אורי שוורץ / צילום: רוני שיצר
במהלך יוצא דופן, ממלא-מקום הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הורה לשב"א להעביר ללא תמורה את זכויותיה בפרוטוקול התקשורת על-פיו פועלים הגופים השונים בתחום כרטיסי החיוב, וזאת כתנאי למתן פטור לפעילות שב"א.
על-פי ההחלטה, שב"א תעביר את הפרוטוקול לעמותה שחבריה יהיו כלל הגופים הפועלים בתחום כרטיסי החיוב.
המהלך, שבוצע בשיתוף-פעולה עם אגף מערכות תשלומים בבנק ישראל, צפוי להקל על פעילותם של גופים המבקשים להתחרות בשב"א או בבעלי מניותיה.
בנוסף, כפי שנחשף ב"גלובס" ביולי השנה, רשות ההגבלים העסקיים אישרה לשב"א לחלק את יתרת הרווחים הצבורים לה כדיבידנד.
חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) מפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל. עסקאות המתבצעות בכרטיסי חיוב מחייבות תקשורת בין גורמים שונים, החל מהעברת העסקה במסוף בית העסק וכלה בהעברת התשלום מחשבון הלקוח לבית העסק שבו התבצעה הרכישה.
"פרוטוקול התקשורת" מאפשר לגופים השונים הפועלים בתחום, בהם סולקים, מאגדים, מנפיקים, מעבדים ויצרני תוכנת מסופים לתקשר ביניהם באותה "שפה". כמו כן, הכרת "פרוטוקול התקשורת" והיכולת להשתמש בו מהווה עבור גופים חדשים את שער הכניסה לפעילות בתחום. גופים אלה נדרשים להתאים את מערכותיהם לפרוטוקול התקשורת, וככל שפרוטוקול התקשורת פשוט יותר ליישום - כך יקל עליהם להתחיל ולפעול בתחום כרטיסי החיוב.
עד היום, פרוטוקול התקשורת פותח ונוהל על-ידי שב"א. שב"א פיתחה בעבר פרוטוקול המותאם לצורכיהן של שלוש חברות כרטיסי האשראי, המוחזקות על-ידי הבנקים, שהם גם בעלי המניות הנוכחיים בשב"א, ולגופים חדשים היה קשה ולעתים אף בלתי אפשרי לפעול על-פי הפרוטוקול.
שב"א פיתחה בשנים האחרונות, בהוראת הממונה, פרוטוקול חדש. כעת יועבר הפרוטוקול החדש לעמותה, שתפוקח כמערכת תשלומים מבוקרת על-ידי אגף מערכות תשלומים בבנק ישראל, ושכלל הגופים הפועלים בתחום כרטיסי החיוב, לרבות גופים חדשים, יהיו חברים בה.
ברשות ההגבלים מצפים כי העברת הפרוטוקול לבעלותם ולניהולם של כלל הגופים המשתמשים בפרוטוקול תקל על פעילותם של גופים המבקשים להתחרות בשב"א או בבעלי מניותיה ועל כניסה של גופים חדשים לפעילות בתחום כרטיסי החיוב.
שב"א היא תאגיד המצוי בבעלותם של בנק לאומי, בנק הפועלים בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, המחזיקים כיום גם בשלוש חברות כרטיסי החיוב ישראכרט, לאומי קארד וכאל. הבעייתיות במבנה הבעלות הנוכחי בשב"א נדונה במסגרת וועדת שטרום, ולפי חוק רפורמת שטרום, הבנקים צריכים למכור את מרבית החזקותיהם בשב"א בתוך 4 שנים ולהישאר עם החזקה של 10% לכל היותר מהמניות לכל בנק.
בסך-הכול צפויים בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט למכור כ-65% ממניות החברה. המטרה במכירה היא לאפשר גישה לתשתיות של שב"א גם לשחקנים חדשים בתחום התשלומים, וכך להגדיל את התחרות בתחום.
