אליעזר וטובה פישמן בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף
"רוב הנכסים היו שלי, לא שלה. היא הייתה שותפה במיעוט של הנכסים". האם הציטוט הזה מפי אליעזר פישמן במסגרת חקירתו על-ידי הנאמן לנכסיו לפני כמה חודשים - יסייע לו למנוע מהנאמן, עו"'ד יוסי בנקל, לחייב את רעייתו, טובה פישמן, בחובותיו? ההכרעה שאמור לקבל נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, בשאלת שיתוף הרעיה בחובות צפויה לעניין בנות זוג של טייקונים שעלולות למצוא את עצמן על כוונת הנושים והנאמנים, לאחר שבעליהן נקלעו לחובות.
בינואר האחרון ניתן צו זמני האוסר על טובה פישמן לבצע פעולות בנכסים הרשומים על-שמה. בבסיס הצו הזמני עומדת דרישתו של הנאמן, עו"ד בנקל, מיולי האחרון להחיל שיתוף בנכסים ובחובות בין שני בני הזוג פישמן, שהושגו ונרכשו על-ידם במהלך חייהם המשותפים, מאז נישואיהם ב-1966. וזאת, כדי להשתמש גם בנכסים הרשומים על-שם טובה פישמן כדי לכסות את חובות העתק של בעלה. הלכת השיתוף מחלקת שווה בשווה את הנכסים והחובות של בני זוג שנישאו טרם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון ב-1974. בתחילת השבוע הבא צפוי אורנשטיין להחליט אם להעניק ארכה לטובה פישמן להגשת תגובתה לבית המשפט ביחס להחלת הלכת השיתוף על חובותיו של פישמן.
"סמן קיצוני"
עו"ד בנקל טוען כי הפישמנים מהווים "סמן קיצוני" לתופעה שלדבריו הפכה ל"מכת מדינה" של ממש, שבמרכזה חייב מגלגל במהלך תקופה ארוכה חובות במיליארדי שקלים, כאשר הוא ורעייתו וכל יתר בני משפחתו נהנים מחיי מותרות ופאר העומדים בניגוד מוחלט למצבו הכלכלי האמיתי של החייב.
לדברי הנאמן, ייחודם של הפישמנים באשר לסוגיה של שיתוף רעיה בחובות בעלה פושט הרגל, נובע מכך כי לא מדובר במצב בו מתבקש שיתוף בחובות ובנכסים בין בני זוג שניהלו קריירות נפרדות, אלא "מדובר ברעיית חייב אשר אין ולו צל של מחלוקת, כי נרשמה פעם אחר פעם כבעלת נתח משמעותי, הן בנכסים המשפחתיים המובהקים והן בנכסי הקריירה של בעלה - קיבלה מניות בעסקים שהקים וניהל, נרשמה וישבה כדירקטורית בחברות שהוא-הוא היה מייסדן, פניהן, מנהלן והרוח החיה בהן, וזאת - ואין מנוס מלומר זאת בלא כחל ושרק ובלא כל כוונה לפגוע - בלא מיומנות עסקית, או יכולת ניהול עסקים משל עצמה".
"בכך", כתב עו"ד בנקל לבית המשפט, "הפכה טובה פישמן את עצמה לשותפה מרכזית, ובאורח מובהק שבמובהקים, באותם עסקים אשר במסגרתם נוצרו חובות בעלה, כולל ובעיקר ערבויות אישיות לבנקים, המהוות, לשיטת פישמן עצמו, כ-95% ממצבת חובותיו".
הנאמן טוען כי לאור מצב העניינים בין פישמן לרעייתו יש להכיר בשיתוף בחובות ובנכסים בין השניים, וכי אי-הכרה בשיתוף תסכל את האפשרות לנהל הליך פשיטת רגל אפקטיבי כנגד חייב מתוחכם, "אשר יוסיף לחיות חיי הדר ופאר תחת 'נכסי רעייתו'".
לדברי הנאמן, הכרעת בית המשפט אם להחיל את הלכת השיתוף על הפישמנים תכריע בשאלה - "האם רשאים חייבים 'מתוחכמים' להשתמש ברעיותיהם כ'אי מפלט' החסין מדיני פשיטת הרגל, ודרכן להוסיף ולחיות ברמת פאר והדר מנקרת עיניים של 'האלפיון העליון', כולל 'בתי אחוזה' רחבי ידיים שנרשמו על-שם הרעיה מבעוד מועד, הכל בעוד הרעיה חיה, במהלך כל השנים, וצברה את כל הונה אך ורק מעסקי החייב".
לטענת הנאמן, "אין מנוס מפסיקה אשר תעביר מסר משפטי, כלכלי וציבורי חד-משמעי, לפיו לא ניתן להשלים עם מצב דברים שכזה, ומי שנהנה (טובה פישמן - מ' ר') לאורך שנים מעסקי החייב (אליעזר פישמן), והפיק מהם את כל הונו ורכושו, חב אף בסיכונים ובחובות שיצרו, ובוודאי שהוא אינו חסין אך ורק מפני שנכסים פרי אותם עסקים נרשמו - פורמאלית ומבעוד מועד - על-שמו".
מנגד, טובה פישמן מתנגדת להחלת הלכת השיתוף עליה, ובאי-כוחה נעמדים על רגליהם האחוריות, בניסיון להדוף את הנאמן. לטענתם, בקשת הנאמן לשיתוף טובה פישמן בחובות בעלה משוללת בסיס משפטי ועובדתי. לדבריהם, ההלכה הפסוקה בעניין השיתוף בזכויות וחובות בין בני זוג היא ברורה, ומלמדת כי במקרים בהם אחד מבני הזוג הוא פושט רגל לא ניתן להחיל את חובותיו על בן הזוג שלא היה שותף ליצירתם.
"הפוך והפוך במשפט הישראלי", הם כותבים, "ולא תמצא ולו פסק דין אחד המחייב את רעייתו של פושט רגל בכלל חובותיו. המדובר בניסיון לערוך שינוי דרמטי בהלכות ומוסכמות יסוד בדין הישראלי בכלל ובדיני משפחה בפרט. נראה, כי הנאמן נלכד ברשת הדמגוגיה, הפופוליזם והשיח המצוי ברשתות החברתיות, עד כדי כך שבקשתו עושה פלסתר מהוראות הדין, מההלכה ומעובדות התיק". עוד הם כותבים: "בנסיבות אלה, בית המשפט הוא 'קיר הברזל' והגורם האחרון אשר בכוחו למנוע את 'המדרון החלקלק' אליו מבקש הנאמן, בשם הפופוליזם והדמגוגיה, להביא את מערכת המשפט בישראל".
לדבריהם, "לטובה פישמן תשובה ברורה וחד-משמעית לכל טענות הנאמן, שתמציתה היא זו: נושי החייב והנאמן בפשיטת רגל של החייב, אינם יכולים להעלות טענה נגד רעייית החייב המתבססת על הלכת השיתוף בחובות". כך למשל, מציינים באי-כוחה של טובה פישמן, רוצה הנאמן לחייב את טובה פישמן בערבויות אישיות של בעלה, למרות שמעולם לא נתנה את הסכמתה ולמעשה לא הייתה לה כל אפשרות למנוע ממנו לקחת על עצמו התחייבויות אלה. "לא בכדי מנסה הנאמן לשוות לבקשתו נופך ייחודי ושונה מכל המקרים שנדונו בפסיקה עד עתה, שכן הוא יודע כי טענות כאלה נדחו בעבר על-ידי בית המשפט העליון, מכל וכל", הם טוענים.
צי דירות יוקרה
באי-כוחה של פישמן מבהירים כי "המשמעות של קבלת טענות הנאמן היא שכל אישה - עקרת בית שבחרה לגדל את ילדיה - חשופה לכל חובותיו של בעלה, עד כדי שיביא אותה לחוסר כול. לא זו הייתה מטרת החוק, ולא כך פורשו הדברים בפסיקת העליון". על אילו נכסים נסובה המחלוקת בין עו"ד בנקל לפישמנים? נוסף על בית המגורים בסביון הרשום על-שמה של טובה פישמן, להלן רשימת האחזקות הישירות שלה, בהסתמך על נתוני הנאמן (לחברות הללו גם חברות בנות): 50% בחברת "א.ט אחזקות קירור"; 48.5% בחברת "אוניל בניה"; 50% בחברת "השקעות כדאיות"; 50% בחברת "כדאי יועצים כלכליים"; 26.32% בחברת "נכסי א.ט פישמן"; 26.32% בחברת "נכסי משפחת פישמן ניהול"; 50% בחברת "TEF INVESMENTS B.V"; ו-33% בחברת "טומירו".
בנוסף, כיהנה טובה פישמן לאורך השנים כדירקטורית בשתי חברות ("כדאי יועצים" ו"נכסי א.ט פישמן"), ובמחצית השנייה של 2016, היא מונתה כדירקטורית בחברות רבות ומרכזיות, בהן: "א.ט אחזקות קירור" (בה היא בעלת שליטה); "פישמן מפעלי קירור" (בה היא מחזיקה בשרשור כ-50%); "מילוטל ירקות מוקפאים" (בה היא מחזיקה בשרשור כ-50%); "מילוטל פיתוח" (בה היא מחזיקה בשרשור ב-50%); ובחברת "היפרטוי", חברה בת של "היפר טוי מרכז צעצועים" מקבוצת "פישמן רשתות". זאת, לטענת הנאמן, "תוך שחוסר מעורבותה ומודעותה של טובה פישמן באשר למתרחש בעסקים זועקת - לאמור, הכל למראית-עין".
נדגים את שאלת המחלוקת בסוגיית השיתוף בנכסים ובחובות, בכל הנוגע לבית המגורים המפואר של הפישמנים בסביון. בעבר, קבעה הפסיקה כי אין לנשל אשת חייב מקורת-הגג בה היא מתגוררת. לטענת עו"ד בנקל, במקרה של הזוג פישמן אין מדובר בדירה סטנדרטית אלא באורח חיים של האלפיון העליון הנלווה למגורים בהתאם לרמה זו ("צי של דירות יוקרה"), "ושבעתיים נכון הדבר כשאין כל הפרדה בין הקריירות של בני הזוג, וכשלרעיה נתח משמעותי בנכסי הקריירה של בעלה". במקרים כאלה, לטענת הנאמן, הוכרה בפסיקה האפשרות של שיתוף - הן בחובות והן בנכסים.
לדברי הנאמן, "קיימת 'תעוזה' ניכרת בעצם הניסיון להעלות טיעונים מעין אלה (כי אין לנשל את הרעיה מהדירה - מ' ר') בנסיבות המקרה; ועד כמה זקוקה מי שמחזיקה ב'אחוזת מגורים' בסביון ובשלל מקרקעין אחרים (שאת חלקם בני הזוג פישמן העבירו בלא כל תמורה לילדיהם), לאותו 'צדק סוציאלי' הנדרש (בפסיקה קודמת - מ' ר') להגנה על רעיה מהיישוב ועל דירת המגורים הצנועה והיחידה העומדת לרשותה, מפני נושיו של החייב".
ההכרעה בסוגיית החלת חזקת השיתוף על הפישמנים מצויה כעת על שולחנו של השופט אורנשטיין, שצפוי להחליט בתחילת השבוע הבא אם להעניק ארכה לטובה פישמן להגשת תגובתה לבית המשפט ביחס להחלת ההלכה. יש לציין כי השופט עשוי גם להחליט כי הסוגיה תעבור להליך נפרד בפני בית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט יצטרך להכריע אם במקרה של הפישמנים חלה הלכת השיתוף או שמא הייתה כאן, כטענת בני הזוג, "הפרדה רכושית". ההכרעה תשפיע גם על חבותה של טובה פישמן לערבויות האישיות עליהן חתם פישמן לטובת הלוואות שנטלו חברות רבות מקבוצת פישמן. זאת, כאשר חלק מהחברות להן ערב פישמן" הן כאלה בהן טובה פישמן שותפה מלאה.
בתוך כך צפויות להתעורר בבית המשפט שאלות נוספות: האם יש משמעות לעובדה שטובה פישמן מחזיקה במניות בחברות שנות, אך לא השקיעה כספים ואחזקותיה לא דוללו?; האם יש משמעות לכך שבתצהיר לרשות המסים בהליך שהביא לפשיטת הרגל, הצהיר פישמן כי הוא ורעייתו הם "נישום יחיד"?.
