גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עונת מעבר

על הסתיו, החללית קאסיני, השחיתות והג'ובניקים בצה"ל. טור מיוחד לראש השנה

עונת מעבר / איור: תמיר שפר
עונת מעבר / איור: תמיר שפר

א. הסתיו הזה, אני אוהב את איך שהוא חושב. אם אני, נגיד, במקומו - הייתי מתחיל לבוא באחת עשרה, אחת וחצי ככה, אולי שתים עשרה, כשאנשים כבר באמצע היום וחם להם והם כבר מתחילים לחשוב על מה לצהריים, הייתי פתאום שולח להם איזו רוח נעימה הנושאת הקלה מיידית, ככה, בהפתעה. בהתחלה חמש דקות, ולאט-לאט מאריך. משם הייתי הולך ומתפרס אחורה, אל שעת הבוקר וקדימה, אל אחר הצהריים ומעבר לו - עד שהיום כולו סתווי.

אבל הסתיו חכם יותר ממני. הוא יודע להתחיל עם הערבים. בא פתאום, מניע את צמרות העצים ומפיג את לחות היום. אחר כך הוא עובר לבקרים המוקדמים; בהתחלה הבנאדם מתקשה להיזכר במילה שהוא מרגיש, עד שהיא עולה לו: צינה. מי היה מאמין? הוא עדיין לא מתמסר בקלות, הסתיו, נותן לך לחכות לו רוב שעות היום. נותן כבוד לשמש. הימים עדיין חמים, לחים וכועסים, כך גם השעות הקטנות של הלילה, אבל אפשר לראות אותו מתקדם בו בזמן משני האגפים, סוגר על היום מכל הצדדים. בערב הוא מתיישב במרפסות, בכיכרות ובגנים. בקרוב, אינשאללה, יובסו גם הצהריים. עד שהיום כולו סתווי.

זה לא יימשך הרבה, אנחנו כבר יודעים. הסתיו הוא אשליה רגעית בין קיץ לקיץ, אבל חייבים לאהוב את הסתיו הזה ואת איך שהוא חושב.

ב. לקח 83 דקות לאותות הרדיו האחרונים של החללית קאסיני להגיע מכוכב שבתאי אל האנטנות של נאס"א באוסטרליה. למשך 83 דקות ריחף האות הסופי של קאסיני במערכת השמש: זו ששלחה אותו כבר לא קיימת - היא כבר התכלתה לגמרי בכניסה לאטמוספרה - וזו שמחכה לו על כדור הארץ אפילו עוד לא יודעת במאה אחוזים אם הוא נשלח או לא. 83 דקות שהמסר ששלחה האנושות לעצמה ממרחק מיליארדי קילומטרים לא היה בשום מקום. או פשוט ריחף לו בחלל. למה זה מרגש אותי כל-כך, בחיי שאני לא מצליח להבין. אולי כי זה אומר שקאסיני מתה באמת רק 83 דקות אחרי שהיא מתה, שהחיים נמשכים, או יכולים להימשך, גם אחרי שהכול נגמר, לא יודע אם לתמיד - אבל ל-83 דקות פלוס-מינוס.

ומי יודע? כבר קרה שחללית שנשלחה להתרסק אל מותה על כוכב שביט שרדה נפילה שאמורה הייתה לחסל אותה, ואחרי כמה זמן התעוררה פתאום לרגע ושידרה עוד אות אחרון. אולי קאסיני עדיין שם, אולי בדרך נס שרדה את הכניסה לאטמוספרה של שבתאי.

אם דבר כזה קרה, הרי שיש סיכוי מסוים שזה ישנה את היקום כולו. הרי למה ריסקו את קאסיני? בגלל החשש שחיידקים ארציים (ארצנים?) שרדו איכשהו את המסע והם יכולים להתפתח, מי יודע, על אחד מירחיו של שבתאי. על כמה מהם יש אוקיאנוסים שיכולים לאפשר חיים. רק דמיינו שזה קרה. לך תדע.

אני כל-כך מקווה שזה קרה. כי אם הסתיו חכם יותר ממני, מי ידע ומי יוכל לרדת לעומק דעתו של היקום בעצמו. אולי גם אנחנו אודים ניצולים מאיזו חללית מהעבר או מהעתיד? הרי עבר ועתיד, כמו למטה ולמעלה, לא באמת קיימים. הם רק נקודות התייחסות, סרטים שאנחנו קושרים על העצים בפרדס שנכנסנו אליו בלילה חשוך.

הם כמו סתיו. הכול סתיו, אבל יש גם סתווים מעטים ששרדו את אטמוספרת הלב של משורר והתפתחו לכדי שיר - אז בדיוק ככה. רק עם חיידקים.

אני לא יודע אם כל סוף הוא התחלה חדשה, כמו שנהוג לומר, במיוחד בערב ראש השנה, כי אני לא חושב שצריך להכליל. אבל אין לי ספק שפה ושם אכן יש סוף שהוא גם התחלה חדשה. וזה מה שאני מאחל לך, קאסיני, ולחיידקים שאולי נשאת.

ג. זה זמן לא רע לאחל לכולנו שנה טובה. זו לא הייתה שנה מי יודע מה, התשע"ז הזאת. לפחות במישור הפומבי. החיים התחילו לחקות את החדשות ונדמה שרבים מאיתנו, לפחות ברמה מסוימת, אולי גם אני, הפכנו לחוקרים ומאשימים וחשודים ומכחישים ושופטים ועדי מדינה ומה לא. כל אחד, ליבו וראשו מלאים כרימון על השני, אף פעם לא על עצמו. חבילות חמאה נמסות על ראשי כולנו.

כל השחיתות הזאת מבאסת את הנשמה. מחלחלת. היא עובדת בערך כמו הסתיו, רק הפוך. מקיפה אותך ומאגפת אותך מכל הכיוונים בחוסר תום לב. בהתחלה, אתה לא מאמין שככה יכול להיות, אחר כך אתה לא מאמין שבכלל יכול להיות ההיפך. היא הפכה להיות כמו קיץ: ככה זה פה, ולא יכול להיות אחרת.

הבנאדם מנסה להסתכל קדימה, אבל זה לא הולך לשום מקום גם בתשע"ח הבאה עלינו, להיפך. אולי כמו תמיד, עוד נתגעגע לתשע"ז. איזו שנה של תמימות זו הייתה, עוד לא ידענו כלום. תשע"ח, ככה נראה, תמשיך לקלף את הבצל של השחיתות הישראלית עוד שלב ועוד שלב. וזה יכאב.

ד. אני רוצה לומר שנה טובה גם לכל הג'ובניקים בצה"ל. הייתי אחד כזה. אחיי חסרי התהילה. קראתי על הרפורמה של הרמטכ"ל אייזנקוט ששמה לה למטרה להיטיב עם הקרביים. זה באמת חשוב מאוד, אבל מה עם הג'ובניקים? אני חושב על זה שרצה להיות לוחם, אבל יש לו משקפיים. על ההוא שרצה להיות בחוד, אבל יש לו עקמת. על ההיא שממש-ממש רצתה, אבל לא הלך לה. האנשים האלה לא יהיו ביחידות המתמרנות במלחמה, זה נכון, אבל הם באו כשקראו להם, הלכו לאן ששלחו אותם ועשו את מה שאמרו להם.

בשורות של הרפורמה החדשה נושבת רוח של כבוד והערכה ראויים למשרתים שירות קרבי, אבל בין השורות נושב זלזול בכל השאר. אולי הצבא לא התכוון לזה, ואולי כן, אבל זו התוצאה. תנו עוד כסף לקרביים, חלקו להם כמה שיותר צ'ופרים כמו שמגיע להם - אבל מתישהו הופכים הצ'ופר ואמירת התודה לסוג של אפליה. הקרבי יוצא עם הרבה יותר כסף להתחיל את האזרחות. ללמוד. לטייל. לחיות. לא שלא מגיע לו - אני ממש לא יכול להפסיק להתנצל פה, הא? - אבל למה למי שלא יכול, מגיע כל-כך הרבה פחות?

רבים מאלה שדיברתי איתם מהצבא הפנימו את הזלזול. כן, אמרו לי, הג'ובניק יכול לעבוד וגם ללמוד תוך כדי השירות, והקרבי לא. כן, אמרו לי, ככה זה: חיילים קרביים אי אפשר לייבא. כאילו שאת כל הג'ובניקים אפשר לייבא. ואתם יודעים מה, תייבאו. ואז, מי שלא קרבי יוכל באמת ללמוד ולעבוד ומי שקרבי יקבל מספיק כבוד וצ'ופרים כדי ליישר קו עם שחרורו. אפילו לקבל יתרון. מה שמגיע וגו'.

ובכלל, להגיד לכל-כך הרבה חיילות וחיילים, קצינות ונגדים, שאפשר לייבא להם מחליפים, אבל לא לחייל הקרבי - שברוב הפעמים לא שונה מהם בהרבה דברים מלבד פרופיל - זה סתם מעליב. אבל להעליב בישראל זה ממש בסדר גמור. הכול פה הרי מתחלק לשווים ושווים יותר.

מהבחינה הזו לפחות, זה באמת צבא העם.

ה. לפני כמה חודשים החלטתי לנסות ולהיות אדם נחמד יותר, חיובי יותר, לפחות ברשתות החברתיות. לריב פחות, לא להיכנס לפינות. זה די הולך לי, אבל הופך אותי לבנאדם קצת משעמם בעיני הסביבה, ככה נדמה לי לפעמים. כל אחד חייב להיות הכי נחרץ בחדר, אבל להיות נחרץ זה כל-כך משעמם ולהתעצבן זה כל-כך מעייף.

אני לא אסטרופיזיקאי, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל ששום ויכוח על פוליטיקה לא היה מצליח לשרוד לבדו 83 דקות בחלל. הוא היה נגוז תוך שנייה, הכלום היה נעלם בתוך האין, ולא נודע כי בא אל קרבו. אני לא מטאורולוג, אבל אני מוכן לשים עשרים שקל שכל שינויי האקלים האלה נגרמים בשל כל האוויר החם שאנשים מנפחים בו את עצמם. בגלל זה הסתיו קצר כל-כך.

אבל עכשיו הוא כאן, נותן רמז לשנה טובה יותר. נקווה שיחזיק יותר מ-83 דקות.

עוד כתבות

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך