקתית" החדשה שלהם. לדברי שני השרים, מנהיגי מפלגת "הבית היהודי", הם גיבשו תוכנית משפטית שמטרתה השלמת חוקה לישראל שתביא להשבת האיזון בין שלוש הרשויות בישראל. שני השרים הגדירו את יישום התוכנית כיעד מרכזי לממשלה הנוכחית במושב הקרוב, ומסרו כי יציגו את התוכנית במלואה בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה הקרובה.
התוכנית תכלול, לדברי בנט ושקד, את שני הפרקים החסרים בחוקה הישראלית: חוק יסוד "הלאום", שיהווה את פרק העקרונות בחוקה והוא כבר בעיצומו של הליך החקיקה; וחוק יסוד "החקיקה", שישלים את הפרק המשטרי החסר בחוקה הישראלית ויצטרף לחוקי היסוד: הכנסת, הממשלה והשפיטה.
לפי ההצעה, חוק יסוד: החקיקה החדש יכלול בתוכו פסקת התגברות המסדירה מצבים בהם בית המשפט פסל חוק, והכנסת שבה ומחוקקת אותו בתנאים מסוימים. סעיפים נוספים בחוק יסוד החקיקה ייקבעו את הדרך המיוחדת בה יש לחוקק חוקי יסוד, ואת העובדה כי אלה אינם נתונים לביקורת שיפוטית, בניגוד למקובל ברוב מדינות העולם.
הפרת הסטטוס-קוו
לדברי בנט ושקד, התוכנית גובשה נוכח שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה, על-ידי בית המשפט העליון והפרו את הסטטוס-קוו שהתקיים לאורך שנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת. "לפני כחודש קבע העליון כי נתונה לו הסמכות לפסול דברי חקיקה שהכנסת אישרה אך ורק בשל איכות הדיון (שקד ובנט מתכוונים לפסיקת בג"ץ שפסלה את חוק מיסוי דירה שלישית בשל פגמים בהליך החקיקה שלו - ח' מ').בפסק הדין שניתן זמן קצר לאחר מכן, רמז בית המשפט כי ניתן להתעלם מסעיף שמירת הדינים המופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף שמירת הדינים הוא סעיף המשריין את דברי החקיקה שעיצבו את דמותה היהודית של ישראל, כגון חוק השבות). לא עברו יותר ממספר ימים ופסק הדין שניתן בעניין התקציב הדו-שנתי הודיע על פסילתו, באופן חסר תקדים, של סעיף המופיע בחוק יסוד".
