גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכה או שימור הקיים: איך תיראה מערכת המשפט ב-2030?

אם שקד, בנט, ולוין וממשיכי דרכם ינצחו בקלפי, אז בשנת 2030 ישראל עלולה להיות מדינה עם מערכת משפט מוחלשת וכנועה שראשיה צריכים להתחנף לפוליטיקאים, ואין ביכולתה להגן על האינטרס הציבורי הרחב

התשובה לשאלה איך תראה מערכת המשפט הישראלית בשנת 2030, תלויה במידה רבה בתשובה לשאלה מה יהיו פניו של בית המחוקקים הישראלי.

הכנסת מקוטבת היום ביחסה אל מערכת המשפט בשתי עמדות הפוכות: רבולוציה מול שימור הקיים. נושאי דגל הרבולוציה הם שרת המשפטים, איילת שקד; שר החינוך, נפתלי בנט; שר התיירות, יריב לוין; ופוליטיקאים אחרים מהימין שמצהירים השכם וערב על הצורך לחולל מהפכה באופן שבו מערכת המשפט עובדת מימיה הראשונים של המדינה.

הם רוצים לפצל את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים (של ראש התביעה ויועץ לממשלה); הם שואפים להכניס פסקת התגברות בחוק יסוד: החקיקה, כדי להגביל את התערבות בג"ץ בחקיקת הכנסת והממשלה; הם מבקשים לבטל את שיטת הסניוריטי בבחירת נשיא בית המשפט העליון כדי להגביר את השפעת הפוליטיקאים על הבחירה; והם רוצים שבבית המשפט העליון ישבו שופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית (שלא לומר, ימנית). שקד גם תומכת בחוק שיקבע כי בעבירות צווארון לבן דוגמת מרמה והפרת אמונים, לא תהיה אפשרות להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן.

למול הפוליטיקאים הללו ניצבים חברי הכנסת מהימין המתון, המרכז, והשמאל: שר האוצר, משה כחלון; ראשי "המחנה הציוני" אבי גבאי ושלי יחימוביץ'; יו"רית מרצ, זהבה גלאון; ואחרים, שבגיבויה של רוב הגוורדיה המשפטית הוותיקה, בולמים את הניסיונות לחולל מהפכה במערכת המשפט ומנסים לשמור על המבנה הקיים שלה.

בעבר הלא רחוק, בימי פרופ' דניאל פרידמן כשר המשפטים, נראה היה שהרעיונות לשינוי מערכת המשפט ומיגור הישגי המהפכה החוקתית, שהיום מובילים שקד וחבריה, הם חסרי סיכוי. אבל מבחירות לבחירות, הימין שמעדיף את "האינטרס הלאומי" (או רצון הכלל) על פני שמירה על זכויות הפרט (כדברי שקד) הולך ומתחזק, ועמו גם מתחזק הסיכוי של נושאי דגל הרבולוציה להגשים את שאיפותיהם.

אם שקד, בנט, ולוין וממשיכי דרכם ינצחו בקלפי, אז בשנת 2030 ישראל עלולה להיות מדינה עם מערכת משפט מוחלשת וכנועה שראשיה צריכים להתחנף לפוליטיקאים, ואין ביכולתה להגן על האינטרס הציבורי הרחב או על המיעוטים והחלשים מפני פגיעה בזכויותיהם על-ידי המדינה.

מבקשי מקלט יוכלו להיכלא למשך שנים ארוכות ללא משפט (בג"צי מתקן חולות והמסתננים); הממשלה תוכל לקדם מהלכים כלכליים (כמתווה הגז או חוק מיסוי דירה שלישית שנפסלו בבג"ץ) ללא פיקוח; מותר יהיה להפלות לרעה ערבים בקבלה ליישובים ולעבודה (בג"ץ קעדאן, בג"ץ ועדות הקבלה); וראש הממשלה לא ייחקר על-ידי המשטרה למשך תקופת כהונתו, אפילו אם יצוצו נגדו חשדות להפרת אמונים.

בתחומים אחרים, הלא חוקתיים, צפויה מערכת המשפט ב-2030 להיות משוכללת, יעילה, וטכנולוגית בהרבה מזו שאנחנו מכירים. כבר היום מנוהלים כל התיקים המשפטיים באמצעות מערכת ממוחשבת (מערכת הנט) שהוטמעה בשנת 2010 ומאז הלכה והשתכללה. השכלול הטכנולוגי של ניהול התיקים כבר התחיל להוביל להגברת יעילות ניהול ההליכים המשפטיים ולקיצורם ברוב בתי המשפט. יש להניח כי בשנים הקרובות ההתייעלות תגבר.

גם איכות השופטים המכהנים ב-3 הערכאות השיפוטיות לא צפויה להיפגע אם משרד המשפטים ומשרד האוצר יצליחו בשאיפתם לשפר את תנאי הפנסיה שלהם. מנגד, מערכת המשפט תמשיך, וביתר שאת, לרדוף אחרי המציאות הטכנולוגית, ובמקרים רבים להיות לא רלוונטית.

השופט מישאל חשין ז"ל אמר פעם כי "המשפט והטכנולוגיה הם יצורים שונים שבאים מעולמות שונים - והם הפכים. המשפט עניינו הסדר החברתי, מוסר צדק ויושר, ואילו ההתקדמות הטכנולוגית מקורה בסקרנות והישגיות. המשפט מפגר אחר הטכנולוגיה, לעיתים במרחק ובזמן רבים מאוד".

כבר היום אנחנו עדים לצווי איסור פרסום שמוציאים בתי המשפט בזמן ששמות האנשים שנאסר לפרסם את שמם מסתובבים ברשת, לקניין רוחני (כמוסיקה וסרטים) שאין דרך משפטית אמיתית להגן עליו, ולשימוש נרחב באנונימיות ברשת (גם למטרות רעות) שאין כלים משפטיים אפקטיביים להתמודד איתו. ככל שהטכנולוגיה תמשיך להתקדם בקצב מסחרר - כך הפיגור של מערכת המשפט אחריה יגדל.

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

טלפון עם eSIM / צילום: Shutterstock

מתכננים לטוס לחו"ל? כך תבחרו חבילת אינטרנט

כדי לבחור חבילת אינטרנט שתתאים לכם בחו"ל, צריך לקחת בחשבון את נפח הגלישה הדרוש, האם יש צורך גם בשיחות, משך השהות ומספר המדינות שבהן תהיו ● לפניכם הפתרונות הזמינים לכל אפשרות

נשיאת נציבות  האיחוד האירופי, אורסולה פון־דר־ליין ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Raa, Fritz Nordengren

רגע האמת של אירופה: ביבשת מתלבטים איזו עסקת סחר לסגור עם ארה"ב

מסתמן שהדדליין להטלת מכסים הוארך ל־1 באוגוסט. על הפרק עומדים יחסי סחר בהיקף 1.6 טריליון דולר ● הדעות באירופה חלוקות בין תמיכה בהסכם מהיר לחשש מוויתורים ● האפשרויות המרכזיות: רכישת אנרגיה מסיבית מארה"ב לצד ״מכס מינימלי״ של 10% על סחורה אירופית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה