אסדת קידוח תמר / צילום: בן יוסטר
עשרות מכליות כביש של צה"ל "גויסו" בנוהל חירום על מנת לשנע סולר מבתי הזיקוק לתחנות כוח פרטיות עקב עצירת הזרמת הגז הטבעי ממאגר תמר. ל"גלובס" נודע כי מאז הבוקר מפעיל צה"ל עשרות מכליות כביש ומספר מיכליות נוספות הוחכרו מחברת החשמל וחברת הדלק פז. עדיין לא ברור מה תהיה עלות החכרתן של מכליות הכביש, אך נראה כי הסכום ישולם בסופו של דבר על ידי צרכני החשמל. כלומר, הציבור.
הפעלת מכליות הכביש הייתה נמנעת אילו המדינה הייתה מיישמת את התכניות הקיימות לחיבור תחנות הכוח לצנרת הסולר הארצית. דוח ביקורת של מבקר המדינה שפורסם ב-2016 קבע כי"קיימת חשיבות עליונה בפריסה מהירה של קווי דלק כדי לגבות את מערך הגז הטבעי" וקרא למשרד האנרגיה ולרשות החשמל לפעול לקידום הפרויקט.
בהיעדר חיבור לצנרת הגז הארצית מסתפק כיום משרד האנרגיה בחיוב יזמי תחנות הכוח הפרטיות להקים בסמיכות לתחנות מאגרי סולר תפעוליים שמאחסנים כמות היכולה להספיק ל-100 שעות הפעלה. גורמים במשק האנרגיה אמרו היום ל"גלובס", כי הפיתרון לאספקת הסולר ממחיש את המחדלים בניהול משק האנרגיה. "מה היה קורה אילו הייתה עכשיו מלחמה וצה"ל לא היה יכול לשלוח מכליות לטובת אספקת דלק להפעלת תחנות הכוח הפרטיות?".
ממשרד האנרגיה נמסר כי "המשק נדרש לשינוע כמויות גדולות יותר של סולר לצרכנים השונים. המשרד פנה לשם סיוע בהקצאת מיכליות למשרד הביטחון ששיתף פעולה בנושא".
בעוד הצבא מתגייס לשינוע הסולר, מדווחים בתי הזיקוק כי יוכלו לספק את מלוא הביקוש למשק בעצמם ולא יהיה צורך לייבא סולר או לפתוח את מאגרי החירום.
חברת בזן, יצרנית הסולר העיקרית במשק, קיבלה בימים האחרונים הזמנות לאספקת עשרות אלפי טון של דלקים - סולר ומזוט, מעבר לכמויות הרגילות מחברת חשמל ותחנות הכוח הפרטיות. הכמויות המדויקות שבזן תצטרך לספק יתבררו רק בימים הקרובים. על מנת לעמוד בדרישה המוגברת, בזן הפסיקה את ייצוא הסולר למדינות שכנות ושינתה את תמהיל חומרי הגלם הפנימי שלה.
מנכ"ל חברת בזן, אבנר מימון, אמר היום בשיחה עם "גלובס", כי נכון לעכשיו לא צפוי להיות מחסור בסולר במשק: "אני יכול לומר בביטחון מלא כי אנחנו עומדים בקצב ההזמנות של הסולר לכל צרכי המשק מבלי שיהיה צורך ביבוא. אני חייב לציין ששאול מרידור, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנהל את משק האנרגיה בכישרון רב בשעת חירום זו".
צו חירום חדש להקצאת גז נוזלי
בתוך כך, הוציא היום משרד האנרגיה צו מעודכן להקצאת הגז הטבעי הנוזלי שנותר באוניה מגזזת בין הצרכנים השונים במשק האנרגיה בעקבות אי אספקת הגז הטבעי למשק. המטרה היא שכמות הגז הנוזלי שיש באוניה המגזזת תספיק עד לתאריך 2 באוקטובר, אז תגיע מיכלית גז נוזלי (LNG) שתמלא מחדש את המגזזת.
בהקצאה הנוכחית, העדיפות תינתן לייצור החשמל - 86.7% (חח"י ויצרנים פרטיים), 11% לתעשייה כבדה וכ-2.3% מהגז הטבעי הנוזלי לצרכני חלוקה. יצוין כי בפועל יצרני החשמל צורכים פחות מהחלק שהוקצה להם, זאת על מנת לשמר רזרבה למשק החשמל. חלוקה זו תהיה בתוקף עד 28 בספטמבר או עד למועד בו מאגר תמר יוכל לתפקד ולספק כמות של לפחות 15,000 MMBTU לשעה.
מתי תתוקן התקלה?
תיקון התקלה שהתגלתה במהלך החג בזמן עבודות תחזוקה מתוכננות בתמר יסתיים ככל הנראה רק בסוף השבוע הבא, הרבה אחרי המועד המתוכנן תחילה. ההערכות הראשונות דיברו על 24 שעות בלבד לתיקון, לאחר מכן הוערך מחדש משך הזמן ל-48 שעות. כעת על פי הערכות גורמי המקצוע בנובל, התיקון יושלם במהלך השבוע הקרוב - טווח די עמום, אך כנראה שבשותפות תמר מעדיפים כבר לא לציין תאריך ספציפי לאור שלוש הדחיות האחרונות.
בהודעת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, נכתב כי "לפי הצפי הנוכחי, התקלה אמורה להיות מתוקנת במהלך השבוע הקרוב, אך ליתר ביטחון הוריתי להיערך למחסור גם לתקופה ממושכת יותר. יש לנו אחריות עצומה, וזה מחייב את התגייסות כל הגורמים, בכדי למנוע פגיעה בכלל הצרכנים".
יצוין כי הנזק התזרימי המוערך לשותפות תמר, כתוצאה מהקטנת מכירת הגז למשק בסך 0.1 BCM , כולל עלות התיקון עומד על פי ההערכות על כ-15 מיליון דולר - סכום זניח יחסית למחזור של השותפות. הנתונים פורסמו במסגרת הדיווח המיידי של דלק קידוחים לבורסה ובתנאי שלא יהיו הפתעות נוספות.
מחדל או מזל בתחנת חדרה?
התקלה בתמר ארעה במהלך החג וגלשה לסוף שבוע - זמן בו צריכת החשמל, שמיוצר כיום ברובו על ידי שימוש בגז (65%), נמוכה יותר משבוע עבודה רגיל בכרבע, משום שמרבית המפעלים סגורים וגם צריכת משקי בית יורדת משמעותית. עם תחילת שבוע העבודה צריכת האנרגיה במשק צפויה לעלות.
כל תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי, הן הפרטיות והן של חברת החשמל, הועברו לייצור חשמל בסולר.
בחברת חשמל טוענים שנערכו מראש ליום הזה, ומאז משבר הגז הטבעי מצרי ב-2011-2012 שעלה לחברת החשמל כ-15 מיליארד שקל, הופקו לקחים וכי קיימת אוניה מגזזת שאמורה לשמש לשעת חירום. כזכור, ב-2011 כתוצאה מחבלות בצינור הגז ממצרים לישראל נאלצה חברת החשמל להשתמש במשך כמעט שנתיים בדלקים יקרים ומזהמים יותר, מה שהוביל להתייקרות של עשרות אחוזים בחשבונות החשמל.
נכון להיום כל התחנות הפחמיות של חברת החשמל, גם אלה שהיו כבר לקראת הדממה - תחנות 1-4 באורות רבין שבחדרה - פועלות במלוא הקיטור. לחברת החשמל ישנן 10 יחידות שעובדות על פחם - 6 יחידות בתחנת אורות רבין ו-4 יחידות בתחנת רוטנברג ליד אשקלון - יחידות אלה נחשבות למזהמות יותר ומיושנות יותר.
כזכור, לפני כמה חודשים התקבלה החלטת הממשלה לסגור את התחנות 1-4 באורות רבין שבחדרה במסגרת הרפורמה בחברת החשמל, והן אמורות להיסגר על-פי החלטת השר שטייניץ עד שנת 2022, בשל הזיהום הרב והנזקים הבריאותיים שהן גורמות.
החלטת השר שטייניץ לסגור את התחנות האלה טרם התממשה. היות וכל התחנות הפחמיות (שהפעלתן גם זולה יותר למשק הישראלי) מספקות כשליש מסך הביקושים לחשמל במשק, סגירתן המוחלטת הייתה עלולה להוביל להפסקות החשמל במשק באירוע מסוג זה.
אורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחח"י אמר היום בשיחה עם "גלובס": "המקרה הזה מוכיח את החשיבות של הפחם כחלק הכרחי ממערך של הייצור בישראל. בלי פחם היינו חווים היום הפסקות חשמל. כל מי שמבקר את מדיניות סל הדלקים באחריות של חברת החשמל, חייב להבין כי פחם הוא לא מותרות, אלא הכרחי לתפקוד משק החשמל".
במדינה העדיפו לקדם פיתרון זול (ולהתפלל שלא יתרחשו תקלות) / עמירם ברקת
בפעם האחרונה שהמשק נשאר ללא גז זה נגמר בנזק של 15 מיליארד שקל ובייקור של 30% בתעריפי החשמל. ב-2011 החלו בדואים בסיני לפוצץ את צנרת הולכת הגז לישראל, וב-2012 הושבתה הזרמת הגז כליל עד לתחילת הזרמת הגז ממאגר "תמר" במארס 2013.
כמעט חמש שנים עברו מאז, אך הגיבוי היחיד שיש היום לתמר הוא מצוף ימי מול חוף חדרה שדרכו ניתן לייבא גז במיכליות גז. מדובר בפיתרון נוח אמנם, אך כמות הגז שמגיעה עם כל אונייה מספיקה לצרכי המשק לחמישה ימים בלבד.
מתברר שבעבר כבר הוצעו אי אילו פיתרונות שיתנו מענה למצב בעייתי - כפי שמתרחש בימים אלו.
פיתרון אחד שהוצע דיבר על הנחת מצוף שני בנקודה נוספת מול החוף, אך הרעיון לא קודם.
פיתרון אחר שהועלה בעבר על ידי רשות הגז היה לחייב את יזמי תמר להניח צינור גז נוסף מאסדת ההפקה של תמר לחוף באזור אשקלון. צינור כזה היה יכול לשמש גיבוי למקרה של תקלות בצינור היחיד שמעביר כיום גז לתחנת הקבלה באשדוד. ואולם במקרה הנוכחי, של תקלה באסדת ההפקה עצמה - לא היה צינור שני פותר את הבעיה.
רק הקמת מערכת הולכה שנייה ממאגר תמר לחוף, כולל בארות הפקה חדשות במאגר, אסדת הפקה נוספת וצינורות מחברים בין האסדה, המאגר והחוף - היו יכולים לתת גיבוי מלא למערכת הקיימת. הבעיה שמערכת כזו יקרה מאוד ולא ברור מי יישא בעלותה.
אפשרות מעניינת אחרת שקודמה בעבר בהתלהבות רבה הייתה להפוך את מאגר מארי-B - מאגר הגז הראשון של ישראל שהתרוקן ב-2011 - למאגר חירום אסטרטגי. הבעיה שהמאגר התמלא במים וקרס כתוצאה משאיבת יתר במהלך המשבר הקודם.
בשורה התחתונה: בממשלה העדיפו שלא לקדם אף פיתרון ולהמתין לפיתוח מאגרי גז נוספים. זהו הפיתרון הזול, אך גם המסוכן ביותר - משום שלא נותר אלא להתפלל שעד לפיתוח המאגרים החדשים, מתישהו בסביבות שנת 2020, המערכת הקיימת לא תיפגע.