גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הגגות והקירות הירוקים הם גחמה או פתרון אמיתי?

האדריכל אריה קוץ, מחלוצי שילוב הצמחייה במבנים, מאמין שזה פתרון פנטסטי למצוקת היעדר הנוף הירוק, ושזה אפילו כלכלי

סניף של רשת יוחננוף בחולון / צילום: איל יצהר
סניף של רשת יוחננוף בחולון / צילום: איל יצהר

אנחנו רואים אותם יותר ויותר: מבנים שיש להם גגות ירוקים, ולאחרונה גם חזיתות מגוננות. יש שיגידו שמדובר בגחמה עיצובית, שמשמשת בעידן של בנייה אינטנסיבית וצריכה מואצת למירוק המצפון. לעומת זאת, האדריכל אריה קוץ, מחלוצי שילוב הצמחייה במבנים, מאמין שזה פתרון פנטסטי למצוקת היעדר הנוף הירוק, ושזה אפילו כלכלי.

- גגות וקירות ירוקים הם פיצוי להיעדר של שטחים ירוקים?

"יש להם הרבה ממדים. מעצם טיבה העיר זוללת שטחי טבע. גגות ירוקים הם אכן סוג של פיצוי על האובדן של שטחים ירוקים לטובת הציבור.

"אם נכנסים לשיקולים אקולוגיים יותר רחבים, אז צמחים סופחים co2 (פחמן דו חמצני) ויש גם עניין של בועת החום העירוני, תופעת מיקרו אקלים שבלב הערים יותר חם מאשר בכפר. בתנאי מיקרו אקלים קיצוני זה יכול להגיע לרמה של 10 מעלות צלזיוס. בניינים, רחבות וכבישים פולטים חום ומחממים את הסביבה, והשטחים הירוקים קולטים חום.

"יש גם נושא של השהיית מי גשם בזמן אירועים חריגים (שברי ענן). כל הסביבה העירונית היא סביבה של משטחים קשים ומטחי גשם גורמים לשטפונות. הגג הוא מיכל גדול ומצע הצמחיה עוצר את הגשם. גג נטוע יכול בקלות לספוג ולהחזיק את המים ולשחרר אותם למערכת העירונית באיטיות. "גגות ירוקים גם מסייעים לשמירת המגוון הביולוגי שנעלם מהעיר. גם אם הגגות פחות נגישים, זה מאפשר, למשל, קינון של ציפורים".

- גגות ירוקים זה נחמד, אבל תראה את הביקורת שניתנה לשצ"פ (שטח ציבורי פתוח) שהעירייה הקימה מעל הקניון בפרויקט השוק הסיטונאי בתל-אביב (קניון גינדי). איך מגיעים לגינה שעל הגג? למי היא מיועדת?

"חלק מהעניין זה לדאוג שהגינה תהיה מונגשת וזמינה. זאת שאלה של תכנון אדריכלי. יש דוגמאות נפלאות מהעולם. אדריכל הנוף פול פרידברג נקרא לאוניברסיטת FORDHAM בלינקולן סנטר, בניו יורק, שם הוא הפך גג של ספריה למרכז חיי הקמפוס. המקום כולל דשא, עצים ופינות ישיבה, פסלים ואפילו מתקני ספורט. האוניברסיטה פתחה את הגן ועיריית ניו יורק איפשרה לעשות מדרגות ומעלית שמזמינה את הציבור לעלות מהרחוב לפארק מדהים באמצע העיר. מנהטן הצפופה קיבלה פארק".

- למה שיזמים ישקיעו ממון בגג, או בחזית ירוקה?

"יש משהו בכל אחד ואחד מאיתנו שאוהב ירוק. לא צריך קמפיין בשביל לגלות שאנשים מטפחים גינות. אפילו בשכונות מצוקה אתה רואה עציצים ליד הבתים. גם יזמים וגם דיירים מטפחים גינות. אבל יש גם צדדים כלכליים: גג צומח הוא גם מבודד, מחום וגם מרעש. זה מפתיע לגלות שהגג הירוק הוא הדבר הכי טוב שאפשר לעשות למערכות האיטום. האויב הכי גדול של מערכות האיטום זה קרינת השמש וחום. גג ירוק מבטיח קיום אינסופי של האיטום. ניתן לעשות גינות ירוקות גם בגגות קיימים, שכביכול אי אפשר להעמיס עליהם. אנחנו היינו מעורבים בתכנון של "גינת השרון", בגן החשמל. אנשים לא מאמינים שמדובר בגינת גג. יש שם כבר עצי צאלון בוגרים.

- בניין חברת צ'ק פוינט הוא הראשון בארץ שיש לו חזית ירוקה. מאיפה בא הרעיון?

"הם קנו בניין קיים שהיה בנוי מראש על חצי מהמגרש ונותרו עוד זכויות. הם עשו תחרות אדריכלית, ואנחנו באנו עם קונספט שחלק ממנו היה הקיר הירוק. האגף החדש יוצר חזית מזרחית גדולה, זאת שמש מאוד אכזרית. אפשר היה לעשות תריסים, או וילונות שיהיו סגורים מרבית הזמן. אז אתה עושה חלון שאתה לא נהנה ממנו. במסגרת התחרות החלטתי להציע קיר צמחייה, כמו משרביה אורגנית, שתיתן פילטור של השמש המזרחית".

- בקיר במימדים כאלה יש לקחת בחשבון גם הוצאה ניכרת על גנן במשרה קבועה והשקיה.

"זה שווה ערך לגינה של 2 דונם, כמו מגרש יפה בסביון. לא מדובר בעבודה יומיומית. במסגרת הבנייה הירוקה הגענו לכך שמי המזגנים של הבניין מייצרים כמות גדולה של מים. האדניות מושקות תמיד כך שיש עודף. יחד עם חברת המתמחה במים מושבים בנינו מערכת שכל המים העודפים מגיעים למיכל במרתף. יש מערכת שמנטרת את איכות המים, שמוסיפה את מה שחסר מבחינה כימית ומוסיפה את מי המזגנים שמדללים את הריכוזים. מהערכות של המומחים שלנו, לא יצטרכו להוסיף מים מעבר למה שמגיע ממערכות המיזוג. זאת מערכת חכמה, פשוטה וחסכונית במים".

- על פניו, מדובר בפריבילגיה. אנחנו לא רואים שהגגות הירוקים והחזיתות המגוננות הפכו לפופולריים מדי. לא רואים את זה בבנייה ציבורית או מבני מגורים.

"גינה, באשר היא, גם על אדמה, היא החלטה שעולה כסף. עובדה שכולנו עושים גינות. גם מי שעושה בית משותף עושה גינה. אז מי אמר שגינה על הגג צריכה להיות יוצאת דופן? אנחנו היום מדברים הרבה מאוד על בניית גינות על גגות של מוסדות חינוך. הערים הולכות ומצטופפות ובתי הספר הולכים לקבל מגרשים יותר קטנים ממה שהם קיבלו בעבר. באותה נשימה צריך להגיד שאם החצרות קטנות, יש שימוש גם לגגות. בתי הספר יהיו בחזית העשייה. זה משאב שבית הספר צריך אותו. חלק מהגגות יהיו מגרשי כדורסל, חלק גינות וחלק חקלאות. על הגג של דיזנגוף סנטר למשל מגדלים חסה".

המחיר: מ-800 עד 2,000 שקלים למ"ר

גיא בר נס מחברת גרין וול מספר שהמחירים של קיר ירוק בשיטת "ורטיקל פורסט", כלומר, אדניות, יכולים לנוע בין 800 ל-1,500 שקל למ"ר. קיר ירוק בטכנולוגיה שבה הצמחים שתולים בכל גובה הקיר הוא יקר יותר, ויכול להגיע ל-2,000 שקל למ"ר. תחזוקה שנתית של קיר ירוק עולה כ-10% מעלות הפרויקט. לדברי בר נס, החיסכון באנרגיה יכול להחזיר את הכסף בתקופה של עד שמונה שנים.

- מי בד"כ יוזם גגות ירוקים?

"יש הרבה ערים שיוזמות גינות על גגות. אחרי 400 שנים של אורבניזציה, טוקיו התעוררה וגילתה שאין לה מספיק ירוק, וקבעו שם יעדים ל-20 שנה. כל גג של בניין מעל גודל מסוים חויב לתת אחוזים מסוימים כגג ירוק. מצאו שם משהו שפרט על הנימים של כל נפש - העובדה שטוקיו איבדה את ציפורי השיר. במקום שכותרת הקמפיין תהיה להחזיר את הירוק, דיברו על החזרת ציפורי השיר, וזה תפס חזק. באזורים מסוימים של טוקיו אתה כבר רואה ירוק מציץ מכל מיני מקומות".

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

"עובדים על ההסכם כבר שנה, טראמפ לא היה מעורב": פרטים חדשים על עסקת אנבידיה-אינטל

"אני בתפקיד הזה כבר חצי שנה - וכבר ביומי הראשון בו עסקתי בפרטי ההסכם", גילה מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, במסיבת עיתונאים לרגל חתימת עסקת הענק ההיסטורית בין שתי החברות ● ראש תחום מניות טכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי DA Davidson: "המוטיבציה של אנבידיה להשקיע באינטל היא כפולה - היא יכולה לעזור לגוון חלק מהייצור הרחק מ-TSMC והיא יכולה לתמוך בממשל האמריקאי"

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

מאגר תמר. בעיגול: אהרון פרנקל / צילומים: מארק ישראל סלם, מורג ביטן

יומיים ברצף: אהרון פרנקל קונה עוד מניות תמר פטרוליום ב־52 מיליון שקל

יום אחד בלבד לאחר רכישת 9% ממניות תמר פטרוליום, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקותיו ומוסיף 1.5% נוספים בסכום של 52 מיליון שקל ● הרכישה הנוכחית מעלה את פרנקל להחזקה של 17.5% ממניות תמר פטרוליום בשווי של 612 מיליון שקל

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

המשרוקית. על הפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק / צילום: ap, Alex Brandon

הלקח החשוב מהפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק - שהגיעו גם לארץ

דקות אחרי הירי ביוטה, היו כבר מי ש"ידעו" מי הרוצח ומה המניעים שלו ● עד כה תיאוריות שונות הופרכו שוב ושוב, אבל זה לא מפריע להן להמשיך ללוות אותנו ● הפרשה מלמדת אותנו שיעור קריטי בצריכת מידע בסביבה טכנולוגית