גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסנאט הוסיף מאות מיליונים לסיוע לטילים - בפעם האחרונה

ממשל טראמפ ביקש להקציב 147מיליון דולר כסיוע לתכניות טילים לשנת הכספים 2018; הסנאט הוסיף 558 מיליון דולר ■ החל ב-2019, הקונגרס לא יוכל עוד להפגין נדיבות לב לישראל בגלל הסכם בין ממשל אובמה לנתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתו עם נשיא ארה``ב דונלד טראמפ בניו יורק / צילום: אבי אוחיון לעמ
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישתו עם נשיא ארה``ב דונלד טראמפ בניו יורק / צילום: אבי אוחיון לעמ

הסנאט הגדיל בשבוע שעבר במאות מיליוני דולר את הסיוע האמריקאי לישראל לפיתוח וייצור מערכות הגנה מפני טילים לשנת הכספים 2018, כחלק מתקציב משרד ההגנה, כמקובל מזה שנים רבות. ביולי, אישר בית-הנבחרים סכום זהה לתכניות הטילים הישראליות. בכל אופן, יותר זה לא יקרה, לפחות לא ב-10 השנים הבאות. ההצבעות בשבוע שעבר וביולי היו ההזדמנות האחרונה שניתנה לקונגרס לרפד את תקציב רכישות הנשק של ישראל בארה"ב עד 2029.

החל בשנת הכספים 2019, לא תוכל ישראל לבקש מהמחוקקים בשני הבתים להגדיל את סכום הסיוע הצבאי מעבר למה שמכתיב מזכר ההבנות בין שתי המדינות להסדרת הסיוע הצבאי בעשור הבא. בקשות כאלה היו הוגשו באופן שגרתי עד עתה.

לשנת הכספים 2018, הציע ממשל טראמפ להעניק לישראל 147 מיליון דולר למימון תכניות הטילים. בעקבות בקשת ישראל, העלה הסנאט את הסכום ב-558 מיליון דולר, לרמה של 705 מיליון דולר - כ-100מיליון דולר יותר מסכום הסיוע שקיבלה ישראל אשתקד למטרה זו.

ובפירוט: בהצעת התקציב האחרונה שלו, לשנת הכספים 2017, הציע ממשל אובמה לתת לתכניות הטילים הישראליות 145.8 מיליון דולר, אך שני בתי הקונגרס, בתהליך ותיק שמכונה plus-up, הוסיפו להצעה הבסיסית 454.9 מיליון דולר - ובסך הכל 600.7 מיליון דולר. סכום זה גדול ב-113.1 מיליון דולר מהסיוע לתכניות הטילים שנה קודם לכן. פילוח הסכום ל-2017 מראה, כי תכנית "קלע דויד" ("שרביט קסמים") תקבל 266.5 מיליון דולר, גרסת ה"חץ" ליירוט טילי אויב מעל לאטמוספירה תקבל 204.9 מיליון דולר, תכנית החץ המקורית - 67.3 מיליון דולר, ו"כיפת ברזל" - 62 מיליון דולר. הסכום ל-2018 יחולק בין התכניות השונות ביחס דומה, פחות או יותר.

הסיוע האמריקאי לתכניות הטילים אינו קשור לסיוע הצבאי השנתי. הראשון הוא חלק מתקציב הפנטגון, והאחרון הוא חלק מסיוע החוץ במסגרת תקציב משרד-החוץ. וכך, לשנת הכספים 2018, תקבל ישראל, במקביל ל-705 מיליון דולר שמיועדים לתכניות הטילים, גם 3.1 מיליארד דולר כחלק מהסיוע הצבאי השוטף, שגודלו נקבע במזכרי הבנות ל-10 שנים בין ישראל לארה"ב.

החל ב-2019 משתנים כללי המשחק עם היכנס מזכר ההבנות החדש לתוקף. על פי המזכר, הסיוע הצבאי השנתי יהיה 3.8 מיליארדר דולר - 3.3 מיליארד כסיוע צבאי שוטף, ו-500 מיליון בשנה כסיוע לתכניות הטילים. וכאמור, ישראל תוכל עוד לא לבקש תוספות מהקונגרס. זו הייתה דרישה מפורשת של הממשל הקודם, שלא אהב את הפגנות האהבה של הקונגרס לישראל בגלל עלותן הגבוהה למשלמי המסים. וכך, הממשל תבע שישראל לא תיזום הליכי plus up בקונגרס לאורך תחולת המזכר ותסתפק בסכומי הסיוע שנקובים במסמך. בלתי ברירה, התחייבה ישראל לחדול מהגשת הבקשות.

יתר על כן, הממשל התעקש להחיל את הדרישה הזו גם על השנתיים שיקדמו למזכר ההבנות החדש, כלומר שנות הכספים 2017 ו-2018. וכך, ישראל אולצה להוסיף נספח למזכר ההבנות, שבו היא מתנערת מכל תהליך plus-up פוטנציאלי בעתיד. תא"ל יעקב נגל, שהיה ראש הצוות הישראלי במו"מ על הסיוע, אמר לכתבים ישראליים בספטמבר אשתקד: "הבטחנו, שאם נקבל יותר (בעקבות חקיקה של הקונגרס) נחזיר לאמריקאים את הכסף העודף".

התוספות שקבעו המחוקקים לתכניות הטילים הישראליות ב-2017 וב-2018 יצרו מצב מעניין. לאזכור: רבים בוושינגטון הניחו, כי האיסור הזה חל גם הסיוע לתכניות טילים, והשאלה הייתה: האם ישראל תצטרך להחזיר את הכספים העודפים שהוסיף הקונגרס להצעות התקציב של הממשל בשתי השנים האלה, יותר ממיליארד דולר?

ובכן לא. בירושלים מדגישים שההתחייבות בנספח חלה רק על הסיוע הצבאי השנתי השוטף, לא על הסיוע לתכניות הטילים. לכן, ישראל דרשה - וקיבלה - את מלוא הסיוע לתכניות הטילים בשנת הכספים 2017, כלומר 600.7 מיליון דולר, והיא מצפה לקבל את מלוא הסיוע לתכניות הטילים שאישר הקונגרס לשנת הכספים 2018, כלומר 705 מיליון דולר.

לא ברור אם זה יהיה הדין שיחול על תוספת אחרת שאישר הקונגרס, הפעם לסיוע הצבאי השוטף ל-2018, בסך 75 מיליון דולר.

על פי דיווח באתר הימני "וושינגטון פרי ביקון", מ-11 בספטמבר, בחן משרד-החוץ בוושינגטון אפשרות לתבוע מישראל להחזיר לקופת האוצר האמריקאי 75 מיליון דולר, חלק מחבילת הסיוע הצבאי ל-2017. הנימוק: ישראל קיבלה את חבילת הסיוע הזו לאחר שחתמה על מזכר ההבנות עם ממשל אובמה, שלפיו, כאמור, היא התחייבה להחזיר כל סכום שהקונגרס יוסיף לחבילת סיוע מעבר לסכום שנקוב במזכר ההבנות. הטיעון הזה עולה בקנה אחד עם מה שאמרו נציגים ישראליים בעת חתימת ההסכם.

שגרירות ישראל בוושינגטון הודיעה, בעקבות פרסום הדיווח, שהיא אינה מעוניינת להגיב עליו. אך דובר בסטייט דיפרטמנט, אר סי היימונדס, אמר שלממשל טראמפ אין התנגדות שישראל תשמור את 75 מיליון הדולר. "הממשל מחויב להבטיח, שישראל תקבל את הסיוע שתקצב לה הקונגרס", אמר הדובר.

אבל מומחים משפטיים בוושינגטון אמרו, כי דובר של משרד ממשלתי כלשהו אינו יכול לבטל בהבל פיו הסכם פורמלי בין שתי מדינות, וכי בשלב זה אין שום ודאות שישראל תוכל להוסיף ולהחזיק את 75 מיליון הדולר השנויים במחלוקת.

עוד כתבות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמודה: ישראל לא לחצה מספיק על חמאס ולכן אין עסקת חטופים

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה ירדה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר