נצרת / צילום: איל יצהר
בתחילת אוגוסט הכריז שר האוצר כחלון בשידור חי בפייסבוק על ההגרלה הגדולה השנייה של מחיר למשתכן, "שתכלול בפעם הראשונה דירות גם במגזר הערבי, ביישובים נצרת, סכנין וכפר מנדא".
מאז כבר נסגרה ההגרלה, אולם שלושת היישובים הערביים הושמטו מהרשימה. באוצר ובמשרד השיכון אומרים שהיישובים הללו יכללו בהגרלה הבאה, המתוכננת בנובמבר.
מדוע הדחייה? מהאוצר נמסר כי "ההחלטה התקבלה בהמלצת מטה הדיור ומשרד השיכון, זאת בשל מיעוט הנרשמים בני המגזר. מכיוון שמדובר במאות יחידות דיור (כ-700 יחידות דיור) ו-50% בני מקום, הוחלט להמשיך את קמפיין המגזר ולהסתייע בראשי הרשויות בכדי להגביר את המודעות והרישום לקראת ההגרלה שתיערך בנובמבר".
השאלה היא מדוע יש מיעוט נרשמים לדיור מסובסד במגזר הערבי, הסובל גם הוא ממצוקת דיור חריפה. נראה כי בעוד שהציבור היהודי הכללי מכיר את התוכנית היטב ומוציא תעודות זכאות בהיקף ניכר, ביישובים הערביים זה לחלוטין אינו המצב.
נתחיל ביישובים שהיו אמורים להשתתף בהגרלה הגדולה - נצרת, סכנין וכפר מנדא. על פי הנתונים, בסחנין, עיר המונה קרוב ל-30 אלף איש, מספר תעודות הזכאות שהוצאו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן עומד על 22 בלבד. בכפר מנדא, יישוב שבו חיים כ-18 אלף איש, הוציאו 3 תעודות זכאות בלבד. ובנצרת, עיר המונה כ-75 אלף תושבים, הוציאו 347 תעודות זכאות בעיר כולה.
בערים ערביות גדולות נוספות בישראל התוצאות היו דומות. באום אל פחם למשל, עיר המונה למעלה מ-50 אלף איש, הוצאו 12 תעודות זכאות למחיר למשתכן. בטייבה, בה מתגוררים למעלה מ-40 אלף איש, מספר תעודות הזכאות עומד על 2 בלבד. בשפרעם (כ-39 אלף תושבים) - 14 תעודות זכאות ובבאקה אל גרביה וטמרה, יישובים הכוללים 28 אלף תושבים כל אחד, 3 תעודות זכאות בלבד. הנתונים אינם מותרים מקום לספק: ברוב היישובים הערביים שבחנו, מספר הזכאים נמוך עד אפסי.
השווינו למשל את אום אל פחם (כ-50 אלף איש ו-12 תעודות זכאות) לקרית גת ואילת, בהן מספר תושבים דומה. באילת הונפקו לא פחות מ-900 תעודות זכאות ובקרית גת 663. את טייבה (כ-40 אלף איש ו-2 תעודות זכאות) השוונו אל מול נצרת עילית וקרית מוצקין שם מספר התושבים דומה. בנצרת עילית הוציאו 301 תעודות זכאות ובקריית מוצקין 788 תעודות זכאות.
גורם נוסף שעשוי להסביר את הפער קשור למיקום הפרויקטים המוזלים. הרוב המוחלט של מכרזי מחיר למשתכן פורסם ביישובים יהודיים. כך, גם אם זכאים מישובים ערביים יזכו בדירה מוזלת לא בטוח שירצו לרכוש בעיר בה אין אוכלוסייה ערבית.
"תרבותי וכלכלי"
חנא סוויד, יו"ר המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ולשעבר חבר כנסת מחד"ש, סבור כי הסיבה המרכזית למיעוט הביקוש היא אופי הבינוי ותרבות הדיור במגזר. "מחיר למשתכן זה טיפוס בנייה שמתאים יותר ליישובים עירוניים, בבנייה רוויה. אבל רוב הישובים הערביים יש להם אופי כפרי, ולכן יש חוסר התאמה על פי הגדרה בין הפרויקט שמציעים לבנות למה שהציבור באותו יישוב מצפה לו. האוכלוסיה המקומית מצפה לבנייה צמודת קרקע, לא לבנייה רוויה. גם אם מציעים מוצר זול יותר, כמו מחיר למשתכן, אבל בסטייה מתרבות הדיור המקובלת, אנשים לא ששים לחטוף את זה.
"המדינה עשתה מבחינתה מה שצריכה, וראשי רשויות ערביות מנסים לשכנע האוכלוסייה. אבל אנחנו מדברים כאן על תחום שיש בו מכשול גם תרבותי וגם כלכלי וצריך להתגבר על שני המכשולים יחד כדי שיהיה ביקוש".
בפברואר 2016 גם חשפנו ב"גלובס" כי האתר הייעודי של תוכנית מחיר למשתכן, מקור המידע העיקרי של התוכנית לציבור הרחב, לא תורגם לשפה הערבית, אולם מאז אוגוסט 2016 עלה האתר גם בערבית.
סוויד: "חשוב להגיד שוהמכרזים תורגמו כולם לערבית והיו גם פרסומים בעיתונות הערבית. יש לנו ביקורת על ההתנהלות של רשות מקרקעי ישראל וההענות לצרכים של האוכלוסיה הערבית, אבל במקרה של מחיר למשתכן, להציע או להכליל או להנגיש את התוכנית הממשלתית, דווקא נעשו ניסיונות ויש היצע".
חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) סבור שהנתונים אודות הביקוש הנמוך בקרב האוכלוסיה הערבית אכן מעידים על מצב בעייתי: "זו תוכנית הדגל של משרד השיכון ושל משרד האוצר, ונראה שהציבור הערבי לא משתתף במהלך הזה. זה ציבור עם מצוקת דיור מאוד גדולה, וזה מדאיג. יש מעט מאוד פתרונות וסיוע מדינתי לאוכלוסיה הזו. יכול להיות שהפרמטרים לא מתאימים לצעירים ערביים ואולי זה קשור גם להיעדר משאבים מינימלי, שלא מאפשר לאזרחים ערבים להגיע לדירה במסגרת התוכנית. הממצאים הם עוד הוכחה שהמהלך הגדול הזה לא מספיק מכוון לתמונת הצרכים שקיימת בחברה הישראלית. זה מצטרף לביקורות אחרות על תוכנית מחיר למשתכן".
