גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זינוק בגביית מס על דיבידנד: 5.95 מיליארד ש' עד אמצע ספטמבר

לשם השוואה, בכל 2016 נגבה מסך בסך 3.2 מיליארד שקל בגין חלוקת דיבידנדים ■ הסיבה לגידול ב-2017: ניצול ההזדמנות האחרונה של חברות לחלק דיבידנד בגין רווחים צבורים בשיעור מס מופחת

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

רשות המסים בראשות משה אשר רשמה גידול של כ-2.8 מיליארד שקל מס בגין חלוקת דיבידנד בחודשים ינואר-ספטמבר השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נכון להיום (ב') עומדות הכנסות המדינה ממיסוי דיבידנד בשנת 2017 על 5.95 מיליארד שקל, וזאת לעומת סך של כ-3.2 מיליארד שקל בכל שנת 2016. מדובר בגידול דרמטי בגביית המס מחברות, הן ביחס לאשתקד והן ביחס לחודש שעבר - אוגוסט - אז נרשם גידול של כמיליארד שקל במיסוי בגין חלוקת דיבידנד ביחס לאותה תקופה אשתקד (ינואר-אוגוסט).

הסיבה לגידול: ניצול ההזדמנות האחרונה של החברות לחלק דיבידנד בגין רווחים צבורים, בשיעור מס מופחת, לפני כניסתו לתוקף של חוק המעלה את שיעורי המס שיחולו עליהם באורח משמעותי.

רשות המסים צפתה עודף חד-פעמי של כמיליארד שקל בעקבות החקיקה החדשה שנכנסה במסגרת הרפורמה הכוללת בתחום "חברות הארנק" (ראו מסגרת), אך הצליחה לעבור את התחזיות ולהתקרב לתחזית שהציבה בפניה הנהלת משרד האוצר, של כ-3 מיליארד שקל.

זינוק בגביית מס על דיבידנדים ב-2017

מיסוי חברות ארנק

ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקפו סעיף חוק שהצליח להטריד את מנוחתם של רבים מבעלי "חברות הארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. בתיקון לחוק (תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה) נקבע כי חלק מבעלי החברות הללו יידרשו לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו אותם כדיבידנד. לפי החוק, מי שקובע איזו חברה תיאלץ לשלם את המס הכפוי, יהיה מנהל רשות המסים. יישום החקיקה נדחה מעט על-מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהם בשיעור מס מופחת עד סוף ספטמבר השנה, אך לאחר מכן עתידות חברות רבות במשק לקבל דרישה לשלם מס על הרווחים העצומים שנצברו אצלן. לחברות נותרו כ-10 ימים לממש את ההטבה של שיעור מס מופחת על דיבידנד. לפי הצפי, עד סוף החודש יירשם גידול משמעותי נוסף בגבייה.

הגידול בגביית המס השנה - בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - מבוסס על חלוקת דיבידנד של כ-7,000 חברות שנרשמו ברשות המסים כמי שחילקו דיבידנד ושילמו את שיעור המס המופחת. אולם, בפועל מדובר בפחות חברות מהנתון שנרשם, כיוון שחלק מהחברות הנמנות ברשימה, חילקו מספר פעמים דיבידנד במהלך התקופה, ועל כן נרשמו פעמיים ויותר כמי שנהנו מהטבת המס המופחת.

ל"גלובס" נודע כי רשות המסים כבר שלחה מכתבים ל-20 חברות במשק שלא חילקו דיבידנד מזה תקופה, ובהם היא מבקשת הסברים לרווחים עצומים שנצברו אצלן. כמו כן, הרשות מודיעה להן כי אם הרווחים לא יחולקו עד סוף ספטמבר, הרשות תמסה רווחים אלה כאילו חולקו דיבידנד בשיעור המס הגבוה יותר. בנוסף, הרשות כבר הקימה מאגר של חברות נוספות שנמצאות על הכוונת בשל אי-חלוקת רווחים.

לצורך בחינת המקרים בהם יחויבו בעלי חברות בתשלום במס על חלוקת דיבידנד בגין רווחים לא-מחולקים, קיימת "ועדה מייעצת", המאפשרת לחברה להשמיע את דברה. המלצות הוועדה - ככל שיתקבלו על-ידי מנהל רשות המסים - יועברו כהנחיה לביצוע לידי פקיד השומה.

הוראת השעה של רשות המסים הנוגעת לרווחים הצבורים בחברות מעטים, קבעה כי דיבידנד בידי בעל מניות מהותי שיחולק עד ל-30 לספטמבר השנה, יחויב במס של 25%, וזאת לעומת מס של 30% ומס יסף (בהתאם לתקרות) של 3%. ההקלה במס, כתוצאה מהוראת השעה, יכולה להגיע לשיעור של 8%.

חוסר מודעות

אולם, חברות רבות לא ניצלו את ההטבה עד כה. עורכי-דין בתחום מסבירים כי רוב החברות המתינו לראות אם יחול שינוי שימנע מהן "להתנדב" ולחלק דיבידנד. עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות', מתאר כי "מרבית לקוחותינו חיכו בינתיים עם החלוקה, כדי לבדוק אם משהו משתנה". לדבריו, "ההטבה היא בסכומים עצומים. במשרד שלנו מדובר בדיבידנדים שהמס עליהם יהיה של מאות מיליוני שקלים".

חוסר ההיענות להטבה, לדעת אחרים, הוא פשוט חוסר מודעות לכך שההטבה איננה מיועדת רק לחברות הארנק. רו"ח קובי זליכה, מהשותפים הבכירים בפירמת ליאון-אורליצקי, טוען כי קופת המדינה בדרך להפסיד הכנסות פוטנציאליות של כ-3 מיליארד שקל כתוצאה מחוסר המודעות. "רצוי שמשרד האוצר יפעל במיידי להגברת המודעות בימים הבודדים שנותרו על-ידי קמפיין ייעודי. דווקא הבנקים זיהו את הפוטנציאל בתקופה שלקראת סיום ההטבה ויצאו בקמפיינים מיוחדים ללקיחת הלוואות בריביות נמוכות", אומר רו"ח זליכה.

חברת ארנק: תכנון מס שאיפשר לשכיר בעל שכר גבוה לחסוך במס

בתום שנת 2017 נחקק, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון לפקודת מס הכנסה, שמטרתו להילחם בהיבטים שונים של "חברות הארנק": פרצה בחוק המאפשרת הקמת חברה שלמעשה משמשת כ"ארנק" המחזיק בנכסים כמו חשבונות בנק וניירות-ערך מבלי שלחברה יש פעילות.

המרוויחים מהקמת חברת ארנק הם שכירים בעלי שכר גבוה, המעוניינים לחמוק מתשלום מס הכנסה שולי לשכיר, שיחתוך בחצי את שכרם. לפיכך, הם מנצלים את מבנה המיסוי הדו-שלבי שמוטל על חברות, מקימים חברת "ארנק" ומעניקים דרכה את שירותיהם לחברה בה עבדו כשכירים. באופן זה, את שכרם הם מקבלים ישירות לחברת הארנק שהקימו, הנהנית ממס חברות של 24% על הרווח הרשום (ב-2018 מס החברות יעמוד על 23%); והשלב השני - תשלום מס בשיעור 33% על דיבידנד שמחולק - אולם מרבית בעלי חברות הארנק לא מחלקים דיבידנד, אוגרים רווחים ונמנעים מהמס על הדיבידנד.

לפי תיקון החקיקה החדש, בעלי "חברות מעטים" - ולא רק חברות ארנק - יידרשו "לשלם בכוח דיבידנד": לשלם מס גבוה על הרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו דיבידנד, חרף העובדה שלא חולקו כספים כלל. רווחים צבורים ימוסו, כאילו חולקו כדיבידנד, בשלושה תנאים (שזכו לכינוי "חמסה-חמסה-חמסה"): אם לא חולקו רווחים בחמש השנים האחרונות שלפני הדרישה; המס יוטל רק עד 50% מהרווחים; וזאת, רק אם הרווחים הצבורים עברו את ה-5 מיליון שקל.

לעמדת רשות המסים, המס על הרווחים הללו צריך להיות באוצר המדינה ולא במקלט המס של חברות "הארנק".

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"