איל וולדמן / צילום: תמר מצפי
בדיוק לפני שנתיים הכריזו שתיים מחברות ההיי-טק הבולטות בישראל, מלאנוקס ואיזיצ'יפ, על רכישתה של איזיצ'יפ על-ידי מלאנוקס, בעסקת מיזוג כחול-לבן של 811 מיליון דולר. אחרי תקופה של אי-ודאות ועיכובים בעקבות טענות של בעלת מניות מיעוט באיזיצ'יפ - הושלמה העסקה בפברואר 2016.
אז איך נראה המיזוג הגדול של ההיי-טק הישראלי שנה וחצי אחרי? "רוב הדברים שציפינו לפני המיזוג באמת קרו. כמובן שלא הכול", אומר איל וולדמן, מייסד, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, בראיון ל"גלובס". לדבריו, בשנה הראשונה שלאחר המיזוג היו "כאבים של עזיבות של אנשים שלא נטמעו בארגון".
- כמה מעובדי איזיצ'יפ נשארו במלאנוקס?
"70% עדיין במלאנוקס".
- כל מי שרציתם שיישאר נשאר בחברה?
"לא, היו כאלה שרצינו ועזבו. רוב ההנהלה הבכירה של איזיצ'יפ לא נשארה, אבל זה דבר די טבעי".
בקרוב תשיק מלאנוקס את המוצר הראשון שלה שישלב טכנולוגיות של שתי החברות, או כהגדרת וולדמן, המוצר שהוא "הסיבה המרכזית למיזוג": מוצר שהוא system on a chip, שמאפשר למלאנוקס להיכנס לעולם המעבדים, ולא רק לתת פתרונות חיבוריות. אם קודם לכן מלאנוקס סיפקה רק את החיבוריות ועיבוד מידע מסוים, החיבור עם איזיצ'יפ מכניס אותה לתחום ה-data center עם המעבדים.
איזיצ'יפ, שהוקמה ונוהלה על-ידי אלי פרוכטר, נמכרה למלאנוקס חודשים ספורים לאחר שנקלעה למיני-משבר, כשהלקוחה המרכזית שלה - סיסקו - הודיעה לה שלא תשתמש במעבדי הדור הבא שלה. התקווה של המשקיעים הייתה שסיסקו תחזור בה מההחלטה. בינתיים, במעבדים הקיימים סיסקו עדיין לקוחה, והפכה לאחר המיזוג ללקוחה של מלאנוקס. וולדמן מעריך שסיסקו לא תשנה את דעתה, אך מציין שהרכישה "קירבה אותנו לסיסקו, ואנחנו נכנסים לשם עם מוצרים נוספים".
- יש רכישות נוספות על הפרק?
"כרגע אנחנו לא צריכים לרכוש בשביל לצמוח. לפעמים נקרות בדרכנו הזדמנויות ויש דיונים, אבל אין משהו מיידי".
- היה גל של קונסולידציה בתעשייה שלכם. היו ניסיונות לרכוש את מלאנוקס?
"בתעשייה שלנו כולם מדברים עם כולם".
מאז הדיווח הראשון על המיזוג, מניית מלאנוקס עלתה ב-16%, אך מאז השלמת העסקה המניה מציגה תשואה אפסית. מלאנוקס נסחרת בנאסד"ק בשווי 2.3 מיליארד דולר, לאחר שב-2013 נמחקה מהמסחר בתל-אביב ברעש גדול.
השינויים שבוצעו מאז בבורסה לא משכנעים את וולדמן לחזור להיסחר בתל-אביב. "המצב הרבה יותר טוב מהתקופה שהיינו שם", הוא אומר. "כשרציתי להירשם ברישום הכפול, כולם אמרו לי שלא כדאי. עשינו טעות, בגלל ציונות, אבל האווירה העסקית והרגולציה בארץ לא אפשרו. היה שינוי משמעותי בבורסה וההנהלה טובה, אבל הרגולציה צריכה להיות יותר שקופה ודומה לארה"ב, יותר בעד חברות. כרגע, אנחנו לא מתכוונים ללכת בזיג-זג ולחזור".
לא מעט אנליסטים מסקרים את מלאנוקס, אבל אם בשנה שעברה רובם היו חיוביים, היום הם מסויגים יותר ורובם ניטרליים.
וולדמן צוחק: "אני תמיד ממליץ ללכת בניגוד למה שאומרים האנליסטים. אבל ברצינות, תמיד כדאי לזהות את הטרנד לפני שהוא מתחיל וכולם מזהים. ב-2017 יהיה לנו גידול קטן בהכנסות ולכן ב-2018 הוא יהיה יותר משמעותי. אני חושב שרואים במניה שהשוק מתחיל להבין ולצפות לזה".
המתחרות המרכזיות של מלאנוקס כוללות את אינטל, ברודקום ו-cavium, אך וולדמן אומר שמדובר ב-coopetition - תחרות שיש לצדה גם שיתופי פעולה. אינטל היא גם לקוחה, ומלאנוקס גם נהנית מסייקלים של שדרוגים בקרב לקוחות אינטל כשאינטל משיקה פלטפורמה חדשה, דבר שמייצר "על הדרך" גם ביקושים לפתרונות של מלאנוקס. סייקל חיובי כזה צפוי להתרחש ב-2018.
מכל מקום, לא נראה שהתחרות הישירה מול אינטל, שהדאיגה את המשקיעים בעבר, מדירה שינה מעיניו של וולדמן. לדבריו, "אינטל נמצאת דור-דור וחצי מאחורינו. התחרות שלנו מבוצעת על ביצועים. אנחנו פשוט יותר טובים, ורק בצורה זאת נוכל להוביל". לדבריו, "אנליסטים מצפים שמלאנוקס תציג בשנה הבאה מכירות בסדר גודל של מיליארד דולר. אני מאמין שנמשיך לגדול בעשרות אחוזים, ושמלאנוקס יכולה להיות משמעותית יותר גדולה".
בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" על מינויה של שלומית וייס, בכירה באינטל, לסמנכ"לית בכירה לפיתוח שבבים במלאנוקס, שתחליף בתפקיד את אלון ובמן.
- הבאתם את שלומית וייס לעשות מהפכה בחברה?
"לא מהפכה. לא צריך מהפכות. אנחנו מצפים ששלומית תמשיך להוביל את מה שאלון עשה בתחום, בצורה שיכולה להיות יעילה וטובה יותר. אנחנו שמחים שהיא מצטרפת, יש לה ניסיון ניהולי וטכנולוגי עשיר מאוד".
על הקשר עם וייס מספר וולדמן, "למדנו יחד תואר ראשון ושני, וחלק מההצלחה שלי בתואר זה בזכות המחברות של שלומית. אנחנו מכירים המון שנים. היא עבדה באינטל 28 שנה והתקדמה מאוד יפה, אבל החליטה לעזוב וכששמעתי פניתי אליה".
אחת מהיוזמות שמקדם וולדמן היא העסקת עובדים פלסטינאים בחברה. "יש לנו כ-100 עובדים ברוואבי, בשכם ובעזה. הקשר איתם מקרב בין העמים, ולכלכלה הפלסטינית זה בוודאי עוזר. אנחנו מגייסים היום עובדים בעזה, ונגדל מ-10 ל-15-16, ואני מקווה שעוד חברות יתחילו בכך".
העובדים מגיעים עם תארים בהנדסה מאוניברסיטאות ברשות, בירדן או באירופה, ומלאנוקס מראיינת אותם בעזרת קבלני משנה. "אנחנו עושים את זה כי זה טוב לנו עסקית, אלה עובדים טובים ויעילים. זה נכון גם גיאופולטית".
מהג'ונגל ועד המחשב המהיר בעולם
"מלאנוקס נמצאת במקום הנכון ובזמן הנכון", מכריז סמנכ"ל השיווק גלעד שיינר. "העולם הופך לעולם של מידע, כשאיסוף, יצירה וניתוח מידע מאפשרים לפתח את המוצרים הבאים". שיינר מציין שורה ארוכה של תעשיות שבהן הטכנולוגיות של מלאנוקס תומכות - פיתוח רכב אוטונומי, רפואה, פיננסים, ביטחון לאומי ועוד; מלאנוקס עובדת עם פייסבוק, באידו, NASA, בורסת ניו-יורק ורוב יצרניות הרכב.
מתברר, שמלאנוקס אפילו "זכתה באוסקר": חברת MPC, היוצרת אפקטים מיוחדים, שזכתה באוסקר על הסרט "ספר הג'ונגל", היא לקוחה של מלאנוקס, ומשתמשת בפתרונות החברה לצורכי עיבוד ובניית הסצינות במחשב. "כל התקשורת, בניית הסצינות, לקיחת המידע, העיבוד והניתוח, והגישה המהירה לאחסון - שם אנחנו נמצאים", אומר שיינר.
במקרה אחר, מלאנוקס נבחרה לספק רשת לסט מחשבי-העל שנבנה בארה"ב לצורכי מחקר ממשלתי. כבר היום מלאנוקס נמצאת במחשב המהיר ביותר בעולם, בסין. "היכולת להחזיק יכולות מחשוב כאלה מאפשרות למדינה לפתח דברים מתקדמים, מרפואה ועד חקר אקלים", אומר שיינר.
ומה המצב בישראל? "לצערנו, לא מספק. אנחנו עובדים עם האוניברסיטאות בארץ, אבל חוקרים בישראל נאלצים לשלם למכוני מחקר בחו"ל כדי לקבל יכולת חישובית, וזה מצחיק כי אנחנו מדינת הסטארט-אפ. מאוד נשמח לראות את הממשלה לוקחת צעד מתקדם פה, זה אסטרטגי למחקר במדינה ואנחנו נשמח לעזור".
