גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-CVC

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בעליות שערים; ת"א 35 בשיא חדש, דוראל זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.9%, מדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-1.7% ● מניית דוראל הוסיפה 8% לערכה ● מדד הפחד המקומי עלה ב-2% והשלים עלייה של 9% בחודש החולף ● מניות הנדל"ן בלטו היום לרעה ● מחזור המסחר הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל ● וגם: התחרות ב-AI הולכת וגוברת - ואלפאבית וברודקום עשויות להתגלות כמובילות של השוק

פערים במחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אותו בניין בתל אביב, שתי דירות שונות. למה יש פער משמעותי במחיר?

רובעים 3 ו־4, שעברו גל של התחדשות עירונית ומזוהים עם "תל אביב של פעם", נחשבים למבוקשים במיוחד בשוק הנדל"ן ● אך בעוד שמחירי דירות מסוימות נשארים גבוהים, דירות בקומות נמוכות ועורפיות רושמות ירידות משמעותיות ויוצרות פערים גדולים בין דירות סמוכות

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

סנטה קלאוס מבקר ברצפת המסחר של הבורסה בניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

אנליסטים מעריכים: האם וול סטריט תזכה לראלי של סוף שנה?

בשבוע החולף, שבו חל חג ההודיה, מדדי המניות האמריקאיים המובילים הציגו התאוששות שבין 3%־5%, אבל אולי היה זה רק "הנגאובר" ● לאחר פתיחה שלילית לדצמבר אנליסטים מנסים להעריך אם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו

טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

המאבק בין חברות התעופה הזרות למשרד התחבורה מגיע לבג"ץ

ארגון התעופה IATA ו-10 חברות תעופה בינ"ל עתרו לבג"ץ נגד שרת התחבורה, שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת ● מבקשות שבג"ץ יורה למדינה להפעיל את סמכות החירום שנוספה לחוק שירותי תעופה, ולצמצם רטרואקטיבית את חובותיהן כלפי נוסעים בתקופה שבה המרחב האווירי של ישראל נסגר במבצע "עם כלביא"

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

יוסי תורג'מן, והדמיית פרויקט YBOX art / צילום: משה צור אדריכלים, יובל חן

"האטה? אנחנו מוכרים דירות ב-90 אלף שקל למ"ר בדרום ת"א": מנכ"ל YBOX לא מתרגש ממצב ענף המגורים

יוסי תורג'מן, מנכ"ל YBOX, מספר אחרי אישור הפרויקט המדובר בדרום תל אביב־יפו: "ברובעים 3 ו־4 בעיר יש האטה מאוד רצינית - אבל באזור הפרויקט אנחנו מוכרים סביב 90 אלף שקל למ"ר" ● ואיזו ביקורת יש לו על הורדת הריבית? "הייתה צריכה להיות דרסטית יותר"

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים