גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זינוק בגביית מס על דיבידנד: 5.95 מיליארד ש' עד אמצע ספטמבר

לשם השוואה, בכל 2016 נגבה מסך בסך 3.2 מיליארד שקל בגין חלוקת דיבידנדים ■ הסיבה לגידול ב-2017: ניצול ההזדמנות האחרונה של חברות לחלק דיבידנד בגין רווחים צבורים בשיעור מס מופחת

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

רשות המסים בראשות משה אשר רשמה גידול של כ-2.8 מיליארד שקל מס בגין חלוקת דיבידנד בחודשים ינואר-ספטמבר השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. נכון להיום (ב') עומדות הכנסות המדינה ממיסוי דיבידנד בשנת 2017 על 5.95 מיליארד שקל, וזאת לעומת סך של כ-3.2 מיליארד שקל בכל שנת 2016. מדובר בגידול דרמטי בגביית המס מחברות, הן ביחס לאשתקד והן ביחס לחודש שעבר - אוגוסט - אז נרשם גידול של כמיליארד שקל במיסוי בגין חלוקת דיבידנד ביחס לאותה תקופה אשתקד (ינואר-אוגוסט).

הסיבה לגידול: ניצול ההזדמנות האחרונה של החברות לחלק דיבידנד בגין רווחים צבורים, בשיעור מס מופחת, לפני כניסתו לתוקף של חוק המעלה את שיעורי המס שיחולו עליהם באורח משמעותי.

רשות המסים צפתה עודף חד-פעמי של כמיליארד שקל בעקבות החקיקה החדשה שנכנסה במסגרת הרפורמה הכוללת בתחום "חברות הארנק" (ראו מסגרת), אך הצליחה לעבור את התחזיות ולהתקרב לתחזית שהציבה בפניה הנהלת משרד האוצר, של כ-3 מיליארד שקל.

זינוק בגביית מס על דיבידנדים ב-2017

מיסוי חברות ארנק

ב-1 בינואר השנה נכנס לתוקפו סעיף חוק שהצליח להטריד את מנוחתם של רבים מבעלי "חברות הארנק" היושבים על הר מזומנים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. בתיקון לחוק (תיקון סעיף 77 לפקודת מס הכנסה) נקבע כי חלק מבעלי החברות הללו יידרשו לשלם מס גבוה על 50% מהרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו אותם כדיבידנד. לפי החוק, מי שקובע איזו חברה תיאלץ לשלם את המס הכפוי, יהיה מנהל רשות המסים. יישום החקיקה נדחה מעט על-מנת לאפשר לחברות לחלק את רווחיהם בשיעור מס מופחת עד סוף ספטמבר השנה, אך לאחר מכן עתידות חברות רבות במשק לקבל דרישה לשלם מס על הרווחים העצומים שנצברו אצלן. לחברות נותרו כ-10 ימים לממש את ההטבה של שיעור מס מופחת על דיבידנד. לפי הצפי, עד סוף החודש יירשם גידול משמעותי נוסף בגבייה.

הגידול בגביית המס השנה - בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - מבוסס על חלוקת דיבידנד של כ-7,000 חברות שנרשמו ברשות המסים כמי שחילקו דיבידנד ושילמו את שיעור המס המופחת. אולם, בפועל מדובר בפחות חברות מהנתון שנרשם, כיוון שחלק מהחברות הנמנות ברשימה, חילקו מספר פעמים דיבידנד במהלך התקופה, ועל כן נרשמו פעמיים ויותר כמי שנהנו מהטבת המס המופחת.

ל"גלובס" נודע כי רשות המסים כבר שלחה מכתבים ל-20 חברות במשק שלא חילקו דיבידנד מזה תקופה, ובהם היא מבקשת הסברים לרווחים עצומים שנצברו אצלן. כמו כן, הרשות מודיעה להן כי אם הרווחים לא יחולקו עד סוף ספטמבר, הרשות תמסה רווחים אלה כאילו חולקו דיבידנד בשיעור המס הגבוה יותר. בנוסף, הרשות כבר הקימה מאגר של חברות נוספות שנמצאות על הכוונת בשל אי-חלוקת רווחים.

לצורך בחינת המקרים בהם יחויבו בעלי חברות בתשלום במס על חלוקת דיבידנד בגין רווחים לא-מחולקים, קיימת "ועדה מייעצת", המאפשרת לחברה להשמיע את דברה. המלצות הוועדה - ככל שיתקבלו על-ידי מנהל רשות המסים - יועברו כהנחיה לביצוע לידי פקיד השומה.

הוראת השעה של רשות המסים הנוגעת לרווחים הצבורים בחברות מעטים, קבעה כי דיבידנד בידי בעל מניות מהותי שיחולק עד ל-30 לספטמבר השנה, יחויב במס של 25%, וזאת לעומת מס של 30% ומס יסף (בהתאם לתקרות) של 3%. ההקלה במס, כתוצאה מהוראת השעה, יכולה להגיע לשיעור של 8%.

חוסר מודעות

אולם, חברות רבות לא ניצלו את ההטבה עד כה. עורכי-דין בתחום מסבירים כי רוב החברות המתינו לראות אם יחול שינוי שימנע מהן "להתנדב" ולחלק דיבידנד. עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות', מתאר כי "מרבית לקוחותינו חיכו בינתיים עם החלוקה, כדי לבדוק אם משהו משתנה". לדבריו, "ההטבה היא בסכומים עצומים. במשרד שלנו מדובר בדיבידנדים שהמס עליהם יהיה של מאות מיליוני שקלים".

חוסר ההיענות להטבה, לדעת אחרים, הוא פשוט חוסר מודעות לכך שההטבה איננה מיועדת רק לחברות הארנק. רו"ח קובי זליכה, מהשותפים הבכירים בפירמת ליאון-אורליצקי, טוען כי קופת המדינה בדרך להפסיד הכנסות פוטנציאליות של כ-3 מיליארד שקל כתוצאה מחוסר המודעות. "רצוי שמשרד האוצר יפעל במיידי להגברת המודעות בימים הבודדים שנותרו על-ידי קמפיין ייעודי. דווקא הבנקים זיהו את הפוטנציאל בתקופה שלקראת סיום ההטבה ויצאו בקמפיינים מיוחדים ללקיחת הלוואות בריביות נמוכות", אומר רו"ח זליכה.

חברת ארנק: תכנון מס שאיפשר לשכיר בעל שכר גבוה לחסוך במס

בתום שנת 2017 נחקק, במסגרת חוק ההסדרים, תיקון לפקודת מס הכנסה, שמטרתו להילחם בהיבטים שונים של "חברות הארנק": פרצה בחוק המאפשרת הקמת חברה שלמעשה משמשת כ"ארנק" המחזיק בנכסים כמו חשבונות בנק וניירות-ערך מבלי שלחברה יש פעילות.

המרוויחים מהקמת חברת ארנק הם שכירים בעלי שכר גבוה, המעוניינים לחמוק מתשלום מס הכנסה שולי לשכיר, שיחתוך בחצי את שכרם. לפיכך, הם מנצלים את מבנה המיסוי הדו-שלבי שמוטל על חברות, מקימים חברת "ארנק" ומעניקים דרכה את שירותיהם לחברה בה עבדו כשכירים. באופן זה, את שכרם הם מקבלים ישירות לחברת הארנק שהקימו, הנהנית ממס חברות של 24% על הרווח הרשום (ב-2018 מס החברות יעמוד על 23%); והשלב השני - תשלום מס בשיעור 33% על דיבידנד שמחולק - אולם מרבית בעלי חברות הארנק לא מחלקים דיבידנד, אוגרים רווחים ונמנעים מהמס על הדיבידנד.

לפי תיקון החקיקה החדש, בעלי "חברות מעטים" - ולא רק חברות ארנק - יידרשו "לשלם בכוח דיבידנד": לשלם מס גבוה על הרווחים הצבורים שלהם, כאילו חילקו דיבידנד, חרף העובדה שלא חולקו כספים כלל. רווחים צבורים ימוסו, כאילו חולקו כדיבידנד, בשלושה תנאים (שזכו לכינוי "חמסה-חמסה-חמסה"): אם לא חולקו רווחים בחמש השנים האחרונות שלפני הדרישה; המס יוטל רק עד 50% מהרווחים; וזאת, רק אם הרווחים הצבורים עברו את ה-5 מיליון שקל.

לעמדת רשות המסים, המס על הרווחים הללו צריך להיות באוצר המדינה ולא במקלט המס של חברות "הארנק".

עוד כתבות

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר