גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

נכסי אנרגיה ונמל אסטרטגי: האזורים שבהם התחוללו הפיצוצים באיראן

הפיצוצים באהוואז ובבנדר עבאס אירעו באזורים אסטרטגיים במיוחד - משדות הנפט הגדולים של איראן ועד לנמל המרכזי במיצר הורמוז ● בטהרן מנסים להציג את האירועים כ"תקלות", אך הרגישות של המוקדים שנפגעו מעוררת תהיות בזירה הבינלאומית

ענת אגמון. ''קשה מאוד להרוויח'' / צילום: כדיה לוי

ממאסטר שף ועד ההתאהבות בכרם: ראיון עם ענת אגמון

ענת אגמון חלמה להיות מהאימהות המייסדות של הקולינריה המקומית, חלום שנדחק הצידה עד שהלכה ל"מאסטר שף" ● בראיון לגלובס היא מספרת על חוויית ההשתתפות ("השתדלתי להיות בשליטה") על קשיי המסעדנים ("חיים כהן נסע לחפש עובדים בתאילנד") ועל הריפוי: "אתה לא באמת יכול להיות בסטרס אם אתה מנקה הר של טימין"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השפריץ מים על אישה שטיילה ברחוב. מה הפיצוי שפסק ביהמ"ש?

שכן שהשפריץ מים מצינור ביתו על אישה שטיילה עם כלב, חויב לפצותה ב-95 אלף שקל ● מי אמור לפצות נופשים על עיכוב בקבלת המזוודות שלהם בחו"ל? ● ומה פסק בית המשפט כאשר הגיעו לפתחו שתי צוואות - אחת שוויונית ואחת לא? ● 3 פסקי דין בשבוע

התקנת פאנלים סולאריים בבית מגורים / צילום: Shutterstock

בדרך ל-2040: כך ייראה פיילוט הקולטים הסולאריים בבאר שבע

המטרה של פרויקט "שכונת אנרגיה חכמה" הוא לדמות את מדינת ישראל בשנת 2040, כשחלק ניכר מייצור החשמל יגיע מגגות סולאריים ● לשם כך, התושבים מקבלים הנחה, הדרכה וגם סיוע במימון

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

מזכיר המועצה לביטחון לאומי באיראן: "מתגבש מתווה למו"מ"

טראמפ אישר בריאיון לפוקס ניוז: "הם מדברים איתנו - נראה מה אפשר לעשות" ● דיווח: פיצוץ עז נשמע בנמל בנדר עבאס שבדרום איראן - כלי תקשורת במדינה הכחישו דיווח על תקיפת מפקד במשמרות המהפכה ● גורמים בישראל טוענים שאין למדינה קשר לפיצוצים באיראן ● צה"ל תקף ברצועת עזה במה שמסתמן כגל שני של תקיפות על רקע הפרת הסכם הפסקת האש מצד חמאס ● עדכונים שוטפים

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

השבוע. לנצח את הפחד עבור מעסיק / צילום: באדיבות נטפליקס Skyscraper Live

איך סיכון חיים הפך לפורמט

השבוע נטפליקס שידרה אתגר אקסטרים: המטפס אלכס הונולד טיפס בלייב וללא אמצעי הגנה על מגדל טאייפי 101 שבטיוואן ● הקהל צפה מרותק, אבל מהקריינות ומהספונסרים עבר מסר אחר - לא מדובר בתיעוד של הישג, אלא הפקה שממירה סיכון לפורמט ● בעידן שבו AI יכולה לייצר כל פעלול בצורה מושלמת, נטפליקס מהמרת על הדבר היחיד שעדיין לא ניתן לשכפול: האפשרות לאסון מול המצלמה

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

הדרך האיראנית להילחם בשחיקת המטבע: הדפסה של שטר חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

נכס יוקרתי בסביון / צילום: מרים חג'ג'

"תמחור שמרני": 17.5 מיליון שקל עבור נכס יוקרתי בסביון

הנכס כולל שני מבנים עם רמת גימור גבוהה הכוללת חיפוי של אבן ירושלמית ייחודית ● "הרוכשים הם תושבי חוץ - מה שמדגיש את המשך העניין הבינלאומי בנכסי פרימיום בישראל, גם בתקופה שבה הפעילות בשוק מצומצמת", אמר המתווך ● וכמה זה יקר ביחס להרצליה פיתוח?

אונקיית כסף / צילום: Reuters, CFOTO

אחרי נסיקה מסחררת הגיעה הנפילה: מה גרם לירידות החדות במחירי המתכות?

בשבוע שעבר הזהיר צבי סטפק כי מחירי שתי המתכות ב"סחרור מסוכן שיגרום הפסדים כבדים למשקיעים" ● לדבריו "זה קורה בעיקר כאשר הראלי המטורף מוכתב ע"י כניסת משקיעים ש'מגלים' את ההזדמנות באיחור רב" ● ולמה גם הביטקוין הצטרף לירידות?

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

שלב הניסוי הקליני: האם זו התרופה שתעצור את תהליך ההזדקנות?

הגישה של פרופ' דיוויד סינקלייר, גורו ההזדקנות, עומדת לראשונה למבחן אמפירי ● בשנת 2025 חלה עלייה משמעותית בהשקעות בבריאות הנפש בישראל ● עמותת יד שרה פיתחה פלטפורמה לאיסוף מידע רפואי ● החברה שהודיעה בשבוע שעבר על השלמת ניסוי קליני לאבחון גורם מרכזי להתקפי לב ● והמכללה האקדמית אשקלון השיקה מרכז לסימולציה קלינית מתקדמת ● השבוע בביומד