רשות ההגבלים, בראשות מיכל הלפרין, מעניקה בכל פעם מחדש פטור לשב"א מהסדר כובל שהיא מחדשת (בשל היותה מוחזקת על-ידי הבנקים במשותף). לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי רשות ההגבלים מקדמת מהלך שיזרז את הבנקים למכור את מניותיהם בחברת תשתיות מערכות התשלום של ישראל, ובין היתר להכניס במסמך האישור הקרוב סעיף ולפיו היא תאפשר לשב"א לחלק את יתרת הרווחים הצבורים לה כדיבידנד. הבוקר הודיעה הרשות כי אישור זה אכן יינתן.
בהודעת הרשות בעניין פירטה הרשות את המנגנון לפיו תתאפשר חלוקת הרווחים. "נוכח חובת המכירה של מניות הבנקים בשב"א ובשים לב לצורך לעודד מכירה מהירה ככל האפשר של מניות שב"א לגורמים הפועלים בתחום כרטיסי החיוב ולקדם את ביזור המניות, החליט ממלא-מקום הממונה במסגרת החלטת הפטור לאפשר לשב"א לחלק את רווחי העבר שנצברו בשב"א", נכתב בהודעת הרשות, וזו בדרך הבאה בלבד: "קבלת רווחי העבר תתאפשר רק בצמוד למכירה של אמצעי השליטה בשב"א, והסכום שיועבר לבעלי המניות יהיה תלוי במועד מכירת אמצעי השליטה בשב"א.
"ככל שמכירת אמצעי השליטה תתבצע בשלב מוקדם יותר, גובה התקבולים שיינתן לבעלי המניות יהיה גבוה יותר. חלוקה של רווחים שיצברו ממועד החלטת הפטור תתאפשר רק לאחר יישום מלא של הוראות החוק להגברת התחרות בשוק הבנקאות בנוגע למכירת מניות שב"א ויישום מלא של הוראות הפטור בנוגע להעברת הפרוטוקול ללא תמורה.
"בנוסף, מאחר ששב"א היא כיום מערכת התשלומים היחידה בתחום כרטיסי החיוב ובתחום ה-ATM, חיבור למערכותיה נדרש לצורך פעילותם של גופים בתחומים אלה. על כן, נקבעו בהחלטת הפטור תנאים אשר מחייבים את שב"א לאפשר חיבור של כל גוף למערכותיה באופן שוויוני, בזמן סביר ובמחיר מבוסס עלויות".
נציין כי למעט מקרים חריגים לא ניתן לשב"א אישור לחלק דיבידנד לאורך השנים, והצטברו לה יתרת רווחים לחלוקה בהיקף של קרוב ל-280 מיליון שקל. לפיכך, כדי להקל על הליך מכירת המניות צפויה הרשות לאפשר לשב"א לחלק דיבידנד, שכן ההון שנותר כלוא מעלה באופן מלאכותי את שווי החברה - מה שעלול להקשות על הליך המכירה.
ההחלטות בעניין שב"א התקבלו על-ידי צוות בראשותו של ממלא-מקום הממונה כאמור, וזאת מאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, הייתה מנועה מלטפל בנושא היות וייצגה את שב"א טרם מינויה לתפקיד, במהלך עבודתה כעורכת-דין במשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק. לקראת כניסתה לתפקיד, במסגרת הסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה, התחייבה הלפרין להימנע מלעסוק - "לקבל החלטות, מלהשתתף, או מלטפל בכל צורה אחרת, במישרין או בעקיפין" - בנושאים העלולים להעמיד אותה במצב של ניגוד עניינים, בכל הקשור לשורה של חברות אותן ייצגה במהלך עבודתה כעורכת דין, ובהן גם חברות מתחום הבנקאות, הסליקה והאשראי - מרכז סליקה בנקאי (מס"ב), בנק אגוד, קבוצת לאומי ושב"א. עוד לפי ההסדר, הממונה תהיה גם מנועה - במשך שנה וחצי מיום כניסתה לתפקיד - מלעסוק בענייני אשראי וסליקה, שירותי מיתוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים למנפיקים והפצת תוכנות אשראי.