גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

כסף/ עיצוב תמונה אפרת לוי

מועד ההכרה בהפסד הון - כבר לא בידיים שלנו?

פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ידין סגל מעלה את השאלה אם חל שינוי מגמה באשר להכרה בהפסדי הון ● כך או אחרת, מומלץ להשקיע מאמץ מיוחד בעיגון אובייקטיבי של מועד התגבשותו של ההפסד

סלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אלוהי הסטורי ודת הפוטוהיזם: איך בונים אמון עם דור ה-Z

איך הפך הסטורי לתנ"ך של בני הנוער, ואיך מאמינים אלפים מהם בכוח של תמונה אחת?

מרצדס CLA / צילום: יח"צ

כרטיס כניסה יוקרתי: מרצדס CLA היא רכב לצעירי האלפיון העליון

למרות ממדיה המשפחתיים, ה-CLA נראית ומרגישה מכוניות יקרה ויוקרתית, וגם המחיר תואם

 

 

ג'ייסון גרינבלט, השליח המיוחד של טראמפ למזרח התיכון / צילום: רויטרס

גרינבלט לקראת פרסום תוכנית השלום: "שום דבר לא מושלם, צריך פשרות"

שליחו המיוחד של טראמפ למזה"ת המסיים את תפקידו הביע תקווה כי חזון הממשל האמריקני ידרבן את ישראל והפלסטינים להיכנס למו"מ שיוביל להסכם שלום וליציבות מעבר לירדן ולמצרים ● "חמאס והג'יהאד מוכנים להרוס את חיי הפלסטינים במסעם להשמיד את ישראל", טען

רובוטים /  שי דביר

עד שהרובוטים יחליפו את כולנו, מישהו צריך לנהל אותם

משירותי הובלה ועד נהיגה בכביש - עד שרובוטים יהפכו אוטונומיים לגמרי, חברות יזדקקו ליותר ויותר עובדים המסוגלים להפעיל אותם מרחוק ולמנוע תאונות

יונתן צ'רצ'י / צילום: איל יצהר

"אני בדרך לפת לחם, אבל אני מאושר"

בשנים האחרונות השחקן יונתן צ'רצ'י עושה רק מה שטוב לו. לכן, יש תקופות שהוא חי כמו שייח' עשיר וימים שבקושי נשאר לו כסף לשכר דירה

חמדה מרק / צילום: איל יצהר

"החלטתי ללמוד כלכלה דווקא בגלל שהיה קשה להתקבל"

פורטפוליו עם חמדה מרק, הפורשת מתפקיד ראש אגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים וסמנכ"לית במשרד הביטחון, על הרצון לתרום למדינה, על ההישגים ועל הסיוע לחיילים

איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת / צילום: לשכת ח"כ איימן עודה

איך קרה שהפוליטיקאים מהמגזר הערבי למדו לעבוד עם פקידי האוצר

ב–2014 קרא הממונה על התקציבים דאז, אמיר לוי, לראשי רשויות בחברה הערבית ללחוץ על המדינה לקבל תקציבים • שם נולד התהליך שהוביל להחלטה להזרים מיליארדי שקלים למגזר • בינתיים, תהליך השתלבות דומה במגזר החרדי לא מצליח ● פרשנות

חיים סבן/ צילום: אמיר מאירי

הסימנים מעידים: חיים סבן מוותר על השליטה בפרטנר

כפי שנחשף ב"גלובס": סבן אינו עומד בתנאי ההלוואה שקיבל מהאצ'יסון, והוא נערך להחזיר לה את מניות השליטה ● הסיבה: ההלוואה עומדת על 1.1 מיליארד שקל, ושווי מניות פרטנר עומד על 750 מיליון שקל בלבד

כנס ג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס" / צילום: שאולי לנדנר

כמה זמן לוקח לגייס מתכנתים ומה הטכנולוגיה תעשה ליחסים בין אישיים: השבוע שהיה בהייטק

כל מה שהיה בכנס ג'רני ● וגם: כמה זמן לוקח לגייס מתכנתים, ואנשי הפרסום שחצו את הקווים מגיעים למיטאפ של "גלובס" • כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

SINOMACH | ג’יפון וגרסה חשמלית מוקטנת של פורשה 911  / צילום: יח"צ

הכירו את כלי הרכב החשמליים מסין שהולכים להגיע לישראל

אחרי שהסינים הסתערו על כלי הרכב החשמליים, הממשלה החלה לקצץ בסובסידיות, והיצרנים שם מחפשים כעת שווקים חדשים במערב. גם אנחנו נהנה בקרוב מהטרנד הזה, אז קבלו כמה דוגמאות נבחרות

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork / צילום: רויטרס

לאחר כישלון ההנפקה: האם פעילות WeWork בישראל בסכנה?

ענקית חללי העבודה המשותפים, שנתקלה בכתף קרה של המשקיעים בוול סטריט, שוכרת ומפעילה 10 מתחמים בישראל ומתכננת לפתוח שלושה נוספים ● שי ליפמן, ווליו בייס: "גם אם WeWork תיפול, יהיו מי שייקחו את החללים במקומה" ● ניתוח גלובס

מיקרו-אגרסיה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לוקחים ללב: מדוע מיעוטים נעלבים יותר וכיצד זה פוגע בבריאותם

האם העובדים שלכם "מתקשים" להבין שאתם הבוסים שלהם או הקולגות נוטים לטעות בשם שלכם? אם כן, אתם כנראה חלק מקבוצת מיעוט שחווה מצבים כאלה מדי יום ● ד"ר סטפני קוק מכנה את האירועים האלה "מיקרו-אגרסיה" והיא מצאה כי הצטברותם עלולה לגרום לתחלואה ולהסביר אפילו חלק מההבדלים בתוחלת החיים בין קבוצות מיעוט לרוב

מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס EUTERS/Shannon Stapleton

משבר האקלים: מיליונים הפגינו ברחבי העולם. צפו בתמונות המדהימות

יותר מ-4 מיליון אנשים ב-185 מדינות על פני 7 יבשות השתתפו בשביתת התלמידים של "יום שישי למען העתיד", התנועה העולמית אותה הקימה גרטה טונברג, המועמדת כעת לפרס נובל על פועלה

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

ארה"ב שולחת חיילים לסעודיה; באיראן מאיימים: ישראל בסכנה

טראמפ: "איפוק הוא ביטוי לעוצמה" ● שר-ההגנה האמריקאי, מארק אספר: הכוחות הנוספים לצרכי הגנה על "תשתיות חיוניות", בעקבות בקשה של סעודיה והאמירויות הערביות המאוחדות ● יו"ר המטות המשולבים: מדובר בכמה מאות חיילים; ייתכנו כוחות נוספים ממדינות שארה"ב מבקשת מהן להצטרף למאמץ

בנימין נתניהו, איילת שקד, איימן עודה, יאיר לפיד / צילומים: כדיה לוי, לשכת ח"כ איימן עודה, שלומי יוסף

מי רוצה שנדבר על זמן הנסיעה מאלקנה, מי שינן כמה בתים מיועדים להריסה ואיך כל זה ישפיע על המו"מ

כל פוליטיקאי יודע לדקלם "כלכלה חזקה" ו"קידום החינוך", אבל כדי להשפיע באמת על התודעה צריך להחדיר מידע חדש לשיח ● מי רצה שנדבר על זמן הנסיעה מאלקנה, ומי שינן כמה בתים מיועדים להריסה? ● העובדות שהמפלגות בחרו להפיץ מלמדות מה חשוב להן

חצבים 2019 / צילום: יותם יעקבסון

החצבים כבר כאן

בסוף הקיץ, כשכבר נדמה שאי אפשר לסבול עוד את החום, פורחים החצבים ומזכירים שהסתיו כבר ממש בפתח ● הצעות למסלולים שבכולם אפשר לראות את הפרח המשמח

ענבים צילום: רויטרס

כך גורם האקלים הפרוע לתעשיית היין באירופה לחשב מסלול מחדש

גלי החום פוגעים קשות ביבולי הענבים ומאלצים את יצרני היינות לפנות לשיטות גידול אחרות ולזני ענבים שונים, ולחרוג מהמסורת שהגדירה את תעשיית היין ביבשת במשך דורות

עו"ד בעז רבין / צילום: איל יצהר, גלובס

משקיע הנדל"ן שרוכש רק משרדים: "בגיל 50 אני מצפה לפרוש"

מגיל צעיר עו"ד בועז רבין ינק נדל"ן ● לפני כמה שנים הוא נכנס להשקעה ראשונה כשנכנס בשותפות למשרד עם סבו; מאז הספיק לרכוש עוד שני משרדים, בדרך לתוכנית הכלכלית שלו: "אם יהיו לי 350 מ"ר משרדים, בגיל 50-55 אני איהנה מהכנסה פסיבית של כ-25 אלף שקל" ● האזינו ל"כסף בקיר" - פרק אחרון לעונה

אריה ריכטמן / צילום: איל יצהר

כמעט כל דבר מזכיר לאריה (ריצ’י) ריכטמן מנכ"ל קליל - חלונות. אחרי 30 שנה הוא סוגר את הדלת

"רוצה לעזוב בשלב שבו אני עדיין נחוץ, לא להגיע לשלב שבו אהיה פתטי וכולם רק יחכו שאלך כבר" ● מנכ"ל חברת קליל מסביר איך ניווט את החברה בטלטלות שוק הנדל"ן, למה החליט לסיים את הפרק הזה בחייו, ומה הוא מחפש כעת