גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

שדה התעופה בהרצליה. כאלף יחידות דיור ייבנו במקומו / צילום: איל יצהר

ארבע הערות על בליץ מכרזי הקרקעות של סוף השנה

הבליץ של מכרזי רמ"י בדצמבר הכניס לקופתה כמעט 10 מיליארד שקל ● גלובס עם ארבע הערות על מה שמסתתר מאחורי המכרזים

ראש הממשלה בנימין נתניהו דוח מיוחד עם ברט באייר, פוקס ניוז, 31.12.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו סיפר שהשופטים ייחסו לתביעה "מניעים פוליטיים". זה לא מה שקרה

אומנם השופטים המליצו למדינה לשקול ויתור על אישום השוחד בתיק 4000, אך לא ייחסו לפרקליטות מניעים פוליטיים בפתיחת התיק או בניהולו ● המשרוקית של גלובס

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

מדינת ישראל גייסה הלילה 6 מיליארד דולר בחו"ל במרווחים הנמוכים ביותר מאז המלחמה

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, השלים הלילה הנפקה בינלאומית של אגרות חוב דולריות בהיקף של 6 מיליארד דולר ● מדובר בשיפור של כ-34% לעומת ההנפקה שנערכה בשנה שעברה

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

מערכת הגנת הגבולות של תע''א / צילום: תע''א

לקוחות מחו"ל כבר מתעניינים: תע"א חושפת מערכת הגנת גבולות חדשה

פתרון הגנת הגבולות, הטומן בחובו אלגוריתמים ובינה מלאכותית ברמות המתקדמות ביותר, משלב שיטות לחימה חדשות מבוססות כלים אוטונומיים מסוגים שונים הפועלים בסנכרון משימתי תחת מערכת ניהול מרכזית ● מנכ"ל תע"א: "הטופוגרפיה והגבולות של מדינת ישראל הם מהמורכבים והמאתגרים שיש בעולם"

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

שעשוע על עסקת הענק של מובילאיי: "הדבר הכי טוב שקרה לחברה". וכמה הוא ירוויח ממנה?

מנטי מפתחת רובוטים בעלי גפיים המסוגלים להרים משאות, למיין חפצים ובעתיד מתוכננים גם לשמש כפועלי ייצור במפעלים ובמחסנים לוגיסטיים ● שעשוע יכניס 341 מיליון דולר מהעסקה ● "יש כאן תחום חדש עם סינרגיה טכנולוגית מלאה, התאמה תרבותית בנוסף לכך שהחברה נמצאת ב"חצר הבית", כך שקל לשלב אותה במובילאיי", אמר שעשוע בשיחה עם גלובס

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

ח''כ אביחי בוארון / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אושרו בטרומית: החלשת היועמ"שים ומינוי נציב ללא מכרז

לפי הצעות החוק שאושרו, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יוכפפו למנכ"ל המשרד ולשר במקום ליועמ"שית בהרב-מיארה, ונתניהו יוכל למנות את נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי – בניגוד לפסיקת בג"ץ

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"תקנו את כולם": בנק אוף אמריקה בהמלצה מדהימה למניות הבנקים הישראליים

בסקירה מעמיקה ומסקרנת יוצאים בבנק אוף אמריקה במחמאות לבנקים הגדולים וסבורים כי הם נכנסים ל"עידן של עודפי הון מאסיביים"

מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

ועדת המינויים חוזרת לדון במינוי מהרן פרוזנפר לראש אגף תקציבים

אחרי שאישרה את מינויה של מיכל עבאדי־בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר, ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה תתכנס הערב לדיון נוסף במועמדותו של מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים ● באוצר מקווים שמינוי חשכ"לית יספיק כדי לעמוד בדרישת הייצוג ההולם, אך גורמים המעורים בהליך מטילים בכך ספק ● בינתיים, התקציב מתקדם ללא מי שאמור להוביל אותו - ויעד הגירעון כבר מתרחק

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

עד 15 משכורות: סלקום אישרה פרישה מרצון ל-77 עובדים

מספר הבקשות לפרישה מרצון שהוגשו הוא פי שלושה ממה שאושר בפועל ● סך המענקים החד-פעמיים שישולמו לעובדים עומד על כ-12 מיליון שקל ● הפרישה צפויה להניב לקבוצת סלקום חיסכון שנתי של כ-18 מיליון שקל

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

התיירים עדיין לא חוזרים לישראל, אבל בענף התיירות יכולים לחייך

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על שבוע של ירידות למעט בענף התיירות, שגם סיים את 2025 עם עלייה דו־ספרתית במחזור ההכנסות

אנשי חיזבאללה בהלוויה של רמטכ''ל ארגון הטרור / צילום: ap, Hussein Malla

סעודיה: מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית

על פי הדיווח, מאות לוחמים נשלחים תחת כיסוי של עלייה לרגל לעיר משהד באיראן ● חודשו החיפושים אחר החלל החטוף רן גואילי ז"ל ● צה"ל חיסל שני מחבלים שעסקו בשיקום תשתיות צבאיות של חיזבאללה ● על רקע החשש מהסלמה מחודשת עם לבנון, גורם בבית המלוכה הסעודי אמר כי מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית ● עדכונים שוטפים

ללא מנכ''ל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

7 חברות ממשלתיות מחפשות מנכ"ל, ועשרות מיליארדי שקלים בסימן שאלה

מאבקי כוח בין שרים, ועדי עובדים דומיננטיים ומועמדים צעירים מדי משאירים את החברות הקריטיות ביותר עם "הנהלות רפאים" ● כך, רכבת ישראל, מקורות ונגה נותרו בלי שאיש יעמוד בראשן ● בינתיים, מיזמי הענק בתחומי האנרגיה, התחבורה והדיור מתעכבים

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עמדות טעינה לרכבים חשמליים בעשרות חניונים: המהלך החדש של שופרסל

בחודשים הקרובים יותקנו עמדות טעינה לרכבים חשמליים בעשרות חניונים של סניפי רשת שופרסל ובמרכזים המסחריים של חברת LARO נדל"ן ● במקביל מקדמים ברשת מספר פרויקטים משמעותיים בתחום הנדל"ן, ביניהם מתחם חדש בשכונת תלפיות בירושלים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"