דרום איטליה / צילום: יוסי יערי
זה היה בטיול שיט באנטארקטיקה. בעוד היא חותרת בסירת קיאק בין קרחונים, הופיעו לפתע שלושה גדולי סנפיר (Humpback), מהלווייתנים הגדולים שבאוקיינוסים, ואחד מהם כמעט התחכך בקיאק שלה. "באותו רגע, כל הרגשות זינקו למחוזות שקשה לתאר", מספרת בוני לברון, מורה למדעים בחטיבת הבינים ביהוד. "האדרנלין והפחד היו בשמיים, וכל מה שחשבתי עליו היה אוקיי, אז אותי הוא יבלע, אבל רק ששתי המצלמות שלי ישרדו, שלפחות תישאר תמונה", היא מספרת.
לברון, חותרת קיאק וחובבת צילום מכורה, היא דוגמה לאיזה אקסטרים יכול צלם (מקצועי או חובב) להגיע כדי להשיג את הפריים האולטימטיבי. נראה שגם בחברת ריץ קרלטון העולמית הבינו את זה, כשהכריזו לאחרונה על שיתוף פעולה עם הצלם טריי ראטקליף כאמצעי משיכה לשיווק בתי המלון שלה בעולם. ראטקליף, כוכב עולה בשמי הצילום, עורך בשנים האחרונות מסעות צילום ברחבי ארצות הברית, האיים הקריביים, דרום-מזרח אסיה והמזרח התיכון, וממש בימים אלה מתעד בצילומים את מסעותיו בערים שונות באירופה, מליסבון ועד מוסקבה.
כל זאת במסגרת פרויקט 80 stays around the world, שבו מוזמנים אורחי רשת ריץ לשוטט עם ראטקליף בערים שונות בעולם, לערוך עימו סיורי צילום רגליים, להשתתף בסדנאות צילום ולקבל ממנו השראה, ללא תשלום. בין 20-16 באוקטובר, למשל, השנה יערוך ראטקליף סיורי צילום עם אורחי ריץ בניו זילנד והוא מבטיח "תוצאות פיגוזיות שאינן תלויות בכישורי הצילום שלכם".
אור, צבע ואייפון
טיולים המיועדים לחובבי צילום אינם ז'אנר חדש בעולם התיירות. קבוצות של צלמים חובבים משוטטות כבר כמה שנים בעולם בהדרכת צלמים מקצועיים, וחבריהן מצלמים מספארי באפריקה ופסטיבל גמלים בפושקאר בהודו, דרך דובי גריזלי באלסקה או שווקים במרוקו, ועד כפרים נידחים בארמניה ונופים פנטסטיים באיסלנד הם מגיעים. אבל הפרויקט של ריץ מהווה עליית מדרגה.
ראשיה מן הסתם הבינו שבעולם שבו אין כמעט תייר שיוצא לחופשה בלי מצלמהמשוכללת שהיא המילה האחרונה, הוא גם רוצה לחזור הביתה עם התמונה הכי מדהימה אי פעם. עם השתכללות המצלמות בטלפונים הניידים, נפתחות סדנאות ייעודיות גם לצלמי הסמארטפונים, מה שנראה לצלמים ותיקים כמעט כחילול קודש. "במקום להילחם בטחנות רוח, החלטתי ללכת עם הזמן", מחייך הצלם ברוך גיאן. "זהו אכן חידוש. הבנתי שחלק מהאנשים בכלל לא חושבים להיסחב עם מצלמה ועדשות כבדות, והם רואים את העולם דרך האייפון שלהם. הסדנאות הללו מיועדות לרוב לאנשים במקומות עבודה שיוצאים לימי כיף או לסופי שבוע, ואני מנסה להקנות ראייה צילומית מבלי להיכנס לטכניקות מסובכות".
גיאן, צלם ומורה דרך, עוסק כבר שנים רבות בהנחיית קבוצות צילום בארץ ובחו"ל. "השנה לקחתי את ים המלח כ'אובייקט'", הוא מספר. "מלבד הסיורים הרגילים, קיימנו לחופיו גם שני סופי שבוע שבהם יכולנו לצאת עם אור ראשון ולהתרגש גם מאור אחרון. האור מבחינתי מהותי מאוד בצילום, ובצילומי טבע הוא מרכיב מרכזי, אם לא החשוב שבהם. המבט על ים המלח, החופים וההרים, כשברקע התפאורה האפוקליפטית של הבולענים והמחשבה שבעוד שנה או חמש אולי זה כבר לא יהיה, הופכים את הצילומים האלה לחד-פעמיים".
גיאן מקיים מעת לעת גם טיולי צילום בחו"ל. לפני כשנתיים הם יצאו לחבל אומבריה שבאיטליה. "ישבנו שבוע בבית שכור באסיזי ואת היעד לאותו יום קבענו לפי מזג האוויר בבוקר. נעזרתי במקומי שמכיר את המקום כמו את כף ידו וזה היה פשוט מושלם. מזג האוויר הוא 'כלי' שלפיו אתה משחק עם הצילום, עם הגשם, עם ערפילי הבוקר ועם העננים - ידידיו הטובים ביותר של צלם הנוף".
לצלם מוצרלה
"למי שמצלם, קשה עד בלתי אפשרי שלא לעצור כדי לצלם סצנה מלהיבה", אומר שייקה איתן, מנכ"ל בית הספר לצילום סטודיו הראל. "צלם לא יהנה מטיול אם יידע שפספס את הפריים האולטימטיבי שלו. על כן, יותר ויותר חובבי צילום יוצאים לטיולים שבהם הכול סובב סביב הצילום. החל מכך שהמדריך הוא צלם ועד בחירת המסלולים וקצב הטיול. לאחרונה, למשל, התחלנו להציע סיורי צילום שונים בארץ, מצילום שוק ועד צילום רחוב בהדרכתו של הצלם פליקס לופה, שמרבה לתעד בצילומי סטילס ווידיאו נושאים חברתיים".
איתן עצמו אוהב להוביל צלמים בארמניה. "אני נכנס שם ל'סתם' כפרים חסרי ייחוד ופחות מלוקקים, עם דרכי עפר, חנויות מאולתרות, מכוניות סובייטיות מהדור הישן ואנשים מסבירי פנים. באחת העיירות הגענו למספרה ברחוב הראשי והספר שמשתמש עדיין בתער ארוך וישן הזמין אותנו להיכנס פנימה ולצלם.
"בכפר אחר שכוח אל, פתאום כל הילדים רצו אלינו וקטפו בשבילנו פרחים, ואחר כך לקחו אותנו אל אנשי הכפר שכיבדו אותנו בדובדבנים ופיתות מקומיות - זרים גמורים שבאו לצלם ואף ל'הציק' להם במידה מסוימת. לעיתים דווקא המצלמה, שבהחלט עלולה להרחיק ולעורר כעס ומבוכה, מקרבת לבבות ויוצרת תקשורת ללא מילים".
בין היעדים שעלו לאחרונה על מפת טיולי הצילום היוצאים מישראל אפשר למצוא את יוון, בורמה, קובה ודרום איטליה. "במחוז מוליזה (Molise) שבדרום-מזרח איטליה פיתחנו לאחרונה מסלול המשלב בין טיול צילום לטיול קולינריה", אומר איתן. "זהו אזור המיושב בדלילות, נטול כל סממני תיירות וגם ההרכב האנושי בו מרתק. אנחנו ניכנס לבתים בכפרים מבודדים כדי לראות וכמובן לצלם, למשל איך הם מבשלים מוצרלה בתוך הבית".
- מה לא תאפשר לאנשים לצלם בטיול?
"שום דבר לא יעצור אומנם צלם ולרבים מהם אין קווים אדומים, אך לא אאפשר לצלם אדם במצב עליבות משפיל וגם לא אדם שמתנגד".
מונסון הוא אירוע פוטוגני
ירד גשם זלעפות. מונסון. שלוליות נקוו על הכבישים. היה חם, באוויר עמד אד הביל וילדים חצי עירומים ריקדו בתוך השלוליות בתוך מסך של גשם ואור. "מונסון זה לא מגיפה, זה רק מים חמים", אומר הצלם משה שי, שאוהב להדריך טיולי צילום דווקא בדרום-מזרח אסיה. "בבורמה, בווייטנאם ובדרום-מזרח אסיה בכלל, חיים אנשים שמתנהלים על-פי תוכנה אחרת", הוא אומר. "הם יוצאים לרחובות גם כשיורד מונסון ויוצרים שלא מדעת סצנות צילום יוצאות דופן. כל ההתנהלות האורבנית נעשית דרמטית יותר ברגעים האלה".
אם שואלים את שי, ארצות הברית ואירופה מרתקות הרבה פחות מבעד לעדשה, וגם סין איבדה מצביונה הפוטוגני והולכת לכיוון הזה. "איפה החוטונגים, היכן נהרות האופניים. זה כבר לא סין הפוטוגנית של לפני כמה שנים. לטעמי, ככל שמקום נקי יותר, מודרני וצפוי יותר, כך הוא מזמן פחות הזדמנויות שגורמות למצלמה להחסיר פעימה. לפי שעה, אני מדריך טיולי צילום גם בקובה, אבל חושש מאוד שבעוד שנה-שנתיים היא תפסיק להיות קובה שכל-כך אהבנו, קובה אנושית וחומלת, שאפשר להתחבר בה לאנשים, להיכנס אליהם לבתים ולחוש קרבה שאין כדוגמתה".
בטיול רגיל, לוח הזמנים הוא לרוב קשיח, וגם אם מתרחש אירוע רחוב מטריף, דווקא אז כולם מתבקשים לעלות לאוטובוסים. "בטיולי צילום נדרשת גמישות שאין בטיול רגיל, והם מהווים חממה שבה מדברים צילום, חושבים עליו ומארגנים אותו בהתאם", אומר שי. "אני מתנהל בהם כפי שהתנהלתי כשצילמתי למגזין 'מסע אחר'. לוקח אנשים למקומות שהם נטיית ליבי וכישוריי, משנה מסלול כדי להיכנס למונסון, עוצר כשנתקל באירוע פוטוגני. פרט להדרכה, בטיולי צילום יש גם הפריה הדדית. אתה מגלה שאפשר לצלם דברים אחרת ויוצאים דברים נהדרים".
תמונת הספארי המושלמת
כשיש דרישה, יש גם מי שנערכים לספק אותה. חברת Wild Travel היא שחקנית חדשה יחסית בשוק, המתמחה בטיולי הרפתקאות וצילום. "את טיולי הצילום שלנו מובילים צלמים צעירים, אך עטורי פרסים כמו אשר סבידנסקי, שזכה בפרסום ובפרסים ותצלומיו הופיעו בנשיונל ג'יאוגרפיק, מגזינים נחשבים נוספים וה-BBC", אומר יואל שליין, שהוא ותומר רצאבי הם בעלי החברה ומנהליה בפועל. "סבידנסקי שוהה מדי שנה במסגרת פרויקט ארוך טווח עם ציידים ממוצא קזחי החיים במערב מונגוליה וצדים בעזרת עיט זהוב, ומתעד את התפתחות הדור הבא שלהם. התמונות שלו משם מככבות ברשת והקשרים שלו איתם בהחלט מסייעים למי שיוצאים איתו לצלם בחבל הארץ הרחוק הזה".
- שאלת מיליון הדולר: איך יוצרים את התמונה המושלמת?
"קורה שנופלת לך לידיים הזדמנות נדירה, אבל לרוב, צילום טוב הוא לא עניין של מקרה. צריך להתאזר בהרבה סבלנות ובנכונות לשהות במשך שעות בשטח כדי להגיע לקומפוזיציה המושלמת ולתאורה הנכונה. למשל, כשאנחנו יוצאים לאיסלנד, אין לילה שבו לא נשארים ערים בציפייה לזוהר הצפוני.
"כדי להביא הביתה את תמונת הספארי המושלמת באפריקה, אנחנו יוצאים בתזמון ספציפי - למשל, בעונת ההמלטות (ינואר-פברואר). אנחנו יוצאים לשישה ימים לאגם נדוטו בטנזניה ועוקבים מקרוב אחר המתרחש. קבוצות הצילום שלנו מוגבלות לשמונה עד 12 מטיילים, בטנזניה אנחנו מצטיידים לעיתים בשני אישורים (permit) כדי ליהנות מתנועה חופשית בין שמורת נדוטו לשמורת נגורוגורו, ומספר הנוסעים בג'יפ מוגבל לשלושה עד ארבעה איש כדי שלא יהיה צפוף. זאת הסיבה ל מחירם הגבוה של טיולים מהסוג הזה".
תחרות הצילום הגדולה / לטייל, לתעד ולהעלות צילומים
החיבור שבין צילום לטיול עולה מדרגה נוספת בתחרות הצילום הבינלאומית המתקיימת בימים אלה (21 בספטמבר עד 20 באוקטובר), "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת" (Wiki Loves Monuments). במסגרת התחרות, הציבור מוזמן לצאת לטייל, לתעד ולהעלות צילומי אתרי מורשת מכל רחבי הארץ אל מאגר התמונות ויקישיתוף - מאגר התמונות שמזין את אחד האתרים הפופולריים בארץ ובעולם - ויקיפדיה.
התחרות מתקיימת במקביל ביותר מ-50 מדינות, ובישראל היא מתקיימת זו השנה השישית (והשמינית בעולם). ספר השיאים של גינס הגדיר אותה כתחרות הצילום הגדולה בעולם. מאז היווסדה הועלו במסגרתה מיליוני תמונות. רק בשנה האחרונה הועלו בישראל יותר מ-9,000 תמונות חדשות של מעל 1,300 אתרי מורשת שונים.
מטרת התחרות להרחיב את מאגר התמונות בוויקישיתוף (הכולל היום כ-41 מיליון תמונות), ובכך ליצור מאגר רחב של תכנים לשימוש חופשי. הרווח הנוסף של המדינות השונות הוא להעלות את המודעות, המעורבות והחשיפה של הטבע והסביבה שלהן לאוכלוסייה המקומית והבינלאומית, פרויקט ייחודי מבחינת הפקתו - הנעשית באופן מלא על-ידי מתנדבים.
מדי שנה נוספות ומשתנות קטגוריות התחרות. התמונות הטובות ביותר מזכות את בעליהן בפרסים כספיים (4,000 שקל למקום הראשון, 3,000 למקום השני ו-1,500 לשלישי), והשנה נוספו קטגוריות "אתרי מורשת מרוחקים בצפון ובדרום הארץ", שיזכו את זוכיהן בפרס כספי של 1,000 שקל בכל אחת מהן. לאחר ההכרזה על הזוכים בתחרות יוצגו התמונות הזוכות והתמונות הבולטות בתערוכה שתוצג במקווה ישראל.
עשר התמונות המובילות בישראל יתמודדו בתחרות הבינלאומית, שבה יבחר צוות שיפוט בינלאומי את התמונות הטובות ביותר מבין כל המדינות המשתתפות, ויעניק פרסים נוספים. הפרס הראשון בתחרות הבינלאומית הוא מצלמת קנון DSLR EOS 5D MARK IV ועדשת קנון מקצועית 50 מ"מ f/1.2L USM. נוסף על אלה, יקבל המנצח עותק מודפס של התמונה חתום על-ידי פלסידו דומינגו, נשיא הפדרציה הכלל-אירופית למורשת תרבותית. המשתתפים מוזמנים להעלות תמונות חדשות שמצולמות במיוחד לתחרות, וכן תמונות קיימות שצילמו בעבר באתרי מורשת שיש להן ערך תיירותי, אסתטי והיסטורי.
בתקופת התחרות, שבארץ יוצאת למרבה הנוחות בדיוק בתקופה של חגי תשרי, יתקיימו פעילויות לכל המשפחה במגוון אתרי מורשת וסיורים חווייתיים באתרים נוספים בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת ומדריכי הצילום של בית הספר לצילום גליץ, שיתלוו לחלק מהסיורים.
בין הסיורים: חצר כנרת (13 באוקטובר), מרכז לוי אשכול המחודש (20 באוקטובר), החצר הישנה בעין שמר (20 באוקטובר) בית בן גוריון בתל אביב (6 באוקטובר), יד לאשה הלוחמת בניצנים (11 באוקטובר) וסיור במוזיאתר בכפר הנוער בן שמן (4 באוקטובר). ההשתתפות בסיורים היא חופשית וללא תשלום, בהרשמה מראש ועל בסיס מקום פנוי.
התחרות מתקיימת בישראל על-ידי עמותת ויקימדיה ישראל, התומכת בפעילות ויקיפדיה בישראל, בחסות המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובית הספר לצילום גליץ.
רשימת האתרים המשתתפים, רישום לסיורים ללא תשלום ומידע נוסף ניתן למצוא באתר התחרות: www.wlm.org.il
מידע מעשי
דוגמאות לטיולי צילום שהוזכרו בכתבה
בחו"ל
וויילד טרבל, סדנת צילום בטנזניה / טיול של 9 ימים לטנזניה (מתוכם 6 ימים באגם נדוטו בעונת ההמלטות). 5,040 דולר לאדם, לא כולל אשרת כניסה לטנזניה (כ-50 דולר) ותשר לנותני שירות. http://wildtravel.co.il/trips/africa/tanzania-ndutu
משה שי / סדנה בבורמה, וייטנאם או בקובה: 5,000-4,000 דולר לאדם לכשבועיים בתנאי חצי פנסיון בבורמה, וייטנאם או בקובה
סדנה של ברוך גיאן / לפני כשנתיים המחיר לשבוע באיטליה היה כ-1,800 אירו לאדם בקבוצה קטנה של כעשרה איש. http://mosheshai.com
סטודיו הראל/ לארמניה, 1,980 דולר לאדם, 11 יום כלכלה מלאה; לדרום איטליה, 1,680 אירו לאדם, 6 ימים חצי פנסיון; לאיסלנד, 3,900 אירו לאדם, 10 ימים חצי פנסיון כולל טיסת פנים. www.studiorl.co.il
בארץ
סדנת צילום בים המלח / מחיר סדנה של יומיים בארץ כ-250 שקל מכל משתתף למדריך. ההגעה לסדנה וההתניידות הן במכוניות פרטיות; התשלום עבור הלינה באכסניית מצדה (במחיר אטרקטיבי במיוחד) הוא בנפרד. www.baruchgian.co.il
המוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל חי מקיים סדנאות מעת לעת לשוחרי צילום ברמות שונות וסדנאות צילום בארץ, כמו למשל סדנת צילום בנקרות בראש הנקרה, או סדנה בעיר העתיקה של עכו, המתמקדת במפגשים של אמונות ודתות כמו גם באוצרות ההיסטוריים והקולינריים של העיר. מחיר סדנת צילום של כחצי יום בין 100 ל-135 שקל. www.baruchgian.co.il
סדנת צילום רחוב / בהדרכת פליקס לופה (סטודיו הראל), 590 שקל לאדם