גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

משחק וידאו של ענקית הגיימינג EA / צילום: Shutterstock

דוח חדש: כמחצית מהשקעות קרנות העושר בעולם שייכות למדינות המפרץ

שבע קרנות עושר מפרציות הזרימו אשתקד 126 מיליארד דולר, המהווים כ־43% מההשקעות הממלכתיות בעולם - כך עולה מנתוני חברת המחקר הבינ"ל SWF ● הסעודים מובילים בזכות עסקת ענק בגיימינג, ובאמירויות מסתערים על ה־AI ● וגם: צניחה בהשקעות הזרות בסין

סכסוכי שכנים / איור: ליאב צברי

סכסוכי שכנים: בין התנגדות לגיטימית להתנגדות קטנונית ומזיקה לבנייה

אדם שרצה לממש זכויות בנייה על גג נתקל בסירוב של שכנו לאפשר לקבלן להציב פיגומים ברכוש המשותף בבניין - לאחר שכבר קיבל את הסכמתו לבנייה ● הוא הגיש תביעה, ופסק הדין התייחס למונח "שימוש סביר" ולזכותם של התובעים לבנות

שירה תם / צילום: באדיבות רמ''י

מסתמן: שירה תם, מנהלת חטיבת שמירה על הקרקע ברמ"י, תמונה למ"מ המנכ"ל עד למינוי הקבע

ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל החדש, במקום ינקי קוינט, טרם החלה את עבודתה, ושירה תם צפויה לשמש בתפקיד עד שהמנכ"ל החדש ייכנס לתפקידו ● מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן סירב להתמנות למ"מ, כדי שלא לחסום את סיכוייו להתמנות למנכ"ל הקבוע

שר המשפטים יריב לוין. הוביל את צמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

גם הפעם: אל תספידו את הלכת אפרופים

השבוע אושר בכנסת צמצום הלכת האפרופים - אך אל תטעו לחשוב שמדובר במותה ● להערכתנו, ההלכה תמשיך להשפיע על קבוצה צנועה של "רק" כ-99% מכלל החוזים

נשיא ארה''ב טראמפ. ''הוא אוהב לטעון ששבע מלחמות הסתיימו בזכותו'' / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ באיום לאיראן: הבהרתי שאם יתחילו להרוג אנשים - נכה בהם חזק מאוד

אירוע ההצתה בשומרון: פלסטיני חולץ במצב אנוש, שלושה עצורים ● צבא לבנון: השלמנו את משימת פירוז דרום המדינה מנשק ● רה"מ נתניהו: "המאמצים ראויים להערכה - אבל חיזבאללה עדיין חמוש ומתעצם" ● בכירים בישראל: תקיפה בלבנון? כבר לא "אם" אלא "מתי" ● חיל האוויר תקף ברצועת עזה בתגובה לניסיון השיגורים הכושל ● שר החוץ האיראני: "אנחנו לא רוצים מלחמה אבל מוכנים אליה" ● עדכונים שוטפים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

ההיסטוריה מלמדת: איך יגיבו מדינות אופ"ק לדרמה הונצואלית בשוק הנפט?

ונצואלה מחזיקה בקרוב לחמישית מעתודות הנפט בעולם, אבל סנקציות אמריקאיות והיעדר תשתיות הביאו לקריסה בהפקתו ● אומנם למדינות אופ"ק אין אינטרס להגדיל את הייצור, אך מקרי עבר מלמדים ששינויי משטר יכולים לגרום לחלק מחברות בקרטל הנפט לסטות מה"משמעת הקואליציונית"

גג סולארי / אילוסטרציה: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים: כך תצמצמו את החיוב החדש של חברת החשמל

בחודשים האחרונים בעלי גגות סולאריים גילו כי הצריכה העצמית שמחושבת להם גדולה בהרבה מאשר צריכתם בפועל ● זאת, בעקבות סעיף חדש עליו הם צריכים לשלם: "עלויות מערכת" ● זה מה שצריך לעשות כדי להימנע מהתשלום הגבוה

טאבלט S11 של סמסונג, ואייפד air. מחיר ממוצע הוא 1,000-2,000 שקל, היקרים עולים כ־4,000 שקל / צילום: יח''צ

מה צריך לדעת לפני שקונים טאבלט חדש?

בין אם בשביל עבודה, לימודים או שימוש ביתי לילדים, לא מעט צרכנים שומרים נאמנות לטאבלטים ● הדברים שאליהם כדאי לשים לב ברכישה תלויים בסוג השימוש, וכוללים בין היתר את גודל המסך, הרזולוציה, מערכת ההפעלה והסוללה

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

ההפגנות באיראן מתעצמות ובמערכת הביטחון חוששים

בצה"ל עוקבים מקרוב אחר המחאות ששוטפות את איראן - והגיעו אתמול לראשונה גם לבירה טהראן ● טראמפ: "הזהרתי אותם שאם הם יעשו משהו רע למפגינים – נפגע בהם קשות" ● עדכונים שוטפים

אקספנג G6 פרפורמנס 2026 / צילום: יח''צ

החל מ-205 אלף שקל: הקרוס-אובר החשמלי הזה עבר שדרוג מקיף

השדרוג המקיף שעבר הקרוס־אובר החשמלי אקספנג G6 פרפורמנס שמר על העיצוב, אבל העניק לרכב שיפור משמעותי באיכות, בעידון וביכולת הדינמית ● המחיר עדיין אטרקטיבי אבל התחרות העיקרית היא מול דגמי פלאג־אין חדשים

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר, נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

במשרד הבריאות מפספסים את התמונה הגדולה

חברי הממשלה מפריחים רפורמות באוויר ● במשרד הבריאות שכחו למה יש ערך ● ואירופה נותרה ללא ברית הגנה מתפקדת ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מכרז החשמל המוזל. בזק הרוויחה בגדול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

מכרז החשמל לספקים: בזק-ג'ן לקחו בענק, מקורות גנבו את ההצגה

בבזק-ג'ן יכולים להיות מרוצים מתוצאות מכרז החשמל המוזל של רשות החשמל: מבין 550 מגהוואט שהוצעו, חברת התקשורת השיגה 140 ● מי שהפתיעה הייתה חברת מקורות, שכלל לא סוחרת בחשמל ● אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל: "צעד נוסף לחיזוק התחרות"

חמישה פסקי דין שכל דייר ומשכיר חייבים להכיר / צילום: Shutterstock

בתי המשפט משרטטים מחדש את היחסים בין שוכר למשכיר

פיגומים במרפסת חתכו את שכר הדירה בחצי, והכניסה לנכס הפכה לחוזה מחייב גם ללא חתימה פיזית ● בתי המשפט קובעים מחדש את היחסים בין 3 מיליון שוכרים בישראל לבין בעלי הדירות שלהם - מתי השופט יגן על השוכר, ומתי דווקא על בעל הבית?

משבר הייטק / צילום: shutterstock

משבר בהייטק? כך נראים מאמצי ההיערכות של הממשלה

על רקע הפגיעה בענף ההייטק בישראל, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את פיתוחו ● על הפרק: קרנות השקעה ומחקר, תמיכה לחברות צעירות ומשיכת מוחות מחו"ל ● באופן חריג, כמעט הכול יושם - אבל יש גם משהו חסר ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ההייטק

חביבות האנליסטים ל–2026 / צילום: Shutterstock

המניות שמסתתרות מתחת לרדאר: ההימור החדש של האנליסטים ל-2026

למי שחשב שוול סטריט אולי התעייפה מכמה שנים רצופות של עליות, באו מדדי S&P 500 ודאו ג'ונס וקבעו שיאים חדשים כבר בשבוע המסחר הראשון של השנה ● איך ייראה המשך 2026 אף אחד לא מעז לנבא, אבל בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות בכמה מניות

חברת היילו / צילום: איל יצהר

חברת השבבים הישראלית היילו מפטרת כ-10% מהעובדים

לחברה יש כ-300 עובדים ● מהיילו נמסר כי הפיטורים מתרחשים בשל ההחלטה "להרחיב את פעילותה לתחומי הרובוטיקה וה-Physical AI"

אילוסטרציה: Shutterstock

עד איזה גיל חשיפה לעירום בין הורים לילדים נחשבת לגיטימית

אם גרושה ביקשה לבחון את מסוכנותו המינית של האב ולהגביל את זמני השהות שלו עם בתם בת הארבע, בעקבות תיעוד של האב ישן עם הילדה כשהיא עירומה ● מה קבע בית המשפט?

אופיר שריד / צילום: רמי זרנגר

רווח הענק של JTLV ממכירת דוניץ, והמימושים של זהבית כהן ומנכ"ל מליסרון

חגיגת המימושים של קרן JTLV, אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן ואורי מקס מייסד מקס סטוק ואופיר שריד מנכ"ל מליסרון ● אנבידיה, אינטל ואפל חברו לטכניון, ובהשקעה של כמיליון דולר נחנכה מעבדת VLSI ● ושלושה מינויים חדשים ● אירועים ומנויים

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

מניית אלביט הגיעה לשיא, אבל הסיפור של השבוע שייך לאחרת

שורה של עסקאות גדולות דוחפות את מניות החברות הביטחוניות בת"א לגבהים חדשים: אלביט חצתה היום לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל, ונקסט ויז'ן כבר עוקפת חברות ותיקות וגדולות כמו ניו־מד ו־ICL ● המניות הביטחוניות בעולם בראלי מתחילת השבוע, בעקבות ההשתלטות האמריקאית על ונצואלה ואיומי טראמפ להשתלט על גרינלנד

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל הבורסה בראיון מיוחד: מהפכת ימי המסחר, המסר למוסדיים ולאן הוא לא מתכוון לחזור

רגע לפני יום שישי הראשון בתל אביב שבו מתקיים מסחר, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך איתי בן זאב התארח בפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס ● איך הגיבו חברי הבורסה לשינוי ההיסטורי: "שמענו יותר ביקורות שליליות מחיוביות" ● מה היעד הבא: "הרבה מאוד יהודים בארצות הברית רוצים להשקיע בכלכלה הישראלית" ● וגם: איך בתקופתו קפץ השווי של הבורסה לכמעט 11 מיליארד שקל