גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עתרו לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישתה של עיריית ת"א לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה, ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● העירייה: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

ד''ר יפעת בן חי שגב / צילום: איל יצהר

ד"ר יפעת בן חי שגב עוזבת את חדשות 13, אך הפלונטר עדיין לא הותר

דירקטוריון חדשות 13 מתנהל זה זמן רב ללא יכולת הכרעה, בשל דד לוק שיצרו שניים מחבריה ● ההתפטרות העכשווית עשויה לפתור זאת, ולהוביל למינוי מנכ"לית קבועה

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; הביטקוין עלה ביותר מ-5%

לאחר הירידות אתמול: הממדים המרכזיים בוול סטריט ננעלו בעליות ● אירופה ננעלה במגמה מעורבת ● חברת התרופות הגרמנית באייר זינקה לאחר שממשלת ארה"ב קראה להגביל את התביעות נגדה ● חברת התוכנה האמריקאית מונגו די.בי זינקה ב-22%

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע שגופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

גוגל ואנבידיה ראש בראש: מי באמת מניית הטכנולוגיה הכי לוהטת בשוק?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל