אריה בלדגרין / צילום: יח"צ
פרופ' אריה בלדגרין, מנכ"ל קייט פארמה, שמר על שתיקה מאז ההודעה על מכירת החברה. המייסד, המנכ"ל, היו"ר והנשיא של החברה שביצעה את האקזיט הגדול ביותר בהיסטוריה של חברת ביוטק שהמוצר שלה טרם אושר, בדרך-כלל דווקא נהנה לחלוק את משנתו ואת תובנותיו, אולם נראה שהפעם מדובר באירוע בקנה-מידה יוצא דופן אפילו מבחינתו.
קייט, שייסד לא לפני זמן רב כל-כך, ב-2009, הרף עין במונחים של פיתוח תרופות, תהיה הבסיס להקמת חטיבת האונקולוגיה של ענקית הביוטק גיליאד. הענקית חיפשה בכל העולם אחר חברה שתוכל לתת לה את היתרון היחסי הדרוש להתחיל פעילות בתחום ומצאה את מבוקשה בקייט.
"החברות הגדולות ישבו על הגדר"
בראיון ראשון לתקשורת מאז המכירה, מספר בלדגרין ל"גלובס" על הקמת קייט פארמה ועל העיסקה שהתגבשה, ומשתף בתחזיות שלו לעתיד הטיפול בסרטן ולעתידו האישי. מדובר באותו בלדגרין שהכרנו לפני המכירה, אבל בחזקת 100: שאפתן יותר, נלהב יותר, עם חזון נרחב יותר וחלומות גדולים מתמיד על העתיד.
"אנחנו רואים את ההתקדמות בתחום ההנדסה הגנטית של תאים כאחת ההתפתחויות הכי מלהיבות בטיפול בסרטן", אומר בלדגרין. "כל הרעיון של נטילת דגימה מתאי מערכת החיסון של החולה, הנדסתם כך שיוכלו לזהות את הסרטן ואז הזרקתם מחדש לגוף כך שיהרגו אותו - זה רעיון שפרץ לתודעה של תעשיית הביוטק רק פני כמה שנים. היום היתרונות של הטכנולוגיה הזאת כבר הפכו לעובדה מוסכמת בתעשייה.
"גם ראש ה-FDA, ד"ר סקוט גוטליב, אמר שאנחנו נכנסים לחזית חדשה לגמרי של חדשנות רפואית, וכי לטכנולוגיות כאלה הכוללות הנדסה גנטית ותרפיה תאית יש פוטנציאל לשנות את פני הרפואה ולאפשר טיפול ואפילו ריפוי של מחלות שהיום נחשבות חשוכות מרפא".
- קייט פארמה היא היום אחת החברות המובילות בתחום הטיפול באמצעות תאים חיים. איך היא הוקמה ומה היו האתגרים?
"הזרע להקמת קייט נטמן לפני קצת יותר מעשור. המכון הלאומי לסרטן (NCI/NIH) בארה"ב ערך מחקר חלוצי בתחום של הנדסת תאי T לשם מלחמה בסרטן. עולם האקדמיה כבר החל להבין את הפוטנציאל, אבל למכון לא היו המשאבים לבחון ולנסות את התאים בניסויים קליניים וגם לא הידע לבצע סקייל-אפ של מערך הטיפול בחולים, שהוא מורכב מאוד יחסית לתרופה שאינה בתחום הטיפול התאי. לכן המכון הציע את הטכנולוגיה לכל מי שיוכל לדחוף אותה קדימה. אבל החברות הגדולות העדיפו לשבת על הגדר. הייתי בעבר קולגה של סטיב רוזנברג במכון הלאומי לסרטן, וראיתי את הפוטנציאל במקום שבו כולם ראו בעיקר סיכון. המכון השקיע פחות ממיליון דולר בטכנולוגיה לאורך שני עשורים. אנחנו הבנו מיד שצריך להשקיע הרבה יותר".
עד היום, קייט הזרימה יותר מ-500 מיליון דולר כדי להביא את המוצר לשוק. היכולת להתקדם התבססה על ההון האישי של בלדגרין וכן על השם שכבר יצר לעצמו בקרב משקיעי תעשיית הביומד, לאחר שמכר שתי חברות: קוגר ואג'נסיס, בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר. ב-2014 בוצעה ההנפקה הראשונה של קייט בבורסה.
זו הייתה תקופה יפה להנפקות של חברות ביוטק צעירות, וקייט הצליחה לגייס 127.5 מיליון דולר לפי שווי של 612 מיליון דולר, אף שהמוצר של החברה נבדק באותה תקופה בעשרות חולים בלבד. בדיקה בהיקף כזה נחשבת הוכחה אנקדוטלית בתחומים אחרים של פיתוח תרופות, אולם ה-FDA התרשם מהפוטנציאל והחליט לפתוח עבור קייט וחברות נוספות פורצות דרך בתחום הסרטן מסלולי רישום מיוחדים, שידרשו ניסויים קצרים יחסית במספר מצומצם של חולים.
ב-2014 אמרו בקייט שהמוצר של החברה עשוי להגיע לשוק כבר בסוף 2017. האמירה הזאת נתפסה אז כאופטימיות מסוכנת, אך הודות לשמו של בלדגרין כמי שמצליח להגשים יעדים שאפתניים, השוק בחר להאמין לו וכעת נראה שהתוכנית בהחלט עשויה להתגשם. קייט ממתינה לתשובת ה-FDA לגבי המוצר בסוף נובמבר. למשקיעים זה כבר פחות משנה, הם כבר קיבלו תמורה מעל ומעבר לזו שציפו לה.
"שווי החברה עלה ב-2,300% מאז ההנפקה ועד המכירה", מתגאה בלדגרין. "מחיר המניה עלה ב-960%". בניגוד למנהלים אחרים, שמהססים אולי לדבר על הצלחותיהם ולפרוט אותן למספרים, נראה שבלדגרין נהנה מכך. "בתוך 27 חודשים מתחילת ניסוי שלב I, הגשנו את המוצר לאישור ה-FDA. המוצר של קייט אולי יהיה בקרוב מוצר ה-CAR-T הראשון והיחיד לטיפול במבוגרים עם לימפומה מסוג לא-הוצ'קינס (המתחרה, נוברטיס, פונה תחילה לשוק הטיפול בילדים - ג"ו). התרופה תיתן תקווה ל-7,000 איש שמתים ממחלה זו בכל שנה בארה"ב לבדה. אנחנו מקווים שאירופה תצטרף במחצית הראשונה של 2018".
"הפתרון מעבר לפינה"
- איך זיהית את הייחודיות של המוצר ואת הפוטנציאל שלו להצלחה?
"ב-2009, מיד אחרי המכירה של קוגר ביוטכנולוגיה לג'ונסון אנד ג'ונסון, קבוצה בראשותי שכללה בעיקר חוקרים מאוניברסיטת UCLA, בילתה פרק זמן משמעותי יחד בניסיון לחזות את המגמות ואת הכיוונים העתידיים בתחום הטיפול בסרטן. כולנו הסכמנו שאימונותרפיה, כלומר שימוש במערכת החיסון של החולה לצורך טיפול בסרטן, היא הגישה המבטיחה ביותר. הקבוצה הסכימה שהנדסה גנטית של תאי החולה תהיה בקרוב לא רק אפשרית, אלא בעלת פוטנציאל להפוך למהפכה הבאה בטיפול בסרטן.
"באותה תקופה לא היו עוד טכנולוגיות להנדסה גנטית או תרפיה תאית בשוק, ולכן ניגשתי למנטור שלי, פרופ' סטיב רוזנברג מ-NCI והצעתי לו שיתוף פעולה. כבר ראיתי את הטכנולוגיה הזאת בשלב העוברי שלה, כשאני עצמי הייתי חוקר במכון. ידעתי שהיא פועלת באופן אלגנטי מבחינה מדעית, אבל מורכבת מבחינה לוגיסטית, שכן יש לקחת דם מהמטופל, לבצע בו מניפולציה ייחודית לחולה, ואז להחזיר את הדם לגופו. ד"ר רוזנברג שמע אז לעתים קרובות שהרעיון מורכב מדי ולא ניתן יהיה לעולם לבצעו באופן מסחרי. הוא חשב שהמבקרים טועים, כך גם אני".
בלדגרין מספר שהטכנולוגיה הוצעה לכל החברות המובילות בשוק, אך כולן היססו. רק קייט קפצה על המציאה. "הגשנו לרוזנברג הצעה לממן את הניסויים הקליניים, להקים את המתקנים הדרושים לייצר את התאים וכן תמיכה פיננסית בהמשך המו"פ במכון הסרטן הלאומי. כך, שני עשורים אחרי שעזבתי אני את המעבדה של רוזנברג, הפכנו שוב לשותפים באחד הפרויקטים השאפתניים ביותר ברפואה המודרנית".
- כיצד הפכה קייט למובילת שוק מול מתחרים שחלקם נשרו לגמרי מהמרוץ וחלקם נותרו מאחור?
"חברה מנצחת צריכה שלושה יתרונות: טכנולוגיה מצוינת, צוות מיומן והנהלה מנוסה. אני מאמין שהצלחנו לגייס את הצוות הכי טוב בתעשייה ומאותו רגע הדרך קדימה הייתה ברורה, והאתגר היה פשוט לביצוע. לא ראינו את התהליך כתחרות, אף שהשוק לעתים קרובות הציג זאת כך. לא התמקדנו באחרים אלא הורדנו את הראש והתרכזנו בעבודה שלנו. לא נתנו למתרחש אצל המתחרים להסיח את דעתנו".
כך קרה גם כאשר המתחרה הצמודה, ג'ונו, הודיעה לפתע על מותם של שני חולים בניסוי הקליני שלה בטכנולוגיה דומה לזו של קייט. בלדגרין שידר מסר שהאירועים אינם קשורים בשום צורה לקייט, מסר שהשוק הפנים וגם ה-FDA קיבל. הסערה חלפה בלי לפגוע בקייט.
"הבסיס שלנו היה חזק", הוא אומר. "הוא כלל שנים של מחקר ותהליכים שפותחו על ידי ה-NCI. זה יצר חברה שיש לה היום צנרת מובילה ותהליכי ייצור הטובים ביותר בתחום. בניסויים הקליניים אנחנו מצליחים להביא את התאים לחולה בזמן הקצר ביותר".
- עד כמה אתם משוכנעים שהתאים יפעלו היטב גם בגידולים מוצקים?
"זו שאלה במקום, משום שגידולים מוצקים אחראים על 95% ממקרי המוות מסרטן בעוד סרטן הדם אחראי למותם של 5% מהלוקים במחלה. לכן יש דחיפות רבה בפתרון הבעיה הזאת. הגישה שלנו יכולה להתאים גם לגידולים מוצקים וכבר נערכו ניסויים שהוכיחו את ההיתכנות של זה, אבל עדיין לא הגענו לשיעורי הצלחה גבוהים כמו בסרטני הדם. לדעתנו זה רק עניין של זמן, כי הטכנולוגיה מתפתחת, גם אצלנו בקייט, בקצב מאוד מהיר.
"תאי T מגיעים לכל איבר בגוף ויכולים לחדור לגידולים קטנים כגדולים. לצערנו, היום הם משותקים על ידי חומרים שהסרטן מפריש. האתגר הגדול הוא להתגבר על הדיכוי החיסוני הזה בתוך הגידול, אבל אנחנו עובדים על זה. רוזנברג הראה לאחרונה שתאי T שהונדסו כך שיזהו מרקרים מסוימים על גבי הגידול יכולים להרוס לחלוטין גידולים גדולים וגרורות גדולות של הסרטנים הקטלניים ביותר, כמו סרטני שד, מעי וצוואר הרחם. אנחנו משתפים פעולה בבדיקת הטכנולוגיה הזאת בסרטנים נוספים, כגון סרטן הלבלב. יש הרבה מה לעשות בתחום הגידולים המוצקים, אך אני מאמין שהפתרון הוא ממש מעבר לפינה".
- האם אתם חוששים שעלול לקרות לכם מה שקרה לג'ונו?
"פיתוח של תרופה לסרטן דורשת לקיחת סיכונים. קייט התקדמה בזהירות רבה מאוד, ועד היום פרופיל הסיכון-סיכוי שלנו הוכח כטוב. בהמשך השנה נקבל את הנתונים לאחר שנה של טיפול ביותר מ-100 חולים, ולהערכתי כאן יודגם הפוטנציאל האמיתי של הטכנולוגיה, כי ללא הטיפול ממוצע תוחלת החיים שלהם היא כחצי שנה או פחות. היום, אצל 40% מהם אין שום סימן לסרטן, לאחר טיפול אחד בלבד במוצר שלנו".
- מהו העתיד של תחום התרפיה התאית?
"העתיד מאוד ורוד. חברות רבות פעילות בתחום ואחרות בהקמה, ואנחנו בטוחים שההתקדמות תהיה דרמטית. היופי של הטכנולוגיה הזו היא השילוב עם טכנולוגיות חדשות, כגון השילוב של המוצר שלנו עם מוצרים מתחום הבקרה האימונולוגית ואנחנו בוחנים שילובים נוספים.
"אנחנו גם מפתחים את הדור החדש של התרפיה התאים באמצעות ביולוגיה סינתטית (ייצור תאים שהרצף הגנומי שלהם מוכתב על ידי בני אדם) ומתכננים להשיק כבר בשנה הבאה 'שלט רחוק' לתאי ה-T, שיאפשר לשלוט בפעילותם, להגביר או להנמיך אותה כאשר התאים כבר נמצאים בתוך הגוף, לשם שיפור היעילות והפחתת תופעות הלוואי. כך נוכל לתת את הטיפול לחולים רבים יותר, והוא יוכל להינתן גם מחוץ לבתי החולים. אלו רק הראשונות שבאפשרויות הרבות בתרפיה התאית. אפשרויות נוספות ייחשפו בשנים הבאות. התחום בהחלט לא הולך לשום מקום!"
שיתוף פעולה עם ג'נרל אלקטריק
- מה החלום המטורף ביותר שלך לגבי קייט?
"בקייט תמיד ידענו שאנחנו חלוצים של עידן חדש של תרפיה תאית. אני מאמין שבעוד עשור, כימותרפיה וטכנולוגיות אחרות שמחסלות את מערכת החיסון כדי לטפל בסרטן ייתפסו כמיושנות. הדורות הבאים יקראו רק בספרי ההיסטוריה כיצד הסרטן טופל בעבר ואיך התייחסו אליו כגזר דין מוות שהרס משפחות, אך לא יכירו זאת מיד ראשונה. הטכנולוגיות החדשות יאפשרו טיפול של כמה ימים בסוגי סרטן שכיום מצריכים שנים של טיפול. גם מחשבים פעם מילאו חדר שלם ונדרשו ימים רבים להריץ חישוב פשוט. היום המחשב העוצמתי ביותר נמצא בכף היד.
"אתן לך דוגמה, לפני שנתיים, כשנפגשנו בישראל בכנס ביומד, נפגשנו אני וראש תחום הפיתוח העסקי שלי, הלן קים, עם מייקל אידלצ'יק, ראש תחום המחקר בג'נרל אלקטריק, ויצרתי איתו שיתוף פעולה היסטורי לפיתוח משותף של טכנולוגיה אוטומטית לייצור תאים במערכת סגורה. היום אנחנו בוחנים את הטכנולוגיה הזאת ומקווים לייצר אותה באופן מסחרי בשנה הבאה, וכך לעשות מהפכה בתחום: קופסה אחת תוכל להפיק את התאים שלנו גם בקליניקות בינוניות וקטנות ברחבי העולם.
"כשמביאים את ה'גדולים' לעזור לחברות הצעירות והחדשניות בעלות החלומות הגדולים, מקבלים תהליך שתענוג לראות. אלא שכדי להגיע למקום הזה, יש לרוב לעבור תחילה את שלב הניסויים הקליניים כדי להגיע לרף העניין של החברות הגדולות, וזה התחיל לקרות לחברות ישראליות לפני כמה שנים".
"ההצלחות יאפשרו לנו לממן את עתיד המדע"
- בשלב ה"חיזור" של גיליאד, באמת לא רציתם למכור את קייט?
"במשך שנה או יותר, גיליאד בחנו כל טכנולוגיה בתחום התרפיה התאית והם הסיקו שאנחנו במקום הנכון להיות מובילי התעשייה. אחרי תהליכי דיון ארוכים, השתכנעתי שההנהלה הבכירה של גיליאד, כולל המנכ"ל ג'ון מיליגן והיו"ר ג'ון מרטין, מחויבת לפיתוח הטכנולוגיה שלנו הן לסרטן והן לתחומים נוספים. בילינו שעות רבות יחד, והרגשתי שהם השידוך הנכון לקייט. רק לאחר מכן הגענו להסכמה שהייתה הנכונה עבור בעלי המניות שלנו, העובדים, והכי חשוב - החולים. הסכמה שתציב את קייט וגיליאד יחד במקום הנכון להיות מובילה באונקולוגיה ותרפיה תאית".
- האם אתה מצטער שהספין אוף של החברה שדנתם בו לא התרחש?
"היו לנו דיונים פנימיים שונים, אבל בסופו של דבר אנחנו מאוד נלהבים לגבי מיצוי הפוטנציאל שלנו יחד עם גיליאד".
- האם יכולתם להתחרות בנוברטיס ואחרות אם הייתם נשארים חברה עצמאית?
"השוק לעתים קרובות ראה את קייט ונוברטיס כדויד וגוליית, אבל כמו שהצלחנו ליצור מהפכה בתחום התרפיה התאית, האמנו לגמרי גם ביכולתנו לייצר את שוק ה-CAR-T. עוד לפני המכירה היה לנו הצוות המסחרי הכי טוב בתעשייה, בהובלת שון תומסלו, וצוות הייצור המסחרי הטוב ביותר, בהובלת טים מור. אנחנו מאמינים שהיינו יכולים להביא מוצרים לשוק האמריקאי והאירופי בעצמנו, וליפני והסיני עם שותפינו. התמיכה של גיליאד רק תוסיף למה שכבר היה מערך מוביל.
"אני גאה בדרכים שפילסנו לשוק הסיני. חיפשנו שותף בסין במשך יותר משלוש שנים, אבל היום מיזם FosunKite מתבסס ואני מצפה לפתיחת מתקן הייצור שלנו שם בדצמבר. בכירי פוסון הבינלאומית ופוסון פארמה מאחורינו".
- מה סוד ההצלחה של החברות שהקמת? שלוש מהן נמכרו בשוויים גבוהים.
"האנשים. צוותים מוכחים ומנוסים, שמקבלים את ההעצמה הדרושה. קייט היא דוגמה לאופן שבו גישה כזו יכולה להפוך חברה קטנה למובילה בתחומה בתוך כמה שנים".
- ומה הטיפים למכירת חברה?
"קודם כול, לפתח טכנולוגיות פורצות דרך שיכולות לעזור לאנשים מאוד חולים. בלי זה לא ניתן ליצור עניין. אני מבדיל בין מכירה ליצירת שיתוף פעולה. מכירה היא לדוגמה מה שעשינו עם חברת קוגאר שהיום המוצר שלה לטיפול בסרטן הערמונית נמכר על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-3 מיליארד דולר ויותר. העברנו לג'ונסון את הגלולה ואת כל הזכויות עליה, ולאחר מכן הם בכלל לא היו צריכים אותנו.
"במקרה של קייט וגיליאד, מדובר יותר בשיתוף פעולה. תחומי ההתמחות של החברות משלימים והן זקוקות זו לזו מאוד. ככל שנעבוד יחד בצורה נכונה יותר, כך תהיה התוצאה טובה יותר לכולנו".
- מה ההבדל בין להיות מיליונר שיש לו עשרות מיליוני דולרים למיליונר שיש לו חצי מיליארד דולר? חשבת מה תעשה בכסף?
"היה לי המזל לעבוד עם כמה מהמוחות המדעיים הגדולים בעולם, והפריבילגיה לתמוך בבעלי החזון המדעי שאולי ישנו את העולם בעבור חולים, זה היה אחד התגמולים הכי טובים שלי. מעבר לכך שהם משנים את הטיפול בסרטן, הם הפכו גם למנוע חשוב לתעסוקה והשראה לגילויים מדעיים נוספים. כך שגם אם החיים לא ישתנו עבורי ועבור רבקה אשתי, שהיא שותפתי בכל המיזמים, ועבור ארבעת הילדים שלנו, אנחנו שמחים לשנות חיים לאחרים. ההצלחות יאפשרו לנו לממן את עתיד המדע".
- הפגיעה החמורה שספגה טבע התרחשה ברובה אחרי שעזבת את דירקטוריון החברה. יש לך עצות עבורם היום?
"אין חברה אחרת שיש לה מגע כה נרחב עם הבריאות של החולים ברחבי העולם. היא עומדת בפני עתיד מבטיח מאוד, בעזרת המנהיג החדש של החברה, וממשיכה להיות חברת הגנריקה הטובה בעולם והיהלום שבכתר של תעשיית הביוטק הישראלית".
- איך נראית חברת החלומות העתידית שלך?
"קייט הייתה מסע אדיר וההישג המשמעותי ביותר של הקריירה שלי עד היום. יהיה מאוד קשה להתעלות על זה, אבל אני ערוך לאתגר. אין לי שום כוונות להפסיק כאן. הישארו איתנו".
ד"ר אריה בלדגרין
גיל: 67
מצב משפחתי: נשוי לרבקה, אחותו של המיליארדר פויו זבלדוביץ', ואב לארבעה
מגורים: מאז 1982 מתגורר בארה"ב
השכלה: לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, פוסט דוקטורט במכון ויצמן, התמחות בביה"ח בילינסון ובביה"ס לרפואה של הרווארד. התמחה בכירורגיה אונקולוגית במכון הלאומי לסרטן בארה"ב
קריירה: ב-1996 הקים וניהל את אג'נסיס שפיתחה נוגדנים לטיפול בסרטן ונמכרה ב-2007 לאסטלס היפנית ב-537 מיליון דולר. ב-2003 הקים וניהל את חברת קוגר ביוטכנולוגיה שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון בכמיליארד דולר